"And the LORD God planted a garden in Eden, in the east" (Genesis 2:8). Why is the full Name mentioned with this planting? Because from the beginning of its creation it required intention. Before a child is formed in its mother's womb, the person must set right its winds [its disposition; text uncertain]. They were like the horns of locusts, and the Holy One, blessed be He, uprooted them and replanted them within the Garden of Eden. "A garden in Eden": Rabbi Yehuda says, the garden is larger than Eden. Rabbi Yose says, Eden is larger than the garden, as it says, "And a river went out of Eden to water the garden" (Genesis 2:10). On Rabbi Yose's view the runoff of a large field waters only a small measure; on Rabbi Yehuda's view it is like a spring set in a garden that waters the whole garden. The Holy One, blessed be He, enlightened the eyes of Rabbi Yose and he found a deciding verse, "And He made her wilderness like Eden and her desert like the garden of the LORD" (Isaiah 51:3). "In the east" (mikedem): you might think before the creation of the world, but it is not so; rather, before the first human. The human was created on the sixth day and the Garden of Eden was created on the third. "And the LORD God caused to grow out of the ground" (Genesis 2:9). It was taught: the Tree of Life spreads over all living things; the Tree of Life is a journey of five hundred years, and all the waters of creation branch out beneath it. Rabbi Yehoshua ben Levi said: there are two gates of carbuncle in the Garden of Eden, and over them six hundred thousand ministering angels, the radiance of each one's face shining like the brightness of the firmament. When a righteous one comes to them, they strip from him the garments in which he stood in the grave and clothe him in eight garments of the clouds of glory. They set two crowns upon his head, one of precious stones and pearls and one of fine gold, and place eight myrtles in his hand, and they praise him and say to him, "Go, eat your bread with joy" (Ecclesiastes 9:7). They bring him into a place of flowing streams surrounded by eight hundred kinds of roses and myrtles, and each one has a canopy of its own according to his honor, as it says, "for over all the glory shall be a canopy" (Isaiah 4:5). Four rivers flow from it, one of milk, one of wine, one of honey [and one of balsam]. Above every canopy is a vine of gold with thirty pearls set in it, and each one shines like the brightness of dawn. In every canopy is a table of precious stones and pearls, and sixty angels stand at the head of each righteous one and say to him: Go, eat honey with joy, for you occupied yourself with Torah, which is likened to honey, as it says, "sweeter than honey" (Psalms 19:11); and drink wine preserved in its grapes from the six days of creation, for you occupied yourself with Torah, which is likened to wine. The plainest among them is like the likeness of Joseph and like the likeness of Rabbi Yochanan. There is no night among them, as it says, "the path of the righteous is like the light of dawn" (Proverbs 4:18). They are renewed three times in the day. In the first watch he becomes a child and enters the company of children and rejoices the joy of children; in the second watch he becomes a youth and enters the company of youths and rejoices the joy of youths; in the third watch he becomes an elder and enters the company of elders and rejoices the joy of elders. There are eighty myriads of kinds of trees in the Garden of Eden in each of its corners; the least of them is finer than all spice trees. In each corner are six hundred thousand ministering angels singing in a sweet voice. The Tree of Life is in the center, its boughs covering all of the Garden of Eden, and it has five hundred thousand flavors, no one like another and no scent like another, and clouds of glory above it. From the four winds they strike it and its scent travels from one end of the world to the other. Beneath it sit the scholars of Torah who expound the Torah, each with two canopies, one of stars and one of sun and moon, and between each canopy a curtain of the clouds of glory; and within it [the garden] are three hundred and ten worlds, as it says, "to cause those who love Me to inherit substance (yesh)" (Proverbs 8:21) - "yesh" in gematria is three hundred and ten. Within it are seven companies of the righteous. The first are those slain by the kingdom, such as Rabbi Akiva and his companions; the second, those drowned in the sea; the third, Rabban Yochanan ben Zakkai and his disciples - what was his power? That he used to say: if all the heavens were parchment and all human beings were scribes and all the forests pens, they could not write down what I learned from my teachers, and I diminished from them only as much as a dog laps from the sea. The fourth company, those upon whom the cloud descended and covered them. The fifth, the penitents, for in the place where penitents stand the wholly righteous cannot stand. The sixth, the unmarried who never tasted the taste of sin in their days. The seventh, the poor who have Scripture, Mishnah, and decent conduct; of them Scripture says, "let all who take refuge in You rejoice, forever let them sing for joy" (Psalms 5:12). And the Holy One, blessed be He, sits among them and expounds the Torah to them, as it says, "My eyes are upon the faithful of the land, that they may dwell with Me" (Psalms 101:6). And the Holy One, blessed be He, did not publicize the honor prepared for them in still fuller measure, as it says, "No eye has seen, O God, besides You, what He will do for the one who waits for Him" (Isaiah 64:3).
The Garden of Eden and the Reward of the Righteous
Yalkut Shimoni on Torah 20:15
(בראשית ב ח) וַיִּטַע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, לָמָּה מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא בִּנְטִיעָה זוֹ, שֶׁמִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ הִיא צְרִיכָה כִּוּוּן קֹדֶם שֶׁלֹּא נוֹצְרָה מִמְּעֵי אִמָּהּ אָדָם צָרִיךְ לְכַוֵּן רוּחוֹתֶיהָ כְּקַרְנֵי חֲגָבִים הָיוּ וַעֲקָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁתָלָן בְּתוֹךְ גַּן עֵדֶן. גַּן בְּעֵדֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, גַּן גָּדוֹל מֵעֵדֶן "וַיְקַנְאֻהוּ בּוֹ כָּל עֲצֵי עֵדֶן אֲשֶׁר בַּגַּן" וְאוֹמֵר, (שם כח, יג) "בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ" רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, עֵדֶן גָּדוֹל מִגַּן, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּטַע גַּן בְּעֵדֶן, וְהָכְתִיב "וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, תַּמְצִית בֵּית כּוּר שׁוֹתָה תַּרְקַב עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה כְּפִיגִי שֶׁהִיא נְתוּנָה בְּגִנָּה וּמַשְׁקָה אֶת כָּל הַגִּנָּה וְהָא רַבִּי יְהוּדָה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת וְרַבִּי יוֹסֵי אֵין לוֹ אֶלָּא מִקְרָא אֶחָד הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינֵי רַבִּי יוֹסֵי, מָצָא לוֹ מִקְרָא אַחֵר מַכְרִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ג) "וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'". מִקֶּדֶם. אַתְּ סָבוּר קֹדֶם בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵינוֹ, אֶלָּא, קֹדֶם אָדָם הָרִאשׁוֹן אָדָם נִבְרָא בַּשִּׁשִּׁי וְגַן עֵדֶן נִבְרָא בַּשְּׁלִישִׁי. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים עד, יב) "וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת", הָא פֹּעֲלָא טָבָא שֶׁהֶעֱמִיד לִי שְׂכָרִי עַד שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי לִפְעֹל. וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עִלָּה אוֹתוֹ כְּמוֹ דְּאַתּ אָמַר "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, פִּתָּה אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהִזְמִין אוֹרֵחַ. אֶת הָאָדָם בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קלט, ב) "בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק" בְּאֵיזֶה זְכוּת יָעַצְתָּ לִבְרְאוֹתִי, בִּזְכוּת אוֹתוֹ שֶׁבָּא מֵרָחוֹק, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (ישעיה מו, יא) "קוֹרֵא מִמִּזְרָח" גּוֹ' "אִישׁ עֲצָתִי". (בראשית ב ט) וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה תָּנִי, עֵץ שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כָּל הַחַיִּים עֵץ חַיִּים מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְכָל מֵי בְּרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין תַּחְתָּיו, לֹא סוֹף דָּבָר נוֹפוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ קָרָתוֹ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי, שְׁנֵי שַׁעֲרֵי כַּדְכֹד יֵשׁ בְּגַן עֵדֶן, וַעֲלֵיהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְכָל אֶחָד מֵהֶם זִיו פְּנֵיהֶם כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַבְהִיק, וּבְשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק בָּא אֶצְלָם מַפְשִׁיטִין מֵעָלָיו הַבְּגָדִים שֶׁעָמַד בָּהֶן בַּקֶּבֶר, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ שְׁמוֹנָה בְּגָדִים שֶׁל עַנְנֵי כָּבוֹד, וּשְׁנֵי כְּתָרִים נוֹתְנִין עַל רֹאשׁוֹ אֶחָד שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְאֶחָד שֶׁל זְהַב פַּרְוִים וְנוֹתְנִין שְׁמֹנָה הֲדָסִים בְּיָדוֹ, וּמְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְאֹמְרִים לוֹ (קהלת ט, ז) "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ", וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לִמְקוֹם נַחֲלֵי מַיִם מֻקָּף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מִינֵי וְרָדִין וַהֲדַסִּים וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ חֻפָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה", וּמֹשְׁכִין מִמֶּנָּה אַרְבָּעָה נְהָרוֹת, אֶחָד שֶׁל חָלָב וְאֶחָד שֶׁל יַיִן וְאֶחָד שֶׁל דְּבַשׁ, וְכָל חֻפָּה וְחֻפָּה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה גֶּפֶן שֶׁל זָהָב וּשְׁלֹשִׁים מַרְגָּלִיּוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ, וְכָל אֶחָד מַבְהִיק זִיווֹ כְּזִּיו הַנֹּגַהּ, וְכָל חֻפָּה וְחֻפָּה יֵשׁ בָּהּ שֻׁלְחָן שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְשִׁשִּׁים מַלְאָכִים עוֹמְדִים לְרֹאשׁ כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק וְאוֹמְרִים לוֹ לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה דְּבַשׁ, שֶׁעָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כִּדְבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא) "וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ", וּשְׁתֵה יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁעָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כְּיַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח", וְהַכָּעוּר שֶׁבָּהֶן כִּדְמוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְכִדְמוּת רַבִּי יוֹחָנָן, וּפְרִיטֵי רִמּוֹן שֶׁל כֶּסֶף מֻקָּף כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵין אֶצְלָם לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יח) "וְאוֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ", וּמִתְחַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם לְשָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת, מִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה נַעֲשֶׂה קָטָן וְנִכְנָס לִמְחִיצַת קְטַנִּים וְשָׂמֵחַ שִׂמְחַת קְטַנִּים, מִשְׁמָרָה שְׁנִיָּה נַעֲשֶׂה בָּחוּר וְנִכְנַס לִמְחִיצַת בַּחוּרִים וְשָׂמֵחַ שִׂמְחַת בַּחוּרִים, מִשְׁמָרָה שְׁלִישִׁית נַעֲשֶׂה זָקֵן וְנִכְנָס לִמְחִיצַת זְקֵנִים וְשָׂמֵחַ שִׂמְחַת זְקֵנִים, וְיֵשׁ בְּגַן עֵדֶן שְׁמוֹנִים רִבּוֹא מִינֵי אִילָנוֹת בְּכָל זָוִיּוֹתָיו הַקָּטָן שֶׁבָּהֶן מְשֻׁבָּח מִכָּל עֲצֵי בְּשָׂמִים, בְּכָל זָוִית יֵשׁ בּוֹ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְזַמְּרִים בְּקוֹל נָעִים, וְעֵץ הַחַיִּים בָּאֶמְצַע וְנוֹפוֹ מְכַסֶּה כָּל גַן עֵדֶן וְיֵשׁ בּוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף טְעָמִים וְאֵין דְּמוּתוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמָה לָזֶה וְאֵין רֵיחוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמָה לְשֶׁל זֶה (וְזֶה) עַנְנֵי כָּבוֹד לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹת מַכִּין אוֹתוֹ וְרֵיחוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְתַחְתָּיו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּבַאֲרִין אֶת הַתּוֹרָה, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי חֻפּוֹת, אַחַת שֶׁל כּוֹכָבִים וְאַחַת שֶׁל חַמָּה וּלְבָנָה, בֵּין כָּל חֻפָּה וְחֻפָּה פַּרְגוֹד שֶׁל עַנְנֵי כָּבוֹד וְלִפְנִים מִמֶּנָּהּ [גַן] עֵדֶן שֶׁבָּהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שם ח, כא) "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ", "יֵשׁ" בְּגִימַטְרְיָא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה, וּבְתוֹכוֹ שִׁבְעָה בָּתִּים שֶׁל צַּדִּיקִים, רִאשׁוֹנָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת כְּגוֹן רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, שְׁנִיָּה טְבוּעִים בַּיָּם שְׁלִישִׁית רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְתַלְמִידָיו, מֶה הָיָה כֹּחוֹ, שֶׁכָּךְ הָיָה אוֹמֵר אִם כָּל הַשָּׁמַיִם יְרִיעוֹת וְכָל בְּנֵי הָאָדָם לַבְלָרִין וְכָל הַיְּעָרִים קוּלְמוּסִין אֵינָן יְכוֹלִין לִכְתֹב מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וְלֹא חִסַּרְתִּי מֵהֶם אֶלָּא כְּכֶלֶב הַמְּלַקֵּק בַּיָּם, כַּת רְבִיעִית אֵלּוּ שֶׁיָּרַד הֶעָנָן וְכִסָּה עֲלֵיהֶן כַּת חֲמִישִׁית, אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָן עוֹמְדִין, כַּת שִׁשִּׁית, אֵלּוּ רַוָּקִים שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא מִימֵיהֶם, כַּת שְׁבִיעִית, אֵלּוּ עֲנִיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר "וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן וּמְבָאֵר לָהֶן אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם קא, ו) "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי" וְגוֹ', וְלֹא פִּרְסֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד הַמְתֻקָּן לָהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סד, ג) "עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ".