Another interpretation of "it shall bear fruit monthly" - for those who honor the Torah, who honor it every single day. How so? A city in which there are gentiles and ten houses of Israel who go early and late to the synagogue and study house - even though the gentiles encamp all around them, the gentiles honor and fear them, as it is said, "Therefore a strong people shall honor You; the city of ruthless nations shall fear You" (Isaiah 25:3). What is "for its waters issue from the sanctuary"? Because a light commandment is like a weighty one and a weighty one like a light one, and both alike are healing for Israel, in this world, in the days of the son of David, and in the world to come, as it is said, "its fruit shall be for food and its leaf for healing." And when Israel occupy themselves with Torah and do charity and justice, the Holy One rejoices in them and tells them that His joy in them is a thousand thousandfold for good, twice as much as their own, as it is said, "To the nut garden I went down" (Song of Songs 6). Just as a nut has four chambers, so every sage of Israel who has true words of Torah has four things in him: wisdom, understanding, knowledge, and discernment. They told a parable: To what is this like? To a king who comes into his house after some days and years; when he examines his servants, he does not examine them over silver and gold and precious stones, but says, "Did so-and-so my servant read and study?" If they tell him that he read and studied and surpassed his fellows in repentance, at once the king favors him and abandons everything and rejoices with him. What is "it shall not fear when heat comes" (Jeremiah 17)? This tells you that anyone who occupies himself with Torah does not see the measure of punishment, neither in this world, nor in the days of the son of David, nor in the world to come. And what is the dwelling of the middling measure, neither hot nor cold? This is the festival of Sukkot, as it is said, "I will yet make you dwell in tents as in the days of the appointed time" (Hosea 12:10). And what is "its leaf shall be fresh"? That contentment goes out from it into the world, for when Israel do the will of the Omnipresent, it is said of them, "A leafy olive tree, fair with goodly fruit, the LORD called your name" (Jeremiah 11:16). They told a parable: To what is this like? To ten people who came to one gathering. One brought large fish, the second small fish, the third salted foods, the fourth bland foods, the fifth boiled cabbage and beets, the sixth eggs, the seventh cheese, the eighth ox meat, the ninth ram meat, the tenth fowl. Each one brought a single dish to the table, and each one takes from all ten dishes and goes home with ten kinds of food. So too, when ten people come to the synagogue and the study house and each learns with his fellows one matter or one verse or one law, it turns out that each holds ten laws or ten matters and goes home with ten. Therefore I said: A person should always sit and occupy himself with Torah and with the work of the chariot and with all the good traits in the world, and leave everything and go to the synagogue and the study house, for in the renewal of Torah in the synagogue and study house, joy is renewed for the Holy One every single day. So it is explained through Isaiah: "The Lord GOD has given me a learned tongue, to know how to sustain the weary with a word; He awakens me morning by morning, He awakens my ear to hear like the learned" (Isaiah 50:4-5). And so, when the transgressors of Israel came to uproot the kingdom of the house of David from Israel, and were turned back in repentance, out of that repentance the Divine Presence came above David and answered, saying to him, "David My son, of you it is said, The LORD has sworn and will not relent" (Psalms 110:4). Come and see how great is the power of repentance, that it sets people as kings in the world and binds wreaths upon their heads, and heals the sick by itself, and saves him from all grief and groaning and sorrow, and delivers him from the judgment of Gehinnom. And when Israel do the will of their Father in Heaven and return to Him in complete repentance, it is said of them, "Return, O backsliding children" (Jeremiah 3:14). Happy is the person who fears Heaven out of lowliness of spirit and out of humility, out of repentance and out of submission to judgment. Happy are the righteous over whom no enemy has dominion. So we find regarding the sanctuary that Moses made: no enemy ruled over it. But the sanctuary that Solomon made, an enemy ruled over it. But the final Temple, which the Holy One will build speedily and soon, shall not be torn down, and no enemy shall ever rule over it, and the Holy One shall dwell in it forever and ever.
The Stream From the Sanctuary and the Power of Repentance
Tanna Debei Eliyahu Rabbah 18:3
ד"א לחדשיו יבכר למכבדי תורה שמכבדין את התורה בכל יום תמיד כיצד עיר שיש בה עכו"ם ויש בה עשרה בתים של ישראל שמשכימין ומעריבין בבהכ"נ ובביהמ"ד אע"פ שהעכו"ם חונים נגד סביבותיהם אפ"ה הם מכבדים אותם ויראין מהם שנאמר (ישעיהו כ״ה:ג׳-ד׳) על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראוך וגו'. ומהו כי מימיו מן המקדש המה יוצאים מפי שמצוה קלה הרי היא כחמורה וחמורה הרי היא כקלה וכן אלו ואלו רפואה הן לישראל בין בעוה"ז בין לימות בן דוד ובין לעוה"ב שנאמר והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה. ובזמן שישראל עוסקין בתורה ועושין צדקה ומשפט הקב"ה משמח בהן ומגיד להן ששמחתו בהן אלף אלפים לטובה כפלים יותר מהם שנאמר (ש"ה ו) אל גנת אגוז ירדתי וגו' מה אגוז זה יש בו ארבעה בתים כך כל חכם וחכם מישראל שיש בו ד"ת לאמיתו יש בו ארבעה דברים חכמה ובינה דיעה והשכל. משלו משל למה"ד למלך שהוא בא לכמה ימים ושנים בתוך ביתו כשהוא בודק את עבדיו אינו בודקן לא על כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות אלא אומר פלוני עבדי הכי קרא ושנה אם אמרו לו שהוא קרא ושנה והעדיף על חביריו שעשה תשובה מיד מודה לו המלך ועוזב את הכל ומשמח עמו לכך נאמר אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמונים אלו מעשים טובים ות"ת שחכמי תורה מצפין להם והכל מאין בא מלפני הקב"ה שידיו פשוטות לעושי תשובה והכל שלו והכל מעשה ידיו ולא הניח הקדוש ברוך הוא דבר שלא גילה לישראל שנאמר (תהילים כ״ה:י״ד) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם ואומר (עמוס ג׳:ז׳) כי לא יעשה אדני ה' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים מהו ולא יראה כי יבא חום (ירמיה שם) לומר לך כל העוסק בתורה אינו רואה מדת פורעניות בין בעוה"ז בין לימות בן דוד ובין לעוה"ב ומה הוא דירת מדה בינונית לא חם ולא צונן ואיזהו זה מועד חג הסוכות שנאמר (הושע י״ב:י׳) עוד אשיבך באהלים כימי מועד. ומהו והיה עלהו רענן (ירמיהו י״ז:ח׳) שיצא קורת רוח ממנו בעולם שבזמן שישראל עושין רצונו של מקום מה נאמר בהן זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך וגו' (ירמיהו י״א:ט״ז) לכך נאמר ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי. משלו משל למה"ד לעשרה בני אדם שבאו במסבה אחת אחד הביא דגים גדולים השני הביא דגים קטנים השלישי הביא מיני מלוחים והרביעי הביא מיני תפלים החמישי הביא כרוב ותרדין שלוקין הששי הביא ביצים והשביעי הביא גבינה השמיני הביא בשר שור התשיעי הביא בשר איל העשירי הביא בשר עופות כל אחד ואחד הביא אכילה אחת על השלחן וכל אחד ואחד נוטל מכל עשר אכילות והולך לביתו בעשר מיני אכילות כך כיון שבאו עשרה בני אדם לבית הכנסת ולבהמ"ד ולומד כל אחד ואחד מהם עם כל חביריו דבר א' או פסוק אחד או הלכה אחת נמצא ביד כל אחד ואחד מהם שהוא נוטל עשר הלכות או עשרה דברים והולך לביתו בעשרה דברים או עשרה פסוקים או עשרה הלכות. לפיכך הייתי אומר לעולם ישב אדם ויעסוק בתורה ובמעשה מרכבה ובכל מדות טובות שבעולם ויניח הכל וילך לבית הכנסת ולבית המדרש ובכל מקום שמחדשין בו תורה שבישיבת בית הכנסת ובישיבת בית המדרש שמחה מתחדש להקב"ה בכל יום תמיד וכן הוא מפורש בקבלה ע"י ישעיהו בן אמוץ אדני אלקים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דברי יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמוע בלמודים אדני ה' פתח לי אזן וגו' ואדע כי לא אבוש (ישעיהו נ׳:ד׳-ה׳) אלה הדברים דבר ישעיה הנביא על ישיבת בית הכנסת ועל ישיבת בהמ"ד ועל חידושה של תורה בביהמ"ד מהו אומר (איכה ג׳:כ״ג-כ״ד) חדשים לבקרים רבה אמונתך חלקי ה' אמרה נפשי וגו'. וכן כשבאו פושעי ישראל לעקור מלכות בית דוד מן ישראל והשיבו אותו תשובה ומתוך התשובה שהשיבו אותו באתה השכינה למעלה מדוד משיבה ואמרה לו דוד בני עליך נאמר (תהילים ק״י:ד׳) נשבע ה' ולא ינחם וגו' בא וראה כמה גדול כחה של תשובה שהיא ממלכת את בנ"א בעולם וקושרת לבני אדם קשרים (נ"א כתרים) בראשיהם ומרפא את החולי מאליו ומצלת אותו מכל יגון ואנחה וצער וממלט אותו מדינה של גיהנם ובזמן שישראל עושין רצונו של אביהם שבשמים וחוזרין בתשובה שלמה לפניו מה נאמר בהן שובו בנים שובבים וגו' (ירמיהו ג׳:י״ד) אשרי אדם שהוא ירא שמים מתוך שפל רוח ומתוך ענוה מתוך התשובה ומתוך הדין: ד"א קומי רוני בלילה אין רני זו אלא תורה שנאמר (תהילים ל״ב:ז׳) אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה מה כתיב בתריה שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב ושמא תאמר עד אותה שעה לא היתה להן שמחה לצדיקים והלא מצינו שהיה להם שמחה בימי דוד ובימי שלמה ובזמן אנשי כנסת הגדולה ומנין שהיתה להם שמחה בימי דוד ובימי שלמה שנאמר (ד"א א כט) ויזבחו לה' זבחים וגו' פרים אלף אילים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרוב לכל ישראל ויאכלו וישתו לפני ה' ביום ההוא בשמחה גדולה וגו'. ומנין שהיתה להם שמחה בזמן אנשי כנסת הגדולה שנאמר (נחמיה י״ב:מ״ג) ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלקים שמחם שמחה גדולה וגם האנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלים עד מרחוק. אשריהם הצדיקים שאין שונא שולט בהם ובמעשה ידיהם שכן מצינו במשכן שעשה משה שלא שלט בו שונא ולא נהפך שלחנו על פניו אבל במשכן שעשה שלמה שלט בו שונא ונהפך שלחנו על פניו אבל מקדש האחרון שעתיד הקדוש ב"ה לבנותו בעגלא ובזמן קריב לא יקרע ולא ישלוט בו שונא לעולם והקב"ה יהא דר בו לעולם ולעולמי עולמים. צא ולמד מה בין סייעתו של משה לסייעתו של שלמה בסייעתו של משה מהו אומר (שמות ל״ד:ל״ד) ובבא משה לפני ה' וגו'. ובסייעתו של שלמה מהו אומר (דברי הימים ב ז׳:ג׳) בני ישראל רואים ברדת האש וכבוד ה' על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והודות לה' כי טוב כי לעולם חסדו ואומר (תהילים ל״ב:י״א) שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב ואומר (תהילים קמ״ט:ה׳) יעלזו חסידים בכבוד ירננו וגו'. ואומר (תהילים קי״ח:י״ח) יסור יסרני יה וגו' וכן באהל מועד בחורב מהו אומר (במדבר י״ט:י״ד) זאת התורה אדם כי ימות באהל ואומר (ישעיהו מ״ב:כ״א) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר וגו':