"You stretched out Your right hand" (Exodus 15:12). A parable: to what is the matter comparable? To a bandit who stood and reviled the palace of a king, saying, If I get hold of the king's son, I will seize him and kill him and impale him and put him to the most severe of deaths. So did wicked Pharaoh stand and revile within the land of Egypt, saying, "The enemy said, I will pursue, I will overtake, I will divide the spoil." And the Holy Spirit mocked him and said to him, "You blew with Your wind," and it says, "You stretched out Your right hand." And so it says, "Why do the nations rage... The kings of the earth set themselves... Let us break their bands... He who sits in the heavens" (Psalms 2:1-4). And it says, "Behold, they belch out with their mouth" (Psalms 59:8), and after it what is written? "But You, O LORD, shall laugh at them" (Psalms 59:9). And so it says, "Sheba and Dedan and the merchants of Tarshish and all its young lions" (Ezekiel 38:13), and it says, "And it shall come to pass in that day, on the day that Gog comes against the land of Israel... the fish of the sea and the birds of the heaven shall shake before Me... and the mountains shall be thrown down and the steep places shall fall" (Ezekiel 38:18-20). Behold, all those thousands and all those myriads sank like lead. Four were called "mighty."
The Bandit Who Mocked the Palace and Pharaoh's End
Yalkut Shimoni on Torah 250:1
(להלן פסוק יב) נָטִיתָ יְמִינְךָ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְלִסְטִים שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ אַחַר פְּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר, אִם אֲנִי מוֹצִיא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ אֲנִי תּוֹפְסוֹ וַאֲנִי הוֹרְגוֹ וְצוֹלְבוֹ וַאֲנִי מֵמִית אוֹתוֹ מִיתוֹת חֲמוּרוֹת. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה הָרָשָׁע עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרַיִם אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְלַעֶגֶת עָלָיו וְאוֹמֶרֶת לוֹ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, וְאוֹמֵר נָטִיתָ יְמִינְךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים ב, א ד) "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וְגוֹ' יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ נְנַתְּקָה וְגוֹ' יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר (שם נט, ח ט) "הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם" וְאַחֲרָיו מַה כְּתִיב וְאַתָּה ה' (תִּלְעַג לָמוֹ) תִּשְׂחַק וְגוֹ'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל כְּפִירֶיהָ" וְאוֹמֵר (שם, יח כ) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת" וְגוֹ', הָא כָּל אוֹתָן הָאֲלָפִים וְכָל אוֹתָן הָרְבָבוֹת צָלֲלוּ כַּעֹפֶרֶת. אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ אַדִּירִים.