"Do not be a witness for nothing against your neighbor, and would you deceive with your lips?" (Proverbs 24:28). Reuben knew testimony for Shimon. Shimon said, "Come, testify this testimony for me." He said, "Yes." But when they entered the court, he retracted. The Holy Spirit says to him: "and would you deceive with your lips?" - you brought him into court and then turned back. Tomorrow Reuben will need a witness against Shimon; what will Shimon do, as he did to him? "Do not say, As he did to me so will I do to him; I will repay the man according to his work" (Proverbs 24:29) - for the Torah already gave its verdict: "and he is a witness, whether he has seen or known; if he does not tell, he shall bear his iniquity." "One who shares with a thief hates his own soul; he hears the curse and tells nothing" (Proverbs 29:24). There was an incident with a certain governor who would execute the receivers of stolen goods but release the thieves, and everyone murmured that he was not acting rightly. What did he do? He proclaimed throughout the province, "Let all the people gather." He brought weasels and set portions of food before them, and they carried the food off to their holes. The next day he again proclaimed a gathering, brought weasels, set food before them, but stopped up the holes; the weasels, finding the holes blocked, carried the food back to its place - to show that all theft depends on the receivers. "Do not let a false oath be light in your eyes." Zechariah saw it: "I lifted my eyes and saw, and behold, a flying scroll" (Zechariah 5:1). What is "flying"? Soaring, as in "and one of the seraphim flew to me." "He said to me, What do you see? I said, I see a flying scroll" (Zechariah 5:2). Rabbi Abbahu said: even the hide of an elephant or a camel is not of this measure, and you say this? "This is the curse that goes out over the face of all the earth" (Zechariah 5:3). From where did it go out? From the doorway of the Hall, for we learned the doorway of the Hall was forty cubits long and twenty cubits wide. Rabbi Aibu said: why do they make a man swear over a Torah scroll and bring before him inflated wineskins? To say: yesterday this skin was full of sinews and bones, and now it is empty of them all; so one who makes his fellow swear will in the end go out empty of his money. Rabbi Asi said: only for a false oath. Rabbi Abba says: even for a true one. Rabbi Yannai was sitting and teaching on the saying of Rabbi Yonah; Rabbi Simon said: an oath is not entrusted to one suspected concerning oaths, nor is the oath given to one who runs after it. There was a case with Bar Telamyon that supports the sages: a man deposited a hundred dinars with Bar Telamyon, then came to claim them. Bar Telamyon said, "What you deposited with me I returned into your hand." The man said, "Swear to me." What did Bar Telamyon do? He took a hollow reed, hid the dinars inside it, and leaned on it. He said, "Hold this cane in your hand until I swear to you." When he reached the synagogue he said, "Master of this house, what you handed to me I handed back into your hand." The other, from its weight, set the cane down on the ground; it broke, the dinars scattered, and Bar Telamyon began gathering them. He said, "Gather, gather - it is from your own that you are gathering." "An oath of the LORD shall be between the two of them" (Exodus 22:10) - it does not depart from between the two of them. "I have brought it out... and it shall enter the house of the thief" (Zechariah 5:4). Rabbi Shmuel bar Nachman said: the angels of destruction have no shortcuts, as it says "from roaming the earth and walking up and down in it" (Job 1:7), yet of the oath it is written "and it shall lodge in the midst of his house." Rabbi Abba bar Kahana said: things that fire does not consume, a false oath destroys. The way of fire is to consume wood, but here "and it shall consume it, its timbers and its stones." Rabbi Yosi bar Chanina interpreted the verse of the wayward wife. "A soul that sins" - she sinned against her husband who feeds and supports her, while she goes and corrupts herself with another. "And she hears the voice of a curse" - "the priest shall make the woman swear with the oath of cursing." "And he is a witness" - "and there is no witness against her." "Or has seen" - "and she was secluded and defiled." "Or has known" - "and it was hidden from the eyes of her husband." "If she does not tell, she shall bear her iniquity" - if she does not tell the priest, "her belly shall swell and her thigh shall fall." Rabbi Pinchas interpreted the verse of Israel. "A soul that sins" - "and I saw, and behold, you had sinned against the LORD your God" (Deuteronomy 9:16). "And she hears the voice of a curse" - "and his voice we heard from the midst of the fire." Rabbi Yochanan said: agreements were set between them, that He would not renounce them and they would not renounce Him. Rabbi Yitzchak said: one who makes his legions swear does so only by the sword, to say, whoever transgresses these terms, let this sword pass over his head. He swore to them, "and I swore to you and entered into a covenant with you" (Ezekiel 16:8), and they swore to Him, "to enter into the covenant of the LORD your God and into His oath." When Israel transgressed the condition, the Holy One, blessed be He, said to them, "I also will do this to you... and I will bring a sword upon you." "And he is a witness" - these are Israel: "you are My witnesses, says the LORD" (Isaiah 43:12). "Or has seen" - "you have been shown to know" (Deuteronomy 4:35). "Or has known" - "and you shall know... and take it to your heart." "If he does not tell, he shall bear his iniquity" - the Holy One, blessed be He, said: if you do not proclaim My Godhood among the nations, I will exact punishment from you. When? When they say "seek out the necromancers," if they do not say of such a thing that it has no dawn. Rabbi Yochanan and Resh Lakish said: the Holy One, blessed be He, said: if Israel does not say to the idolaters that such a thing has no dawn of its own - one that cannot give light to itself, how can it shine light upon others? Rabbi Abba bar Kahana said: darkness and gloom served in this world, as it is written "there was darkness and gloom" (Exodus 10:22), but chaos and void did not serve in this world. Where are they destined to serve? In the great city, as it is written "He will stretch over it the line of chaos and the stones of void" (Isaiah 34:11). The sages said: of the idolaters, who did not keep the Torah given from the midst of darkness, He says "for behold, darkness shall cover the earth and thick darkness the peoples"; but of Israel, who kept the Torah given from the midst of darkness, as you say "when you heard the voice from the midst of the darkness" (Deuteronomy 5:20), of them He says "and the LORD shall shine upon you, and His glory shall appear over you."
The Flying Scroll and the Curse That Enters the Thief's House
Yalkut Shimoni on Torah 471:4
(משלי כד, כח) "אַל-תְּהִי עֵד-חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ". רְאוּבֵן הֲוָה יָדַע לְשִׁמְעוֹן סַהֲדֵי, אָמַר לֵיהּ אָתֵי אַסְהִיד לִי הֲדָא סַהֲדוּתָא, אָמַר לֵיהּ אִין, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַדִּין חָזַר בּוֹ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֵר לוֹ "וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ", הִכְנַסְתָּ אוֹתוֹ לַדִּין וְחָזַרְתָּ בְּךָ, לְמָחָר אָתִית סַהֲדֵי לִרְאוּבֵן גַּבֵּי שִׁמְעוֹן מַה יַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ, (שם כט) "אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ", וַהֲלֹא כְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה אִיפּוֹפְסִין וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. ["וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" הֲדָא הוּא דִכְתִיב] "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ", מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת הַקַּבְּלָנִין (וּמְגַיֵּר) [וּמַתִּיר] אֶת הַגַּנָּבִים, וְהָיוּ הַכֹּל מְלִיזִין עָלָיו לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּרָאוּי, מֶה עָשָׂה, הוֹצִיא כְּרוּז בַּמְּדִינָה וְאָמַר, כָּל עַמָּא לְקוֹמְפּוֹן. מֶה עָשָׂה, הֵבִיא חֻלְדוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶם מָנוֹת, וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָם לַחוֹרִים, לְמָחָר הוֹצִיא כָּרוֹז וְאָמַר כָּל עַמָּא לְקוֹמְפּוֹן, מֶה עָשָׂה הֵבִיא חֻלְדוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶם מָנוֹת וְסָתַם אֶת הַחוֹרִים וּמוֹצְאִים אוֹתָם מְסֻתָּמוֹת וּמַחֲזִירוֹת אוֹתָם לִמְקוֹמָן, לוֹמַר שֶׁאֵין הַכֹּל אֶלָּא מִן הַקַבְּלָנִים. הֲרֵי מִן הַשִּׁלְטוֹן, מִן הַמְּעַשֶּׂה מִנַּיִן, גָּנַב רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי יָדַע בֵּיהּ אָמַר לֵיהּ אַל תְּפַרְסְמֵנִי וַאֲנָא יְהִיבְנָא לְךָ פַּלְגָּא, לְמָחָר נִכְנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁמְעוּ קוֹל הַחַזָּן מַכְרִיז וְאוֹמֵר מָאן גְּנַב לִשְׁמְעוֹן, וְלֵוִי קָאִים תָּמָן, וַהֲלֹא נָתְנָה תּוֹרָה אִיפוּפְסִין וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע. אַל תְּהִי שְׁבוּעָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, זְכַרְיָה חָמֵי לָהּ (זכריה ה, א) "וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה", מָה הוּא "עָפָה", שַׁיְטָה, כְּמַה דְּאַמְרִינָן "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים" וְגוֹ', (זכריה ה, ב) "וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה", אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אֲפִלּוּ עוֹרוֹ שֶׁל פִּיל וְעוֹרוֹ שֶׁל גָּמָל אֵינָם כַּמִּדָּה הַזֶּה וְאַתְּ אָמַרְתְּ כֵּן (שם ג) "זֹאת הָאָלָה הַיּוֹצֵאת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", מֵהֵיכָן יָצָא מִפִּתְחוֹ שֶׁל (הֵיכָל) [אוּלָם], דִּתְנַן פִּתְחוֹ שֶׁל (הֵיכָל) [אוּלָם] אָרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מִפְּנֵי מָה מַשְׁבִּיעִין אֶת הָאָדָם בְּסֵפֶר תּוֹרָה וּמְבִיאִין לְפָנָיו נוֹדוֹת נְפוּחִין, לוֹמַר אֶתְמוֹל הָיָה הַנּוֹד הַזֶּה מָלֵא גִּידִים וַעֲצָמוֹת וְעַכְשָׁיו רֵק מִכֻּלָּם, כָּךְ הַמַּשְׁבִּיעַ חֲבֵרוֹ סוֹף שֶׁיֵּצֵא רֵיקָם מִמָּמוֹנוֹ. אָמַר רַבִּי אַסֵּי עַל שֶׁקֶר. רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת. רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתִיב וְדָרִישׁ עַל הֲדָא דְרַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין מוֹסְרִין אֶת הַשְּׁבוּעָה לְמִי שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְאֵין נוֹתְנִין אֶת הַשְּׁבוּעָה לְמִי שֶׁהוּא רָץ אַחַר הַשְּׁבוּעָה. הֲוָה עוּבְדָא בְּבַר תְּלָמְיוֹן וְסַיְעָא לְרַבָּנָן עוּבְדָא בְּחַד גַּבְרָא דְּאַפְקִיד גַּבֵּי בַּר תְּלָמְיוֹן מֵאָה דִּינָרִין אֲזָל בָּעָא לְהוֹן מִנֵּיהּ אָמַר לֵיהּ מַה דְּאַפְקַדְּתְּ גַּבִּי מְסָרִית בְּיָדֵךְ, אָמַר לֵיהּ אִישְׁתַּבַּע לֵיהּ מַה עֲבַד בַּר תְּלָמְיוֹן נְטַל חָד קָנֶה וְחָקְקֵיהּ וִיהַב בֵּיהּ הִלֵּין דִּינָרֵי וְשָׁרֵי מִסְתְּמִיךְ עָלֵיהּ, אָמַר לֵיהּ צֹר הֲדָא קַנְיָא בְּיָדֵךְ עַד דַּאֲנָא מִשְׁתַּבַּע לָךְ, (כֵּיוָן דְּמָטָא לְבֵי כְּנִשְׁתָּא) אָמַר מָארֵיהּ דַּהֲדֵין [בֵּיתָא] מַה דְּמָסַרְתְּ בְּיָדִי מָסְרִית בְּיָדֵךְ, הַהוּא מִן כּוֹבְדֵיהּ נַסְתֵּיהּ וְאַשְׁקְלֵיהּ לְאַרְעָא שַׁרְיָן הִלֵּין דִּינָרֵי מִתְבַּדְּרִין וְשָׁרֵי הַהוּא מְלַקֵּט. אָמַר לֵיהּ לַקֵּט לַקֵּט דְּמִן דִּידָךְ אַנְתְּ מְלַקֵּט. "שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם", שֶׁאֵינָהּ זָזָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם (כָּתוּב לְעֵיל). (זכריה ה, ד) "הוֹצֵאתִיהָ וְגוֹ' וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב", אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה אֵין לְהוֹן קְפִצִין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, ז) "מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ", וּכְתִיב (זכריה שם) "וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ". אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, דְּבָרִים שֶׁאֵין הָאֵשׁ שׂוֹרַפְתָּן שְׁבוּעַת שָׁוָא מְכַלָּה אוֹתָן. דַּרְכָּהּ שֶׁל אֵשׁ לֶאֱכֹל עֵצִים, בְּרָם הָכָא "וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו". רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא פְּתַר קְרָיָא בְּסוֹטָה. נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, הִיא שֶׁחָטְאָה עַל בַּעֲלָהּ שֶׁהוּא זָנָהּ וּמְפַרְנְסָהּ, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקְלֶת עִם אַחֵר. וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה (במדבר ה, כא) "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה", וְהוּא עֵד, "וְעֵד אֵין בָּהּ", אוֹ רָאָה, (שם) "וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה", אוֹ יָדָע, (שם) "וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ", אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, אִם לֹא תַגִּיד לַכֹּהֵן "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ". רַבִּי פִּנְחָס פְּתַר קְרָיָא בְּיִשְׂרָאֵל, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא (דברים ט, טז) "וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם", וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, (שם ה, כא) "וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹמְפֶּרְמָסָאוֹת נָתְנוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ כּוֹפֵר בָּהֶן וְהֵם אֵינָם כּוֹפְרִין בּוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק זֶה שֶׁמַּשְׁבִּיעַ אֶת לִגְיוֹנוֹתָיו אֵינוֹ מַשְׁבִּיעָן אֶלָּא בְּסַיִף, לוֹמַר כָּל הָעוֹבֵר עַל הַתְּנָאִין הַלָּלוּ יְהֵא הַסַּיִף הַזֶּה עוֹבֵר עַל רֹאשׁוֹ. הוּא נִשְׁבַּע לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, א) "וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ", וְהֵן נִשְׁבָּעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ", וְאֵין אָלָה אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, כא) "בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה", כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַתְּנַאי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְגוֹ' וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב" וְגוֹ'. וְהוּא עֵד [אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל] (ישעיה מג, יב) "וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה'". אוֹ רָאָה, (דברים ד, לה) "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת", אוֹ יָדַע, "וְיָדַעְתָּ וְגוֹ' וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ". אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם לֹא תַגִּידוּ בַּגּוֹיִם אֱלֹהוּתִי אֲנִי פּוֹרֵעַ מִכֶּם, אֵימָתַי כְּשֶׁיֹּאמְרוּ (ישעיה ח, ט) "דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת" וְגוֹ', אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שַׁחַר. וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם לֹא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים כַּדָּבָר הַזֶּה אֵין לוֹ שַׁחַר עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ מַזְרִיחַ אוֹרָה כֵּיצַד מַזְרִיחַ אוֹרָה עַל אֲחֵרִים. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה שִׁמְּשׁוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות י, כב) "וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה", אֲבָל תֹּהוּ וָבֹהוּ לֹא שִׁמְּשׁוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵיכָן עֲתִידִין לְשַׁמֵּשׁ, בִּכְרַךְ גָּדוֹל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה לד, יא) "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ", רַבָּנָן אָמְרִין עוֹבְדֵי אֱלִילִים שֶׁלֹּא קִיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים", אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (דברים ה, כ) "וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ", עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר "וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.