"When you acquire a Hebrew servant" (Exodus 21:2). Now it ought not to have been placed next to "And these are the rules," but rather "When men strive" or "When one strikes a man," which are matters of judgment. The expounders of hidden meanings say: because they were commanded at Marah concerning the laws, and He gave them the Ten Commandments, Moses said, "Master of the world, perhaps the evil inclination will lead Your children astray and they will transgress the commandments, and You will exile them from before You and sell them as servants" - therefore He opened with "When you acquire a Hebrew servant." When you provoke them under the kingdoms, let no kingdom subjugate them for more than six kingdoms. "Six years shall he serve" - Babylon, Media, Persia, Greece, Assyria, and Rome. "And in the seventh he shall go free without payment." He said before Him: "Master of the world, let them not be sunk forever in the hand of Rome; rather, by merit deal with them - free of charge - and in the seventh he shall go free without payment." "If he comes in by himself" (literally "with his wing") - Scripture should have said "if he comes in alone, alone he shall go out"; what is "by his wing"? He said: God forbid that, if sins cause it, enemies should come upon them on wings like eagles that fly in the heavens, as it is written, "Our pursuers were swifter than the eagles of heaven" (Lamentations 4:19). Master of the world, give them wings of trust, like these, "Who are these that fly like a cloud, and like doves to their cotes" (Isaiah 60:8). ...[text uncertain] Rabbi Elazar ben Arakh was expounding until fire blazed all around him. When Rabban Yohanan ben Zakkai saw that the fire blazed all around him, he descended from his donkey and kissed him and said to him, "Rabbi Elazar ben Arakh, happy is she who bore you, happy are you, Abraham our father, that this one came forth from your loins." He used to say: if all the sages of Israel were in one pan of a balance and Rabbi Elazar ben Arakh in the other, he would outweigh them all. Chapter on "When you acquire a Hebrew servant." From where that when you acquire, you may acquire only a Hebrew servant in this manner? Scripture teaches, "When you acquire a Hebrew servant." And from where that when he is sold, he is sold only to you? Scripture teaches, "and he is sold to you" (Leviticus 25:39). And from where that when the court sells him, they sell him only to you? Scripture teaches, "when your Hebrew brother is sold to you" (Deuteronomy 15:12). "When you acquire a Hebrew servant" - you acquire him from himself, but you do not acquire a Hebrew bondwoman from herself. For it would follow by reasoning: if a Hebrew servant, whose father may not sell him, may sell himself, then a Hebrew bondwoman, whom her father may sell, should surely be able to sell herself. Scripture teaches, "When you acquire a Hebrew servant" - a Hebrew servant you acquire from himself, but you do not acquire a Hebrew bondwoman from herself. "Hebrew" (Ivri) - these commandments were stated regarding the Hebrew servant in the merit of Eber. Another interpretation: in the merit of Abraham, who was from across the river (me-ever ha-nahar). Another interpretation: in the merit of Israel, who spoke in the Hebrew tongue, as it says, "The God of the Hebrews has met with us" (Exodus 3:18). "Six years he shall serve" - so too the son. One might think also the heir? Scripture teaches, "and he shall serve you six years" (Deuteronomy 15:12). "And in the seventh he shall go free" - one might think at the beginning of the year or at its end? You may reason: the seventh year releases servants and the Jubilee releases servants; just as we find the Jubilee acts at its beginning and not at its end, so this acts at its beginning and not at its end. "He shall go free without payment" - since it says, "And when you send him free from you" (Deuteronomy 15:13), it teaches that it is a commandment to say to him, "Go out." "Without payment" - one might think there is no severance gift? Scripture teaches, "you shall not send him away empty; you shall surely furnish him" (Deuteronomy 15:13-14). From here they said: a Hebrew servant is acquired by money and by document, and acquires his freedom in five ways: by years, by Jubilee, by deduction of money, by a document of release, and by the death of the master without a son.
The Hebrew Servant and Israel's Six Kingdoms of Bondage
Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai 21:2
כי תקנה עבד עברי והלא לא היה לו לסמוך לאלה המשפטים אלא כי ידבק כי ינצו וכי יכה איש שהן דינין: דורשי רשומות אומרין לפי שנצטוו במרה על הדינין ונתן להן עשרת הדברות אמר משה רבונו של עולם שמא יתעה יצר הרע את בניך ויעברו על המצוות ותגלה אותן מלפניך ותמכרם לעבדים לכך פתח כי תקנה עבד עברי כשתקניאם למלכיות אל ישתעבדו בהן יותר משש מלכיות שש שנים יעבד בבל ומדי ופרס ויון ואשור ורומי: ובשביעית יצא לחפשי חנם. אמר לפניו רבונו של עולם אל ישתקעו ביד רומי אלא זכות עשה עמהם חנם ובשביעית יצא לחפשי חנם: אם בגפו יבא היה למקרא לומר אם לבדו יבא לבדו יצא מהוא בגפו אמר חס ושלום אם גרמו עונות אויבים באין אליהם באגפים כנשרים שטסים בשמים דכתיב (איכה ד' י"ט) קלים היו רודפינו כנשרי שמים רבונו של עולם כנפש של בטחונות תן להם מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל אהבותיהם (ישעיה ס' ח'):... [אם לאיו תן לי רשות שאומר לפניך. היה ר' אלעזר בן ערך דורש עד שהייתה אש מלהטת מכל סביביו כיון שראה רבן יוחנן בן זכי שהייתה האש מלהטת מכל סביביו ירד מעל החמור ונשקו ואמר לו ר' אלעזר בן ערך אשרי יולדתך אשריך אברהם אבינו שזה יצא מחלציך הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ור' אלעזר בן ערך בכף שנייה מכריע הוא את כולם: פרק כי תקנה עבד עברי. (מניין) [שמניין] (שתהא) [כשתהא] קונה לא תהא קונה אלא עבד עברי ת"ל כי תקנה עבד עברי (מנין) [ומניין] כשיהא נמכר לא יהא נמכר אלא לך ת"ל (ויק' כ"ה י"ט) ונמכר לך (מניין) [ומניין] כשבית דין מוכרין אותו לא יהא מוכרין אותו אלא לך ת"ל (דברים ט"ו י"ב) כי ימכר לך אחיך העברי: [כי תקנה עבד עברי זה שהוא מוכר את עצמו ולהלן הוא אומר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה זה שבית דין מוכרים אותו לך בא הכתוב ללמדך לשון קצרה כי תקנה עבד עבד בין שמוכר את עצמו ובין שבית דין מוכרין אותו לך]: כי תקנה עבד עברי. אתה קונה מעצמו ואי אתה קונה אמה עבריה מעצמה שהיה בדין ומה עבד עברי שאין אביו מוכרו הרי הוא מוכר את עצמו אמה עברייה שאביה מוכרת אינו דין שתהא מוכרת עצמה ת"ל כי תקנה עבד עברי עבד עברי אתה קונה מעצמו ואי אתה קונה אמה עברייה מעצמה: [קל וחומר לעברי שיהא אביו מוכרו ת"ל (פס' ז') כי ימכור איש את בתו לאמה איש מוכר את בתו ואין איש מוכר את בנו ר' ישמעאל אומר בעבד עברי הכתוב מדבר את אומר בעבד עברי או אינו אלא בעבד כנעני ומה אני מקיש (ויק' כ"ה מ"ו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה בלוקח עבד מן הגוי אבל בלוקח עבד מישראל יכול יצא בשש ת"ל כי תקנה עבד עברי שש שנים ולהלן הוא אומר (דברים ט"ו י"ב) כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה הוא שנאמר כן והוא שנאמר להלן אחיך אף בן אחיך]: עברי. נאמרו מצוות הללו בעבד עברי בזכותו של עבר: ד"א בזכותו של אברהם שהיה מעבר הנהר: ד"א בזכות ישראל שהיו מדברים בלשון עברי שנ' (ע' ג' י״ח) ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו: שש שנים יעבד. אף את הבן יכול אף היורש [ת"ל (דברים ט"ו י"ב) ועבדך שש שנים] אחד שריבה הכתוב מיעט מביא אני את הבן שקם תחת האב ליעידה ולשדה אחוזה ומוציא אני את היורש שלא קם תחת האב ליעידה ולשדה אחוזה: ד"א שש שנים יעבד אפילו בוריח שאם ברח [חייב] להשלים שני עבודה: ד"א שש שנים יעבד לרבות את המטייל בשוק ולרבות את החולה ומוטל על המטה שהוא עולה לו מן המנין: ד"א יעבד שלא ימכר אומנתו לאחר לא יעשנו בלן לרבים ספר לרבים נחתום לרבים שלחני לרבים יכול אפילו היתה אומנתו כך ת"ל יעבד ר' יוסי אומר ובלבד שלא יחדש לו אומנות של כלום: ובשביעית יצא. יכול בתחלת השנה או בסופה הרי אתה דן שנת שבע מוציאה עבדים ויובל מוציא עבדים מה מצינו ביובל בתחלתו ולא בסופו אף זו בתחלתה ולא בסופה או כלך לדרך הזו שנת שבע מוציאה עבדים ושביעית משמטת מלוה מה מצינו בהשמטת מלוה בסופה ולא בתחלתה אף זו בסופה ולא בתחלתה נראה למי דומה דנין דבר שתלוי ביובל מדבר שתלוי ביובל ואל יוכיח השמט מלוה שאין תלוי ביובל או כלך לדרך הזו דנין דבר שאין צריך קדוש בית דין מדבר שאין צריך קדוש בית דין ואל יוכיח יובל שצריך קדוש בית דין ת"ל שש שנים יעבד כו' אמור מעתה מתחלתה ולא בסופה: ד"א ובשביעית יצא פעמים שהוא עובד בשביעית שאם פגעה שנת השמטה בתוך השש עובד בה שאין השמטה משמטת עבדים אבל פגע בו שנת יובל אפילו בשנה שניה למכירתו יצא שנ' (ויקרא כ"ה י"ג) בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו: יצא לחפשי חנם. מכלל שנ' (דברים ט״ו י״ג) וכי תשלחנו חפשי מעמך מלמד שמצוה לומר (לא) [לו] צא יכול אם אמר לו צא הרי הוא יוצא ואם לאו אינו יוצא ת"ל יצא לחפשי חנם: חנם. לפי שנ' כאן חפשי ונאמר להלן (פס' כ"ו) חפשי יכול מה חפשי שנ' להלן שטר אף חפשי האמור כאן שטר ת"ל חנם אינו צריך גט שחרור: ד"א חנם יכול אם היה חולה ומוטל במטה והוציא עליו רבו יציאות יהא צריך ליתן לו ת"ל יצא לחפשי חנם: ד"א חנם יכול שלא בהענקה ת"ל (דברים ט"ו י"ג) וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם הענק תענק לו: ד"א לרבות גרעון כסף: ד"א יצא לרבות שטר מכאן אמרו עבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה את עצמו בחמשה דברים בשנים וביובל ובגרעון כסף ובשטר שחרור ובמיתת האדון בלא בן: