"And you shall make a table" (Exodus 25:23-30). The table was ten handbreadths long and five wide, and the shewbread ten long and five wide. One placed the bread with its length against the width of the table, folding two and a half handbreadths on this side and two and a half on that side, so that its length filled the width of the table. These are the words of Rabbi Yehudah. Rabbi Meir says: the table was twelve long and six wide, the shewbread ten long and five wide; one places its length against the width of the table, folding two on this side and two on that, with two handbreadths of space in the middle so that the air may blow between them. Abba Shaul says: there they would place the two dishes of frankincense of the shewbread. They said to him: but is it not written, "And you shall put pure frankincense upon each row"? He said to them: but is it not also written, "and next to him the tribe of Manasseh" (Numbers 2:20) [meaning the side dishes likewise stand beside, not upon]. Four golden supports were there, split at their tops, to brace two loaves of this row and two of that. Twenty-eight reeds shaped like half a hollow reed, fourteen for this row and fourteen for that. Neither arranging the reeds nor removing them overrides the Sabbath; rather one enters on the eve of Sabbath, draws them out, and lays them along the length of the table. All the vessels in the Sanctuary lay along the length of the House. Two tables stood in the hall inside, at the entrance of the House: one of marble and one of gold. On the marble they set the shewbread as it came in, on the gold as it went out, for in matters of holiness one raises and does not lower. And one gold table within bore the shewbread continually. Four priests would enter: two with the two rows in their hands and two with the two dishes, and four went ahead of them, two to take up the two rows and two to take up the two dishes. Those bringing in stood at the north facing south, and those taking out stood at the south facing north; these drew out and those laid down, a handbreadth of this beside a handbreadth of that, as it is said, "before Me continually" (Exodus 25:30). Rabbi Yose says: even if these took up and those laid down afterward, this too counted as continual. It was taught: how was the shewbread made? Rabbi Hanina said, like an open box; Rabbi Yohanan said, like a rocking ship. The Gemara weighs both shapes against the placing of the dishes, the reeds, and the supports. Rabbi Abba bar Mamel said: according to the one who says "like a rocking ship," the supports rest upon the table; according to the one who says "like an open box," the supports rest upon the ground. Rav Yehudah said: the bread holds up the supports and the supports hold up the bread, which accords with "a rocking ship." Resh Lakish said: what is the meaning of "upon the pure table" (Leviticus 24:6)? By implication it can become impure. Rather, it teaches that they would raise it up for the pilgrims at the festivals and show them the shewbread, saying, "See how beloved you are before the Omnipresent," as Rabbi Yehoshua ben Levi said: a great miracle was done with the shewbread; its removal was like its arrangement, as it is said, "to set hot bread on the day it was taken away" (1 Samuel 21:7) [it stayed warm a full week]. Since the Merciful One called it wood, as it is said, "the altar of wood... and he said to me, This is the table that is before the LORD" (Ezekiel 41:22), it begins with "altar" and ends with "table." Rabbi Yohanan and Rabbi Elazar both said: while the Temple stood, the altar atoned for a person; now a person's table atones for him. Whence the supports and the rest? Rav Ketina said: "and you shall make its dishes" (Exodus 25:29), these are the molds; "its spoons," these are the dishes; "its bowls," these are the supports; "its pans," these are the reeds; "with which to cover," that they join the bread together. Four loaves require three reeds each; the top loaf needs only two, since nothing rests upon it, and the bottom loaf needs none, for it lies on the bare surface of the table. Our Rabbis taught: Solomon made ten tables, as it is said, "and he made ten tables and placed them in the Temple, five on the right and five on the left" (compare 2 Chronicles 4:8). And if you say five to the right of the entrance and five to the left, then we would find a table in the south, but the Torah said, "and the table you shall set on the north side" (Exodus 26:35). Rather, the table of Moses stood in the center, five to its right and five to its left. Solomon made ten tables, but they arranged the bread only on that of Moses, as it is said, "and the table on which was the shewbread" (1 Kings 7:48). Rabbi Elazar son of Rabbi Shimon says: they arranged it on all of them, as it is said, "and the tables, and on them the shewbread." Rabbi Yose says: only on that of Moses. Rabbi Yose taught: even if one removed the old bread in the morning and arranged the new in the evening, it is of no consequence; how then do I uphold "before Me continually"? That the table should not pass a night without bread.
The Table of the Shewbread and the Altar That Atones
Yalkut Shimoni on Torah 369:3
(שמות כה כג-ל) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן הַשֻּׁלְחָן אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה, וְלֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה וְנוֹתְנוֹ אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, כּוֹפֵל טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה מִכָּאן וּטְפָחַיִם וּמֶחֱצָה מִכָּאן, נִמְצָא אָרְכּוֹ מְמַלֵּא רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שֻׁלְחָן אָרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר וְרָחְבּוֹ שִׁשָּׁה, לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה, נוֹתֵן אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, כּוֹפֵל טְפָחַיִם מִכָּאן וּטְפָחַיִם מִכָּאן וּטְפָחַיִם רֵיוַח בָּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בָּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. אָמְרוּ לוֹ, וַהֲלֹא נֶאֱמַר "וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרָכָה לְבֹנָה זַכָּה". אָמַר לָהֶם, וַהֲלֹא נֶאֱמַר (במדבר ב, כ) "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה". אַרְבַּע סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם מְפֻצָּלִין מֵרָאשֵׁיהֶן כְּדֵי שֶׁיְּהוּ סוֹמְכִין בָּהֶן שְׁנַיִם מִסֵּדֶר הַזֶּה וּשְׁנַיִם מִסֵּדֶר הַזֶּה, עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קָנִים כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל, אַרְבָּעָה עָשָׂר לַסֵּדֶר הַזֶּה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לַסֵּדֶר הַזֶּה, לֹא סִדּוּר הַקָּנִים וְלֹא נְטִילָתָן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא נִכְנָס מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְשׁוֹמְטָן וְנוֹתְנָן לְאָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אָרְכָּן לְאָרְכּוֹ שֶׁל בַּיִת. שְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ בָּאוּלָם מִבִּפְנִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת, אֶחָד שֶׁל שַׁיִשׁ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב, עַל שֶׁל שַׁיִשׁ נוֹתְנִין לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתָן, עַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתָן, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין, וְאֶחָד שֶׁל זָהָב בִּפְנִים שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים נִכְנָסִין, שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי סְדָרִים וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכִין, אַרְבָּעָה מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶן, שְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי סְדָרִין וּשְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי בָּזִיכִין, הַמַּכְנִיסִין עוֹמְדִין בַּצָּפוֹן וּפְנֵיהֶן לַדָּרוֹם וְהַמּוֹצִיאִין עוֹמְדִין בַּדָּרוֹם וּפְנֵיהֶם לַצָּפוֹן, אֵלּוּ מוֹשְׁכִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין טִפְחוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד וְטִפְחוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ל) לְפָנַי תָּמִיד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין אַף זוֹ הָיְתָה תָּמִיד. הָלְכוּ וּנְתָנוּם עַל שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב שֶׁהָיָה בָּאוּלָם. הִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים. לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת. בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם (הַ)פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד, לֶחֶם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פָּנִים. אִתְּמַר, לֶחֶם הַפָּנִים כֵּיצַד עוֹשִׂין אוֹתוֹ, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דַּהֲווּ יַתְבֵי בָּזִיכִין, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הֵיכִי הֲווּ יַתְבֵי בָּזִיכִין. מָקוֹם עָבִיד לְהוּ. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּתֵבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דַּהֲווּ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב בִּפְנִים שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים נִכְנָסִין, שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי סְדָרִים וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכִין, אַרְבָּעָה מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶן, שְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי סְדָרִין וּשְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי בָּזִיכִין, הַמַּכְנִיסִין עוֹמְדִין בַּצָּפוֹן וּפְנֵיהֶן לַדָּרוֹם וְהַמּוֹצִיאִין עוֹמְדִין בַּדָּרוֹם וּפְנֵיהֶם לַצָּפוֹן, אֵלּוּ מוֹשְׁכִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין טִפְחוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד וְטִפְחוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ל) לְפָנַי תָּמִיד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין אַף זוֹ הָיְתָה תָּמִיד. הָלְכוּ וּנְתָנוּם עַל שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב שֶׁהָיָה בָּאוּלָם. הִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים. לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת. בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, (שם) וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם (הַ)פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד, לֶחֶם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פָּנִים. אִתְּמַר, לֶחֶם הַפָּנִים כֵּיצַד עוֹשִׂין אוֹתוֹ, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דַּהֲווּ יַתְבֵי בָּזִיכִין, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הֵיכִי הֲווּ יַתְבֵי בָּזִיכִין. מָקוֹם עָבִיד לְהוּ. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּתֵבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דַּהֲווּ יַתְבֵי קָנִים, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת קָנִים הֵיכִי הֲווּ יַתְבֵי. מוֹרָשָׁא עָבִיד לְהוּ. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דְּסָמוּךְ לֵיהּ סְנִיפִין לְלֶחֶם, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הֵיכִי סַמְכֵי לְהוּ סְנִיפִין לְלֶחֶם. דְּעָגְלִין לְהוּ מִיעַגְלֵי. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הַיְינוּ דְּבָעִינָן סְנִיפִין, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה סְנִיפִין לָמָּה לִי. אַגַב יוּקְרָא דְּלֶחֶם תָּלָה. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת סְנִיפִין עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן מֻנָּחִין, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין תֵּבָה, סְנִיפִין הֵיכִי מַנָּח לְהוּ, אָאַרְעָא מַנָּח לְהוּ. אִין, דַּאֲמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמֶל, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת, סְנִיפִין עַל הַשֻּׁלְחָן מֻנָּחִין, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה, סְנִיפִין עַל גַּבֵּי קַרְקַע מֻנָּחִין. כְּמָאן אָזְלָא הָא דַּאֲמַר רַב יְהוּדָה, הַלֶּחֶם מַעֲמִיד הַסְּנִיפִין וְהַסְּנִיפִין מַעֲמִידִין אֶת הַלֶּחֶם. כְּמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. תַּנְיָא כְּמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. אַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם, מְפֻצָּלִין מֵרָאשֵׁיהֶן כְּמִין דּוֹקְרִין הָיוּ, שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶן אֶת הַלֶּחֶם שֶׁהוּא כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה כּוֹפֵל, נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר טְפָחִים לְמַעְלָה, וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טְפָחַיִם כּוֹפֵל, נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים לְמַעְלָה. וְהָאִיכָּא קָנִים. קָנִים שְׁקוּעִי מַשְׁקָע לְהוּ. מַאי טַעְמָא, מִשּׁוּם אִיעַפּוּשִׁי לֶחֶם, סוֹף סוֹף מִיעַפָּשׁ לֶחֶם. דְּמַגְּבַּהּ לְהוּ פּוּרְתָּא. וְהָאִיכָּא הַהוּא פּוּרְתָּא. כֵּיוָן דְּלָא הֲוֵי טֶפַח לֹא חָשִׁיב לֵיהּ. וְהָאִיכָּא בָּזִיכִין. בָּזִיכִין בְּגַוֵּיהּ דְּלֶחֶם הֲווּ יַתְבֵי, וּבַהֲדֵי לֶחֶם הֲווּ קָיְמֵי. וְהָא אִכָּא קְרָנוֹת. קְרָנוֹת לְגַוֵּיהּ דְּלֶחֶם כַּיִיף לְהוּ, וְלֶחֶם עֲלֵיהֶם מַנָּח לֵיהּ. וְהָאִיכָּא מִסְגַּרְתּוֹ. מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה. וּלְמָאן דַּאֲמַר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַעְלָה הָיְתָה פַרְקוּדֵי הֲוָה מִיפָּרְקְדָא, וְלֶחֶם בְּגַוֵּיהּ דְּשֻׁלְחָן הֲוָה יָהִיב, כִּדְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא הָיוּ שָׁם סְנִיפִין, אֶלָּא מִסְגַּרְתּוֹ דְּשֻׁלְחָן מַעֲמֶדֶת אֶת הַלֶּחֶם. (אֲמַר) [אָמְרוּ] לֵיהּ, מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה, טַבְלָא הַמִּתְהַפֶּכֶת טְמֵאָה, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר לְמַעְלָה הָיְתָה, טַבְלָא הַמִּתְהַפֶּכֶת תִּיבָּעֵי לָךְ. מִכְּלָל דְּשֻׁלְחָן בַּר קַבּוּלֵי טֻמְאָה הוּא, כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא, וּכְלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת לֹא מְקַבֵּל טֻמְאָה, מַאי טַעְמָא, דּוּמְיָא דְּשַׂק בְּעִינָן, מַה שַּׂק מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן אַף כָּל מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן. שֻׁלְחָן נַמִי מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן הוּא, דַּאֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב (ויקרא כד, ו) "עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר", מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ לְעוֹלֵי רְגָלִים וּמַרְאִין לָהֶן לֶחֶם הַפָּנִים וְאוֹמְרִים לָהֶן רְאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דַּאֲמַר נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בְּלֶחֶם הַפָּנִים, סִלּוּקוֹ כְּסִדּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ". וְתֵפוּק לֵיהּ מִשּׁוּם צִפּוּיוֹ, מִי לֹא תְּנַן, הַשֻּׁלְחָן וְהַדּוּלַבְקִי שֶׁנִּפְחֲתוּ אוֹ שֶׁחִפָּן בְּשַׁיִשׁ וְשִׁיֵּר בָּהֶן כְּדֵי הֲנָחַת כּוֹסוֹת טְמֵאִין, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי הֲנָחַת חֲתִיכוֹת, שִׁיֵּר אִין, לָא שִׁיֵּר לָא, וְכִי תֵימָא כָּאן בְּצִפּוּי עוֹמֵד כָּאן בְּצִפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, וְהָא בָּעָא מִנֵּיה רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן, בְּצִפּוּי עוֹמֵד אוֹ בְּצִפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, כְּשֶׁחִפָּה לְבַזְבָּזָיו אוֹ כְּשֶׁלֹּא חִפָּה לְבַזְבָּזָיו, אֲמַר לֵיהּ, לֹא שְׁנָא, וְכִי תֵימָא עֲצֵי שִׁטִּין חֲשִׁיבֵי וְלָא בָּטְלֵי, הַנִיחָא לְרֵישׁ לָקִישׁ דַּאֲמַר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּכְלֵי אַכְסַלְגַּס הַבָּאִין מִמְּדִינַת הַיָּם אֲבָל בִּכְלֵי מְסִימַס וַחֲשִׁיבֵי וְלָא בָּטְלֵי, שַׁפִּיר, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דַּאֲמַר אַף כְּלֵי מְסִימַס נַמִי בָּטְלֵי, מַאי אִכָּא לְמֵימַר. שַׁאנִי שֻׁלְחָן דְּרַחֲמָנָא קָרְיֵהּ עֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, כב) "הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ וְאָרְכּוֹ וְקִירֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'", פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּם בְּשֻׁלְחָן, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרֵי תַּרְוַיְיהוּ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִקְדָּשׁ קַיָּם מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל הָאָדָם וְעַכְשָׁיו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר. אַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב וְכוּ'. מִנָּא הַנֵי מִילֵי. אֲמַר רַב קְטִינָא, אֲמַר קְרָא, וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו, אֵלּוּ דְּפוּסִין, כַּפֹּתָיו, אֵלּוּ בָּזִיכִין, קְשׂוֹתָיו, אֵלּוּ סְנִיפִין, וּמְנַקִּיֹּתָיו, אֵלּוּ קָנִים, אֲשֶׁר יֻסַּךְ, שֶׁמְּחַבְּרִים בָּהֶן אֶת הַלֶּחֶם. אַרְבַּע חַלּוֹת צְרִיכוֹת שְׁלוֹשָׁה שְׁלוֹשָׁה קָנִים, הָעֶלְיוֹנָה אֵינָהּ צְרִיכָה אֶלָּא שְׁנַיִם לְפִי שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַשּׂאוֹי, הַתַּחְתּוֹנָה אֵינָהּ צְרִיכָה כָּל עִקָּר לְפִי שֶׁמֻּנַּחַת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן. תָּנוּ רַבָּנָן. עֲשָׂרָה שֻׁלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאוֹל", וְאִם תֹּאמַר, חֲמִשָּׁה מִיְמִין הַפֶּתַח וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח, אִם כֵּן מָצִינוּ שֻׁלְחָן בַּדָּרוֹם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (שמות כו, לה) "וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֵלַע צָפוֹן", אֶלָּא שֶׁל מֹשֶׁה בָּאֶמְצַע, חֲמִשָּׁה מִימִינוֹ וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאלוֹ. עַשָׂרָה שֻׁלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה וְלֹא הָיוּ מְסַדְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ז, מח) "וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב". רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַל כֻּלָּן הָיוּ מְסַדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים". רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא הָיוּ מְסַדְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁל מֹשֶׁה, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת", אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֻׁלְחָנוֹת שֶׁהֵן בַּמִּקְדָּשׁ, שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בָּאוּלָם לִפְנִים לְפֶתַח הַבַּיִת, אֶחָד שֶׁל כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁל זָהָב, עַל שֶׁל כֶּסֶף נוֹתֵן לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין, וְאֶחָד שֶׁל זָהָב, בִּפְנִים, שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ סִלֵּק אֶת הַיְּשָׁנָה שַׁחֲרִית וְסִדֵּר אֶת הַחֲדָשָׁה עַרְבִית אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם לְפָנַי תָּמִיד, שֶׁלֹּא יָלִין אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּלֹא לֶחֶם.