"And the middle bar in the midst of the boards" (Exodus 26:28). It stood by a miracle. "And the Tabernacle you shall make of ten curtains, the length of the one curtain twenty-eight" and so on. Cast their length across the width of the Tabernacle: how much were they? Twenty-eight. Subtract ten for the roof; nine remain on this side and nine on that. According to Rabbi Yehudah a cubit of the sockets is left uncovered; according to Rabbi Nehemiah a cubit of the boards is also left uncovered. Cast their width along the length of the Tabernacle: how much? Forty. Subtract thirty for the roof; ten remain. According to Rabbi Yehudah a cubit of the sockets is covered; according to Rabbi Nehemiah a cubit of the boards is covered. "And you shall make curtains of goats' hair, the length of the one curtain thirty cubits" (Exodus 26:7-9). Cast their length across the width: thirty. Subtract ten for the roof; ten remain on this side and ten on that. And it was likewise taught: "and the cubit on the one side and the cubit on the other of the surplus" (Exodus 26:13), to cover the cubit of the sockets, the words of Rabbi Yehudah; Rabbi Nehemiah says, to cover the cubit of the boards. Cast their width along the length: forty-four. Subtract thirty for the roof; fourteen remain. Subtract two for the doubling, as it is written, "and you shall double the sixth curtain" (Exodus 26:9); twelve remain. The school of Rabbi Yishmael taught: to what is the Tabernacle compared? To a woman walking in the market with her train trailing behind her. Our Rabbis taught: the lower curtains were of blue, purple, and scarlet, and the upper six of goats' hair work, and greater wisdom is spoken of the upper than of the lower; for of the lower it is written, "and every wise-hearted woman spun with her hands" (Exodus 35:25), while of the upper it is written, "and all the women whose heart stirred them up in wisdom spun the goats' hair," and it was taught in the name of Rabbi Hiyya: it was washed on the goats and spun on the goats. Our Rabbis taught: the boards were grooved and the sockets were hollow, and the clasps in the loops looked like stars in the firmament. The Tabernacle was thirty cubits long, ten wide, and ten high; Rabbi Yose says thirty-one cubits long. How did he set up the boards? He placed twenty boards on the north, twenty on the south, and eight on the west; but on the east there were no boards, only four pillars of acacia on which they hung the screen, as it is said, "and you shall set it on four pillars of acacia" (Exodus 26:32). He made the sockets hollow and grooved the board at the bottom, a quarter here and a quarter there, with the groove half in the middle, and made in it two tenons like two rungs and inserted them into two sockets, as it is said, "two sockets under one board" (Exodus 26:19), and grooved the board at the top a fingerbreadth here and a fingerbreadth there and set it into one golden ring so they should not separate from one another, as it is said, "and they shall be coupled below." How did he set up the Tabernacle? He placed the forty silver sockets on the north and forty on the south and sixteen on the west and four on the east, thus "a hundred sockets for the hundred talents, a talent for a socket" (Exodus 38:27). Each board had two golden rings, one above and one below, in which they set the bars. The bars were each thirty cubits long opposite the twenty boards, and the middle one was twelve cubits long opposite the eight boards, sunk through the middle of the boards to east and west, as it is said, "and the middle bar in the midst of the boards" (Exodus 26:29). As he did for the boards of the north, so for those of the south; but in the west each bar was nine cubits long opposite six boards. And the boards, bars, pillars, and sockets, the thickness of the boards' surface, were overlaid with gold, as it is said, "and you shall overlay the boards with gold" (Exodus 26:29).
The Middle Bar That Stood By a Miracle Through the Boards
Yalkut Shimoni on Torah 369:10
(פסוק כח) וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים. בְּנֵס הָיָה עוֹמֵד. וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים וְגוֹ'. שְׁדִי אָרְכַּיְיהוּ לְפוּתְיָא דְּמִשְׁכָּן, כַּמָּה הֲווּ, עֶשְׂרִין וְתַמְנֵי, דַּל עֶשֶׂר לְאִגְרָא, פָּשׁוּ לְהוּ תֵּשַׁע לְהַאי גִּיסָא וְתֵשַׁע לְהַאי גִּיסָא. לְרַבִּי יְהוּדָה מִגַּלְיָא אַמָּה דַּאֲדָנִים, לְרַבִּי נְחֶמְיָה מִגַּלְיָא נַמִי אַמָּה דִּקְרָשִׁים. שְׁדִי פוּתַיְיהוּ לְאָרְכּוֹ דְּמִשְׁכָּן, כַּמָּה הֲווּ, אַרְבָּעִין, דַּל תְּלָתִין לְאִגְרָא, פָּשׁ לְהוּ עֶשֶׂר, לְרַבִּי יְהוּדָה מִכְסְיָא אַמָּה דַּאֲדָנִים, לְרַבִּי נֶחֶמְיָה מִכְסְיָא אַמָּה דִּקְרָשִׁים, (פסוק ז ט) וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה. שְׁדִי אָרְכַיְיהוּ לְפוּתְיָא דְּמִשְׁכָּן, כַּמָּה הֲווּ, תְּלָתִין, דַּל עֶשֶׂר לְאִיגְרָא, פָּשׁוּ לְהוּ עֶשֶׂר לְהַאי גִּיסָא וְעֶשֶׂר לְהַאי גִּיסָא. לְרַבִּי יְהוּדָה מִכְסְיָא אַמָּה דַּאֲדָנִים, לְרַבִּי נְחֶמְיָה מִכְסְיָא אַמָּה דִּקְרָשִׁים. תַּנְיָא נַמִי הָכִי, (פסוק יג) וְהָאַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף, לְכַסּוֹת הָאַמָּה שֶׁל אֲדָנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, לְכַסּוֹת אַמָּה שֶׁל קְרָשִׁים. שְׁדִי פוּתְיָי' לְאוֹרְכָא דְּמִשְׁכָּן, כַּמָּה הֲווּ, אַרְבָּעִין וְאַרְבַּע, דַּל תְּלָתִין לְאִיגְרָא, פָּשׁוּ לְהוּ אַרְבָּסַר, דַּל תַּרְתֵּי לִכְפִילָה דִּכְתִיב (פסוק ט) וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית, פָּשׁוּ לְהוּ תְּרֵיסָר. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא לְרַבִּי נְחֶמְיָה מַאי תִּסְרַח, מֵחַבְרוֹתֶיהָ תָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לְמָה מִשְׁכָּן דּוֹמֶה, לְאִשָּׁה שֶׁמְּהַלֶּכֶת בַּשּׁוּק וְשִׁפּוּלֶיהָ מְהַלְּכִין אַחֲרֶיהָ. תָּנוּ רַבָּנָן, יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ עֶלְיוֹנוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה עִזִּים, וּגְדוֹלָה חָכְמָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בָּעֶלְיוֹנוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁנֶּאֶמְרָה בַּתַּחְתּוֹנוֹת, דְּאִלּוּ בַּתַּחְתּוֹנוֹת כְּתִיב (שמות לה, כה) "וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ", וְאִלּוּ בָּעֶלְיוֹנוֹת כְּתִיב "וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים", וְתָנָא מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא, שׁטוּף בָּעִזִּים וְטָווּ בָּעִזִּים. תָּנוּ רַבָּנָן, חֲרוּצִים הָיוּ הַקְּרָשִׁים, וַחֲלוּלִים הָיוּ הָאֲדָנִים, וְנִרְאִין קְרָסִים בַּלּוּלָאוֹת כְּכוֹכָבִים בָּרָקִיעַ. מִשְׁכָּן אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְגָבְהוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד אַמָּה. כֵּיצַד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַקְּרָשִׁים, הָיָה נוֹתֵן עֶשְׂרִים קְרָשִׁים בַּצָּפוֹן וְעֶשְׂרִים קְרָשִׁים בַּדָּרוֹם וּשְׁמוֹנָה בַּמַּעֲרָב, אֲבָל בַּמִּזְרָח לֹא הָיוּ שָׁם קְרָשִׁים אֶלָּא אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים שֶׁעֲלֵיהֶם הָיוּ נוֹתְנִין אֶת הַפָּרֹכֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק לב) וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים. הָיָה עוֹשֶׂה אֶת הָאֲדָנִים חֲלוּלִים וְחוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְמַטָּה רָבִיעַ מִכָּאן וְרָבִיעַ מִכָּאן, וְהֶחָרִיץ חֶצְיוֹ בָּאֶמְצַע, וְעוֹשֶׂה בּוֹ שְׁתֵּי יָדוֹת כְּמִין שְׁנֵי חֲוָקִים וּמַכְנִיסָם לְתוֹךְ שְׁנֵי אֲדָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יט) שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד, וְחוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְּמַעְלָה אֶצְבַּע מִכָּאן וְאֶצְבַּע מִכָּאן וְנוֹתֵן בְּתוֹךְ טַבַּעַת אַחַת שֶׁל זָהָב כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת, מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין אֶת הַבָּתִּים. כֵּיצַד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן, הָיָה נוֹתֵן אֶת הָאַרְבָּעִים אַדְנֵי כֶּסֶף בַּצָּפוֹן וְאַרְבָּעִים אֲדָנִים בַּדָּרוֹם וְשִׁשָּׁה עָשָׂר בַּמַּעֲרָב וְאַרְבָּעָה בַּמִּזְרָח, הֲרֵי (שמות לח, כז) "מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן". וְכָל קֶרֶשׁ הָיוּ בּוֹ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב, אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה, שֶׁבָּהֶן הָיוּ נוֹתְנִים אֶת הַבְּרִיחִים, וּבְרִיחִים אָרְכּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁלֹשִׁים אַמּוֹת כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים קְרָשִׁים, וְהָאֶמְצָעִי אָרְכּוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה קְרָשִׁים שֶׁמְּשַׁקֵּעַ בְּאֶמְצַע הַקְּרָשִׁים לְמִזְרָח וּלְמַעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק כט) וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לַקְּרָשִׁים שֶׁבַּצָּפוֹן כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה לַקְּרָשִׁים שֶׁבַּדָּרוֹם, אֲבָל בַּמַּעֲרָב אֵינוֹ כֵּן אֶלָּא אָרְכּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד תֵּשַׁע אַמּוֹת כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה קְרָשִׁים וְהַקְּרָשִׁים וְהַבְּרִיחִים וְהָעַמּוּדִים וְהָאֲדָנִים מְקוֹם עָבְיָן שֶׁל קְרָשִׁים מְצֻפֶּה זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק כט) וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר בָּתִּים לַבְּרִיחִם מָקוֹם שֶׁהַבְּרִיחַ נִכְנָס.