תַּמָּן תָּנִינָן, גִּיד הַנָּשֶׁה נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בַּחוּלִין וּבַמֻּקְדָשִׁין, וְנוֹהֵג בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, בְּיֶרֶךְ שֶׁל יָמִין וּבְיֶרֶךְ שֶׁל שְׂמֹאל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּאַחַת, וְהַדַּעַת מַכְרַעַת שֶׁל יְמִין. וְטַעְמָא מַאי אָמַר רָבָא, דְּאָמַר קְרָא הַיָּרֵךְ, הַמְיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָרֵךְ. וְרַבָּנָן הַהוּא דְפָשִׁיט אִסּוּרָא בְּכוּלֵיהּ יֶרֶךְ לְאַפּוּקֵי חִיצוֹן דְּלֹא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, שְׁנֵי גִּידִין הֵן, פְּנִימִי הַסָּמוּךְ לָעֶצֶם אָסוּר וְחַיָּבִין עָלָיו, חִיצוֹן הַסָּמוּךְ לַבָּשָׂר אָסוּר וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה מֵהָכָא (לעיל פסוק כו) "בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ", כְּאָדָם שֶׁחוֹבֵק אֶת חֲבֵרוֹ וְיָדוֹ מַגַּעַת לְכַף יְמִינוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, כְּגוֹי נִדְמָה לוֹ וְאָמַר מַר, יִשְׂרָאֵל שֶׁנִטְפַּל לוֹ גּוֹי בַּדֶּרֶךְ טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ רַב שְׁמוּאֵל בַּר אָחָא קַמֵּיהּ דְּרַב פַּפָּא מִשְׁמֵיהּ דְרָבָא בַּר עוּלָא אָמַר, כְּתַלְמִיד חָכָם נִדְמָה לוֹ דְּאָמַר מַר, הַמְּהַלֵּךְ לִימִין רַבּוֹ הֲרֵי זֶה בּוּר וְרַבָּנָן אַמְרֵי, מֵאֲחוֹרֵיהּ אָתָא וְנָשְׁיֵהּ בְּתַרְוַיְהוּ וְרַבָּנָן, הַאי "בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" מַאי דָּרְשֵׁי בֵּיהּ הַהוּא מִבָּעֵי(ה) לֵיהּ לִכְאִידָךְ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱלוּ אָבָק בְּרַגְלֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְכִסֵא הַכָּבוֹד, כְּתִיב הָכָא "בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ", וּכְתִיב הָתָם (נחום א, ג) "וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו". אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ גִּיד הַנָּשֶׁה, שֶׁנָּשָׁה מִמְּקוֹמוֹ וְעָלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה נא, ל) "נָשְׁתָה גְבוּרָתָם הָיוּ לְנָשִׁים" אָמַר רַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי חֲנִינָא, מַאי דִכְתִיב (ישעיה ט, ז) "דָּבָר שָׁלַח ה' בְּיַעֲקֹב וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל", זֶה גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁפָּשַׁט אִסּוּרוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר. אָמַר לוֹ, וְכִי גַּנָּב אַתָּה אוֹ קוּבְיוּסְטוּס אַתָּה שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא מִן הַשָּׁחַר. אָמַר לֵיהּ, מַלְאַךְ אֲנִי וּמִיוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי לֹא הִגִּיעַ זְמַנִי לוֹמַר שִׁירָה עַד עַכְשָׁו. מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי חֲנַנְאֵל דְּאָמַר רַבִּי חֲנַנְאֵל אָמַר רַב, שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים שִׁירָה בְּכָל יוֹם, אַחַת אוֹמֶרֶת קָדוֹשׁ, וְאַחַת אוֹמֶרֶת קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, וְאַחַת אוֹמֶרֶת "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". (הושע יב, ה) "וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ". אֵינִי יוֹדֵעַ מִי נַעֲשָׂה שַׂר לְמִי כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים" הֱוֵי אוֹמֵר יַעֲקֹב נַעֲשָׂה שָׂר לַמַּלְאָךְ. "בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ" אֵינִי יוֹדֵעַ מִי בָּכָה לְמִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק כז) שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, הֱוֵי אוֹמֵר מַלְאָךְ בָּכָה לְיַעֲקֹב. (לעיל פסוק כט) כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים, אָמַר רָבָא, רֶמֶז רָמַז לוֹ שֶׁעָתִידִים שְׁנֵי שָׂרִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ, רֹאשׁ גּוֹלָה בְּבָבֶל וְנָשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר שְׁמוּאֵל, לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁעַל הַכַּף בִּלְבַד דִּכְתִיב אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ. אָמַר רַב פַּפָּא, כְּתַנָּאֵי אָכְלוֹ וְאֵין בּוֹ כַּזַּיִת חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כַּזַּיִת. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנָן בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא. וְרַבִּי יְהוּדָה, אֲכִילָה כְּתִיב בָּהּ וְרַבָּנָן, הַהוּא דְּאִי הָיוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה זֵיתִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְאָכַל מִנֵּיהּ כַּזַּית חַיָּב וְרַבִּי יְהוּדָה מֵאֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ נַפְקָא וְרַבָּנָן, הַהוּא מִבָּעֵי(ה) לֵיהּ לִכְדִשְׁמוּאֵל, לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָא עַל כַּף הַיָּרֵךְ בִּלְבַד. וְרַבִּי יְהוּדָה, הַהוּא לֹא מָצִית אַמְרֵת הַיָּרֵךְ, דְּכוּלָּהּ יֶרֶךְ מַשְׁמַע וְרַבָּנָן, הַיָּרֵךְ, הַהוּא דְּמָשִׁיךְ בְּכוּלֵי יֶרֶךְ לִמְעוּטֵי חִיצוֹן דְלֹא וּלְעוֹלָם שֶׁעַל הַכַּף. וְהַאי כַּף מִבָּעֵי(ה) לֵיהּ לִמְעוּטֵי עוֹפוֹת דְּלֵית לְהוּ כַּף. הָאוֹכֵל גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל טְמֵאָה, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב שְׁתַּיִם וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי קָסָּבַר, אִי קָסָּבַר אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר וְיֵשׁ בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם, לִחָיֵב תַּרְתֵּי וְאִי קַסָּבַר אֵין בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם לֵחָיֵב מִשּׁוּם גִּיד אָמַר רָבָא, לְעוֹלָם קָסָּבַר אֵין בְּגִידִים בְּנוֹתֵן טַעַם וְטַעֲמָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן מֵהָכָא, עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה, מִי שֶׁגִּידוֹ אָסוּר וּבְשָׂרוֹ מֻתָּר, יָצְאָה בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁגִּידָהּ וּבְשָׂרָהּ אָסוּר. נוֹהֵג בִּטְהוֹרָה וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּטְמֵאָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בִּטְמֵאָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא מִבְּנֵי יַעֲקֹב נֶאֱסַר גִּיד הַנָּשֶׁה וַעֲדַיִן בְּהֵמָה טְמֵאָה מֻתֶּרֶת לָהֶם אָמַר לֵיהּ, בְּסִינַי נֶאֱמַר אֶלָא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ אָמְרוּ לוֹ, רַבִּי יְהוּדָה, וְכִי נֶאֱמַר "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְּנֵי יַעֲקֹב" וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָא בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא נִקְרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּסִינַי, וּבְסִינַי נֶאֱמַר אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ, מַה טַעַם נֶאֶסְרָה. מָתִיב רָבָא, "וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" לְאַחַר מַעֲשֶׂה אָמַר לֵיהּ רַב אָחָא בְּרֵיהּ דְרָבָא לְרַב אָשִׁי, מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְאֵילָךְ לִתְסְרֵי וְכִי תּוֹרָה פַּעֲמַיִם נִתְּנָה, הַהִיא שַׁעְתָא לֹא שְׁעַת מַעֲשֶׂה הֲוָאי וְלֹא שְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה הֲוָאי.