It has been taught: Rabbi Eliezer says: How do we know that an uncircumcised man does not eat of the heave-offering? "Sojourner and hired servant" is said regarding the Passover, and "sojourner and hired servant" is said regarding the heave-offering (Leviticus 22:10); just as the "sojourner and hired servant" stated regarding the Passover means the uncircumcised is forbidden it, so too the "sojourner and hired servant" stated regarding the heave-offering means the uncircumcised is forbidden it. Rabbi Akiva says: This is unnecessary; behold it says "any man whatsoever" (Leviticus 22:4) to include the uncircumcised. The master said: Rabbi Eliezer says, "sojourner and hired servant" is stated [and it is] set free [for analogy], for if it were not set free one could refute it: what of the Passover, which is more stringent in that one is liable concerning it for refused-offering, leftover, and impurity? In what way is it set free? If it is set free on the side of the heave-offering, [the terms] are needed there, for it has been taught: "Sojourner" is one acquired as a permanent acquisition; "hired servant" is one acquired as an acquisition of years. Let Scripture say "sojourner" and not say "hired servant," and I would say: one acquired permanently does not eat, and one acquired for years all the more so. Were it so, I would say a "sojourner" is one acquired for years, but one acquired permanently eats; the "hired servant" came and taught concerning the "sojourner" that even though acquired permanently he does not eat. Rather, the Passover term is set free. If you say, just as with the Passover an onen is forbidden, so too with the heave-offering an onen is forbidden, Scripture says "and every stranger" (Leviticus 22:10): I told you strangeness and not acute mourning. Say it also means not uncircumcision? Behold it is written "sojourner and hired servant." And what did you see [to include uncircumcision]? It is reasonable that uncircumcision should be included, for it lacks an act, and the act is in one's own body, and it is punishable by excision, and it was already in force before the giving of the Torah, and the circumcision of one's males and servants is indispensable for it.
How the Uncircumcised Is Barred From the Heave-Offering
Yalkut Shimoni on Torah 212:1
תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִנַּיִן לְעָרֵל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה. נֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בְּפֶסַח וְנֶאֱמַר (ויקרא כב, י) "תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר" בִּתְרוּמָה, מַה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בְּפֶסַח עָרֵל אָסוּר בּוֹ, אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בִּתְרוּמָה עָרֵל אָסוּר בּוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שם ד) "אִישׁ אִישׁ" לְרַבּוֹת הֶעָרֵל אָמַר מַר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר. מֻפְנֶה, דְּאִי לֹא מֻפְנֶה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ, מַה לַּפֶּסַח שֶׁכֵּן חַיֵּיב עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא מַאי אַפְנוּיֵי מֻפְנֶה אִי מֻפְנֶה דִּתְרוּמָה מִצְרִיךְ צְרִיכֵי דְּתַנְיָא, תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם שָׂכִיר, זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים וְיאֹמַר תּוֹשָׁב וְאַל יֹאמַר שָׂכִיר, וַאֲנִי אוֹמֵר קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל, קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים אֲבָל קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אוֹכֵל. בָּא שָׂכִיר וְלִמֵּד עַל תּוֹשָׁב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל. אֶלָּא דְּפֶסַח מֻפְנֶה. הָאי תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר דְּכָתַב רַחֲמָנָא בְּפֶסַח מַאי נִיהוּ. אִלֵימָא תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר מַמָּשׁ מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר אִיפְטַר לֵיהּ מִפֶּסַח. וְהָא קַיְמָא לָן גַּבֵּי תְּרוּמָה דְּלָא אָכִיל, אַלְמָא לֹא קָנֵי לֵיהּ רַבֵּיהּ וְכוּ'. אֶלָּא לָאו מֻפְנֶה וְאַכַּתִי מֻפְנֶה מִצַּד אֶחָד הוּא וְשַׁמְעִינָן לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּלְמֵדִין וּמְשִׁיבִין, כֵּיוָן דִּלְגוּפֵיהּ לֹא צָרִיךְ שָׁדְי חָד אֲלָמֵד וְחָד אֲמְלַמֵּד וַהֲוָה לֵיהּ גְזֵרָה שָׁוָה מֻפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין. אִי מַה פֶּסַח אוֹנֵן אָסוּר אַף תְּרוּמָה אוֹנֵן אָסוּר, אָמַר קְרָא (ויקרא כב, י) "וְכָל זָר" זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא אֲנִינוּת. אֵימָא וְלֹא עָרֵלוּת, הָא כְּתִיב תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר. וּמָה רָאִיתָ, [מִסְתַּבְּרָא] עָרֵלוּת הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי שֶׁכֵּן מְחֻסָּר מַעֲשֶׂה, וּמַעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ, וְעָנוּשׁ כָּרֵת וְיֶשְׁנוֹ לִפְנֵי הַדִּבּוּר, וּמִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ. אַדְרַבָּא, אֲנִינוּת הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בְּכָל שָׁעָה וְנוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים וְאֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן עַצְמוֹ. הֲנָךְ נָפִישָׁן רָבָא אָמַר, בְּלָא הֲנָךְ נְפִישָׁן נַמִי לֹא מָצִיתָ אַמְרֵת שַׁבְקִינָן עָרֵלוּת דְּכָתַב בְּגוּפֵיהּ וְיַלְפִינָן אֲנִינוּת מִפֶּסַח, דְּפֶסַח גּוּפֵיהּ מִמַּעֲשֵׂר גָּמַר. אִי מַה פֶּסַח מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת אַף תְּרוּמָה מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת, אָמַר קְרָא (לעיל פסוק מד) וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ, מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת [מִלֶּאֱכֹל פֶּסַח] וְאֵין מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת אֹתוֹ בִּתְרוּמָה. אִי הָכִי אֵימָא "עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ", "בּוֹ" אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, הָא כְּתִיב תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר. וּמָה רָאִיתָ, מִסְתַּבְּרָא עָרֵלוּת הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי שֶׁכֵּן מַעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ וְעָנוּשׁ כָּרֵת. אַדְּרַבָּא, מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי, שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בְּכָל שָׁעָה. הֲנָךְ נַפְשִׁין רָבָא אָמַר, בְּלֹא הֲנָךְ נְפִישָׁן לֹא מָצִיתָ אַמְרֵת מִי אִכָּא מִידִי דְּעָרֵלוּת דְּגוּפֵיהּ לֹא מְעַכְּבָא וְעָרֵלוּת דְּאַחֲרִינֵי מְעַכְּבָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא הָאי תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר מַאי עָבִיד לֵיהּ לְאַתּוּיֵי גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל וְקָטָן שֶנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל וְקַסָּבַר צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנוּ דַּם בְּרִית וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָאי "אִישׁ אִישׁ" מַאי עָבִיד לֵיהּ, דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. הַשְׁתָּא דְּאַמְרֵת בּוֹ לִדְרָשָׁא (להלן פסוק מח) ["וְ]כָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" (לעיל פסוק מג) "וְכָל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" לָמָּה לִי "בּוֹ" מְשֻׁמָּדוּת פּוֹסֶלֶת, וְאֵין מְשֻׁמָּדוּת פּוֹסֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר. ["וְ]כָּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" "בּוֹ" אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל הוּא בְּמַצָּה וּמָרוֹר. אֵין לִי אֶלָּא מִילַת זְכָרָיו בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה וַעֲבָדָיו בִּשְׁעַת אֲכִילָה מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בְּזֶה וְשֶׁל זֶה בְּזֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אָז אָז" לִגְזֵרָה שָׁוָה.