It is taught: Rabbi Meir says: From where do we learn the resurrection of the dead from the Torah? As it is said, "then sang Moses" - it does not say "sang" but "will sing"; therefore, the resurrection of the dead is from the Torah. Likewise you say, "then Joshua will build an altar" - it does not say "built" but "will build"; from here, the resurrection of the dead is from the Torah. On that day Rabbi Akiva expounded: "then Moses and the children of Israel sang" - since Scripture has no need to say "saying," it teaches that Israel were answering after Moses for each and every matter, as one recites the Hallel. Rabbi Nehemiah says: as one recites the Shema, and not as one recites the Hallel. Rabbi Akiva expounded: When Israel came up from the sea, they set their hearts to recite a song. And how did they recite it? Like a leader who reads out the Hallel and they answer after him with the chapter-openings: Moses said "I will sing to the LORD" and they said "I will sing to the LORD"; Moses said "for He is highly exalted" and they said "I will sing to the LORD," and so on. Rabbi Nehemiah says: like a scribe who leads the Shema in the synagogue, who opens first and they answer after him what he says. Rabbi Yose the Galilean expounded: When Israel came up from the sea, they set their hearts to recite a song. And how did they recite it? A babe lying on its mother's knees and an infant nursing at its mother's breast - when they saw the Divine Presence, the babe raised its neck and the infant let the breast drop from its mouth, and they said, "This is my God and I will glorify Him" (Exodus 15:2), as it is said, "out of the mouth of babes and sucklings You have founded strength" (Psalms 8:3). Rabbi Meir would say: From where do we learn that even the embryos in their mothers' wombs recited the song at the sea? As it is said, "in assemblies bless God, the Lord, you who are from the fountain of Israel."
Resurrection Hinted in the Words Moses Will Sing
Yalkut Shimoni on Torah 241:7
תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ", בָּנָה לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "יִבְנֶה", מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא, אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו שֶׁל מֹשֶׁה שִׁירָה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר כְּקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע וְלֹא כְּקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל. דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא, בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה, וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה, כְּגָדוֹל הַמְּקָרֵא אֶת הַהַלֵּל וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו רָאשֵׁי פְּרָקִים, מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה לַּה' וְהֵן אוֹמְרִים אָשִׁירָה לַּה', מֹשֶׁה אָמַר כִּי גָאֹה גָּאָה וְהֵן אוֹמְרִים אָשִׁירָה לַּה' וְכוּ'. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כְּסוֹפֵר הַפּוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ תְּחִלָּה וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר. בְּמַאי קָמִיפְלְגֵי, רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לֵאמֹר אֲמִילְתָּא קָמַיְיתָּא, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר, לֵאמֹר אֲכָל מִילְתָּא וּמִילְתָּא, וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר, וַיֹּאמְרוּ, דְּאָמְרוּ כֻּלְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, לֵאמֹר דְּפָתַח מֹשֶׁה בְּרֵישָׁא. דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה, וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה, עוֹלֵל מֻטָּל עַל בִּרְכֵּי אִמּוֹ, וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵּי אִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה עוֹלֵל הִגְבִּיהַ צַוָּארוֹ וְתִינוֹק שָׁמַט דָּד מִפִּיו וְאָמְרוּ (להלן פסוק ב) "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ח, ג) "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז". הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עֻבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל".