From where do we learn that a congregation is ten? It says "congregation" here and "congregation" elsewhere (Numbers 14:27) "how long shall this evil congregation"—just as the congregation there was ten, so here it is ten. Rav Simon said: it says "midst" here and "midst" there; just as there it was ten, so here it is ten. Rabbi Yose bar Avin said: if from "in the midst of those who came," it could be any number; rather it says "the children of Israel" here and "the children of Israel" there, just as there ten so here ten. Rav Simon in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi, and Rabbi Yose ben Shaul in the name of Rabbi Ami: a child may be made an adjunct to complete ten. But was it not taught, we are not exacting about a minor? Rabbi Asi said, and some say Rabbi Simon: it was needed for two minors—one doubtful and one a minor; we make the doubtful one the essential count and the minor the adjunct. It was taught: a minor together with a Torah scroll may be made an adjunct. Rabbi Yehudah ben Pazi in the name of Rabbi Asi: if nine appear as ten, one may be made an adjunct. Rabbi Berekhiah and Rabbi Yaakov bar Zavdi asked before Rabbi Simon: just as he is made an adjunct for ten, may he be made an adjunct for three [for grace after meals]? If there, where the Name is uttered, he is made an adjunct, here all the more so. He said to him: on the contrary—there, where the Name is mentioned, he is made an adjunct; here, where the Name is not mentioned, he is not. This teaches that for grace after meals he may be made an adjunct, but for prayer and the recitation of Shema he is not made an adjunct until he brings two hairs. Rabbi Yose said: many times I ate with Abba Tachlifa and with Rabbi Hanina bar Sisi my beloved, and they did not include me in the quorum until I brought two hairs. Until what age does a child recite? Rav said the colleagues disagreed: Rabbi Huna and Rabbi Yehudah, both in the name of Shmuel—one said until he knows how to bless, and one said until he knows the manner of blessing. They asked before Shmuel bar Shilat: nine ate bread and one ate vegetables, what is the law? He said to them: a quorum is made over him. Eight bread and two vegetables? A quorum is made. Seven bread and three vegetables? A quorum is made. Six bread and four vegetables? A quorum is made. Rabbi Avina asked: half bread and half vegetables, what is the law? Rabbi Zeira said: while I was there I should have asked, but I missed the chance. Rabbi Yirmiyah asked: this one who ate only vegetables—is a quorum made over him? It was taught: three hundred Nazirites came up in the days of Shimon ben Shatach, and they wished to bring nine hundred offerings. For a hundred and fifty he found a legal opening [to release them], and for a hundred and fifty he found no opening. He went up to King Yannai and said: there are three hundred Nazirites who require nine hundred offerings and cannot afford them; give half from your own, and I will give half from mine, and let them go and offer. Yannai gave to them and did so. They went and spoke slander to King Yannai against Shimon ben Shatach, saying: know that all they offered, they offered from yours, while he gave nothing of his own. He heard and fled. After some days, certain Persians were dining at King Yannai's table. They said to him: we recall that an old man was here who would tell us words of wisdom. He said to his sister, send and bring him. She said to him, give me your word and send me your signet ring [as guarantee]. He gave the word and the ring, and Shimon came and sat between the king and queen. The king said: why did you mock me? He said: God forbid, I did not mock you; rather you gave from what was yours, and I gave from what was mine, as it is written, "for wisdom is a defense, even as money is a defense" (Ecclesiastes 7:12). The king said: then why did you not tell me? He said: had I told you, you would not have done it. He said: and why did you flee? He said, as it is written (Isaiah 26:20) "hide yourself for a little moment, until the wrath passes." He poured him a cup and said: bless. He said: let us bless over the food that Yannai and his guests have eaten. The king said: to this day I never heard such a thing from you. He said: what should I say—shall we bless over food I have not eaten? So they poured him a second cup, and he said: let us bless over the food we have eaten of his. Rabbi Yohanan said: his colleagues differed with Shimon ben Shatach. Rav Yirmiyah said, over the first; Rav Abba said, over the second. The reasoning follows the dispute: Rabban Shimon ben Gamliel taught that if one reclined and dipped with them, even if he did not eat an olive's worth of grain, a quorum is made over him; while the Sages say a quorum is not made until he eats an olive's worth of grain. It was taught: two ate bread and one vegetables, a quorum is made over him; and who taught it? Rabban Shimon ben Gamliel.
Counting a Minor for the Quorum and the Tale of Shimon ben Shatach
Yalkut Shimoni on Torah 148:7
מִנַּיִן לְעֵדָה [שֶׁהִיא] עֲשָׂרָה, נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר יד, כז) "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה", מָה עֵדָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה, אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רַב סִימוֹן, נֶאֱמַר כַּאן "תּוֹךְ" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "תּוֹךְ" מַה תּוֹךְ שֶׁנֶאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כַּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין, אִם בְּתוֹךְ הַבָּאִים אֲפִלּוּ עַד כַּמָה אֶלָּא נֶאֱמַר כַּאן "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כַּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רַב סִימוֹן [בְּשֵׁם רַבִּי] יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל בְּשֵׁם רַבִּי אַמִי, תִּינוֹק עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לַעֲשָׂרָה וְהֲתַנְיָא, אֵין מְדַקְדְּקִין בְּקָטָן אָמַר רַבִּי אַסִי וְאִי תֵּימָא רַבִּי סִימוֹן לִשְׁנֵי קְטַנִּים נִצְרְכָה אֶחָד סָפֵק וְאֶחָד קָטָן עוֹשִׂין אֶת הַסָּפֵק עִיקָר וְאֶת הַקָּטָן סְנִיף. תָּנִי, קָטָן וְסֵפֶר תּוֹרָה עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִי בְּשֵׁם רַבִּי אַסִי, הָיוּ תִּשְׁעָה נִרְאִין כַּעֲשָׂרָה עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף מָה עֲבִיד מְסֻיֶּמֶת אֶלָּא אֲפִלּוּ קָטָן בֵּינֵיהֶן רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִי בָּעֵא קוּמֵי רַבִּי סִימוֹן, כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לַעֲשָׂרָה כָּךְ עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לִשְׁלשָׁה, מָה אִם תַּמָּן שֶׁאוֹמְרִים אֶת הַשֵּׁם עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף, הָכָא לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לוֹ, הֲדָא הִיא וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן לְהַלָּן שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף כַּאן שֶׁאֵין מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף, הֲדָא אָמְרָה לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לִתְפִלָּה וְלִקְרִיאַת שְׁמַע אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כַּמָּה זִימְנִין אָכְלִית עִם אַבָּא תַּחְלִיפָא וְעִם רַבִּי חֲנִינָא בַּר סִיסִי חֲבִיבִי וְלָא זַמִּינוּ עָלַי עַד שֶׁהֵבֵאתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. עַד מָתַי יְהֵא קוֹרֵא אָמַר רַב אִיתְפַּלְגוּן חַבְרַיָּא רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יְהוּדָה תַּרְוֵיהוֹן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל, חַד אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ וְחַד אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ טִיב בְּרָכָה בָּעוּן קוּמֵי שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת, תִּשְׁעָה אָכְלוּ פַּת וְאֶחָד יֶרֶק [מַהוּ]. אָמַר לְהוֹן, מְזַמְּנִין עָלָיו. שְׁמֹנָה פַּת וּשְׁנַיִם יֶרֶק, מְזַמְּנִין עָלָיו. שִׁבְעָה פַּת וְשְׁלֹשָׁה יֶרֶק, מְזַמְּנִין. שִׁשָׁה פַּת וְאַרְבָּעָה יֶרֶק, מְזַמְּנִין. רַבִּי אֲבִינָא בָּעֵא, מֶחֱצָה פַּת וּמֶחֱצָה יֶרֶק [מַהוּ]. אָמַר רַבִּי זְעִירָא עַד דַּאֲנָא תַּמָּן בָּעֵי נִשְׁאֲלִינָהּ וְצָרוּ לִי מִנָּךְ דְּלַאו שְאַלְתִּינָהּ רַבִּי יִרְמִיָּה בָּעֵא, דֵּין דְּאָכַל יֶרֶק מַהוּ מְזַמְּנָא עֲלוֹהִי תַּנְיָא, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נְזִירִין עָלוּ בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח וּבִקְּשׁוּ לְהַקְרִיב תְּשַׁע מֵאָה קָרְבָּנוֹת מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מָצָא לָהֶן פֶּתַח מֵאָה וַחֲמִשִּׁים לֹא מָצָא לָהֶן פֶּתַח. סָלִיק לְגַבֵּי יַנַּאי מַלְכָּא, אָמַר לֵיהּ, תְּלַת מֵאָה נְזִירִין אִנּוּן וְאִנּוּן בָּעֲיָן תְּשַׁע מֵאָה קָרְבָּנִין וְלֵית לְהוֹן, הַב לְהוֹן מִן דִּידָךְ פַּלְגָּא וַאֲנָא יָהִיב לְהוֹן מִן דִּידִי פַּלְגָּא וְיֵזְלוּן וְיַקְרִיבוּן. יָהִיב לְהוֹן יַנַּאי וְעָבַד לְהוֹן. אָזְלוּ וְאָמְרוּ לִישְׁנָא בִּישָׁא לְיַנַּאי מַלְכָּא עַל שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, תֶּהֱוֵי יְדִיעַ דְּכָל מַה דְּקָרְבוּן מִדִּידָךְ קָרְבוּן בְּרַם אִיהוּ לָא יָהִיב מִן דִּידֵיהּ כְּלוּם שָׁמַע וַעֲרַק בָּתַר יוֹמִין אָתִין, הֲלֵין פַּרְסָאֵי נָגְסִין עַל פְּתוֹרָא דְּיַנַּאי מַלְכָּא אָמְרִין לֵיהּ, אֲנַן נְהִירִין דַּהֲוָה הָכָא חַד סָב וַהֲוָה אָמַר לָן מִילָא דְּחָכְמָה אָמַר לָהּ לְאַחְתֵּיהּ שְׁלַח אַיְתֵי יָתֵיהּ. אָמְרָ[ה] לֵיהּ, הַב לִי מִילָא וּשְׁלַח לִי עִזְקְתָךְ וְהוּא אֲתָא יָהִיב לָה מִילָא, אֲתָא, יָתִיב לֵיהּ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְּתָא. אָמַר לֵיהּ, מַהוּ כְּדֵין אָמַר לוֹ, דְּכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא "סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָ ובֵין נְגִידִים תּוֹשִׁיבֶךָּ". אָמַר לֵיהּ, וְלָמָּה אַפְלֵיתָא בִּי אָמַר לֵיהּ, חַס וְשָׁלוֹם לֹא אֲפֵלַת בְּךָ, אֶלָּא אַתְּ יַהֲבַת מִן מָה דַּהֲוָה לְךָ, וַאֲנָא יַהֲבַת מִן מָה דַּהֲוָה לִי דִּכְתִיב "כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף". אָמַר לֵיהּ, וְלָמָּה לֹא אָמַרְתָּ לִי. אָמַר לֵיהּ, אִלּוּ אָמַרְתִּי לְךָ לֹא הֲוֵית עָבַד אָמַר לֵיהּ, וְלָמָּה עָרַקְתְּ, אָמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב (ישעיה כו, כ) "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זַעַם". מָזַג לֵיהּ כָּסָא, אָמַר לֵיהּ לִיבְרִיךְ. אָמַר לֵיהּ, נִיבְרִיךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַל יַנַּאי וּמְסִבָּיו. אָמַר לֵיהּ, מִן יוֹמַי לא שַׁמְעִית מִנָּךְ הֲדָא מִילְתָא אָמַר לֵיהּ, מָה אַתְּ בָּעֵי מֵימַר, נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מָזַג לֵיהּ כָּסָא תִּנְיָנָא, אָמַר, נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, חֲלוּקִים עָלָיו חֲבֵרָיו עַל שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. רַב יִרְמִיָּה אָמַר, עַל הָרִאשׁוֹנָה רַב אַבָּא אָמַר, עַל הַשְּׁנִיָּה מְחַלְּפָא שִׁטָּתֵיהּ דְרַב יִרְמִיָּה, תַּמָּן צְרִיכָא לֵיהּ וְהָכָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ מַה צְרִיכָא לֵיהּ כִּדְרַבָּנָן וּמַה פְּשִׁיטָא לֵיהּ כִּדְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּתָנִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, עָלָה וְהֵסֵב וְטִבֵּל עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל מִן הַדָּגָן כְּזַיִת מְזַמְּנִין עָלָיו, וּכְדִבְרֵי חֲכָמִים רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר, לְעוֹלָם אֵין מְזַמְּנִין עַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת דָּגָן תָּנָא, שְׁנַיִם פַּת וְאֶחָד יֶרֶק מְזַמְּנִין עָלָיו, וּמָאן תָּנִיתָהּ, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה. הָיָה רָאוּי לַמִּקְרָא לוֹמַר וַיֵּרְדוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, מַהוּ אֲחֵי יוֹסֵף, אֶלָּא בִּתְחִלָּה לֹא נָהֲגוּ בּוֹ אַחֲוָה אֶלָּא מְכָרוּהוּ לָעַרְבִים וּלְבַסּוֹף נִתְחָרְטוּ. בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים, אֵימָתַי נְבַקֵּר עָלָיו, נְבִיאֵהוּ אֵצֶל אָבִיו. וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם רְדוּ לְמִצְרַיִם נָתְנוּ כֻּלָּם עֵינֵיהֶם לִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג אַחֲוָה. כְּתִיב, "מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם" זֶה פַּרְעֹה הָרָשָׁע שֶׁגָּנַז הַתְּבוּאָה בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן וְלֹא בִּקֵּשׁ לִמְכֹּר (שם) "וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר", זֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁזָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, וְנָהַג אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּרוֹעֶה שֶׁמַּנְהִיג צֹאנוֹ בְּמִרְעֶה טוֹב וּבְמִישׁוֹר, וְעָלָיו אָמַר דָּוִד (תהלים פ, ב) "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף". כְּשֶׁבָּא רָעָב בִּימֵי דָּוִד הָיָה מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נְהֹג אֶת צֹאנְךָ כְּיוֹסֵף שֶׁנָּהַג אֶת הָעוֹלָם וְזָן אוֹתָן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁחָזַק הָרָעָב בָּאוּ הַמִּצְרִים אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ, תֵּן לָנוּ לֶחֶם, אָמַר לָהֶם, אֱלוֹהַּ שֶׁלִּי אֵינוֹ זָן אֶת הַמִּצְרִים אֶלָּא לְכוּ וּמוֹלוּ אֶת עַצְמְכֶם, הָלְכוּ אֵצֶל פַּרְעֹה וְהָיוּ צוֹעֲקִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם", אָמַר לָהֶם, "לְכוּ אֶל יוֹסֵף", אָמְרוּ לוֹ, כְּבָר הָלַכְנוּ אֶצְלוֹ וְהָא מְדַבֵּר עִמָּנוּ דְּבָרִים יְתֵרִים, וּמַה מְדַבֵּר עִמָּכֶם, דְּבָרִים שֶׁאֵין לְסַפְּרָן, אָמַר לָהֶם, אַף עַל פִּי כֵן מַהוּ מְדַבֵּר עִמָכֶם, אָמַר לְכוּ מֹלּוּ אֶת עַצְמְכֶם, וְלֹא כַּךְ אָמַרְנוּ לְךָ מִתְּחִלָה עֶבֶד הוּא וְאֵין דַרְכּוֹ שֶׁל עֶבֶד לִנְהוֹג מַלְכוּת עָלֵינוּ, אָמַר לָהֶם שׁוֹטִים, לֹא כְּרוּז יוֹצֵא מִלְּפָנָיו כָּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁל שֹׂבַע רָעָב בָּא, וְלָמָּה לֹא הִנַחְתֶּן תְּבוּאָה שֶׁל שָׁנָה וְשֶׁל שְׁתַּיִם וְשֶׁל שָׁלֹשׁ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ בּוֹכִים וְאוֹמְרִים לוֹ אַף הַתְּבוּאָה הִרְקִיבָה. אָמַר לָהֶם וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר קֶמַח מֵאֶתְמוֹל, אָמְרוּ לוֹ, אַף לֶחֶם שֶׁהָיָה לָנוּ בַּסַּל הִרְקִיב, אָמַר לָהֶם, שׁוֹטִים, אִם עַל הַתְּבוּאָה הוּא גּוֹזֵר וּמַרְקֶבֶת שֶׁמָּא יִגְזֹר עָלֵינוּ וְיַהַרְגֶנּוּ, אָמַר לָהֶם, אֲפִלּוּ אוֹמֵר לָכֶם חִתְּכוּ מִבְּשַׂרְכֶם וְהֶאֱכִילוּ לְנַעֲמִיוֹת תִּשְׁמְעוּ לוֹ, "כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַעֲשׂוּ". (שם נו) וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל הָאָרֶץ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "עַל (כָּל פְּנֵי) [פְּנֵי כָּל] הָאָרֶץ" לֹא הִתְחִיל הָרָעָב תְּחִלָּה אֶלָּא בָּעֲשִׁירִים, שֶׁאֵין פָּנִים הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא עֲשִׁירִים, כְּשֶׁאָדָם עָשִׁיר יֵשׁ לוֹ פָּנִים שְׂמֵחִים לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהוּא עָנִי אֵין לוֹ פָּנִים, שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ. (בראשית מב ו) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי [סִימוֹן], אַף יוֹסֵף הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו יוֹרְדִין לְמִצְרַיִם, מֶה עָשָׂה, הוֹשִׁיב שׁוֹמְרִין עַל עֲשָׂרָה פְּתָחִים, אָמַר לָהֶם, כָּל מִי שֶׁנִכְנַס בַּפֶּתַח כִּתְבוּ שְׁמוֹ וְהָבִיאוּ לְפָנַי, זֶה קוֹרֵא רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב וְזֶה קוֹרֵא שִׁמְעוֹן בֶּן יַעֲקֹב. וְכֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף, חִתְמוּ כָּל הָאוֹצָרוֹת וּפִתְחוּ אֶחָד וְנָתַן שְׁמוֹתָן לְאוֹתוֹ שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל אוֹתוֹ אוֹצָר. אָמַר לוֹ לִכְשֶׁיָּבֹאוּ בְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ לִקַּח אֹכֶל תִּפְסוּם וְשַׁגְּרוּם לְפָנַי, הָלְכוּ כַּמָּה יָמִים וְלֹא בָּאוּ שִׁגֵּר עֲלֵיהֶם לַשּׁוּק וְנָתַן סִימָנִים עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם אִם תִּרְאוּם תִּפְסוּם, הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתָן בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת, וְכִי מַה מְלַאכְתָּן בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת, אֶלָּא אָמְרוּ מִפְּנֵי שֶׁיּוֹסֵף יְפֵה תֹּאַר הוֹשִׁיבוּהוּ בְּקֻבָּה שֶׁל זוֹנוֹת, מִיָּד תְּפָסוּם וְהֵבִיאוּם לִפְנֵי יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר, וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט, שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת גָּזַר יוֹסֵף, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּהּ עֶבֶד וְיִקַּח בַּר וְשֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם בִּשְׁנֵי חֲמוֹרִים שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם עַד שֶׁיִּכְתֹּב שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו וְשֵׁם זְקֵנוֹ וַהֲוָה תַּמָּן מְנַשֶּׁה קַמֵּיהּ וּמְקַבֵּל פְּתָקִין אָמְרִין, נֵיעוֹל וְנִיחֲמֵי(הּ) אִי אַשְׁכְּחוּן יָתֵיהּ טָעִין לָן בְּמַדְוֵי בְּמִכְסָא הָא טַב, וְאִי לָאו בְּצַפְרָא נִיחָמֵי מָה אֲנַן עָבְדִין. (בראשית מב ז-יב) וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַכִּירֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם. שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם כְּנָכְרִי, נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְהָיָה מַקִּישׁ עָלָיו וְאוֹמֵר לָהֶם, מְרַגְּלִים אַתֶּם, אָמְרוּ כֵּנִים אֲנַחְנוּ, אָמַר לָהֶם, וְאִם כֵּנִים אַתֶּם לָמָּה לֹא נִכְנַסְתֶּם כֻּלָּם בְּפֶתַח אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ, כְּבָר צִוָּנוּ אַבָּא אָמַר לָהֶם, מַה טִיבְכֶם בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת, אָמְרוּ לוֹ אֲבֵדָה אָבְדָה לָנוּ וְאָנוּ מְבַקְּרִין עָלֶיהָ וְאָמַרְנוּ שֶׁמָּא מוֹצְאִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָהּ. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי בַּגָּבִיעַ שֶׁבְּיָדִי שֶׁשְּׁנַיִם מִכֶּם הֶחֱרִיבוּ כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁבִּשְׁכֶם, וְאֶחָד מְכַרְתֶּם לָעַרְבִיִּים, מִיָּד נִזְדַּעְזְעוּ, אָמְרוּ לוֹ, (להלן פסוק לב) "שְׁנֵים עָשָׂר אֲנַחְנוּ אַחִים", אָמַר לָהֶם, וְהֵיכָן הֵן שְׁנַיִם מִכֶּם, אָמְרוּ לוֹ, אֶחָד מֵת וְאֶחָד אֵצֶל אָבִינוּ, אָמַר לָהֶם לְכוּ וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי. הָלְכוּ אֵצֶל אֲבִיהֶם, אָמְרוּ לוֹ, כָּךְ סִפֵּר לָנוּ הָאִישׁ, כָּךְ צִעֵר אוֹתָנוּ, אָמַר לָנוּ מְרַגְּלִים אַתֶּם וְאָמַר לָנוּ (להלן פסוק לד) "הָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן". אָמַר לָהֶם יַעֲקֹב, וְשִׁמְעוֹן הֵיכָן הוּא, אָמְרוּ לוֹ תְּפָסוֹ עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם, הוֹסַפְתֶּם לִי יָגוֹן עַל יָגוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם וְגוֹ'. "וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית". אָמַר לוֹ, מַה נִשְׁתַּנּוּ בָּנֶיךָ מִבָּנַי. אָמַר לָהֶם יְהוּדָה, הַמְתִּינוּ לַזָּקֵן עַד שֶׁתִּכְלֶה פַּת מִן הַבַּיִת, וְכֵּיוָן שֶׁכָּלְתָה, אָמַר לוֹ יְהוּדָה, אַבָּא, אִם הוֹלֵךְ בִּנְיָמִין עִמָּנוּ סָפֵק נִתְפָּס סָפֵק אֵינוֹ נִתְפָּס וְאִם אֵינוֹ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים בָּרָעָב, מוּטָב שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הַסָּפֵק וְתִּתְפֹּשׂ אֶת הַוַּדַּאי. אָמַר, מִי עָרֵב בּוֹ, אָמַר לוֹ (בראשית מג, ט) אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ. מִיָּד שְׁלָחוֹ עִמָּהֶם, וְכֵיוָן שֶׁנָּשָׂא יוֹסֵף אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת בִּנְיָמִין שָׂמַח מִפְּנֵי שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְאִמּוֹ. מַרִי בַּר אִיסַק אֲתָא לֵיהּ אָח מִבֵּי חוֹזָאֵי אָמַר לֵיהּ, לָא יְדַעְנָא לָךְ אֲתָא לְקָמֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אָמַר לֵיהּ, שַׁפִּיר קָאָמַר לָךְ דִּכְתִיב וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְגוֹ' מְלַמֵּד שֶׁיָּצָא בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן אָמַר לֵיהּ, זִיל אַיְתִי סַהֲדֵי דְּאַחוּהָ אַתְּ. אָמַר לֵיהּ, אִית לִי סַהֲדֵי וּמִסְתַּפִי מִנֵּיהּ דְּגַבְרָא אַלְמָא הוּא. אָמַר לֵיהּ לְדִידֵיהּ, זִיל אַיְתִי אַתְּ סַהֲדֵי דְּלָאו אָחוּךְ הוּא. אָמַר לֵיהּ, דִּינָא הֲכִי, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. אָמַר לֵיהּ, הֲכִי דָּנִינָא לָךְ וּלְכָל אַלְמֵי חַבְרָךְ. סוֹף סוֹף אַיְתִי סַהֲדֵי וְאַסְהִידוּ בֵּיהּ דְּאָחוּהָ הוּא. אָמַר לֵיהּ, זִיל פְּלּוּג לֵיהּ אָמַר לֵיהּ, לִיפְלוּג לִי נַמִי מִפַּרְדֵּס וּבוּסְתְּנֵי דְּשָׁתַל אָמַר לֵיהּ, שַׁפִּיר קָאָמַר לָךְ, דִּתְנַן, הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים וְהִשְׁבִּיחוּ גְּדוֹלִים הַנְּכָסִים, הַשֶּׁבַח לָאֶמְצָע מִי דָּמִי הָתָם גְּדוֹלִים גַּבֵּי קְטַנִּים יָדְעֵי וְקָא מַחֲלֵי, הָכָא מִי יָדַע דְּמָחִיל. אִגַּלְגֵּל מִלְתָּא וּמָטָא לְקָמֵיהּ דְּרַבִּי אַמִי אָמַר לְהוּ, גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ שָׁמִין לָהֶם כְּאָרִיס הַשְׁתָּא דִּידֵיהּ נַמִי לָא יָהֲבִינָן לֵיהּ אַהַדְרוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אָמַר לְהוּ, מִי דָּמִי, הָתָם בִּרְשׁוּת נָחִית הָכָא לָאו בִּרְשׁוּת נָחִית, וְעוֹד קָטָן הוּא וְאֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן. אֲהַדְרוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַב אַמִּי, אָמַר, לָא סִיְמוּהָ קַמָּאי דְּקָטָן הָיָה. רַבִּי לֵוִי אָמַר, וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, בְּשָׁעָה שֶׁנָּפְלוּ הֵם בְּיָדוֹ, וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנָּפַל הוּא בְּיָדָן. כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ, נִצְנְצָה בָּהֶן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ, אַתְּ וְאָנוּ בְּנוֹי דְּחַד גְּבָר. וַיֹּאמֶר לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת. כְּשֵׁם שֶׁאֵבָרִים לָאָדָם כָּךְ אֵבָרִים לָאָרֶץ, "רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל", (שמות י, ה) "וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ", (במדבר טז, לב) "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ", "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ", (שם יג, לב) "וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם", (דברים לד, כז) "הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם", (לעיל לד) "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע", "יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ" (יחזקאל לח, יב), כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת, "וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת".