"Every firstborn of your sons you shall redeem" (Exodus 34:20). One who set aside the redemption money for his son and it was lost is responsible to replace it. From where do we know this? Rav said in the name of Rabbi Yonatan: "Every firstborn of your sons you shall redeem," and "they shall not appear before Me empty-handed" (Exodus 23:15)—just as there the heirs are obligated, so here the heirs are obligated. Our Rabbis taught: All the duties of a son that fall upon the father to perform for him—men are obligated and women are exempt: to circumcise him, to redeem him, to teach him Torah, to take a wife for him, and to teach him a craft. From where do we know about redeeming him? As it is written, "every firstborn of your sons you shall redeem." And where the father did not redeem him, he is obligated to redeem himself, as it is written "tifdeh" [you shall redeem], which may be read "tippadeh" [you shall be redeemed]. And from where do we know that a woman is not obligated [to redeem her son]? As it is written "every firstborn of your sons"—your sons, and not your daughters. Our Rabbis taught: If a man must redeem himself and his son, he takes precedence over his son. Rabbi Yehudah says: His son takes precedence, because his own duty falls upon his father, while his son's duty falls upon himself. Rabbi Yirmiyah said: All agree that where there are only five selas, he takes precedence over his son, for the duty of his own body is preferable. Our Rabbis taught: If one must redeem his son and make the pilgrimage festival, he redeems his son first and afterward makes the pilgrimage. Rabbi Yehudah says: He makes the pilgrimage first and afterward redeems his son, for this [the pilgrimage] is a duty that will pass [if missed], while that [the redemption] is a duty that will not pass. Our Rabbis taught: From where do we know that if a man had five sons from five wives, he is obligated to redeem all of them? As it is said, "every firstborn of your sons you shall redeem," for the Merciful One made it depend on the opening of the womb. "In plowing time and in harvest you shall rest" (Exodus 34:21). Rabbi Akiva says: It need not state plowing and harvest of the seventh year, for it already says "you shall not sow" (Leviticus 25:4). Rather, it refers to the plowing of the eve of the seventh year that extends into the seventh, and the harvest of the seventh year that extends into the year following. Rabbi Yishmael says: Just as plowing is optional, so harvest [here] is optional, excluding the harvest of the Omer, which is a commandment.
A Father's Duty to Redeem His Firstborn Son
Yalkut Shimoni on Torah 402:3
כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה. הַמַּפְרִישׁ פִּדְיוֹן בְּנוֹ (בִּדְמֵי שָׁוְיוֹ) וְאָבַד, חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ. מַנָּלָן. אֲמַר רַב אֲמַר רַבִּי יוֹנָתָן. כָּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם, מָה לְּהַלָּן יוֹרְשִׁין חַיָּבִין, אַף כָּאן יוֹרְשִׁין חַיָּבִין. תָּנוּ רַבָּנָן. כָּל מִצְוֹת הַבֵּן הַמֻּטָּלוֹת עַל הָאָב לַעֲשׂוֹת לִבְנוֹ, אֲנָשִׁים חַיָּבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת, לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ, לְלַמְּדוֹ תוֹרָה וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת. לִפְדּוֹתוֹ מִנָּלָן. דִּכְתִיב כֹּל בְּכוֹר בָנֶיךָ תִּפְדֶּה וְהֵיכָא דְּלָא פְרָקֵיהּ אֲבוּהָ, מִחַיֵיב אִיהוּ לְמִפְרַק נַפְשֵׁיהּ, דִּכְתִיב תִּפְדֶּה, קְרֵי בֵיהּ תִּפָּדֶה. וְאִיהִי, מִנָּלָן דְּלָא מִיפְקְדָה. דִּכְתִיב תִּפָּדֶה. תִּפְדֶּה, הַמְּצֻוֶּה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, מְצֻוֶּה לִפְדּוֹת אֶת אֲחֵרִים. וְאִיהִי, מִנָּלָן דְּלָא מִיפְקְדָה לְמִיפְרַק נַפְשָׁהּ. דִּכְתִיב תִּפְדֶּה תִּפָּדֶה, כֹּל שֶׁאֲחֵרִים מְצֻוִּין לִפְדּוֹתוֹ, מְצֻוֶּה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְכֹל שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצֻוִּין לִפְדוֹתוֹ, אֵינוֹ מְצֻוֶּוה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצֻוִּין לִפְדּוֹתָהּ. אֲמַר קְרָא, כָּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִפְדֶּה, בָנֶיךָ וְלֹא בְנוֹתֶיךָ. תָּנוּ רַבָּנָן. הוּא לִפְדּוֹת וּבְנוֹ לִפָּדוֹת, הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בְּנוֹ קוֹדְמוֹ, שֶׁמִּצְוָתוֹ עַל אָבִיו, וּמִצְוַת בְּנוֹ עָלָיו. אֲמַר רַבִּי (יְהוּדָה) [יִרְמִיָּה]. הַכֹּל מוֹדִים, כָּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא אֶלָּא חָמֵשׁ סְלָעִים, הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ, מַאי טַעְמָא, מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עָדִיף. כִּי פְלִיגֵי הֵיכָא דְּאִכָּא חָמֵשׁ מְשֻׁעְבָּדִים וְחָמֵשׁ בְּנֵי חוֹרִין, רַבִּי יְהוּדָה סְבַר, מִלְוֶה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא, בְּהָנֵי חָמֵשׁ סְלָעִים פָּרִיק לֵיהּ לִבְרֵיהּ, וְאָזִיל כֹּהֵן וְטָרִיף חָמֵשׁ מְשֻׁעְבָּדִים, וּפָרִיק לֵיהּ לְדִידֵיהּ. וְרַבָּנָן לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאַמְרֵי מִלְוֶה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה לַאו כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דַּמְיָא, הִלְכָּךְ מִצְוָה דְגּוּפֵיהּ עָדִיף. תָּנוּ רַבָּנָן. לִפְדּוֹת אֶת בְּנוֹ וְלַעֲלוֹת לָרֶגֶל, פּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה לָרֶגֶל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עוֹלֶה לָרֶגֶל וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ, שֶׁזּוֹ מִצְוָה עוֹבֶרֶת וְזוֹ מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ עוֹבֶרֶת. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, כִּדְקָאֲמַר טַעְמָא, אֶלָּא רַבָּנָן מַאי טַעְמַיְיהוּ. דַּאֲמַר קְרָא, כָּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה, וַהֲדַר וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. תָּנוּ רַבָּנָן. מִנַּיִן שֶׁאִם הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בָנִים מֵחָמֵשׁ נָשִׁים, שֶׁחַיָּב לִפְדּוֹת אֶת כֻּלָּם. שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה. פְּשִׁיטָא, בְּפֶטֶר רֶחֶם תָּלָה רַחֲמָנָא. מַהוּ דְתֵימָא, נֵילַף בְּכוֹר בְּכוֹר מִנַּחֲלָה, מַה לְּהַלָּן רֵאשִׁית אוֹנוֹ, אַף כָּאן רֵאשִׁית אוֹנוֹ, קָא מַשְׁמָע לָן. (שמות לד כא) בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית, שֶׁהֲרֵי כְּבַר נֶאֱמַר (ויקרא כה, ד) "לֹא תִּזְרַע", אֶלָּא חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית הַנִּכְנָס לִשְׁבִיעִית, וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית הַיּוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְרַבִּי (שִׁמְעוֹן) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר. מֶה חָרִישׁ רְשׁוּת, אַף קָצִיר רְשׁוּת, יָצָא קְצִיר הָעֹמֶר שֶׁהוּא מִצְוָה. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מוֹסִיפִין מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ מִנָּא לֵיהּ. נַפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא, "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" וְכוּ'. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא מֵרַבָּנָן, לְרָבָא. מִמַּאי דַּחֲרִישָׁא רְשׁוּת, דִּלְמָא חֲרִישַׁת עֹמֶר דְּמִצְוָה [וַ]אֲפִלּוּ הָכֵי אֲמַר רַחֲמָנָא תִּשְׁבּוֹת. אֲמַר רָבָא. קְצִירָה דּוּמְיָא דַחֲרִישָׁא, מָה חֲרִישָׁה, מָצָא חָרוּשׁ אֵינוֹ חוֹרֵשׁ, אַף קְצִירָה, מָצָא (קְצִיר) [קָצוּר] אֵינוֹ קוֹצֵר, וְאִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דְּבִקְצִירָה דְּמִצְוָה, מָצָא (קָצִיר) [קָצוּר] אֵינוֹ, קוֹצֵר הָא מִצְוָה לִקְצֹר וּלְהָבִיא.