"And I, behold, I am bringing" (Genesis 6:17). [The Holy One, blessed be He, said:] I agree with the words of the angels who said, "What is man that You should remember him?" (Psalms 8:5). "The flood, water upon the earth" - it was water, and since it came down upon the earth it became a flood. "All that is on the earth shall perish" - shall shrivel away. "But I will establish My covenant with you" (Genesis 6:18). You need a covenant: the mighty ones, one of them would set his foot upon the deep and stop it up, and set his hand upon a window of the deep and stop it up. Then he would come to enter the ark, and his feet would buckle. This is what is written, "The shades tremble beneath the waters and their inhabitants" (Job 26:5). A lion came to enter the ark and its teeth were blunted, as it is written, "The roaring of the lion and the voice of the fierce lion, and the teeth of the young lions are broken" (Job 4:10). You need a covenant for the sake of the fruits you store, that they not rot, not decay, not change. "And you shall come to the ark" - Rabbi Hiyya bar Abba said: you were a carpenter, and were it not for My covenant that was with you, you could not have entered; this is what is written, "And I will establish My covenant with you" - when? When you came to the ark. "You and your sons" (Genesis 6:18). Rabbi Judah bar Simon and Rabbi Hanin in the name of Rav Shmuel bar Yitzhak: once Noah entered the ark, procreation was forbidden to him; this is what is written, "you and your sons" by themselves, "and your wife and your sons' wives" by themselves. "In want and famine they are barren" (Job 30:3) - if you see scarcity coming into the world, regard your wife as though she were barren. So too in the coastal towns they call a menstruant woman "barren." Rav Huna said: "And to Joseph were born two sons" - when? "Before the year of famine came" (Genesis 41:50). Once Noah went out, the Holy One, blessed be He, permitted it to him, as it is written, "Go out of the ark, you and your wife" (Genesis 8:16). "And you, take for yourself of all food" (Genesis 6:21). Rabbi Abba bar Kahana said: he brought in with him pressed figs. It was taught in the name of Rabbi Nehemiah: most of what he brought in was pressed figs. Rabbi Abba bar Kahana said: he brought in vine-shoots for the elephants, chate-melons for the deer, and glass [shards] for the ostriches. Rabbi Levi says: he brought in vine-shoots for planting, fig cuttings, and olive saplings. According to Rabbi Abba bar Kahana, "it shall be for you and for them" means food that is for you and for them alike; according to Rabbi Levi, "it shall be for you and for them" means you are primary and they are secondary to you. "And gather it to yourself" - a person gathers a thing only if he needs it. "And Noah did" (Genesis 6:22) - this refers to the building of the ark. "And the LORD said to Noah, Come, you and all your household, into the ark, for you I have seen righteous before Me" (Genesis 7:1). We find that one states part of a person's praise to his face and all of it not to his face. Not to his face, what does it say? "Noah was a righteous, blameless man" (Genesis 6:9). To his face, what does it say? "Righteous before Me in this generation." "Of every clean animal you shall take to yourself, a man and his wife" (Genesis 7:2). Is there marriage among animals? Rabbi Shmuel bar Nahmani said in the name of Rabbi Yohanan: from those with whom no transgression had been committed. How did Noah know? Rav Hisda said: he passed them before the ark, and whichever the ark accepted, it was known that no transgression had been committed with it. Rabbi Abbahu said: from those that came of their own accord. Rabbi Joshua ben Levi said: a person should never let an unseemly word leave his mouth, for Scripture bent its phrasing by eight letters rather than utter an unseemly word, as it is said, "and of the animal that is not clean" (Genesis 7:8) [rather than "unclean"]. Rav Pappa said: nine letters, as it is said, "if there be in you a man who is not clean" (Deuteronomy 23:11). Ravina said: ten, the vav of "clean." Rav Aha bar Yaakov said: sixteen, as it is said, "for he said, it is a mischance, he is not clean, surely he is not clean" (1 Samuel 20:26). The school of Rabbi Yishmael taught: a person should always speak in respectful language, for regarding a man with a discharge [Scripture] called his seat "a riding-seat," and regarding a woman with a discharge it called hers "a sitting-seat," and it says, "and you choose the tongue of the crafty" (Job 15:5). What is the force of "and it says"? Should you say this applies only to Torah matters but not to rabbinic matters, therefore it teaches "and you choose the tongue of the crafty." And should you say this applies only to rabbinic matters but not to ordinary speech, therefore it teaches "and my lips shall utter knowledge clearly" (Job 33:3). "Also of the birds of the heaven" (Genesis 7:3). If you should say seven of each kind, then one of them would be found without a mate; rather, seven males and seven females of each kind. Not that I need them, but only "to keep seed alive upon the face of all the earth."
The Covenant That Let Noah Enter the Ark Safely
Yalkut Shimoni on Torah 55:2
(בראשית ו יז) וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא. הִנְנִי מַסְכִּים לְדִבְרֵי מַלְאָכִים שֶׁאָמְרוּ "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ". אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ. מַיִם הָיוּ וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין עַל הָאָרֶץ הָיוּ נַעֲשִׂין מַבּוּל, כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע יִצְמוֹק. (בראשית ו יח) וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ. בְּרִית אַתָּה צָרִיךְ, הַגִּבּוֹרִים אֶחָד מֵהֶן הָיָה נוֹתֵן אֶת רַגְלוֹ עַל הַתְּהוֹם וְסוֹתְמוֹ, וְנוֹתֵן יָדוֹ עַל חַלּוֹן וְסוֹתְמוֹ וְהָיָה בָּא לִיכָּנֵס לַתֵּבָה וְהָיוּ רַגְלָיו מִתְעַרְכְּלוֹת הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כו, ה) "הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם". אֲרִי הָיָה בָּא לִיכָּנֵס לַתֵּבָה וְהָיוּ שִׁנָּיו קֵהוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ד, י) "שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵי כְפִירִים נִתָּעוּ", בְּרִית אַתָּה צָרִיךְ מִפְּנֵי פֵּירוֹת שֶׁאַתָּה כּוֹנֵס שֶׁלֹּא יֵעַפְּשׁוּ וְשֶׁלֹּא יַרְקִבוּ וְשֶׁלֹא יִשְׁתַּנּוּ. וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אָמַר רַבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא, נַגָּר הָיִיתָ וְאִלּוּלֵי בְּרִיתִי שֶׁהָיְתָה אִתָּךְ לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לִכְנוֹס הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ, אֵימָתַי כֶּשֶׁבָּאתָ אֶל הַתֵּבָה. אַתָּה וּבָנֶיךָ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חַנִין בְּשֵׁם רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק, נֹחַ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס אֶל הַתֵּבָה נֶאֱסַר לוֹ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַתָּה וּבָנֶיךָ לְעַצְמָן, וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ לְעַצְמָן. (איוב ל, ג) "בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד" אִם רָאִיתָ חִסָּרוֹן בָּא לָעוֹלָם הֱוֵי רוֹאֶה אֶת אִשְׁתְּךָ כְּאִלּוּ הִיא גַּלְמוּדָה, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְנִדָּה גַּלְמוּדָה. אָמַר רַב הוּנָא, "וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנֵי בָנִים" אֵימָתַי "בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב". כֵּיוָן שֶׁיָּצָא הִתִּיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ח, טז) "צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ". (בראשית ו כא) וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, הִכְנִיס עִמּוֹ דְבֵילָה תָּנִי מִשּׁוּם רַבִּי נְחֶמְיָה, רוֹב מַכְנִיסוֹ דְבֵילָה רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, הִכְנִיס עִמּוֹ זְמוֹרוֹת לַפִּילִים, חֲצוּבוֹת לַצְּבָאִים, זְכוּכִיוֹת לְנַעֲמִיוֹת. רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, הִכְנִיס עִמּוֹ זְמוֹרוֹת לִנְטִיעָה, יִחוּרִים לִתְאֵנָה, גְּרוּפִיּוֹת לְזֵיתִים עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם דָּבָר שֶׁהוּא לְךָ וְלָהֶם, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי לֵוִי וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם, אַתָּה עִיקָר וְהֵם טְפֵלִים לְךָ. וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ אֵין אָדָם כּוֹנֵס דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לוֹ. (בראשית ו כב) וַיַּעַשׂ נֹחַ, זֶה שַׁיְכוּן לַעֲשִׂיַּת הַתֵּיבָה. (בראשית ז א) וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי. מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו וְכוּלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, שֶׁלֹּא בְּפָנָיו מַהוּ אוֹמֵר, (בראשית ו, ט) "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה", בְּפָנָיו מַהוּ אוֹמֵר, צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה. (בראשית ז ב) מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ וְגוֹ' אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. אִישׁוּת לִבְהֵמָה מִי אִיכָּא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מֵאוֹתָן שֶׁלֹּא נֶעֶבְדָה בָּהֶן עֲבֵירָה מִנָּא יָדַע, אָמַר רַב חִסְדָּא, הֶעֶבִירָן לִפְנֵי הַתֵּיבָה, כָּל שֶׁהַתֵּיבָה קוֹלְטָתָן בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נֶעֱבְדָה בָּהֶן עֲבֵירָה, רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מֵאוֹתָן הַבָּאִים מֵאֲלֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם מִפִּיו דָּבָר מְגוּנֶּה, שֶׁהֲרֵי עִקֵּם הַכָּתוּב שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת וְלֹא הוֹצִיא דָּבָר מְגוּנֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ח) "וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהוֹרָה" רַב פָּפָּא אָמַר, תֵּשַׁע שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר" רַבִינָא אָמַר, עֶשֶׂר, וָי"ו דְטָהוֹר רַב אָחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' כ, כו) "כִּי אָמַר מִקְרֶה הוּא בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא כִּי לֹא טָהוֹר" תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לְעוֹלָם יְדַבֵּר אָדָם בִּלְשׁוֹן כָּבוֹד, שֶׁהֲרֵי בְּזָב קְרָאוֹ "מֶרְכָּב", וּבְזָבָה קְרָאוֹ (שם, כג) "מוֹשָׁב" וְאוֹמֵר (איוב טו, ה) "וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים" מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵּימָא הַנֵי מִילֵי בִּדְאוֹרַיְיתָא אֲבָל בִּדְרַבָּנָן לֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים" וְכִי תֵּימָא הַנֵי מִילֵי בִּדְרַבָּנָן, אֲבָל בְּמִילֵי דְּעָלְמָא לֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ". וּבְאִשָּׁה לֹא כְּתִיב מֶרְכָּב, וְהָכְתִיב (בראשית כד, סא) "וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרוֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה", הָתָם מִשּׁוּם בִּיעֲתוּתָא דְגָמָל אוּרְחֵיהּ הוּא וְהָכְתִיב (שמות ד, כ) "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם", הָתָם מִשּׁוּם בָּנָיו אוּרְחֵיהּ הוּא. וְהָכְתִיב (שמואל א' כה, כ) "וְהִיא רֹכֶבֶת עַל הַחֲמוֹר", הָתָם מִשּׁוּם בִּיעֲתוּתָא דְּלֵילְיָא אוּרְחָא הוּא, וְאִיתֵּימָא בִּיעֲתוּתָא דְּלֵילְיָא לֵיכָּא מִיהוּ וְכוּ'. וּבְאוֹרַיְיתָא מִי לֹא כְּתִיב טָמֵא, אֶלָּא כָּל הֵיכָא דְכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ מִשְׁתָּעֵי בִּלְשׁוֹן כָּבוֹד, כָּל הֵיכָא דִנְפִישֵי מִילֵי מִשְׁתָּעֵי בְּלָשׁוֹן קְצָרָה דְּאָמַר רַב הוּנָא מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר לְעוֹלָם יִשְׁנֶה אָדָם לְתַלְמִידוֹ דֶּרֶךְ קְצָרָה, וְהָא רוֹכֶבֶת וְיוֹשֶׁבֶת דְכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ וְקָאָמַר רֹכֶבֶת כְּתִיב הַנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי דַהֲווּ בְּשִיבְבוּתָא דְּרַב וְיַתְבֵי קָמֵיהּ. חַד אָמַר, שַׁוִיתָן לְהָא שְמַעְתָּא כְּדָבָר אַחֵר מְסַנְקָן וְחַד אָמַר, כִּגְדִי מְסַנְקָן, וְלֹא אִשְׁתָּעֵי רַב בַּהֲדֵי דְהֵיאַךְ הַנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי דַהֲווּ יַתְבֵי קַמֵיהּ דְהִלֵּל, וְחַד מִנַּיְהוּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאָמְרֵי לָהּ קָמֵהּ דְּרַבִּי, וְחַד מִנַּיְהוּ רַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר, מִפְּנֵי מָה בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה וּמוֹסְקִין בְּטֻמְאָה, וְחַד אָמַר, מִפְּנֵי מָה בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה וְאֵין מוֹסְקִין בְּטָהֳרָה, אָמַר, מוּבְטַח אֲנִי בָּזֶה שֶׁיּוֹרֶה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִין עַד שֶׁהוֹרָה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. הַנְהוּ תְּלָתָא כַּהַנֵי, חַד אָמַר הִגִּיעַנִי כְּפוֹל, וְחַד אָמַר הִגִּיעַנִי כְּזַיִת, וְחַד אָמַר כִּזְנַב הַלְּטָאָה, בָּדְקוּ אַחֲרָיו וּמָצְאוּ בּוֹ שֶׁמֶץ פְּסוּל וְהָתַנְיָא אֵין בּוֹדְקִין מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה אֶלָּא אֵימָא שַׁחַץ פְּסוּל. וְאִי בָּעִית אֵימָא, אִיהוּ הוּא דְּאַרַע נַפְשֵׁיהּ הַהוּא גּוֹי דַּהֲוָה סָלִיק וְאָכִיל פִּסְחָא בִּירוּשָׁלַיִם, אָמַר, כְּתִיב "כָּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" וּכְתִיב (שם מג) "כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ", וַאֲנָא קָא אָכִילְנָא מִשּׁוּפְרֵי שׁוּפְרֵי. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא כִּי סַלַּקְתָּ הָתָם אֵימָא לְהוּ סְפוּ לִי מֵאַלְיָה. כִּי סָלִיק אָמַר לְהוּ סְפוּ לִי מֵאַלְיָה אָמְרוּ לֵיהּ, אַלְיָה לְגָבוֹהַּ סַלְקָא. אָמְרוּ לֵיהּ, מָאן אָמַר לְךָ הָכִי, אָמַר לְהוּ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אָמְרוּ, מַאי הַאי דְקַמָּן בָּדְקוּ בַּתְרֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּהוּ דְגוֹי הוּא וְקַטְּלוּהוּ. שָׁלְחוּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא, שָׁלָם לָךְ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא, דְּאַתְּ בִּנְצִיבִין וּמְצוּדָתְךָ פְּרוּסָה בִּירוּשָׁלַיִם. רַב כַּהֲנָא חָלַשׁ, שָׁדְרוּ רַבָּנָן לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי, אָמְרוּ לֵיהּ, זִיל בְּדוֹק מַאי דִּינֵיהּ אָזַל אַשְׁכְּחֵיהּ דְּנַח נַפְשֵׁיהּ, קָרְעֵיהּ לִלְבוּשֵׁיהּ וְאַהַדְרֵיהּ לִקְרָעֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ וְאָתָא. אָמְרוּ לֵיהּ, נַח נַפְשֵׁיהּ, אָמַר לְהוּ אָנָּא לָא קָאַמִינָא "וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל". יוֹחָנָן חֲקוּקָאָה נָפַק לְקִרְיָתָא כִּי אָתָא אָמְרוּ לֵיהּ חִטִּין נַעֲשׂוּ יָפוֹת, אָמַר לְהוּ שְׂעוֹרִים נַעֲשׂוּ יָפוֹת אָמְרוּ לֵיהּ, צֵא וּבַשֵּׂר לַסּוּסִים וְלַחֲמוֹרִים, דִּכְתִיב (מלכים א' ה, ח) "וְהַשְׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן לַסּוּסִים", מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימָר, אֶשְׁתָּקַד נַעֲשׂוּ יָפוֹת, אִי נַמִּי עֲדָשִׁים נַעֲשׂוּ יָפוֹת. רַב, בַּר אַחֲוָה דְּרַבִּי חִיָּא, וּבַר אַחְתֵיהּ דְּרַבִּי חִיּיָא, כִּי סָלִיק לְהָתָם, אָמַר לֵיהּ אַבָּא קַיָּים אָמַר לֵיהּ אִמָּא קַיֶּמֶת אָמַר לֵיהּ אִימָא קַיֶּמֶת, אָמַר לֵיהּ אַבָּא קַיָּים אָמַר לֵיהּ לְשַׁמְעֵיהּ, חֲלוֹץ לִי מִנְעָלַי וְהוֹלֵךְ אַחֲרָי כֵּלַי לְבֵית הַמֶּרְחָץ שְׁמַע מִינָהּ תְּלָת, שְׁמַע מִינָהּ אָבֵל אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּשְׁמַע מִינָהּ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד וּשְׁמַע מִינָהּ מִקְּצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ. (ויקרא יא, ד) "אֶת הַגָּמָל" כִּי לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי מַעֲלֵה גֵּרָה הוּא "וְאֶת הַשָּׁפָן" כִּי אֵינֶנּוּ מַפְרִיס פַּרְסָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, (שם, ז) "וְאֶת הַחֲזִיר כִּי אֵינֶנּוּ מַעֲלֶה גֵּרָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא". (בראשית ז ג) גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'. אִם תֹּאמַר שִׁבְעָה מִכָּל מִין נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן שֶׁאֵין לוֹ בֶּן זוּג אֶלָּא שִׁבְעָה זְכָרִים וְשֶׁבַע נְקֵבוֹת מִכָּל מִין, לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָהֶן אֶלָּא לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.