Another interpretation of "Behold, of the fat places of the earth": from the rich places of the land. Antoninus sent to our Rabbi, saying: because the treasury is empty, what shall we do to fill it? He took the messenger and brought him into a garden, uprooted the large radishes and planted small ones, large beets and planted small ones. He said: give me your written reply. He gave him none. The messenger went in to Antoninus, who asked: what did he say to you? He said: he told me nothing. He asked: and did he do nothing before you? He said: he brought me into a garden and began uprooting large radishes and planting small ones, large beets and planting small ones. Antoninus understood: he began dismissing the dukes and installing new governors until the treasury was filled. (Genesis 27:40) "And by your sword shall you live." Rabbi Levi said: take your sword and you shall live. "And you shall serve your brother": if he is worthy you shall serve him, and if not he shall serve you. "And it shall be when you grow restless": you have your courts and he has his courts; you have your customs and he has his customs. If you see Jacob your brother throwing off the yoke of Torah, decree persecutions against him and you shall rule over him. This is the meaning of (Isaiah 63:16), "For You are our Father, for Abraham did not know us and Israel did not recognize us." And where is Isaac? Israel said: the one who tells Esau to decree persecutions, You join him to the fathers.
Antoninus, the Replanted Radishes, and Esau Living by the Sword
Yalkut Shimoni on Torah 115:22
דָּבָר אַחֵר הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, מִן שְׁמֵינַיָא דְּאַרְעָא אַנְטוּנִינוּס שָׁלַח לְגַבֵּי רַבֵּינוּ, אָמַר לֵיהּ בְּגִין דְתִּיסְבַּרְיָא חֲסֵרִין מַה נַעֲבִיד דִנְמַלְיָא יַתְהוֹן נַסְבֵיה לִשְׁלִיחָא וְעַיְילֵיה לְגוֹ פַּרְדְסָא עָקַּר פּוּגְלִין רַבְרְבִין וְשָׁתַל דַקִיקִין, חֲסִין רַבְרְבִין וְשָׁתַל דַקִיקִין אָמַר לֵיהּ הַב לִי אַנְטִיגְרָפָא לָא יָהֵב לֵיהּ עָאל גַּבֵּיהּ אָמַר לֵיהּ מָה אָמַר לְךָ, אָמַר לֵיהּ לֹא אָמַר לִי כְּלוּם, אָמַר לֵיהּ וְלֹא עָבַד קָדָּמָךְ כְּלוּם אָמַר לֵיהּ אַעֲלַנִי לְגוֹ פַּרְדְסָא שָׂרֵי עָקַּר פּוּגְלִין רַבְרְבִין וְשָׁתַל דַקִיקִין תְּרַדִין רַבְרְבִין וְשָׁתַל דַקִיקִין, חֲסִין רַבְרְבִין וְשָׁתַל דַקִיקִין. שָׂרֵי מַפִּיק דוּכְסִין וּמְעַיִיל אִיפַרְכוּן עַד זְמַן דְאִיתְמַלִיאָן תִּיסְבַּרְיָא. (בראשית כז מ) וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, אָמַר רַבִּי לֵוִי, תִּטֹּל חַרְבְּךָ וְאַתְּ חַיֵּי וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד אִם זָכָה תַּעֲבֹד, וְאִם לָאו תַּעְבֵּד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, אָמַר לֵיהּ אַתְּ יֵשׁ לָךְ יְרִידִין וְהוּא יֵשׁ לוֹ יְרִידִים. אַתְּ יֵשׁ לָךְ נִמוּסִים וְהוּא יֵשׁ לוֹ נִמוּסִים אִם רָאִיתָ יַעֲקֹב אָחִיךָ פּוֹרֵק מֵעָלָיו עוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, גְזוֹר עָלָיו שְׁמַדִּים וְאַתְּ שׁוֹלֵט בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סג, טז) "כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ", וְיִצְחָק הֵיכָן הוּא אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁאוֹמֵר גְזוֹר עָלָיו שְׁמַּדִּים אַתְּ מַתְכִּיפוֹ, עִם הָאָבוֹת. (בראשית כז מא) וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, נַעֲשָׂה לוֹ שׂוֹנֵא וְנוֹקֵם וְנוֹטֵר, עַד כְּדוּן קָרְאוּן סַנְטִירָאִי דְרוֹמָאִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו (אל לבו) [בְּלִבּוֹ], הָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּן (כָּתוּב בְּרֶמֶז ס"א). יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בָּא לוֹ עֵשָׂו בִּמְתִינָה אָמַר מָה אֲנָא מַעֲכִיר אֶת אַבָּא אֶלָּא יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי רַב נַחְמָן אָמַר, הַרְבֵּה סְיָיחִין מֵתוּ וְנַעֲשׂוּ עוֹרוֹתֵיהֶן שְׁטִיחִין עַל גַּבֵּי אִמוֹתָן רַבָּנָן אַמְרֵי אִם אֲנִי הֲרָגוֹ, הֲרֵי שֵׁם וְעֵבֶר יוֹשְׁבִין עָלַי בַּדִּין, וְאוֹמְרִים לִי לָמָּה הָרַגְתָּ אֶת אָחִיךָ. אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמִתְחַתֵּן לְיִשְׁמָעֵאל, וְהוּא בָּא וְעוֹרֵר עִמּוֹ עַל הַבְּכוֹרָה וְהוֹרְגוֹ, וַאֲנִי עוֹמֵד עָלָיו כְּגוֹאֵל הַדָּם וְהוֹרְגוֹ וְיוֹרֵשׁ אֲנִי שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לה, י) "יַעַן אֲמָרְךָ אֶת שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת [שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת] לִי תִּהְיֶינָה וִירַשְׁנוּהָ וַה' שָׁם הָיָה", מָאן אָמַר דְּאָמַרְתָּ כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וַה' שָׁם הָיָה" כָּפַר עֵשָׂו וְאָמַר אֲנָא לָא אַמְרֵי הֲדָא מִילְתָא, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵית (אֲנָא) [אַתְּ] יָדַע דַּאֲנָא בּוֹדְקֵיהוֹן דְּלִבָּא, (ירמיה יז, י) "אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב".