"And He called to Moses" (Leviticus 1:1). Rabbi Tanchum bar Chanilai opened: "Bless the LORD, you His angels" (Psalms 103:20). These are the prophets, as it is said, "And He sent an angel and brought us out of Egypt," and likewise, "They were mocking the messengers of God" (2 Chronicles 36:16), and similarly, "And an angel of the LORD went up from Gilgal to Bochim" (Judges 2:1). Was it an angel? It was Phinehas. Why does he call him an angel? Because when the holy spirit rested upon him, his face burned like torches. And the rabbis said: what did the wife of Manoah say to him? "A man of God came to me, and his appearance was like the appearance of an angel of God, very awesome"; she thought he was a prophet, but he was only an angel. Rabbi Yochanan said: from their very lineage the prophets were called angels, as it is written, "And Haggai, the messenger of the LORD, in the LORD's message" (Haggai 1:13). You learn that prophets are called angels. "Bless the LORD, you His angels, mighty in strength, who do His word, hearkening to the voice of His word." In the way of the world, a load too heavy for one is easy for two, and for two easy for four; but is a load too heavy for six hundred thousand easy for one? All Israel stood before Mount Sinai and said, "If we hear the voice of the LORD our God any more, we shall die" (Deuteronomy 5:22), yet Moses heard the voice of the Speech by himself and lived. Know that this is so, for of all of them the Speech called only to Moses; therefore it says, "And He called to Moses." This teaches that the righteous are greater than the ministering angels, for the ministering angels cannot hear His voice but stand trembling and terrified, while the righteous can hear His voice, as it is said, "And the LORD gives forth His voice before His army" (Joel 2:11), these being the angels; and who is mightier than they? The righteous, as it is said, "for mighty is he who does His word" (Joel 2:11), this is Moses. Therefore it says, "And He called to Moses." This is what Scripture says, "It is better to be told, Come up here, than to be put lower before a noble" (Proverbs 25:7). Rabbi Tanchum said: keep two or three seats away from your place, so that they say to you, Come up, and do not go up lest they say to you, Go down. This is what Scripture says, "A man's pride shall bring him low, but the lowly in spirit shall obtain honor" (Proverbs 29:23). Whoever flees from authority, authority pursues him. Saul fled from authority when he came to reign (1 Samuel 10:22), and Scripture says, "See whom the LORD has chosen, that there is none like him among all the people." But Abimelech son of Jerubbaal pursued authority, and it fled from him (Judges 9:23). Moses fled from authority when the Holy One, blessed be He, said to him, "Now go, and I will send you to Pharaoh" (Exodus 3:10), and he answered, "Please, O LORD, send by the hand of him You will send" (Exodus 4:13). In the end he brought them out of Egypt, split the sea, brought down the manna, raised up the well, brought the quail, surrounded them with clouds of glory, and made the Tabernacle. He said: from here on, what is left for me to do? and he sat down. The Holy One, blessed be He, said to him: you have a work greater than all you have done, to teach My children impurity and purity and how they shall offer sacrifice before Me. Thus, "the lowly in spirit shall obtain honor," this is Moses; therefore it says, "And He called to Moses."
Prophets Are Called Angels and Only Moses Was Summoned
Yalkut Shimoni on Torah 427:2
פרשת ויקרא(ויקרא א א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי פָּתַח, (תהלים קג, כ) "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו", אֵלּוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם", וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דבהי"ב לו, טז) "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים" וְגוֹ', וְדִכְוָותֵהּ (שופטים ב, א) "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים", וְכִי מַלְאָךְ הָיָה וַהֲלֹא פִּנְחָס הָיָה וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ מַלְאָךְ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו הָיוּ פָּנָיו בּוֹעֲרוֹת כְּלַפִּידִים, וְרַבָּנָן אָמְרִין, אִשְׁתּוֹ שֶׁל מָנוֹחַ מֶה הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ (הִנֵּה נָא) "אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד", כִּסְבוּרָה בּוֹ שֶׁהוּא נָבִיא וְאֵינוֹ אֶלָּא מַלְאָךְ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִבֵּית אָב שֶׁלָּהֶן נִקְרְאוּ הַנְּבִיאִים מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (חגי א, יג) ("וַיַּעַן) [וַיֹּאמֶר] חַגַּי מַלְאַךְ ה' בְּמַלְאֲכוּת ה'" הֲרֵי אַתָּה לָמֵד שֶׁהַנְּבִיאִים נִקְרְאוּ מַלְאָכִים. שֶׁנֶּאֱמַר "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְּבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ", בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַשְּׂאוֹי שֶׁקָּשֶׁה לְאֶחָד נוֹחַ לִשְׁנַיִם, וְלִשְׁנַיִם נוֹחַ לְאַרְבָּעָה, אוֹ שֶׁמָּא מַשְּׂאוֹי שֶׁקָּשֶׁה לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא נוֹחַ לְאֶחָד, כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין לִפְנֵי הַר סִינַי וְאוֹמְרִים (דברים ה, כב) "אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ", וּמֹשֶׁה שָׁמַע קוֹל הַדִּבּוּר לְעַצְמוֹ וְחָיָה. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁמִּכֻּלָּן לֹא קָרָא הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה". לְלַמֶּדְךָ שֶׁגְּדוֹלִים צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵינָן יְכוֹלִין לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ אֶלָּא עוֹמְדִין וְנִרְתָּעִין וְנִבְהָלִין וְהַצַּדִּיקִים יְכוֹלִין לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב, יא) "וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ", אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר "מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה", וּמִי קָשֶׁה מֵהֶם הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל שם) "כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ", עֹשֵׂה דְבָרוֹ זֶה מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ עֲשֵׂה מִשְׁכָּן וְנִזְדָּרֵז וַעֲשָׂאוֹ, וְהָיָה עוֹמֵד מִבַּחוּץ שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" וְגוֹ', וּכְתִיב (שם לח) "כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן" וְגוֹ', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיְּהֵא מֹשֶׁה שֶׁנִּצְטָעֵר בַּמִּשְׁכָּן עוֹמֵד בַּחוּץ וַאֲנִי מִבִּפְנִים אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁיִּכָּנֵס, לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", הָוֵי (תהלים קג, כ) "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ". אִם תֹּאמַר כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, בְּקוֹל נָמוּךְ הָיָה מְדַבֵּר, לְפִיכָךְ הָיָה יָכוֹל לִשְׁמֹעַ, לֹא הָיָה מְדַבֵּר אֶלָּא בְּקוֹל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל קוֹלוֹ וּמֵתוּ בְּדִבּוּר רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב "אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ" וְגוֹ', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שה"ש ה, ו) "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ". מִנַּיִן שֶׁבְּקוֹל מַתַּן תּוֹרָה הָיָה מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, פט) "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל", קוֹל הַמִּתְפָּרֵשׁ בַּכְּתוּבִים (תהלים כט, ה) "קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים". שֶׁמָּא תֹּאמַר יִשְׂרָאֵל הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַקּוֹל מִבַּחוּץ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּשְׁמַע", הוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ וְכִי מֵאַחַר שֶׁבְּקוֹל גָּבוֹהַּ הָיָה מְדַבֵּר לָמָּה לֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין, לְפִי שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַדִּבּוּר שֶׁיֵּצֵא וְיֵלֵךְ אֵצֶל מֹשֶׁה, עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁבִיל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְמֹשֶׁה וְלֹא נִשְׁמַע לְכָאן וּלְכָאן, שֶׁנֶּאֱמַר "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל", לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כה, ז) "כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה מְהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב", רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רְחַק מִמְּקוֹמְךָ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מוֹשָׁבוֹת שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ עֲלֵה, וְאַל תַּעֲלֶה וְיֹאמְרוּ לְךָ רֵד. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד", כָּל מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה הַשְּׂרָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו. שָׁאוּל בָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לִמְלֹךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א י, כב) "וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה' הֲבָא עוֹד הֲלוֹם אִישׁ" אָמַר לָהֶם אֵין אֲנִי רָאוּי לְמַלְכוּת אֶלָּא שַׁאֲלוּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים", אֵלּוּ אוּרִים וְתֻמִּים, וּכְתִיב "הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם". וַאֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל רָדַף אַחַר הַשְּׂרָרָה וּבָרְחָה מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ט, כג) "וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים רוּחַ רָעָה בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין בַּעֲלֵי שְׁכֶם" מֹשֶׁה בָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, י) "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה" וְגוֹ', (שם ד, יג) "וַיֹּאמֶר בִּי ה' שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי" וְגוֹ', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ סוֹפְךָ לֵילֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ וְאָמַר (שם ה, א) "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ", אָמַר מֹשֶׁה כְּבָר עָשִׂיתִי שְׁלִיחוּתִי הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָשַׁבְתָּ לְךָ, (שם ו, יא) "בּוֹא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה", וְכֵן עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר לֵךְ אֶל פַּרְעֹה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, לְסוֹף הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, הוֹרִיד לָהֶם אֶת הַמָּן, הֶעֱלָה לָהֶם אֶת הַבְּאֵר, הִגִּיז לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו, וְהִקִּיפָן עַנְנֵי כָּבוֹד, וְעָשָׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן, אָמַר מִכָּאן וְאֵילָךְ מַה יֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת עָמַד וְיָשַׁב לוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ יֵשׁ לְךָ מְלָאכָה גְּדוֹלָה מִכָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, לְלַמֵּד לְבָנַי טֻמְאָה וְטָהֳרָה וּלְהַזְהִירָן הֵיאַךְ יְהוּ מַקְרִיבִין קָרְבָּן לְפָנַי, הָוֵי (משלי כט, כג) "וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד", זֶה מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ" לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם פט, כ) "אָז דִּבַּרְתָּ בֶחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ" אַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעִם נֹחַ וְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב הֵן הָיוּ יְחִידִים בָּעוֹלָם, אֲבָל מֹשֶׁה כַּמָּה צַדִּיקִים הָיוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים בְּצַלְאֵל וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְהַנְּשִׂיאִים וְלֹא קָרָא מִכֻּלָּם אֶלָּא לְמֹשֶׁה, הֱוֵי אוֹמֵר (שם פט, כ) "הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם" זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם קו, כג) "לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ".