Rav Huna said: an oven-baked offering that one baked as a single loaf is valid; what is the reason? "unleavened" is written. Rav Pappa objected: is the reason that "unleavened" is written in singular form, so that the plural "unleavened breads" would not be valid? But concerning the loaves of the thanksgiving-offering, where "unleavened breads" is written (Leviticus 7:12), Rav Tuvyah bar Kisma said in the name of Shmuel: thanksgiving loaves that one baked as four loaves are valid; that case differs. "Fine flour blended" (Leviticus 2:5) teaches that the fine flour is blended. Rabbi said: the loaves are blended. They said to him: but is it not said of the thanksgiving loaves "loaves," and it is impossible to blend them except as fine flour? How then does one do it? He puts oil in a vessel before they are made, and places the flour in and pours oil upon it and blends it, kneads it and bakes it and breaks it into pieces and puts oil upon it and takes a handful. Rabbi said: the loaves are blended, as it is said "loaves blended"; how does one do it? He puts a measure of oil in a vessel before they are made and places the flour in and kneads it and bakes it and breaks it and puts oil upon it and blends it, and again puts oil upon it and takes a handful. As to the impossibility the Sages spoke of, what is it? Rabbi Shmuel bar Nachman said: a quarter-log of oil, how is it divided among so many loaves? "Loaves blended" and not wafers blended, for one might think, does it not follow by reasoning? If loaves, which do not require anointing, require blending, then wafers, which require anointing, is it not right that they require blending? Therefore Scripture says "loaves blended," and not wafers blended; wafers are anointed and not loaves anointed. For one might think, does it not follow? If wafers, which do not require blending, require anointing, then loaves, which require blending, is it not right that they require anointing? Therefore Scripture says wafers anointed and not loaves anointed. What is the textual proof? Rava said: let it not deviate and write "loaves anointed and wafers blended." The Sages taught: a meal-offering brought half loaves and half wafers, he brings a log of oil and divides half for the loaves and half for the wafers; the loaves he blends, the wafers he anoints, and he anoints the wafer over its whole surface, and the remaining oil he returns to the loaves. Rabbi Shimon ben Yehudah said in the name of Rabbi Shimon: he anoints it like the shape of a Greek letter kaf, and the rest is eaten by the priests. Another teaching: wafers brought by themselves, he brings a log of oil and anoints them and anoints them again until all the oil in the log is used up. Rabbi Shimon ben Yehudah said in the name of Rabbi Shimon: he anoints them like the shape of a Greek letter kaf, and the rest of the oil is eaten by the priests.
Loaves Are Blended With Oil and Wafers Anointed Like a Greek Letter Kaf
Yalkut Shimoni on Torah 449:8
אָמַר רַב הוּנָא, מַאֲפֵה תַּנּוּר שֶׁאֲפָאָהּ חַלָּה אַחַת יָצָא, מַאי טַעְמָא מַצֹּת כְּתִיב. מַתְקִיף לָהּ רַב פַּפָּא טַעְמָא דִּכְתִיב "מַצֹּת", הָא כְּתִיב מַצּוֹת לָא, וְהָא גַּבֵּי לַחְמֵי תוֹדָה דִּכְתִיב (ויקרא ז, יב) "מַצּוֹת", וְאָמַר רַב טוּבְיָה בַּר קִסְמָא אָמַר שְׁמוּאֵל, לַחְמֵי תוֹדָה שֶׁאֲפָאָן אַרְבַּע חַלּוֹת יָצָא, הַהוּא פְּלִיגָא. (להלן פסוק ה) "סֹלֶת בְּלוּלָה", מְלַמֵּד שֶׁנִּבְלֶלֶת סֹלֶת. רַבִּי אוֹמֵר, חַלּוֹת בְּלוּלֹת אָמְרוּ לוֹ, וַהֲלֹא לַחְמֵי תוֹדָה נֶאֱמַר בָּהֶן "חַלּוֹת", וְאִי אֶפְשָׁר לְבָלְלָן אֶלָּא סֹלֶת כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, נוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי קֹדֶם לַעֲשִׂיָּתָן, וְנוֹתְנָהּ וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּבוֹלְלָהּ, וְלָשָׁהּ וְאוֹפָהּ וּפוֹתְתָהּ וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְקוֹמֵץ. רַבִּי אוֹמֵר, חַלּוֹת בְּלוּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "חַלּוֹת בְּלוּלֹת", כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, נוֹתֵן מַתַּן שֶׁמֶן בִּכְלִי קֹדֶם לַעֲשִׂיָּתָן וְנוֹתְנָהּ וְלָשָׁהּ וְאוֹפָהּ וּפוֹתְתָהּ וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּבוֹלְלָהּ, וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְקוֹמֵץ. אִי אֶפְשָׁר דְּקָא אָמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן מַאי הִיא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רְבִיעִית שֶׁמֶן הִיא הֵיאַךְ מִתְחַלֶּקֶת לְכַמָּה חַלּוֹת. ("סֹלֶת) [חַלּוֹת] בְּלוּלוֹת" וְלֹא רְקִיקִין בְּלוּלוֹת, שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמַה חַלּוֹת שֶׁאֵין טְעוּנִין מְשִׁיחָה טְעוּנִים בְּלִילָה, רְקִיקִין שֶׁטְּעוּנִים מְשִׁיחָה אֵינוֹ דִין שֶׁטְּעוּנִין בְּלִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "חַלּוֹת בְּלוּלֹת", וְלֹא רְקִיקִין בְּלוּלוֹת, רְקִיקִין מְשׁוּחִין וְלֹא חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמָה רְקִיקִין שֶׁאֵינָן טְעוּנִין בְּלִילָה טְעוּנִין מְשִׁיחָה, חַלּוֹת שֶׁטְּעוּנִין בְּלִילָה אֵינוֹ דִין שֶׁטְּעוּנִין מְשִׁיחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "רְקִיקִין מְשׁוּחִין וְלֹא חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת". מַאי תַּלְמוּדָא, אָמַר רָבָא לָא לִשְׁתְּמִיט וְלִכְתֹב חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת וּרְקִיקִין בְּלוּלִין. תָּנוּ רַבָּנָן, מִנְחָה הַבָּאָה מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין, מֵבִיא לוֹג שֶׁמֶן וְחוֹצֶה חֶצְיוֹ לְחַלּוֹת וְחֶצְיוֹ לִרְקִיקִין, חַלּוֹת בּוֹלְלָן רְקִיקִין מוֹשְׁחָן, וּמוֹשֵׁחַ אֶת הָרָקִיק עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ, וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן מַחֲזִירוֹ לַחַלּוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן, מוֹשְׁחוֹ כְּמִין כָּף יְוָנִית וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. תַּנְיָא אִידָךְ, רְקִיקִין הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן מֵבִיא לוֹג שֶׁמֶן מוֹשְׁחָן וְחוֹזֵר וּמוֹשְׁחָן עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּלּוֹג. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, מוֹשְׁחָן כְּמִין כָּף יְוָנִית, וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.