It was taught: one does not interrupt the study of Torah even until one's soul departs. When Simeon, the son of Rabbi Akiva, died, a great assembly gathered for his burial. Rabbi Akiva said to them, "Bring me out a bench among the graves." He sat upon it and expounded, saying, "Brothers of Israel, hear me. It is not that I am wise - there are wiser men here than I; it is not that I am rich - there are richer men here than I. The men of the South know Rabbi Akiva, but from where do the men of the Galilee know him? The men know Akiva, but from where do the women and children know him? I know that your reward is great, for you did not trouble yourselves and come except for the sake of the commandment. I am comforted, for even if I had seven sons and buried them, I know that my son is of the World to Come, for he brought merit to the many." Moses was worthy and brought merit to the many, as it is said, "He did the justice of the LORD" (Deuteronomy 33:21). Jeroboam sinned and so on. Israel was fit to receive the Torah had not Moses and Aaron arisen, as it is said, "He stores up sound wisdom for the upright." Israel was fit to be redeemed from Egypt had not Moses and Aaron arisen, as it is said, "And afterward they shall come out with great possessions" (Genesis 15:14). The section of judges was fit to be spoken through Moses had not Jethro arisen; the section of inheritances was fit to be spoken through Moses had not the daughters of Zelophehad merited it; the Second Passover was fit to be spoken had not the impure arisen; the Temple was fit to be built, as it is said, "The sanctuary, O LORD, which Your hands established," had not David and Solomon arisen. Israel was fit to be redeemed in the days of Haman, as it is said, "And yet for all that" (Leviticus 26:44), had not Mordecai and Esther arisen. Israel was fit to be enslaved, as it is said, "And they shall serve them, and they shall afflict them" (Genesis 15:13), through Pharaoh and Egypt. Israel was fit to serve idols, as it is said, "And this people will rise up and go astray," but for Jeroboam. When Trajan killed Pappus and his brother Lulianus at Laodicea, he said to them, "If you are of the people of Hananiah, Mishael, and Azariah, let their God come and save you from my hand." They said to him, "Hananiah, Mishael, and Azariah were worthy, and Nebuchadnezzar was a fitting king, worthy that a miracle be done through him; but you are wicked, and it is not fitting that a miracle be done through you. We are liable to death from Heaven, and if you do not kill us, Heaven has many lions, many serpents, many scorpions to strike us. But when we die, know that we are of the descendants of Hananiah, Mishael, and Azariah." They said: they did not die until they saw his eyes gouged out. "And you set over them rulers of thousands" - six hundred; "rulers of hundreds" - six thousand; "rulers of fifties" - twelve thousand; "rulers of tens" - sixty thousand; the total of all the judges of Israel was seventy-eight thousand six hundred. Cases of money are tried by day and concluded by night, for Scripture says, "And they shall judge the people at all times," and it is written, "And it shall be on the day he causes his sons to inherit" (Deuteronomy 21:16). How so? Day for the beginning of judgment, night for its conclusion. "If you do this thing and God so commands you" (Exodus 18:23) - go and take counsel with the Almighty. "And God commands you" - if He agrees with you, you are able to stand; if not, you are not able to stand. "Moses heeded the voice of his father-in-law" (Exodus 18:24): Rabbi Eleazar of Modiin says, he heeded the voice of his father-in-law certainly, and did all that God told him. "And Moses sent off his father-in-law" (Exodus 18:27): Rabbi Joshua says, he sent him off with the glory of the world. Rabbi Eleazar of Modiin says, he gave him many gifts, for from the reply you learn that he gave him, as it is said, "And he said, do not, I pray, leave us" (Numbers 10:31). He said to him, "You have given us good and beautiful counsel, and the Omnipresent agreed with your words; do not leave us." He said to him, "Does a lamp give benefit except in a place of darkness? What does a lamp profit between the sun and the moon? You are the sun and Aaron the moon - what shall a lamp do between sun and moon? Rather, I will go to my land and convert all the people of my country and bring them to study, and draw them near beneath the wings of the Divine Presence."
Rabbi Akiva Teaching Among the Graves and Israel Rescued Through the Worthy
Yalkut Shimoni on Torah 271:1
תַּנְיָא אֵין מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ, וּכְשֶׁמֵּת שִׁמְעוֹן בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא נִתְקַבְּצוּ קָהָל גָּדוֹל לְקָבְרוֹ, אָמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא, הוֹצִיאוּ לִי סַפְסָל בֵּין הַקְּבָרוֹת, וְיָשַׁב עָלָיו וְדָרַשׁ וְאָמַר, אַחֵינוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמָעוּנִי, לֹא שֶׁאֲנִי חָכָם יֵשׁ כָּאן חֲכָמִים מִמֶּנִּי, לֹא שֶׁאֲנִי עָשִׁיר יֵשׁ כָּאן עֲשִׁירִים מִמֶּנִּי, אַנְשֵׁי דָּרוֹם מַכִּירִין אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אַנְשֵׁי גָּלִיל מֵאַיִן מַכִּירִין. הָאֲנָשִׁים אֶת עֲקִיבָא הַנָּשִׁים וְהַטַּף מֵאַיִן מַכִּירִין, אָמַר לָהֶם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשְּׁכַרְכֶם מְרֻבֶּה שֶׁלֹּא נִצְטַעַרְתֶּם וּבָאתֶם אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוָה, מְנֻחָם אֲנִי שֶׁאִלּוּ הָיוּ לִי שִׁבְעָה בָּנִים וּקְבַרְתִּים יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּנִי בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁזִּכָּה אֶת הָרַבִּים, מֹשֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים וְכוּ' שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא) "צִדְקַת ה' עָשָׂה", יָרָבְעָם חָטָא וְכוּ', רְאוּיִּין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אִלּוּלֵי עָמְדוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה", רְאוּיִּין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל מִמִּצְרַיִם אִלּוּלֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, יד) "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", רְאוּיָה פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים לֵאָמֵר עַל יְדֵי מֹשֶׁה אִלּוּלֵי עָמַד יִתְרוֹ, רְאוּיָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת לֵאָמֵר עַל יְדֵי מֹשֶׁה אִלּוּלֵי זָכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, רָאוּי הָיָה פֶּסַח קָטָן לֵיאָמֵר אִלּוּ לֹא עָמְדוּ טְמֵאִים, רָאוּי הָיָה בֵּית הַמִּקְדָשׁ לְהִבָּנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר "מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ" אִלּוּלֵי עָמְדוּ דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, רְאוּיִּין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לִגָּאֵל בִּימֵי הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מד) "וְאַף גַּם זֹאת" וְגוֹ', אִלּוּלֵי עָמְדוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, רְאוּיִּין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּעְבֵּד שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, יג) "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם" אִלּוּלֵי פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם, רְאוּיִּין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד עֲבוֹדַת אֱלִילִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" לוּלֵי יָרָבְעָם, רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקַלֵּל לוּלֵי בֶּן יִשְׂרְאֵלִית, וּפָרָשַׁת שַׁבָּת לוּלֵי מְקוֹשֵׁשׁ, רְאוּיִן הָיוּ יִשְׂרָאֵל לִפּוֹל בַּחֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, י) "בַּחֶרֶב (יִפֹּלוּ) [יָמוּת] כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי" לוּלֵי בִּלְעָם, רְאוּיָה הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם לֵחָרֵב וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִשָּׂרֵף שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ג, יב) "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ" לוּלֵי נְבוּכַדְנֶצַּר וַחֲבֵרָיו, וּכְשֶׁהָרַג טְרָגִינוּס אֶת פַּפּוּס וְלוּלְיָנוּס אָחִיו בְּלוּדְקִיָּא אָמַר לָהֶם אִם אַתֶּם מֵעַמּוֹ שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה יָבֹא אֱלֹהֵיהֶם וְיַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי, אָמְרוּ לוֹ, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה כְּשֵׁרִים הָיוּ וּנְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ הָגוּן הָיָה וְרָאוּי שֶׁיֵּעָשֶׂה נֵס עַל יָדוֹ, אֲבָל אַתָּה רָשָׁע וְאֵין רָאוּי שֶׁיֵּעָשֶׂה נֵס עַל יָדְךָ, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים מִיתָה לַשָּׁמַיִם וְאִם אֵין אַתָּה הוֹרְגנוּ הַרְבֵּה אֲרָיוֹת הַרְבֵּה נְחָשִׁים הַרְבֵּה עַקְרַבִּים שֶׁיָּבֹאוּ וְיִפְגְּעוּ בָּנוּ, אֲבָל כְּשֶׁנָּמוּת תֵּדַע שֶׁאָנוּ מִבְּנֵי בְּנֵיהֶם שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, אָמְרוּ לֹא מֵתוּ עַד שֶׁרָאוּ מְחַטְּטִין עֵינָיו. וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שֵׁשׁ מֵאוֹת, שָׂרֵי מֵאוֹת, שֵׁשֶׁת אֲלָפִים, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף, שָׂרֵי עֲשָׂרֹת, שִׁשִּׁים אֶלֶף, נִמְצְאוּ כָּל דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה, דַּאֲמַר קְרָא וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת, וּכְתִיב (דברים כא, טז) "וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו", הָא כֵּיצַד, יוֹם לִתְחִלַּת דִּין לַיְלָה לִגְמַר דִּין. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּתַנְיָא הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר וְכוּ'. וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַאי וְשָׁפְטוּ מַאי דָּרִישׁ בֵּיהּ, לְאַתוּיֵי יוֹם הַמְּעֻנָּן. וְרַבִּי מֵאִיר הַאי "בְּיוֹם הַנְחִילוֹ" מַאי עָבִיד לֵיהּ, מִבַּעְיָא לֵיהּ בַּיּוֹם מַפִּילִין נַחֲלוֹת וְאֵין מַפִּילִין נַחֲלוֹת בַּלַּיְלָה וְכוּ'. וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן בְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּם יִהְיוּ דָּנִים אֶת הָעָם בְּכָל עֵת, וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, דְּבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם, אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֵלֶיךָ" הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּבְנֵי אָדָם, אֶלָּא בְּדִבְרֵיהֶם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֵין דָּנִין אֶת הַשֵּׁבֶט אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. הַאי שֵׁבֶט דְּחָטָא בְּמַאי, אִילֵימָא שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבַּת, אֵימוּר דְּפָלִיג רַחֲמָנָא בֵּין יְחִידִים לִמְרֻבִּים לְעִנְיַן עֲבוֹדַת אֱלִילִים, בִּשְׁאַר מִצְוֹת מִי פָּלִיג. אֶלָּא בְּשֵׁבֶט שֶׁהֻדַּח. לְמֵימְרָא דִּבְדִּינָא דְּרַבִּים דַּיְינִינָן לֵיהּ, כְּמָאן, לֹא כְּרַבִּי יֹאשִיָּה וְלָא כְּרַבִּי יוֹנָתָן, דְּתַנְיָא עַד כַּמָּה עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת, מֵעֲשָׂרָה וְעַד מֵאָה דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִמֵאָה וְעַד רֻבּוֹ שֶׁל שֵׁבֶט, וַאֲפִלּו רַבִּי יוֹנָתָן לֹא קָאָמַר אֶלָּא רֻבּוֹ אֲבָל כֻּלּוֹ לֹא. אָמַר רַב מַתְנָה, הָכָא בִּנְשִׂיא שֵׁבֶט שֶׁחָטָא עַסְקִינַן, מִי לֹא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אֲהָבָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, הַאי נַמִּי גָּדוֹל הוּא. עוּלָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּבָאִין עַל עִסְקֵי נַחֲלוֹת, וְכִתְחִלָּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַה תְּחִלָּתָהּ שִׁבְעִים וְאֶחָד אַף כָּאן שִׁבְעִים וְאֶחָד. אִי מַה תְּחִלָּתָהּ קַלְפֵי אוּרִים וְתֻמִּים וְכָל יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן קַלְפֵי אוּרִים וְתֻמִּים וְכָל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מַחְוַורְתָּא כִּדְרַב מַתְנָה. רַבִינָא אָמַר, לְעוֹלָם בְּשֵׁבֶט שֶׁהֻדַּח, וּדְקַשְׁיָא לָךְ בֵּי דִּינָא דְּרַבִּים (דיינין) [דַּיְינִינָן] לֵיהּ, אִין, אַף עַל גַּב דְּקַטְלִינָן בְּיָחִיד בֵּי דִּינָא דְּרַבִּים (דיינין) [דַּיְינִינָן] לֵיהּ, מִי לָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵי אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא (דברים יז, ה) "וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא" וְגוֹ' אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ, וְאֵין אַתָּה מוֹצִיא כָּל הָעִיר לִשְׁעָרֶיךָ, הָכָא נַמִּי אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כָּל הַשֵּׁבֶט כֻּלּוֹ אֶל שְׁעָרֶיךָ. וְאֵין דָּנִין כֹּהֵן גָּדוֹל אֶלָּא בְּשִׁבְעִים וְאֶחָד מִנָּא הַנֵי מִילֵי, אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, דַּאֲמַר קְרָא כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, מֵיתֵיבֵי דָּבָר גָּדֹל דָּבָר קָשֶׁה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה", הֲרֵי דָּבָר קָשֶׁה אָמוּר. הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָא, דְּתַנְיָא דָּבָר גָּדֹל דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דָּבָר קָשֶׁה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "דָּבָר הַקָּשֶׁה" הֲרֵי דָּבָר קָשֶׁה אָמוּר, מָה אֲנִי מְקַיֵּם דָּבָר גָּדֹל דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל. וְהַאי תַּנָא תְּרֵי קְרָאֵי לָמָּה לִי, חַד לְצַוָּאָה וְחַד לַעֲשִׂיָּה. וְאִידַךְ, אִם כֵּן לִכְתֹּב אוֹ גָּדֹל גָּדֹל אוֹ קָשֶׁה קָשֶׁה, מַאי גָּדֹל וּמַאי קָשֶׁה שְׁמַע מִינָּהּ תַּרְתֵּי. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר שׁוֹרוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכַמָּה, לְמִיתַת בְּעָלִים דִּידֵיהּ מְדַמִּינָן לֵיהּ, אוֹ דִּילְמָא לְמִיתַת בְּעָלִים דְעַלְמָא מְדַמִּינָן לֵיהּ. אָמַר אַבַּיֵּי מִדְּקָא מִבַּעְיָא לֵיהּ שׁוֹרוֹ מִכְּלָל דְּמָמוֹנוֹ (פשטינן) [פְּשִׁיטָא] לֵיהּ, פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וּכְתִיב כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל כָּל דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, קָא מַשְׁמַע לָן. תַּנְיָא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁעָבַר עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַּעֲשֶׂה הֲרֵי הוּא כְּהֶדְיוֹט לְכָל דְּבָרָיו. פְּשִׁיטָא, סַלְּקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּתְנַן אֵין דָּנִין כֹּהֵן גָּדוֹל אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְאָמַר רַב אַדָּא בַּר אֲהָבָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, אֵימָא כָּל דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאֵימָא הָכִי נַמִּי. מִי כְּתִיב דִּבְרֵי גָּדוֹל, הַדָּבָר הַגָּדֹל כְּתִיב, דָּבָר גָּדוֹל מַמָּשׁ. וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ, אֵין בּוֹדְקִין מִן סַנְהֶדְרִין וּלְמַעְלָה, מַאי טַעְמָא, אָמַר רַב נַחְמָן, וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ, בְּדוֹמִין לָךְ. (שמות יח כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד אִם מוֹדֶה לְךָ אַתְּ יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו אֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמֹד. וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא. הַהוּא דַּהֲוָה קַמוֹבִיד וְאָזִיל מִבֵּי דִּינָא, שָׁקִיל גַּלִימָא, זִמֵּר וְאָזִיל בְּאוֹרְחָא, אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַבִּי יְהוּדָה, שִׁינְנָא, קְרָא כְּתִיב וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם. (שמות יח כד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, וַיִּשְׁמַע לְקוֹל חֹתְנוֹ וַדַּאי, וַיַּעַשׁ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר לוֹ אֱלֹהִים. (שמות יח כז) וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שִׁלְּחוֹ מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת, שֶׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה אַתָּה לָמֵד שֶׁנָּתַן לוֹ (במדבר י, לא) "וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ". אָמַר לוֹ, אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה וְעֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, "אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ", אָמַר לוֹ כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ, וְכִי מַה הַנֵּר מְהַנֶּה בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, אַתְּ חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה, מַה יַּעֲשֶׂה הַנֵּר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, אֶלָּא הַרֵינִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי וּמְגַיֵּר כָּל בְּנֵי מְדִינָתִי וַאֲבִיאֵם לְתַלְמוּד וַאֲקָרְבֵם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא עָשָׂה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שופטים א, טז) "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה וְגוֹ' וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם", אֵין עַם אֶלָּא חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אָמְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה". וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ, וְאַחַר כָּךְ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי יד, י) "לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִין בְּטִיט וּלְבֵנִים וְיִתְרוֹ הָיָה יוֹשֵב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ בְּבֶטַח וְהַשְׁקֵט וּבָא לִרְאוֹת בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה עִם בָּנַי לְפִיכָךְ וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וְאַחַר כָּךְ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. לָמָּה כָּךְ, דָּרַשׁ מֹשֶׁה קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם מִצְוָה אַחַת כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן מִצְוַת פֶּסַח אָמְרָה תּוֹרָה (שמות יב, מג) "כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ", תַּרְיָ"ג מִצְוֹת שֶׁרוֹצֶה לִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל יְהֵא יִתְרוֹ כָּאן וְיִרְאֶה אוֹתָם, לְפִיכָךְ וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה, אַחַר כָּךְ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. (שמות יט א-ב) זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כב, כ) "הֲלֹא כָתַבְתִּי לָךְ שָׁלִישִׁים", הַתּוֹרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאוֹתִיּוֹת מְשֻׁלָּשִׁין, וְהָאָבוֹת מְשֻׁלָּשִׁין, וְהַשֵּׁבֶט שֶׁנִּתְּנָה עַל יָדוֹ מְשֻׁלָּשׁ, וּמֹשֶׁה שְׁלִישִׁי בֵּינֵיהֶם וְאוֹתִיּוֹתָיו מְשֻׁלָּשׁוֹת, וְאַחִים שְׁלֹשָׁה וְנִצְפַּן לְשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. הַתּוֹרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ מְשֻׁלָּשׁוֹת, אב"ג. הָאָבוֹת מְשֻׁלָּשִׁין, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְהַשֵּׁבֶט שְׁלִישִׁי, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי. (וְאוֹתִיּוֹתָיו מְשֻׁלָּשִׁין לֵוִי), וּמֹשֶׁה שְׁלִישִׁי בֵּינֵיהֶם, "אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם". וְאוֹתִיּוֹתָיו מְשֻׁלָּשִׁין, מֹשֶׁה. וְאַחִים שְׁלֹשָׁה, מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. וְנִצְפַּן לִשְׁלֹשָׁה, (שמות ב, ב) "וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים". לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, "כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי". וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. לָמָּה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי וְלֹא בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְלֹא בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי וְלֹא בְּחֹדֶשׁ אַחֵר, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא שָׁנָה לִי רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, שְׁבוּיָה וּמְשֻׁחְרֶרֶת לֹא יִנָּשְׂאוּ וְלֹא יֵאָרְסוּ עַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ גֵּרִים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, ט) "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם", שְׁבוּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, ב) "וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם", מְשֻׁחְרָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַמְתִּין לָהֶם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְאַחַר כָּךְ אֶתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה.