Reader

Yalkut Shimoni on Torah Reader

Read Yalkut Shimoni on Torah in source order, passage by passage, with the close English translation where available and the original source text for checking.

Page 25 of 56 · passages 961-1,000Yalkut Shimoni on Torah 1:1 – Yalkut Shimoni on Torah 881:5Work Overview →

Contents on This Page40

Contents on This Page

961

God Shares His Own Honors With the Righteous

Yalkut Shimoni on Torah 180:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

(Exodus 7:1) "And the LORD said to Moses: See, I have made you a god to Pharaoh." This is what Scripture means: "Lift up your heads, O gates, and the King of glory shall come in" (Psalms 24:7), for He shares His glory with those who fear Him. How so? A king of flesh and blood does not let others sit on his throne, yet the Holy One, blessed be He, seated Solomon on the throne of the LORD. A king of flesh and blood does not let others ride on his horse, yet the Holy One, blessed be He, mounted Elijah upon His horse. And what is His horse? The storm and the tempest, as it is said, "The LORD has His way in the whirlwind and in the storm." A king of flesh and blood does not let others use his scepter, yet Moses used the scepter of the Holy One, blessed be He, as it is said, "And Moses took the staff of God in his hand" (Exodus 4:20). A king of flesh and blood does not let others wear his crown, yet the Holy One, blessed be He, gave His crown to the King Messiah, as it is said, "You set a crown of fine gold upon his head" (Psalms 21:4). A king of flesh and blood does not let others wear his garment, yet Israel wore the garment of the Holy One, blessed be He, who gave it to Israel, as it is said, "The LORD will give strength to His people" (Psalms 29:11). A king of flesh and blood is not called by his title, such as Caesar, Augustus, Basileus, and if anyone is called by one of these, they put him to death; but the Holy One, blessed be He, said to Moses: Behold, I have made you like Myself to Pharaoh. I am called God, and by that name I created the world, as it is said, "In the beginning God created"; and by that very name, "See, I have made you a god to Pharaoh."

Original Hebrew

(שמות ז א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, (תהלים כד, ז) "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד", שֶׁחוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו. כֵּיצַד, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹשִׁיב לִשְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה'. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְכִּיב לְאֵלִיָּהוּ עַל סוּסוֹ, וּמַהוּ סוּסוֹ, סוּפָה וּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ", מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ, וּמֹשֶׁה נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁרְבִיטוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, כ) "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ", מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין לוֹבְשִׁין עַטָרָה שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן עֲטָרָה שֶׁלּוֹ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כא, ד) "תָּשִׁית לְרֹאֹשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז", מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין לוֹבְשִׁין לְבוּשׁוֹ, וְיִשְׂרָאֵל לָבְשׁוּ לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּנְתָנוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (שם כט, יא) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן", מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין קוֹרִין בִּשְׁמוֹ כְּמוֹ קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס בְּסִילִיאוּשׁ, וְאִם נִקְרָא בְּאֶחָד מֵהֶן מְמִיתִין אוֹתוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה הֲרֵי עָשִׂיתִי אוֹתְךָ כְּמוֹתִי לְפַרְעֹה, אֲנִי נִקְרָא אֱלֹהִים וּבוֹ בַּשֵּׁם בָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים", וּבוֹ בַּשֵּׁם רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה.

962

Four Men Who Made Themselves Gods and Fell

Yalkut Shimoni on Torah 180:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another interpretation: "See, I have made you a god." The Holy One, blessed be He, said to him: Because Pharaoh made himself a god, let it be made known that he is nothing at all in the world; behold, I am making you a god over him. And from where do we know that Pharaoh made himself a god? As it is said, "Because he said, My river is my own, and I have made myself" (Ezekiel 29:3), meaning, I am the one who created myself. This is one of four men who made themselves into divinities and brought harm upon their own souls, three from the nations of the world and one from Israel. They are these: Hiram, Nebuchadnezzar, Pharaoh, and Joash. From where do we know about Hiram? As it is said, "Say to the prince of Tyre, Thus says the Lord GOD: Because your heart is haughty and you have said, I am a god." And because he made himself a god he harmed his own soul, as it is said, "You have corrupted your wisdom by reason of your splendor; I have cast you to the ground" (Ezekiel 28:17). From where do we know about Nebuchadnezzar? As it is said, "I will ascend above the heights of the clouds, I will be like the Most High" (Isaiah 14:14). The Holy One, blessed be He, said to him: By your life, "Yet you shall be brought down to Sheol, to the depths of the pit." What did the Holy One, blessed be He, do to him? He exiled him while he was still in his kingdom, and fed him grass like an animal, as it is said, "They shall make you eat grass like oxen" (Daniel 4:22); and beast and creature saw him in the likeness of a beast and creature and bit him, as it is said, "And the destruction of the beasts shall terrify them" (Habakkuk 2:17), for he became food for every beast and creature. From where do we know about Joash? As it is said, "And after the death of Jehoiada the princes of Judah came and bowed down to the king" (II Chronicles 24:17), for they made him a god, and he accepted it, as it is said, "Then the king listened to them." And he harmed his own soul, as it is said, "And they executed judgments upon Joash" (II Chronicles 24:24). Pharaoh made himself a god and harmed his own soul, as it is said, "Behold, I am against Pharaoh" [Hophra], meaning, that he received his recompense from the Holy One, blessed be He.

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִי שֶעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַ, הוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ כְּלוּם בָּעוֹלָם, הֲרֵינִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ עָלָיו אֱלֹהִים. וּמִנַּיִן שֶׁעָשָׂה פַּרְעֹה אֶת עַצְמוֹ אֱלוֹהַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט, ג) "יַעַן אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי", אֲנִי הוּא שֶׁבָּרָאתִי אֶת עַצְמִי. וְזֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן אֱלוֹהוּת וְהֵרֵעוּ לְנַפְשָׁם, שְׁלֹשָׁה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן, חִירָם וּנְבוּכַדְנֶצַּר וּפַרְעֹה וְיוֹאָשׁ. חִירָם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי", וּלְפִי שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַ הֵרַע לְנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, יז) "שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל יִפְעָתֶךָ עַל אֶרֶץ הִשְלַכְתִּיךָ" וְגוֹ'. נְבוּכַדְנֶצַּר מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יד) "אַעֲלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֱדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר". מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִגְלָה אוֹתוֹ עַד שֶׁהוּא בְּמַלְכוּתוֹ, וְהֶאֱכִיל[וֹ] עֵשֶׂב כִּבְהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, כב) "וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן", וְהָיוּ בְּהֵמָה וְחַיָּה רוֹאִין אוֹתוֹ בִּדְמוּת בְּהֵמָה וְחַיָּה וְנוֹשְׁכִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ב, יז) "וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן", שֶׁנַּעֲשָׂה מִחְיָה לְכָל בְּהֵמָה וְחַיָּה. יוֹאָשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דבהי"ב כד, יז) "וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ", שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ אֱלוֹהַ, וְקִבֵּל עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם". וְהֵרַע לְנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, כד) "וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים". פַּרְעֹה עָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַ, וְהֵרַע לְנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "הִנְּנִי נוֹתֵן אֶת פַּרְעֹה (הַפֶּרַע) [חָפְרַע"], מַהוּ "חַפֶּרַע", שֶׁקִבֵּל פֵּרָעוֹן מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

963

God Exposes the Arrogant and Leaves No Hiding Place

Yalkut Shimoni on Torah 180:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another interpretation: "Hophra," in the sense of what is said, "And he shall uncover [u-fara] the head of the woman" (Numbers 5:18). Therefore the Holy One, blessed be He, said to Moses: because Pharaoh made himself a god, "See, I have made you a god to Pharaoh." Why? "For one higher than the high watches, and there are higher ones over them" (Ecclesiastes 5:7). Be therefore a god over him and make him a contemptible thing in the world; and this is what is written, "He sees everything that is high; he is king over all the proud beasts" [Job 41:26]. Now, does the Holy One, blessed be He, not see the lowly? Is it not written, "The eyes of the LORD range through the whole earth" (Zechariah 4:10)? Then what does "He sees everything that is high" mean? Rather, these are the haughty, whose spirit is coarse within them, who exalt themselves and make themselves into divinities. What does the Holy One, blessed be He, do to them? He displays them to all creatures and makes them a contemptible thing in the world. The Holy One, blessed be He, said: "If a man hides himself in secret places, shall I not see him? says the LORD" (Jeremiah 23:24). If a person goes and toils in the Torah and sits modestly, I display his deeds to creatures; and likewise if a person conceals himself to commit a transgression, I display him to creatures, as it is said, "shall I not see him? says the LORD; do I not fill heaven and earth?" He fills the upper and lower worlds from Himself, and displays the haughty one to all creatures.

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר, "חַפֶּרַע", כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, יח) "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה". לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לְפִי שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַ, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, לָמָּה, (קהלת ה, ז) "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם", הֱוֵי אֱלוֹהַ עָלָיו וַעֲשֵׂה אוֹתוֹ שַׁחַץ בָּעוֹלָם, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב "אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה (וְ)הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ". וְכִי הַשְּׁפָלִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה, וְהָא כְּתִיב (זכריה ד, י) "עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ", וּמַהוּ "אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה", אֶלָּא הֵן הַגַּוְוְתָּנִין שֶׁרוּחָן גַּסָּה עֲלֵיהֶם וּמַגְבִּיהִים עַצְמָן וְעוֹשִׂין עַצְמָן אֱלוֹהוּת, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם, מַרְאֶה אוֹתָם לַבְּרִיּוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתָם שַׁחַץ בָּעוֹלָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (ירמיה כג, כד) "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה'", אִם יֵלֵךְ אָדָם וְיִיגַע בַּתּוֹרָה וְיֵשֵׁב לוֹ, אֲנִי מַרְאֶה מַעֲשָׂיו לַבְּרִיּוֹת, וְכֵן אִם יַטְמִין אָדָם עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה אֲנִי מַרְאֶה אוֹתוֹ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה'" הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא", מְמַלֵּא מִמֶּנּוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וּמַרְאֶה שַׁחַץ לַבְּרִיּוֹת.

964

Why Moses Was Made a God Only to Pharaoh

Yalkut Shimoni on Torah 180:4CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another interpretation. The Holy One, blessed be He, said to him: Do not let your spirit grow coarse within you because I have called you a god. You are a god only over Pharaoh. And likewise it says, "And God spoke to Moses and said to him: I am the LORD" (Exodus 6:2). You are a god only over Pharaoh, as it is said, "I have made you a god to Pharaoh."

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁקָּרָאתִי לְךָ אֱלֹהִים תְּהֵא רוּחֲךָ גַּסָּה עָלֶיךָ, אֵין אַתָּה אֱלוֹהַ אֶלָּא עַל פַּרְעֹה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות ו, ב) "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'", אֵין אַתָּה אֱלוֹהַ אֶלָּא עַל פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה.

965

Pharaoh Laughs at the Staff That Swallowed the Sorcerers

Yalkut Shimoni on Torah 181:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

(Exodus 7:9-12) "When Pharaoh speaks to you, saying, Produce a wonder for yourselves." This is what Scripture says, "A fool gives full vent to his spirit" (Proverbs 29:11) - this is Pharaoh. When Moses and Aaron went to him, he said to them, "Produce a wonder for yourselves." Immediately Aaron cast down his staff. At that moment Pharaoh laughed at them. He said to them, "Why do you imagine that you have come to make sport of me? I am not afraid of these things. All of Egypt is full of sorcery. You are bringing straw to Ofarayim [a town full of straw], gold to Rekem [a place rich in gold]." It is not written here "and Pharaoh called," but rather "and Pharaoh too called." Rabbi Levi said: he called to his wife and said to her, "See how the Jews have come to make sport of me!" From where do we know this? As it is said, "and she gave also to her husband" (Genesis 3:6). What is written? "And Aaron's staff swallowed their staffs." Thus, "A fool gives full vent to his spirit" - this is Pharaoh; "but a wise man holds it back" (Proverbs 29:11) - this is Moses.

Original Hebrew

(שמות ז ט-יב) כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל", זֶה פַּרְעֹה, כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶצְלוֹ, אָמַר לָהֶם, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת, מִיָּד וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂחַק פַּרְעֹה עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם, לָמָּה אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁבָּאתֶם לִשְׂחֹק עָלַי, אֵינִי מִתְיָרֵא מִן הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, כָּל מִצְרַיִם מְלֵאָה כְּשָׁפִים, תֶּבֶן אַתֶּם מוֹלִיכִים לְעֳפָרַיִם, כֶּתֶם לְרֶקֶם. וַיִּקְרָא פַּרְעֹה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה, אָמַר רַבִּי לֵוִי, שֶׁקָּרָא לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ, רְאִי הֵיאַךְ בָּאוּ הַיְּהוּדִים לְשַׂחֵק בִּי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ו) "וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ", מַה כְּתִיב, וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם. הֲוֵי "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל" זֶה פַּרְעֹה, (משלי כט, יא) "וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּהּ" זֶה מֹשֶׁה.

966

The Sign of the Staff Pointed Toward the Coming Torah

Yalkut Shimoni on Torah 181:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another interpretation: "When Pharaoh speaks to you, saying, Produce a wonder for yourselves." The Holy One, blessed be He, said to him: Tomorrow I will bring them out of Egypt, and I will give them the Torah, concerning which it is said, "If there arises in your midst a prophet... and he gives you a sign or a wonder" (Deuteronomy 13:2).

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר, כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת. אָמַר לוֹ, לְמָחָר אֲנִי מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא וְגוֹ' וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת".

967

Why Moses Stood as Prince and Entered Before Aaron

Yalkut Shimoni on Torah 181:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another interpretation: at first he speaks harshly. The expression "he will speak" implies only harsh language, as you say, "The man, the lord of the land, spoke harshly to us" (Genesis 42:30). He said to him: Aaron shall perform these things, and you shall stand as a prince, who decrees upon the elders and they carry it out, as it is said, "and you shall say to Aaron, Take your staff and cast it down before Pharaoh." "And Moses and Aaron came to Pharaoh." Aaron was fitting to enter first, for he was greater than Moses by three years. But Moses was greater than Aaron in the eyes of the Egyptians, as it is said, "Moreover the man Moses was very great in the land of Egypt" (Exodus 11:3).

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר, בַּתְּחִלָּה הוּא מְדַבֵּר בְּקוֹשִׁי, אֵין לְשׁוֹן יְדַבֵּר אֶלָּא לָשׁוֹן קָשָׁה, כְּמוֹ דְאַתְּ אַמְרֵת (בראשית מב, ל) "דִּבֵּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת". אָמַר לוֹ, אַהֲרֹן יְהֵא עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאַתָּה עוֹמֵד כְּנָשִׂיא, שֶׁהוּא גּוֹזֵר עַל הַזְּקֵנִים וְהֵם עוֹשִׂים, וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה. אַהֲרֹן הָיָה רָאוּי לְהִכָּנֵס תְּחִלָּה שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֶלָּא מֹשֶׁה הָיָה גָּדוֹל יוֹתֵר מֵאַהֲרֹן בְּעֵינֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ג) "גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

968

God Rebukes Pharaoh the Crocodile and the Awesome Entrance of Moses

Yalkut Shimoni on Torah 181:4CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"Take your staff and cast it down before Pharaoh." The Holy One, blessed be He, said: This wicked one exalts himself and called himself a crocodile, as it is written, "the great crocodile" (Ezekiel 29:3). Go and say to him: See this staff. It is dry wood, and it becomes a crocodile and has breath and a spirit in it, and it swallows all the staffs, and in the end it returns to dry wood. So too you: I created you from a putrid drop and gave you kingship, and you exalt yourself and say, "The Nile is mine and I made myself," and behold I am returning you to chaos and void. You swallowed all the staffs of the tribes of Israel; behold I am bringing out what you swallowed from your mouth. You forgot what happened to your ancestor, "and the LORD afflicted Pharaoh" (Genesis 12:17); so too I am bringing upon you ten afflictions for the sake of Israel. When Moses and Aaron came and stood before Pharaoh, they saw that they resembled the ministering angels: their stature like the cedars of Lebanon, the pupils of their eyes like the orbs of the sun, their beards like clusters of dates, the radiance of their faces like the radiance of the sun, the staff of God in their hand on which the Explicit Name was engraved, and the speech of their mouths like a flame of fire. Immediately dread fell upon them. Now there were four hundred gates to Pharaoh's palace, and at each and every gate were lions and bears and savage beasts, and no creature could enter there until they were fed meat so that they would not harm him. When Moses and Aaron came, they all gathered and surrounded them and licked their feet and began to escort them until they came before Pharaoh. And all the kings of east and west, when they saw them, dread fell upon them, and trembling and shuddering and terror seized Pharaoh and all who sat before him, and they removed their crowns from their heads and bowed down to them. At that moment Pharaoh needed to relieve himself and entered the privy, and twelve mice came to him and bit him on every side of his seat, and he cried out a great and bitter cry until the nobles of the kingdom heard the sound of his cry. Afterward he returned and sat upon his throne and his heart grew strong. He said to Moses and Aaron: Who are you, and from where have you come, and who sent you to me? They said to him: "The God of the Hebrews has sent me to you, saying, Let My people go that they may serve Me." Immediately he said, "I do not know the LORD" (Exodus 5:2); he never sent me a letter of peace and never brought me a gift.

Original Hebrew

קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע זֶה מִתְגָּאֶה וְקָרָא עַצְמוֹ תַּנִּין, דִּכְתִיב (יחזקאל כט, ג) "הַתַּנִּים הַגָּדוֹל", לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ רְאֵה מַטֶּה זֶה. הוּא עֵץ יָבֵשׁ, וְנַעֲשֶׂה תַנִּין, וְיֵשׁ בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְהוּא בוֹלֵעַ כָּל הַמַּטּוֹת, וְסוֹפוֹ לַחֲזֹר עֵץ יָבֵשׁ. אַף אַתָּה, בָּרָאתִי אוֹתְךָ מִטִּפָּה סְרוּחָה וְנָתַתִּי לְךָ מְלוּכָה וְנִתְגָּאֶה אַתָּה וְאָמַרְתָּ "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי", הֲרֵינִי מַחֲזִירְךָ לְתֹהוּ וָבֹהוּ. אַתָּה בָּלַעְתָּ כָּל מַטּוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, הֲרֵינִי מוֹצִיא בִלְעֲךָ מִפִּיךָ, שָׁכַחְתָּ מָה קָרָה לִזְקֵנְךָ (בראשית יב, יז) "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה", אַף אֲנִי מֵבִיא עָלֶיךָ עֶשֶׂר נְגָעִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁבָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עָמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה, וְהָיוּ רוֹאִין שֶׁהֵם דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְרוּם קוֹמָתָן כְּאַרְזֵי לְבָנוֹן, וְגַלְגַּלֵּי עֵינֵיהֶם דּוֹמִים לְגַלְגַּלֵּי חַמָּה, וּזְקָנוֹת שֶׁלָּהֶם כְּאֶשְׁכְּלוֹת תְּמָרָה, וְזִיו פְּנֵיהֶם כְּזִיו הַחַמָּה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדָם שֶׁחָקוּק עָלָיו שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, וְדִבּוּר פִּיהֶם כְּאֵשׁ שַׁלְהֶבֶת, מִיָּד נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם. וְהָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת פְּתָחִים לְפַלְטְרִים שֶׁל פַּרְעֹה, וְעַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח אֲרָיוֹת וְדֻבִּים וְחַיּוֹת רָעוֹת, וְלֹא הָיְתָה בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִכָּנֵס שָׁם עַד שֶׁהָיוּ מַאֲכִילִין אוֹתָם בָּשָׂר שֶׁלֹּא יְהוּ מַזִּיקִין אוֹתוֹ, וּכְשֶׁבָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם וְסוֹבְבִים וּמְלַחֲכִין רַגְלֵיהֶם וְהִתְחִילוּ לְלַוֹּתָם עַד שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה. וְכָל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם, וְזִיעַ וְרֶתֶת וְחַלְחָלָה אָחַז לְפַרְעֹה וּלְכָל הַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְהֵסִירוּ כִּתְרֵיהֶם מֵעַל רָאשֵׁיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֻצְרָךְ פַּרְעֹה לִנְקָבָיו וְנִכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא, וְנִזְדַּמְּנוּ לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר עַכְבָּרִים וְהָיוּ נוֹשְׁכִים אוֹתוֹ בְּכָל צַד מוֹשָׁבוֹ, וְצָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה עַד שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל צַעֲקָתוֹ גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת. וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וְנִתְחַזֵּק לִבּוֹ, אָמַר לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מִי אַתֶּם וּמֵאַיִן בָּאתֶם וּמִי שִׁגֶּרְכֶם אֶצְלִי, אָמְרוּ לוֹ, "אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ [לאמר] שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי", מִיָּד אָמַר (שמות ה, ב) "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'", מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַח לִי אִגֶּרֶת שָׁלוֹם וְלֹא הֵבִיא לִי דּוֹרוֹן.

969

The Law of Sorcery and the Magicians Who Defied Heaven

Yalkut Shimoni on Torah 182:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And they also did so with their secret arts." Abaye said: The laws of sorcery are like the laws of the Sabbath. Some of them are punishable by stoning, some are exempt but forbidden, and some are permitted at the outset. One who performs a real act is liable to stoning. One who merely deceives the eyes is exempt but it is forbidden. (Rabbi Yochanan says:) Permitted at the outset, as in the case of Rav Chanina and Rav Hoshaya, who every Sabbath eve would engage in the laws of Creation and would create for themselves a third-grown calf and eat it. Rabbi Chiyya bar Abba said: "with their incantations" (belateihem) refers to the work of demons; "with their flames" (belahateihem) refers to the work of sorcery, and likewise it says, "and the flame of the sword" (Genesis 3:24). Rabbi Yochanan said: Why is their name called keshafim [sorcery]? Because they contradict the heavenly retinue. Abaye said: One who is particular about the vessel works through a demon; one who is not particular about the vessel works through sorcery. Yochani and Mamre said to Moses: You are bringing straw to a town full of straw! He said to them: People say, To a town of vegetables, bring vegetables.

Original Hebrew

וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם וְגוֹ' בְּלַהֲטֵיהֶם. אָמַר אַבַּיֵּי, הִלְכוֹת כְּשָׁפִים כְּהִלְכוֹת שַׁבָּת, יֵשׁ מֵהֶם בִּסְקִילָה, וְיֵשׁ מֵהֶם פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וְיֵשׁ מֵהֶם מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, בִּסְקִילָה, הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם, פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, (רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר) מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה כִּדְרַב חֲנִינָא וְרַב הוֹשַׁעְיָא, כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא הָווּ עָסְקֵי בְּהִלְכוֹת יְצִירָה וּמִבְרִי לְהוּ עֶגְלָא תִּלְתָא וְאָכְלֵי לֵיהּ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, "בְּלָטֵיהֶם" אֵלּוּ מַעֲשֵׂה שֵׁדִים, 'בְּלַהֲטֵיהֶם' אֵלּוּ מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית ג, כד) "וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם כְּשָׁפִים, שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. אָמַר אַבַּיֵּי, דְּקָפִיד אֲמָנָא, שֵׁד, דְּלָא קָפִיד אֲמָנָא, כְּשָׁפִים. אָמְרֵי לֵיהּ יוֹחֲנִי וּמַמְרֵא לְמֹשֶׁה, תֶּבֶן אַתָּה מַכְנִיס לְעֳפָרַים. אָמַר לְהוּ, אָמְרֵי אִינְשֵׁי, לְמָתָא דְּיַרְקָא יַרְקָא שְׁקִיל.

970

A Miracle Within a Miracle and the Donkey Without a Heart

Yalkut Shimoni on Torah 182:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And Aaron's staff swallowed their staffs." Rabbi Elazar said: a miracle within a miracle. It is written, "Pharaoh's heart was hardened" (Exodus 7:14). They said: to what may the matter be compared? To a lion and beasts and a fox who were traveling in a ship, and a donkey was collecting toll from the ship. The donkey said to them: Give me toll. The fox said to the donkey: How brazen you are! Do you not know that the king of the beasts is with us, and yet you demand toll? The donkey said to him: From the king I take it, and into his treasury I deposit it. The lion said: Bring the ship close to me. He went out and tore the donkey apart and gave it to the fox. He said to him: Arrange for me the limbs of this fool. The fox went and arranged them. He saw its heart, took it, and ate it. When the lion came, he found its limbs laid out. He said to him: Where is the heart of this fool? He said to him: My lord the king, it had no heart, for if it had a heart it would not have taken toll from the king. So too the wicked Pharaoh: if he had a heart he would not have said to the King of the kings of kings, Give me a gift, and he would not have forgotten what the mice did to him, and still he was saying, "Who is the LORD that I should heed His voice? I do not know the LORD" (Exodus 5:2).

Original Hebrew

וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, נֵס בְּתוֹךְ נֵס. (שמות ז יד) כְּתִיב כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה. אָמְרוּ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֲרִי וְחַיּוֹת וְשׁוּעָל שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין בִּסְפִינָה, וַחֲמוֹר גּוֹבֶה מֶכֶס מִן הַסְּפִינָה, אָמַר לָהֶם הַחֲמוֹר, תְּנוּ לִי מֶכֶס, אָמַר לוֹ שׁוּעָל לַחֲמוֹר, כַּמָּה עַזִּין פָּנֶיךָ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁמֶּלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת עִמָּנוּ וְאַתָּה תִּשְׁאַל מֶכֶס, אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר, מִן הַמֶּלֶךְ אֲנִי נוֹטֵל וְלִגְנָזָיו אֲנִי מַכְנִיס, אָמַר לוֹ הָאֲרִי, קָרְבוּ לִי הַסְּפִינָה, וְיָצָא וּטְרָפוֹ לַחֲמוֹר וּנְתָנוֹ לַשּׁוּעָל, אָמַר לוֹ, סַדֵּר לִי אֵבָרָיו שֶׁל שׁוֹטֶה זֶה, הָלַךְ הַשּׁוּעָל וְסִדְּרָן, רָאָה לִבּוֹ נְטָלוֹ וַאֲכָלוֹ, כְּשֶׁבָּא הָאֲרִי מָצָא אֵבָרָיו נְתוּחִין, אָמַר לוֹ, לִבּוֹ שֶׁל שׁוֹטֶה זֶה הֵיכָן הוּא, אָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, לֹא הָיָה לוֹ לֵב, שֶׁאִם הָיָה לוֹ לֵב לֹא הָיָה נוֹטֵל מֶכֶס מִן הַמֶּלֶךְ. אַף כָּךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע, אִם הָיָה לוֹ לֵב לֹא הָיָה אוֹמֵר לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים תֵּן לִי דוֹרוֹן וְשָׁכַח מַה שֶּׁעָשׂוּ לוֹ הָעַכְבָּרִים, וַעֲדַיִן הָיָה אוֹמֵר (שמות ה, ב) "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'".

971

The Ten Plagues as Measure for Measure Against Egypt

Yalkut Shimoni on Torah 182:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

(Exodus 7:15-25) "Behold, he goes out to the water." The Pharaoh of Moses' day was a magician, as it is said, "Behold, he goes out to the water." The ten plagues: detzakh, adash, be'achav. The Holy One, blessed be He, said to Moses: With the very thing in which he exalted himself, saying, "The Nile is mine" (Ezekiel 29:3), with it I will begin the punishment, as it is written, "and seven days were completed after the LORD struck the Nile." After blood, frogs. The Holy One, blessed be He, said: Let a thing whose growth and sustenance is in the water come and exact punishment from Egypt, who sought to destroy a nation destined to receive the Torah, which is compared to water, as it is said, "Ho, all who are thirsty, go to the water" (Isaiah 55:1). After this, lice. He said: Let a thing created from dust come and punish Egypt, who sought to destroy a nation compared to dust, as it is said, "and I will make your seed as the dust of the earth." After this, the mixture of beasts: let lions, serpents, and bears come and punish Egypt, who sought to destroy a nation compared to wild beasts, "Judah is a lion's whelp," "Dan is a lion's whelp," "Dan shall be a serpent," "Benjamin is a wolf." After this, pestilence: let a deadly pestilence come and punish Egypt, who sought to destroy a nation that gives itself over to death for the unity of His Name, "for Your sake we are slain all the day" (Psalms 44:23). After this, boils, "handfuls of soot from the furnace" (Exodus 9:8): let what rises from the furnace punish Egypt, who sought to destroy a nation that gave itself to death, Abraham in the furnace of the Chaldeans, Hananiah, Mishael, and Azariah in the fiery furnace. After this, hail, white as snow: let hail punish Egypt, who sought to destroy a nation whose sins I will whiten, "though your sins be as scarlet, they shall be white as snow." After this, locusts, called "My great army": let the locust punish Egypt, who sought to destroy a nation called armies, "and I will bring out My hosts" (Exodus 7:4). After this, darkness, set apart from light: let darkness punish Egypt, who sought to destroy a nation set apart from the nations. After this, the plague of the firstborn: I pass through Egypt at midnight and exact punishment from Egypt, who sought to destroy the sons of Abraham My beloved, who divided the night to destroy My enemies, "and the night was divided against them." The Holy One, blessed be He, brought the plagues upon them by the strategy of kings. When a province rebels against a king of flesh and blood, what does he do? He sends legions to surround it. First he dams their water channel; if they return, well and good, and if not he sounds horns against them; if not, he shoots arrows; if not, he hurls naphtha; if not, he flings catapult stones; if not, he sets many legions against them; if not, he binds them in prison; if not, he kills their leaders. So the Holy One, blessed be He, came upon Egypt by the strategy of kings: first He dammed their water, "and He turned their rivers to blood" (Psalms 78:44); they did not turn back, so He brought against them noise-makers, these are the frogs; He brought arrows, these are the lice, which pierced the bodies of the Egyptians like arrows; He flung catapult stones, this is the hail; He set many hosts against them, this is the locust; He bound them in prison, this is the darkness; they did not turn back, so He killed all their great ones, "and the LORD struck every firstborn" (Exodus 12:29). According to what the Egyptians plotted against Israel, the Holy One, blessed be He, brought upon them. They thought Israel would draw their water; therefore "He turned their rivers to blood." They thought Israel would carry their wares; frogs ruled over them. They thought Israel would labor in the soil; the earth swarmed with lice. They thought Israel would carry their children like a tutor; He sent lions and wolves and bears. They thought Israel would shepherd their cattle; He sent pestilence. They thought Israel would serve as bath-attendants; He brought boils. They thought to stone them with stones; He brought hail. They thought Israel would tend their vineyards; He brought locusts that ate their trees. They thought to bind them in prison; He brought darkness, "they did not see one another" (Exodus 10:23). They thought to slay them; He slew their firstborn. They thought to drown them in water; He drowned them in water, "and He shook off Pharaoh and his host" (Psalms 136:15). And every plague that the Holy One, blessed be He, brought upon the Egyptians, He is destined to bring upon Edom, as it is said, "as at the report of Egypt, so shall they be in pain at the report of Tyre." Rabbi Elazar said: every place where "Tzor" is written full it speaks of the city Tyre, and every place where it is written defective it speaks of the kingdom of Edom, which oppresses Israel. Why was the plague of blood brought first? Because Pharaoh and the Egyptians worshipped the Nile. The Holy One, blessed be He, said to Moses: Go and strike their god before them, and afterward himself. As the common proverb says: Strike the gods and the priests will be ashamed. And "the LORD said to Moses, Rise up early in the morning": this is what Scripture says, "Set, O LORD, a master over them" (Psalms 9:21). Because they make themselves masters, make known to them that You are Lord over all. Moses seized him. He said: Let me relieve myself, and afterward I will speak with you. Moses said: Is there a god who relieves himself? Therefore the Holy One, blessed be He, said to him, "Rise up early in the morning" and meet Pharaoh at the water.

Original Hebrew

(שמות ז טו-כה) הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה. פַּרְעֹה שֶׁהָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה, אַמְגּוּשִׁי הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה. עֶשֶׂר מַכּוֹת דְּצַ"ךְ עֲדַ"שׁ בְּאַחַ"ב. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בַּדָּבָר שֶׁנִּתְגָּאָה בּוֹ וְאָמַר (יחזקאל כט, ג) "לִי יְאֹרִי", בּוֹ אַתְחִיל פּוּרְעֲנוּתָא, דִּכְתִיב "וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר". אַחַר דַּם, צְפַרְדְּעִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבוֹא דָּבָר שֶׁגִּדּוּלוֹ וּמִחְיָתוֹ בַּמַּיִם, וְיִפָּרַע מִמִּצְרַיִם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְאַבֵּד אֻמָּה שֶׁעֲתִידָה לְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁהִיא מְשׁוּלָה לְמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א) "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם". אַחַר זֹאת, כִּנִּים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבוֹא דָּבָר שֶׁנִּבְרָא מֵעָפָר, וְיִפָּרַע מִמִּצְרַיִם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְאַבֵּד אֻמָּה מְשׁוּלָה לְעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ". אַחַר זֹאת, עָרֹב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבוֹאוּ אֲרָיוֹת נְחָשִׁים וְדֻבִּים, וְיִפָּרְעוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְאַבֵּד אֻמָּה הַמְּשׁוּלָה לְחַיּוֹת, (שם מט, ט) "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה", (דברים לג, כב) "דָּן גּוּר אַרְיֵה", "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ", (שם, כז) "בִּנְיָמִן זְאֵב" וְגוֹ'. אַחַר זֹאת, דֶּבֶר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבוֹא דֶּבֶר שֶׁמֵּמִית, וְיִפָּרַע מִמִּצְרַיִם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְאַבֵּד אֻמָּה הַמּוֹסֶרֶת עַצְמָהּ לְמִיתָה עַל יִחוּד שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מד, כג) "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם". אַחַר זֹאת, שְׁחִין, (שמות ט, ח) "מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבוֹא הָעוֹלֶה מִן הַכִּבְשָׁן, וְיִפָּרַע מִמִּצְרַיִם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְאַבֵּד אֻמָּה שֶׁמָּסְרָה עַצְמָהּ לְמִיתָה, אַבְרָהָם בְּאוּר כַּשְׂדִּים, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ. אַחַר זֹאת, בָּרָד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבוֹא בָּרָד שֶׁהוּא לָבָן כַּשֶּׁלֶג, וְיִפָּרַע מִמִּצְרַיִם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְאַבֵּד אֻמָּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַלְבִּין עֲוֹנֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ". אַחַר זֹאת, אַרְבֶּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבוֹא אַרְבֶּה שֶׁנִּקְרָא חֵילִי הַגָּדוֹל, וְיִפָּרַע מִמִּצְרַיִם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְאַבֵּד אֻמָּה שֶׁנִּקְרְאוּ חֲיָלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, ד) "וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי". אַחַר זֹאת, חשֶׁךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבוֹא חֹשֶׁךְ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מִן הָאוֹר, וְיִפָּרַע מִמִּצְרַיִם שֶׁבִּקֵּשׁ לְאַבֵּד אֻמָּה הַמֻּבְדֶּלֶת מִן הָאֻמּוֹת. אַחַר זֹאת, מַכַּת בְּכוֹרוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי עוֹבֵר בְּתוֹךְ מִצְרַיִם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וְאֶפָּרַע מִמִּצְרַיִם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְאַבֵּד בְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, שֶׁחִלֵּק לַיְלָה לְאַבֵּד אוֹיְבַי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה". וּבִזְכוּת עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסָּה וְנִמְצָא שָׁלֵם, הִכָּם עֶשֶׂר מַכּוֹת. בְּטַכְסִיס בָּשָׂר וָדָם הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶת הַמַּכּוֹת. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהַמְּדִינָה מוֹרֶדֶת עָלָיו מַהוּ עוֹשֶׂה, מְשַׁלֵּחַ לִגְיוֹנוֹת, וְהֵן מַקִּיפִין עָלֶיהָ. בַּתְּחִלָּה הוּא סוֹכֵר אַמַּת הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם, אִם חוֹזְרִין מוּטָב, וְאִם לָאו [הוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶם קְלָאנִים, חָזְרוּ, מוּטָב, וְאִם לַאו] הוּא מוֹרֶה בָּהֶן חִצִּים, אִם חוֹזְרִין מוּטָב, וְאִם לָאו זוֹרֵק בָּהֶן נֵפְט, אִם חוֹזְרִין מוּטָב, וְאִם לָאו מַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶן אַבְנֵי בְּלִיסְטְרָא, אִם חוֹזְרִין מוּטָב, וְאִם לַאו מְגָרֶה בָּהֶן לִגְיוֹנוֹת וְאוּכְלוּסִים הַרְבֵּה, אִם חוֹזְרִים מוּטָב, וְאִם לָאו אוֹסֵר אוֹתָן בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אִם חוֹזְרִין מוּטָב, וְאִם לָאו הוֹרֵג הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עַל מִצְרַיִם בְּטַכְסִיס שֶׁל מְלָכִים, בַּתְּחִלָּה סָכַר אַמַּת הַמַּיִם שֶׁלָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מד) "וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם", לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם קוֹלָנִים, אֵלּוּ הַצְּפַרְדְּעִים, לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַחִצִּים, אֵלּוּ הַכִּנִּים, שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים בְּגוּפָם שֶׁל מִצְרִיִּים כַּחֵץ הַזֶּה, לֹא חָזְרוּ, הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אַבְנֵי בְּלִיסְטְרָא, זֶה הַבָּרָד, אַחַר כָּךְ גִּרָה בָּהֶן אוּכְלוּסִין הַרְבֵּה, זֶה אַרְבֶּה, וְאַחַר כָּךְ נְתָנָם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, זֶה הַחֹשֶׁךְ, לֹא חָזְרוּ, הָרַג כָּל הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט) "וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר". לְפִי מַה שֶּׁחָשְׁבוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת יִשְׂרָאֵל, הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲבִים מֵימֵיהֶם, לְכָךְ "וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם". הֵם חָשְׁבוּ שֶׁיְּהוּ טוֹעֲנִין פְּרַגְמַטוּטִין, שָׁלְטוּ עֲלֵיהֶם צְפַרְדְּעִים, וְהָיוּ מְשָׂרְפִים אוֹתָם. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂים בָּאָרֶץ, הִרְחִישָׁה הָאָרֶץ כִּנִּים. הֵם חָשְׁבוּ טוֹעֲנִים אֶת בְּנֵיהֶם כַּפֵּדָגוֹג הַזֶּה, שָׁלַח בָּהֶם אֲרָיוֹת וּזְאֵבִים וְדֻבִּים, הָיָה לוֹ לְמִצְרִי עֲשָׂרָה בָּנִים, וְאָמַר לַיִּשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹלִיכֵם לַשּׁוּק, וְהָיָה הָאֲרִי בָּא וְנוֹטֵל אֶחָד וְהַזְּאֵב אֶחָד וְהַדֹּב אֶחָד וְהַנָּמֵר אֶחָד, וְהָיָה נִכְנָס אֵצֶל הַמִּצְרִי לְבַדּוֹ, וּמִצְרִי אוֹמֵר לוֹ, הֵיכָן הֵם בָּנַי, אוֹמֵר לוֹ יִשְׂרָאֵל, שֵׁב וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה לְךָ חֶשְׁבּוֹן, נָטַל הָאֲרִי אֶחָד, וְכַךְ וְכַךְ, עַד שֶׁנָּתַן לוֹ חֶשְׁבּוֹן. הֵם חוֹשְׁבִים (לִגְזֹל) [שֶׁיְּהוּ רוֹעִים] אֶת מִקְנֵיהֶם, וְשִׁלַּח בָּהֶם אֶת הַדֶּבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, ו) "וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם". הֵם חָשְׁבוּ שֶׁיְּהוּ בַּלָּנִין, הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַשְּׁחִין. הֵם חָשְׁבוּ לִסְקֹל אוֹתָם בַּאֲבָנִים, הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַבָּרָד. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁיְּהוּ כּוֹרְמֵיהֶם, הֵבִיא עֲלֵיהֶם הָאַרְבֶּה וְאָכַל אִילָנוֹתֵיהֶם. הֵם חָשְׁבוּ לֶאֱסֹר אוֹתָם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, הֵבִיא עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י, כג) "לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". הֵם חָשְׁבוּ לַהֲרֹג אוֹתָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם. הֵם חָשְׁבוּ לְהַשְׁקִיעַ אוֹתָם בַּמַּיִם, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁקְעָם בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו) "וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ". וְכָל מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים, הוּא עָתִיד לְהָבִיא אוֹתָם [עַל אֱדוֹם], שֶׁנֶּאֱמַר "כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל מָקוֹם שֶׁכָּתַב צוֹר, מָלֵא, בְּצוֹר הַמְּדִינָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכָל מָקוֹם שֶׁכָּתַב צֹר, חָסֵר, בְּמַלְכוּת אֱדוֹם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא מְצֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּמִצְרַיִם הֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכַּת דָּם, אַף לֶעָתִיד כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ג, ג) "וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ". בְּמִצְרַיִם הֵבִיא עֲלֵיהֶם צְפַרְדְּעִים שֶׁהָיָה קוֹלָן קָשֶׁה, אַף לֶעָתִיד כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר "קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר". בְּמִצְרַיִם הֵבִיא עֲלֵיהֶן כִּנִּים, אַף לֶעָתִיד כֵּן, (שם לד, ט) "וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית", וְאֵין עָפָר אֶלָּא כִּנִּים, כְּמַה דְּאַתְּ אָמֵר (שמות ח, יב) "וְהַך אֶת עֲפַר הָאָרֶץ". בְּמִצְרַיִם הֵבִיא עֲלֵיהֶם עָרֹב, אַף לֶעָתִיד כֵּן, "וִירָשׁוּהָ קָאַת וְקִפֹּד". בְּמִצְרַיִם הֵבִיא עֲלֵיהֶם דֶּבֶר, אַף לֶעָתִיד כֵּן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לח, כב) "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר" וְגוֹ'. בְּמִצְרַיִם הֵבִיא עֲלֵיהֶם שְׁחִין, אַף לֶעָתִיד כֵּן שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יד, יב) "וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה וְגוֹ' הָמֵק בְּשָׂרוֹ". בְּמִצְרַיִם הֵבִיא עֲלֵיהֶם בָּרָד, אַף לֶעָתִיד כֵּן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל שם) "וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ". בְּמִצְרַיִם הֵבִיא עֲלֵיהֶם אַרְבֶּה, אַף לֶעָתִיד כֵּן שֶׁנֶּאֱמַר "בֶן אָדָם וְגוֹ' אֱמֹר לְצִפּוֹר כָּל כָּנָף". בְּמִצְרַיִם הֵבִיא עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ, אַף לֶעָתִיד כֵּן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לד, יא) "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ". בְּמִצְרַיִם נָגַף בְּכוֹרִים, אַף לֶעָתִיד כֵּן שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן". רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, (ישעיה לד, ז) "וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם", וְיָרְדוּ (רָמִים) [רוֹמִים] עִמָּם. מַה בְּמִצְרַיִם, מִשֶּׁפָּרַע מֵאֱלֹהֵיהֶם, אַחַר כָּךְ מֵהֶם, אַף לֶעָתִיד, מִשֶּׁפָּרַע מִשַּׂר שֶׁלָּהֶם, אַחַר כָּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד, כא) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם", וְאַחַר כָּךְ, "עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה (בַּאֲדָמָה) [עַל הָאֲדָמָה"]. לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכַּת דָּם תְּחִלָּה. אֶלָּא שֶׁהָיוּ פַּרְעֹה וְהַמִּצְרִיִּים עוֹבְדִים לַיְּאוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֵךְ וְהַכֵּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם לִפְנֵיהֶם, [וְאַחַר כַּךְ עַצְמוֹ. מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר, מְחוּ אֱלָהַיָּא וְיִבַּהֲתוּן כּוּמְרַיָּא] רְאֵה מַה כְּתִיב, עַל נַהֲרֹתָם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ הַמַּיִם, נַעֲשִׂים דָּם. מַהוּ עַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה בַּקִּיתוֹן נַעֲשָׂה דָּם. וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה מִצְרִי רוֹקֵק מִתּוֹךְ פִּיו נַעֲשָׂה דָּם, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. אָמַר רַבִּי לֵוִי, מִמַּכַּת דָּם הֶעֱשִׁירוּ יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד, הָיָה הַמִּצְרִי וְיִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ בַּיִת אֶחָד, וְהָיְתָה הַגִּיגִית מְלֵאָה מַיִם, וְהָיָה הַמִּצְרִי הוֹלֵךְ לְמַלְּאוֹת הַקִּיתוֹן מִתּוֹכָהּ וְנַעֲשָׂה דָּם, וְיִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ וְשׁוֹתֶה מַיִם מִתּוֹךְ הַגִּיגִית, וְהָיָה הַמִּצְרִי אוֹמֵר, תֵּן לִי מִיָּדְךָ מְעַט מַיִם, וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ, נִמְצָא בְּיַד מִצְרִי דָּם, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ, בּוֹא אֲנִי וְאַתָּה וְנִשְׁתֶּה מִן הַקְּעָרָה, וְהָיָה יִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה מַיִם וְהַמִּצְרִי דָּם, וּכְשֶׁהָיָה הַמִּצְרִי לוֹקֵחַ מִיִּשְׂרָאֵל מַיִם [בְּמֶקַּח], הָיָה שׁוֹתֶה מַיִם. לְפִיכָךְ מִמַּכַּת דָּם הֶעֱשִׁירוּ יִשְׂרָאֵל. וְכַמָּה הָיְתָה הַמַּכָּה עוֹשָׂה בָּהֶם. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חָד אָמַר, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים הָיָה מַתְרֶה בָּהֶם עַד שֶׁלֹּא בָּאָה הַמַּכָּה, וְשִׁבְעָה יָמִים הָיְתָה הַמַּכָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בָּהֶם. וְחָד אָמַר, בְּשִׁבְעָה יָמִים (היתה) [הָיָה] מַתְרֶה בָּהֶם וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת בָּהֶם. וּכְשֵׁם שֶׁפָּרַע מִמִּצְרַיִם כָּךְ עָתִיד לְהָבִיא עַל אֻמָּה [זוֹ], שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לד, ט י) "וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא (יִכְבֶּה) [תִכְבֶּה]. וְלָמָּה, שֶׁבִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל (אֶת) [מִן] הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ יְגֵעִין בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה. הָאֵשׁ שֶׁאֲנִי מֵבִיא בָּהֶן אֵינוֹ כָּבֶה לְעוֹלָם, אֶלָּא (שם) "לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ", לְפִי שֶׁשָּׂרְפוּ אֶת בֵּיתוֹ וְהָיָה הֶעָשָׁן עוֹלֶה מִמֶּנּוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סו, ו) "קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל", וְאוֹמֵר, זָכוֹר מָה עֲשִׂיתֶם בָּהֵיכַל, "קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו". וְהוּא פּוֹדֶה אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לה, ד) "גְּמוּל אֱלֹהִים הוּא יָבֹא וְיוֹשַׁעֲכֶם" וְגוֹ'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ט, כא) "שִׁיתָה ה' מוֹרָה לָהֶם", לְפִי שֶׁהֵן עוֹשִׂין עַצְמָן מָרִיּוֹת, הוֹדַע לָהֶם שֶׁאַתָּה אֲדוֹן עַל כֻּלָּם, (שם) "יֵדְעוּ גוֹיִם", שֶׁהֵם "אֱנוֹשׁ", הוֹדִיעֵם שֶׁהֵם בָּשָׂר וָדָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בִּשְׁבִיל שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַ, הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם. אָחַז בּוֹ מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ, הָנַח לִי שֶׁאֱעֱשֶׂה צְרָכַי, אַחַר כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ. אָמַר מֹשֶׁה, יֵשׁ אֱלוֹהַ שֶׁעוֹשֶׂה צְרָכוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר". דָּם מִפְּנֵי מָה בָּא עֲלֵיהֶם, שֶׁהָיוּ רוֹאִים אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ טוֹבְלִין מִטֻּמְאוֹתֵיהֶם, וְאֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ טוֹבְלוֹת מִנִּדָּתָן, וְאָחֲזוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְבְּלוּ. לְפִיכָךְ הָפַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵת כָּל מֵימֵיהֶם לְדָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאֲפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן הָיוּ פּוֹלְטִין וּמוֹצִיאִין דָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, כז) "אוֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה". צְפַרְדְּעִים מִפְּנֵי מָה בָּאוּ עֲלֵיהֶם. אָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל, צְאוּ וְהָבִיאוּ לָנוּ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וּנְשַׂחֵק בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹצִין, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם צְפַרְדְּעִים, עַד שֶׁנִּשְׁמַע קוֹלָן בְּתוֹךְ כְּרֵסָן שֶׁל מִצְרִיִם, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין קוּקִי, וְלֹא עוֹד, כְּשֶׁהָיוּ נִכְנָסִין לְבֵית הַכִּסֵּא הָיוּ מְנַשְּׁכִין אוֹתָן בְּנִקְבָן, אֵין בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כט) וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ וְגוֹ'. הַרְבֵּה מִינֵי צְפַרְדְּעִים הֵבִיא עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ח, ב) וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ, צִפּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הָעוֹפוֹת צְמֵאִים וְהָיוּ מִתְיָרְאִין לִשְׁתוֹת מַיִם, הָיָה קוֹרֵא אוֹתָם וְאוֹמֵר לָהֶם בּוֹאוּ וּשְׁתוּ וְאַל תִירָאוּ. כִּנִּים מִפְּנֵי מָה הֵבִיא עֲלֵיהֶם. שֶׁשָּׂמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מְכַבְּדֵי בָּתִּים, מְכַבְּדֵי דְּרָכִים, מְכַבְּדֵי חוּצוֹת וּרְחוֹבוֹת, הָאִישׁ מְכַבֵּד בֵּית הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה מְכַבֶּדֶת בֵּית הָאִישׁ. לְפִיכָךְ הָפַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲפָרָם לְכִנִּים עַד שֶׁלֹּא מָצְאוּ יִשְׂרָאֵל עָפָר שֶׁיְּכַבְּדוּ. אַרְבָּעָה עָשָׂר מִינֵי כִּנִּים הֵבִיא עֲלֵיהֶם, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן כְּבֵיצָה שֶׁל תַּרְנְגֹּלֶת, וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן כְּבֵיצָה שֶׁל אֲוָז. עָרֹב מִפְּנֵי מָה הֵבִיא עֲלֵיהֶם. שֶׁאוֹמְרִים לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, צְאוּ וְהָבִיאוּ לָנוּ דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וְנַעֲשֶׂה קְנִיגְיוּס, וּנְשַׂחֲקָה בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹצִים, וְאַל יָבוֹאוּ זֶה אֵצֶל זֶה וְיִפְרוּ וְיִרְבּוּ, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם כָּל חַיָּה רָעָה. דֶּבֶר מִפְּנֵי מָה בָּא עֲלֵיהֶן. שֶׁשָּׂמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל רוֹעֵי סוּסִים וּגְמַלִּים, חֲמוֹרִים בָּקָר וְצֹאן, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם דֶּבֶר, וְהָרַג כָּל מַה שֶׁרָעוּ יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁלֹּא מָצְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּהֵמָה שֶׁיִּרְעוּ. שְׁחִין מִפְּנֵי מָה הֵבִיא עֲלֵיהֶם. שֶׁשָּׂמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל שַׁמָּשִׁים לְהָחֵם אֶת הַצּוֹנְנִים וּלְצַנֵּן לָהֶם אֶת הַחַמִּין, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם שְׁחִין לַח, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְחֲצוּ, בֵּין בְּחַמִּין וּבֵין בְּצוֹנֵן. בָּרָד מִפְּנֵי מָה. מִפְּנֵי שֶׁשָּׂמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל נוֹטְעֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם בָּרָד, וְשָׁבַר כָּל מַה שֶּׁנָּטְעוּ יִשְׂרָאֵל. אַרְבֶּה מִפְּנֵי מָה. שֶׁשָּׂמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל זוֹרְעֵי חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְכָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם אַרְבֶּה, וְאָכַל כָּל מַה שֶׁזָּרְעוּ יִשְׂרָאֵל. חֹשֶׁךְ מִפְּנֵי מָה בָּא עֲלֵיהֶם. בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָּנִים, כְּדֵי לִקְבֹּר פּוֹשְׁעֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בְּכוֹרֵיהֶם מִפְּנֵי מָה מֵתוּ. מִשּׁוּם שֶׁאָמַר "בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיֹּת", וְאַף זוֹ גְּזֵרָה טוֹבָה, אִם אָמַר אִם בַּת הִיא הֲמִתֶּן אֹתָהּ נִתְמַעֲטוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לִשָּׂא לוֹ עֶשֶׂר נָשִׁים לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת מֵהֶן וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְהִנָּשֵׂא אֲפִילוּ לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם כְּאַחַת. וּמִפְּנֵי מָה טֻבְּעוּ בְּיַם סוּף, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ וְגוֹ' כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וְגו'. וּמֶה הָיוּ עוֹשִׂים בְּנֵיהֶם שֶׁל מִצְרִיִם הָרְשָׁעִים, הָיוּ מַחֲזִירִין בְּכָל עֲיָרוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלָהּ שֶׁל אִשָּׁה שֶׁהִיא צוֹעֶקֶת מִתּוֹךְ לֵידָתָהּ, הוֹלְכִין וְאוֹמְרִין לַאֲבוֹתֵיהֶם, וּבָאִין וְנוֹטְלִין בְּנֵיהֶם וּמַשְׁלִיכִים לַנָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ב, טו) "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים" וְגוֹ, אֵלּוּ מִצְרִיִּים הָרְשָׁעִים, "שֻׁעָלִים קְטַנִּים", אֵלּוּ בְּנֵיהֶן, (שם) "מְחַבְּלִים כְּרָמִים", זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא מְשׁוּלָה לִגְפָנִים, (ישעיה ה, ז) "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל". מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, כַּרְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תָצִיץ בּוֹ, וְאִם הֵצַצְתָּ אַל תֵרֵד לְתוֹכוֹ, וְאִם יָרַדְתָּ לְתוֹכוֹ אַל תֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ, וְאִם נֶהֱנֵיתָ מִמֶּנּוּ אַל תֹּאכַל מִפֵּירוֹתָיו, וְאִם הֵצַצְתָּ וְיָרַדְתָּ וְנֶהֱנֵיתָ וְאָכַלְתָּ, סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לְהִטָּרֵד מִן הָעוֹלָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, רְדוּ מִלְּפָנַי וּרְאוּ בְּנֵי חֲבִיבַי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁמַּשְׁלִיכִים אוֹתָם בַּנָּהָר, וְיָרְדוּ מִלְּפָנָיו כְּשֶׁהָיוּ מְבֹהָלִין, וְעָמְדוּ בַּמַּיִם עַד אַרְכּוּבוֹתֵיהֶן, וְהָיוּ מְקַבְּלִים בְּנֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַנִּיחִים אוֹתָם עַל גַּבֵּי הַסְּלָעִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא לָהֶם דַּדִּין מִן הַסְּלָעִים וּמֵנִיקָם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וַיֵּנִקֵהוּ דְּבַשׁ מִסֶּלַע". וְעוֹד גָּזַר פַּרְעֹה, כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַתְכֹּנֶת לְבֵנִים, יְהוּ מַכִּין אוֹתוֹ תַּחַת חֶסְרוֹן לְבֵנִים. וּמַאי שְׁנָא מִצְרַיִם מִכָּל הַמְּדִינוֹת כֻּלָּם, שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹכָהּ. אֶלָּא אָמְרוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ מִצְרַיִם שׁוֹלְטִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, אָמַר, אֵין לְךָ אֻמָּה מְלֻכְלֶכֶת בַּעֲבֵרוֹת וּבִדְבָרִים מְכֹעָרִים וּבִדְבָרִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִּין וּשְׁטוּפָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וַחֲשׁוּדָה עַל כָּל מַעֲשִׂים רָעִים אֶלָּא מִצְרַיִם בִּלְבַד, לְפִיכָךְ בָּאָה לָהֶם תַּקָּלָה לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵיהֶם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת קוֹרַת רוּחַ לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל מֵהֶם. וְאַף לֶעָתִיד לָבֹא עֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִכָּשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יב, יג) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶבֶן מַעֲמָסָה" וְגוֹ'.

972

Theudas on the Frogs and the Three Youths in the Furnace

Yalkut Shimoni on Torah 182:4CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

(Exodus 7:26-29) Theudas of Rome expounded: What did Hananiah, Mishael, and Azariah see that they gave themselves over to the fiery furnace? They reasoned by an argument from the lesser to the greater concerning the frogs. If the frogs, which are not commanded concerning the sanctification of the Name, it is written of them, "and they shall come into your house and into your bedchamber... and into your ovens and into your kneading bowls" (Exodus 7:28) - and when is a kneading bowl found in the oven? At the time when the oven is hot - then we, all the more so. And how did the Holy One, blessed be He, reward them? All the frogs died, but those that went down into the oven did not die, because they had given themselves over to burning.

Original Hebrew

(שמות ז כו-כט) דָּרַשׁ תּוֹדוּס אִישׁ רוֹמִי, מָה רָאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁמָּסְרוּ אֶת עַצְמָן לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, נָשְׂאוּ קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן מִצְּפַרְדְּעִים, וּמַה צְפַרְדֵּעִין שֶׁאֵין מְצֻוִּין עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם כְּתִיב בָּהֶם וּבָאוּ בְּבֵיתְךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְגוֹ' וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ, אֵימָתַי מִשְׁאֶרֶת מְצוּיָה בַּתַּנּוּר, בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּנּוּר חַם, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמַה פָּרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּל הַצְּפַרְדְּעִים מֵתוּ, וְאוֹתָן שֶׁיָּרְדוּ לַתַּנּוּר לֹא מֵתוּ מִפְּנֵי שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן לִשְׂרֵפָה.

973

The Finger of God and the Five Fingers of Redemption

Yalkut Shimoni on Torah 183:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And the magicians said to Pharaoh, 'This is the finger of God'" (Exodus 8:15). Rabbi Eleazar said: from here we learn that a demon cannot create a creature smaller than a barley grain [the magicians failed at the lice because demonic power has its limit]. Rav Pappa said: by God, even something as large as a camel he cannot create; rather, this one [size, larger] he can gather together and bring, but that one [smaller than a barley grain] he cannot gather. Rabbi Ishmael says: the five fingers of the right hand of the Holy One, blessed be He, are all devoted to the mystery of redemption. With the little finger, the Holy One, blessed be He, showed Noah how to make the ark, as it is said, "And this is how you shall make it" (Genesis 6:15). With the second finger, next to the little one, He struck the Egyptians, "This is the finger of God" (Exodus 8:15) - and how many were struck by that finger! With the third finger, third from the little one, He wrote the tablets, as it is said, "written with the finger of God" (Exodus 31:18). With the fourth, second to the thumb, He showed Moses what they should give as ransom for their souls, as it is said, "This they shall give" (Exodus 30:13). With the thumb and the whole hand, He will in the future destroy His foes and cut off those who are His enemies, as it is said, "May your hand be lifted over your adversaries, and all your enemies be cut off" (Micah 5:8).

Original Hebrew

(שמות ח, טו) וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִכָּאן שֶׁאֵין הַשֵּׁד יָכוֹל לִבְרֹאת בְּרִיָּה פְּחוּתָה מִכַּעֲדָשָׁה. אָמַר רַב פָּפָּא, הָאֱלֹהִים, אֲפִלּוּ כְּגָמָל נַמִי לָא מָצֵי בָּרִי, אֶלָּא הַאי מִכְנִיף לֵיהּ וְהַאי לָא מִכְנִיף לֵיהּ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד יְמִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלָּם לְסוֹד גְּאֻלָּה, אֶצְבַּע קְטַנָּה, בָּהּ הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה לַעֲשׂוֹת בַּתֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ", אֶצְבַּע, שְׁנִיָּה לַקְּטַנָּה, בָּהּ הִכָּה אֶת הַמִּצְרִים, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, כַּמָּה לָקוּ בָּאֶצְבַּע וְגוֹ'. שְׁלִישִׁית, שֶׁהִיא שְׁלִישִׁית לַקְּטַנָּה, כָּתַב בָּהּ הַלּוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יח) "כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים". רְבִיעִית, שֶׁהִיא שְׁנִיָּה לַבֹּהֶן, בָּהּ הֶרְאָה לְמֹשֶׁה מַה יִתְּנוּ לְפִדְיוֹן נַפְשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר "זֶה יִתְּנוּ". בֹּהֶן וְכָל הַיָּד, בָּהּ עָתִיד לְהַשְׁמִיד אֶת צָרָיו וּלְהַכְרִית אֶת שֶׁהֵן אוֹיְבָיו שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה, ח) "תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ".

974

The Frog That Filled Egypt and Soft Things That Split Stone

Yalkut Shimoni on Torah 183:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And the frog came up" (Exodus 8:1-11, reading the singular). Rabbi Akiva says: there was a single frog, and it bred and swarmed and filled the whole land of Egypt. Rabbi Eleazar ben Azariah said to him: Akiva, what business have you with aggadah? Cease your discourses and go to [the laws of] plagues and tents! Rather, there was a single frog; it whistled to them and they came. The marble houses and mosaic-floored houses of the Egyptians - what did the frogs do? They split through and rose up into them, as it is said, "And the frog came up," and the frogs were saying, "We are the messengers of Him who spoke and the world came to be," and the marble and the mosaic would split open before them. This is one of the things in which the Holy One, blessed be He, set the soft to master the hard. So too the mice of the Philistines: one would sit on a bronze bench, split the bench, rise up, and tear out his bowels. So too the hornets [against the Canaanites]: men hid in caves and set stones at the cave mouth, and the stone would split before the hornet. So too the stone that killed Goliath, as it is said, "and the stone sank into his forehead" (1 Samuel 17:49). And the arrow of Naaman that struck Ahab and entered into the armor. And the roots of the fig tree, which are soft and yet split the rock. And the shamir, which splits stone. "Take for yourselves your handfuls" (Exodus 9:8) - written at hint [chapter] 8.

Original Hebrew

(שמות ח ב-יא) וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, הִשְׁרִיצָה וּמִלְּאָה כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, עֲקִיבָא, מַה לְּךָ אֵצֶל אַגָּדָה, כַּלָּךְ מִדַּבְּרֹתֶיךָ וְלֵךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֳהָלוֹת, צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, שָׁרְקָה לָהֶם וְהֵם בָּאוּ. בָּתֵּי הַשַּׁיִשׁ וּבָתֵּי הַפְּסֵפָסִים שֶׁלָּהֶם, מֶה הָיוּ עוֹשִׂים הַצְּפַרְדְּעִים, הָיוּ בּוֹקְעוֹת וְעוֹלוֹת לְתוֹכָן, שֶׁנֶּאֱמַר וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ, וְהֵן אוֹמְרִים, אָנוּ שְׁלוּחִין שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְהָיָה הַשַּׁיִשׁ וְהַפְּסֵפָסִים מִתְבַּקֵּעַ מִלִּפְנֵיהֶם. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִשְׁלִיט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַךְ בְּקָשֶׁה. וְעַכְבָּרִים שֶׁל פְּלִשְׁתִּים, יוֹשֵב עַל סַפְסָל שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּמְבַקֵּעַ הַסַּפְסָל וְהוּא עוֹלֶה וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו. וְכֵן הַצְּרָעוֹת, הָיוּ נִטְמָנִים בַּמְּעָרוֹת וְנוֹתְנִין אֲבָנִים בְּפֶתַח הַמְּעָרָה, וְהָאֶבֶן מִתְבַּקְּעָה מִן הַצִּרְעָה. וְהָאֶבֶן שֶׁמֵּת בָּהּ גָּלְיָת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ". וְחֵץ נַעֲמָן שֶׁהִכָּה אֶת אַחְאָב וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַשִּׁרְיוֹן, וְשָׁרְשֵׁי תְּאֵנָה שֶׁהֵן רַכִּין וּבוֹקְעִין בַּצּוּר. וְהַשָּׁמִיר שֶׁהוּא בּוֹקֵעַ הָאֶבֶן. קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם (כָּתוּב בְּרֶמֶז ח).

975

The Traveling Dust and the Boils Wet Without and Dry Within

Yalkut Shimoni on Torah 183:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And it shall become dust over all the land of Egypt" (Exodus 9:9). Here is an argument from the lighter to the weightier: if dust, whose way is not to travel, traveled a journey of forty [days], how much more so a sound, whose way is to travel. This is what is written: "And they journeyed from Rameses to Succoth" (Exodus 12:37), a journey of sixty [other version: a hundred and twenty] mil, a journey of thirty parasangs - and the voice of Moses traveled a journey of forty days, to fulfill what is said, "And I bore you on eagles' wings" (Exodus 19:4). "And there was a boil breaking out in blisters" (Exodus 9:10). Rabbi Joshua ben Levi said: the boil that the Holy One, blessed be He, brought upon the Egyptians was moist on the outside and dry on the inside, as it is said, "And there was a boil of blisters breaking out on man and on beast" (Exodus 9:10).

Original Hebrew

(שמות ט ט) וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אָבָק שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ, הָלַךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים (פַּרְסָה) [יוֹם], קַל וָחֹמֶר לְקוֹל שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב, (שמות יב, לז) "וַיִּסְעוּ מֵרַעַמְסֵס סֻכֹּתָה", מַהֲלַךְ שִׁשִּׁים [נוסחה אחרת מֵאָה וְעֶשְׂרִים] מִיל, מַהֲלַךְ (אַרְבָּעִים) [שְׁלוֹשִׁים] פַּרְסָה, וְהָיָה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָלַךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים (פַּרְסָה) [יוֹם] לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים". וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שְׁחִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים, לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.

976

Garav and Chazazit the Egyptian Itch in Rabbinic Law

Yalkut Shimoni on Torah 184:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Our Rabbis taught: these are the ones for which one may not slaughter [as a sacrifice], neither in the Temple nor in the country: a beast afflicted with garav [a scab] or chazazit [lichen-rash]. But is garav disqualified - is not garav written in the Torah [as a curse, implying it is curable]? And is chazazit disqualified - is not chazazit written in the Torah? As it was taught: "garav" - this is the dry scab; "yalefet" - this is the Egyptian chazazit; for Resh Lakish said, why is it called yalefet? Because it clings and goes on clinging until the day of death. Now, the difficulty of chazazit against chazazit is no difficulty: here it speaks of the Egyptian chazazit [incurable], there of ordinary chazazit. But garav against garav is a difficulty. That too is no difficulty: this one is moist, that one is dry; the moist can be healed, the dry cannot. But is it not written, "The LORD will strike you with the boil of Egypt and with garav and with the scab" (Deuteronomy 28:27)? Since it writes "and with the scab," this garav is the moist kind, and yet it says, "of which you cannot be healed" (Deuteronomy 28:27). Rather, there are three types: the one of Scripture's curse is dry both within and without; [the one of the Mishnah is moist within and without]; and the Egyptian one was moist without and dry within - as Rabbi Joshua ben Levi said: the boil that the Holy One, blessed be He, brought, and so on.

Original Hebrew

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ. אֵלּוּ שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן לֹא בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַּמְּדִינָה, בַּעַל גָּרָב וַחֲזָזִית. וְגָרָב לֹא, וְהָכְתִיב גָּרָב בְּאוֹרַיְיתָא, וַחֲזָזִית לֹא, וְהָכְתִיב חֲזָזִית בְּאוֹרַיְיתָא, דְּתַנְיָא, גָּרָב, זֶה הַחֶרֶס, יַלֶּפֶת, זוֹ חֲזָזִית הַמִּצְרִית, דַּאֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ יַלֶּפֶת, שֶׁמְּלַפֶּפֶת וְהוֹלֶכֶת עַד יוֹם הַמִּיתָה. בִּשְׁלָמָא חֲזָזִית אֲחֲזָזִית לָא קַשְׁיָא, כָּאן בַּחֲזָזִית מִצְרִית כָּאן בַּחֲזָזִית דְעָלְמָא, אֶלָּא גָּרָב אֲגָרָב קַשְׁיָא. גָּרָב אֲגָרָב לָא קַשְׁיָא, הָא בְּלַח הָא בְּיָבֵשׁ, לַח מִתְּסֵי, יָבֵשׁ לָא מִתְּסֵי. וְהָכְתִיב, (דברים כח, כז) "יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם וְגוֹ' וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס", מִדִּכְתִּיב וּבֶחָרֶס, הֲוֵי גָּרָב לַח, וְקָאָמַר (שם) "אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא". אֶלָּא תְּלָתָא גַוְונֵי הֲווּ, דִּקְרָא, יָבֵשׁ בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, [מַתְנִיתִין לַח מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים], דְּמִצְרַיִם לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שְׁחִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ'.

977

The Magicians Could Not Stand Before Moses

Yalkut Shimoni on Torah 184:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And the magicians could not stand before Moses because of the boil" (Exodus 9:11). With each and every plague they kept adding [to their own affliction]: they put their hands into their bosoms and drew them out leprous as snow, and they were not healed until the day of their death. And so with each and every plague they kept adding [further harm to themselves], until the boil, as it is written, "And the magicians could not stand."

Original Hebrew

(שמות ט יא) וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין. כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ מוֹסִיפִין, הִנִּיחוּ יְדֵיהֶם לְחֵיקָם וְהוֹצִיאוּם מְצֹרַעַת כַּשֶּׁלֶג, וְלֹא נִתְרַפְּאוּ עַד יוֹם מוֹתָן. וְכֵן כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ מוֹסִיפִין (עַד יוֹם מוֹתָן, וְכֵן כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ מוֹסִיפִין מַכָּה), עַד שְׁחִין, דִּכְתִיב וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים.

978

Pharaoh the Spared Firstborn and the Hail Like No Other

Yalkut Shimoni on Torah 185:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"But for this purpose, and so on" (Exodus 9:16). He was left over from all the firstborn. And so it says, "from the firstborn of Pharaoh" (Exodus 11:5) - does Scripture come to teach that Pharaoh himself was a firstborn, or only that his son was a firstborn? When it says "who sits on his throne," his son is already stated; so what does "from the firstborn of Pharaoh" teach? It comes to teach you that Pharaoh was a firstborn and was left over from all the firstborn. And Baal Zephon was left over from all the objects of fear [idols], in order to seduce the heart of the Egyptians; of it Scripture says, "He misleads the nations and destroys them" (Job 12:23). "How did the hail come down?" (Exodus 9:18). Rabbi Pinchas and Rabbi Judah the Levite: one of them says it came down like a snail [in a spiral] and cut down the trees, as it is said, "He killed their vines with hail" (Psalms 78:47). The other said it came down like a hammer-blow [chanamal], as it is said, "and their sycamores with chanamal" (Psalms 78:47). "Behold, tomorrow about this time I will rain down hail" (Exodus 9:18). He scratched a single scratch on the wall, saying to him: tomorrow, when the sun reaches here, I will bring down hail upon you. "Such as has not been" (Exodus 9:18): its like had not been, but it is destined to be. When is it prepared? For Sennacherib, says Rabbi Simon. Rabbi Hananiah says: for the plague of Gog and Magog, as it is said, "a flooding rain and stones of hail" (Ezekiel 38:22). "Send, gather in your livestock" (Exodus 9:19). Our Rabbis said: in all the plagues Pharaoh did not say "the LORD is righteous" except in the plague of hail alone. Why? Because when a man seeks to fight his fellow and overcome him, he comes upon him suddenly and kills him; but the Holy One, blessed be He, said to Pharaoh, "Now send, gather in your livestock." At that hour he said, "The LORD is righteous" (Exodus 9:27).

Original Hebrew

(שמות ט טז) וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת וְגוֹ'. הוּא נִשְׁתַּיֵּר מִכָּל הַבְּכוֹרוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִבְּכֹר פַּרְעֹה", בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד עַל פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּכוֹר, אוֹ לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא עַל בְּנוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שם) "הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ" הֲרֵי בְּנוֹ אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִבְּכֹר פַּרְעֹה", בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּכוֹר וְנִשְׁתַּיֵּר מִכָּל הַבְּכוֹרוֹת. וּבַעַל צְפוֹן נִשְׁתַּיֵּר מִכָּל הַיִּרְאוֹת, כְּדֵי לְפַתּוֹת לִבָּן שֶׁל מִצְרִיִים, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר "מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם". (שמות ט יח) כֵּיצַד הָיָה הַבָּרָד יוֹרֵד. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי, אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר, כַּחִלָּזוֹן הַזֶּה הָיָה יוֹרֵד וּמְקַצֵּץ אֶת הָאִילָנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מז) "יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם". וְחָד אֲמַר, כַּחֲנָמַל הַזֶּה הָיָה יוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל". הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר. שָׂרַט לוֹ שְׂרִיטָה אַחַת עַל הַכֹּתֶל. אָמַר לוֹ, לְמָחָר כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לְכָאן אֲנִי מוֹרִיד בָּרָד עָלֶיךָ. אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ. כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה אֲבָל עָתִיד לִהְיוֹת, אֵימָתַי הוּא מְתֻקָּן, לְסַנְחֵרִיב, דִּבְרֵי רַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר, לְמַכַּת גּוֹג וּמָגוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר "וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ". (שמות ט יט) שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, בְּכָל הַמַּכּוֹת לֹא אָמַר פַּרְעֹה ה' הַצַּדִּיק אֶלָּא בְּמַכַּת הַבָּרָד בִּלְבָד, לָמָּה, שֶׁאָדָם כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם עִם חֲבֵרוֹ וְנִצַּח אוֹתוֹ, פִּתְאוֹם הוּא בָא עָלָיו וְהוֹרְגוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְפַרְעֹה, וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר, (להלן פסוק כז) "ה' הַצַּדִּיק".

979

Fire and Hail Making Peace to Do God's Errand

Yalkut Shimoni on Torah 186:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"He who feared the word of the LORD" (Exodus 9:20). From here Rabbi Shimon ben Yochai used to say: the best of the snakes - crush its brain [even the seemingly pious Egyptian was dangerous]. It is written, "And he took six hundred chariots" (Exodus 14:7) - from where were they? If you say from the Egyptians, has it not already been said, "And all the livestock of Egypt died" (Exodus 9:6)? If from Pharaoh, has it not been said, "Behold, the hand of the LORD is upon your livestock" (Exodus 9:3)? If from Israel, has it not been said, "And our livestock also shall go with us" (Exodus 10:26)? From whom were they? From "he who feared the word of the LORD." We find, then, that from these came a stumbling block for Israel. "And the LORD gave thunder" (Exodus 9:23) - in the merit of the Torah, which was given amid thunder, as it is said, "And all the people saw the thunderings" (Exodus 20:15). "The LORD" and all His council decreed that the hail should come down. "And the LORD rained" - at first rain, and when it came down it became hail, for evil does not dwell beside the Holy One, blessed be He; the rain came down and the wind entered it and made it hail, as it is said, "stormy wind fulfilling His word" (Psalms 148:8). "And there was hail, and fire flaming up within the hail" (Exodus 9:24). Rabbi Yose bar Hanina said: a flask full of fire with hail behind it. Rabbi Judah said: a flask of hail full of fire. Rabbi Nehemiah said: fire and hail mingled one within the other. Rabbi Judah son of Rabbi Simon said: the fire held back from doing its errand [out of reluctance to harm its companion]. Rav Aha said: it is like a king who had two harsh legions that fought each other; when the king's own war arrived, they made peace between themselves and went and waged the king's war. So fire and hail were locked against each other, and when the war of the Holy One, blessed be He, against Egypt arrived, they made peace and went and worked a wonder within a wonder. This is what is written, "Dominion and dread are with Him; He makes peace in His heights" (Job 25:2). Rabbi Jacob of Kefar Hanin said: "dominion" is Michael, "dread" is Gabriel - neither harms the other. Rabbi Shimon ben Yochai taught: the firmament is of water and the stars are of fire, and they dwell together and do not harm each other. Rav Avin said: it is not only between one angel and another, but even within a single angel - half fire and half water - and He makes peace within it, as it is written, "his face like the appearance of lightning and his body like beryl" (Daniel 10:6). Rabbi Yochanan said: never has the sun seen the flaw of the moon, nor one constellation seen what precedes it. Rabbi Levi said: they all ascend as on a ladder, in reverse order, to fulfill what is said, "He makes peace in His heights" (Job 25:2).

Original Hebrew

(שמות ט כ) הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, הַטּוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצוֹץ אֶת מֹחוֹ, כְּתִיב (שמות יד, ז) "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב", מֵהֵיכָן הָיוּ, וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל מִצְרַיִם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שמות ט, ו) "וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם, וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל פַּרְעֹה הָיוּ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ", וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שמות י, כו) "וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ", מִשֶּׁל מִי הָיוּ, מֵהַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה', נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁמֵּהֶן הָיָה תַּקָּלָה לְיִשְׂרָאֵל. (שמות ט כג) וַה' נָתַן קֹלֹת. בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּקוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת". וַה' וְכָל סַנְקְלִיטִין שֶׁלּוֹ, גָּזְרוּ שֶׁיֵּרֵד הַבָּרָד. וַיַּמְטֵר ה'. בִּתְחִלָּה מָטָר, וּכְשֶׁיָּרַד נַעֲשָׂה בָּרָד, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּמְטֵר ה' בָּרָד, לָמָּה, שֶׁאֵין הָרָעָה דָּרָה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַמָּטָר הָיָה יוֹרֵד, וְהָיָה הָרוּחַ נִכְנָס בּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בָּרָד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמח, ח) "רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ". (כָּתוּב בְּרֶמֶז ת"פ). (שמות ט כד) וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר, צְלוֹחִית מְלֵאָה אֵשׁ וּמֵאַחֲרֶיהָ בָרָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, צְלוֹחִית שֶׁל בָּרָד מְלֵאָה אֵשׁ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, אֵשׁ וּבָרָד פְּתוּכִין זֶה בָּזֶה. אָמַר רַבִּי חָנָן, טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, כְּהָדָא פְרַטְתָּא דְרִמּוֹנָא דְּחַרְצְנָתֵיהּ מִתַּחֲמֵי מִלְּגָיו. טַעְמָא דְּרַבִּי נְחֶמְיָה, כְּהָדָא אִשָּׁתָא (דקַנְדִילָא, שֶׁזָּגָיו נִרְאִים מִחוּץ), דֶּמַיָא וּמִשְׁחָא מְעֹרָבִין כְּחָדָא וְהִיא דָּלְקָא גַּבֵּיהוֹן. וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, מִתְקָהֵא לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתֵיהּ. אָמַר רַב אָחָא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לִגְיוֹנוֹת קָשִׁים, וְהָיוּ נִלְחָמִין זֶה בָּזֶה, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעָה מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְהָלְכוּ וְעָשׂוּ מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, כָּךְ אֵשׁ וּבָרָד רְכוּבִים (צריך לומר דְּבוּבִים) זֶה בָּזֶה, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעָה מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְהָלְכוּ וְעָשׂוּ מִלְחַמְתּוֹ לַעֲשׂוֹת נֵס בְּתוֹךְ נֵס, הָדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כה, ב) "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו". אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִכְפַר חֲנִין, "הַמְשֵׁל", זֶה מִיכָאֵל, "וָפַחַד", זֶה גַּבְרִיאֵל, לֹא זֶה מַזִּיק אֶת זֶה וְלֹא זֶה מַזִּיק אֶת זֶה. תָּנָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. הָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם, וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ, וְהֵן דָּרִים זֶה עִם זֶה וְאֵינָן מַזִּיקִין זֶה אֶת זֶה. [הָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם, וְמַלְאָךְ שֶׁל אֵשׁ, וְהֵם דָּרִים זֶה עִם זֶה]. אָמַר רַב אָבִין, לֹא סוֹף דָּבָר בֵּין מַלְאָךְ לְמַלְאָךְ, אֶלָּא אֲפִלּוּ מַלְאָךְ עַצְמוֹ, חֶצְיוֹ אֵשׁ וְחֶצְיוֹ מַיִם, וְהוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בּוֹ, דִּכְתִיב "וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִיָּמֶיהָ לֹא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה, וְלֹא מַזָּל חָמִי מַה דְּקַדְמוֹי. אָמַר רַבִּי [לֵוִי], כֻּלְּהוֹן סָלְקִין כְּהֲדֵין דִּסָלְקִין בְּסֻלָּמָא, הָפוּךְ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב) "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו".

980

The Wheat Spared by Wonder and Pharaoh's Confession

Yalkut Shimoni on Torah 186:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And the wheat and the spelt were not struck, for they are afilot" (Exodus 9:32). What is "afilot"? The Holy One, blessed be He, worked wonders [pela'im] with them. Rabbi Judah says: they were late-ripening. Rabbi Pinchas said to him: is it not written, "and every herb of the field" [was struck]? And you say it was because they were small that they were not struck? Rather, the Holy One, blessed be He, worked wonders with them. "The LORD is righteous, and I and my people are the wicked ones" (Exodus 9:27). He justified the judgment against himself. And what reward did he take for this? That they were given a place of burial, as it is said, "You stretched out Your right hand, the earth swallowed them" (Exodus 15:12). The wicked do not give thanks until He brings plagues upon them, but the righteous are not so; therefore it is said, "Sing for joy, O righteous ones, in the LORD" (Psalms 33:1), as it is said, "And all the people saw and sang." It is not written here, "Sing for joy, O righteous ones, the LORD," but rather "in the LORD" - at the time when they see Him. So it says, "And Israel saw the great hand" (Exodus 14:31), and they began to sing, "Then Moses sang" (Exodus 15:1). "When I go out of the city" (Exodus 9:29). Here is an argument from the lighter to the weightier: if prayer, which is the lighter, was not possible in Egypt [proper], how much more so speech [of prophecy], which is the weightier. And what is written, "the LORD said to Moses and to Aaron in the land of Egypt" (Exodus 12:1) - that was outside the metropolis.

Original Hebrew

(שמות ט כה-לג) וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה. מַהוּ כִּי אֲפִילֹת. פְּלָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְקוּשׁוֹת הָיוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי פִּנְחָס, וַהֲלֹא כְּתִיב וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, וְאַתְּ אַמְרֵת בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ קְטַנּוֹת לֹא נֻכּוּ, אֶלָּא פְּלָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם. (שמות ט כז) ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים. הִצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין, וּמַה שָּׂכָר נָטַל עַל כָּךְ, שֶׁנִּתַּן לָהֶם מְקוֹם קְבוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, יב) "נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ". הָרְשָׁעִים אֵינָן מְרַנְּנִין עַד שֶׁהוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת, [אֲבָל הַצַּדִּיקִים אֵינָן כֵּן], לְכָךְ נֶאֱמַר (תהלים לג, א) "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה'", שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנוּ", "רַנְּנוּ צַדִּיקִים ה'" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בַּה', בִּזְמַן שֶׁהֵן רוֹאִין אוֹתוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות יד, לא) "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה", הִתְחִילוּ מְרַנְּנִין (שמות טו, א) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה". כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה תְּפִלָּה קַלָּה לֹא הָיָה בְּמִצְרַיִם, דִּבּוּר חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן, וּמַה שֶּׁכָּתוּב (שמות יב, א) ["וַיֹּאמֶר] ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", חוּץ לַכְּרַךְ.

981

The Elgavish Hailstones Held in the Air Until Gog and Magog

Yalkut Shimoni on Torah 186:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Our Rabbis taught: One who sees the elgavish stones must give thanks and praise to the Omnipresent. What is the meaning of elgavish? It was taught: they stood still upon a man (al-gav-ish) and they came down upon a man. They stood still upon a man: this is Moses, as it is said, "Now the man Moses was very humble" (Numbers 12:3), and it is written, "the thunders and the hail ceased, and the rain did not pour down to the earth." And they came down upon a man: this is Joshua, as it is said, ["a man in whom is spirit," and it is written] "And it came to pass, as they fled before Israel, while they were at the descent of Beth-horon, that the LORD cast down great stones from heaven upon them" (Joshua 10:11). "The thunders and the hail ceased." And where do they rest? Our Rabbis said: they hang suspended in the air until Gog and Magog come, as it is said, "and an overflowing rain, and great hailstones." "And Pharaoh saw that there was relief" (Exodus 8:11). So it is with the wicked: when they see that trouble has come upon them, they humble themselves; when the trouble passes and they see the relief, they return to their evil deeds. The nations of the world add sin upon sin, but of Israel it is said, "Your iniquity is finished, O daughter of Zion; He will exile you no more" (Lamentations 4:22), and the Holy One, blessed be He, gathers them into Jerusalem, as it is said, "Let the redeemed of the LORD say so, whom He has redeemed from the hand of the adversary, and gathered them out of the lands, from the east and from the west, from the north and from the sea" (Psalms 107:2-3).

Original Hebrew

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ. הָרוֹאֶה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן הוֹדָאָה וְשֶׁבַח לַמָּקוֹם. מַאי אֶלְגָּבִישׁ. תָּנָא, שֶׁעָמְדוּ עַל גַּב אִישׁ וְיָרְדוּ [עַל גַּב אִישׁ]. עָמְדוּ עַל גַּב אִישׁ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ג) "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד", וּכְתִיב וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה, וְיָרְדוּ עַל גַּב אִישׁ, זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר ["אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ", וּכְתִיב] (יהושע י, יא) "וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי (בְּנֵי) יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם". וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד. וְהֵיכָן שָׁרוּי. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, נִתְלָה בָּאֲוִיר עַד שֶׁיָּבֹא גּוֹג וּמָגוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר "וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ". (שמות ט לד) (שמות ח, יא) "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה". כָּךְ הָרְשָׁעִים, כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁהַצָּרָה בָּאָה עֲלֵיהֶן הֵן מַכְנִיעִין עַצְמָן, כְּשֶׁהַצָּרָה הוֹלֶכֶת וְרוֹאִין אֶת הָרְוָחָה, חוֹזְרִין לְמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹסִיפִין וְחוֹטְאִין, אֲבָל יִשְׂרָאֵל (איכה ד, כב) "תָּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיסָן לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קז, ב ג) "יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם".

982

How Awesome Are Your Works and the Enemies Who Become Liars

Yalkut Shimoni on Torah 186:4CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

This is what Scripture says: "Say to God, How awesome are Your works" (Psalms 66:3). Rabbi Eliezer the son of Rabbi Yose the Galilean says: Say to the good Workman, well done, "How awesome are Your works" -- how fearsome are these instruments of Yours, where the slain slay their slayers, and the impaled impale those who impaled them, and those drowned in the sea drown those who drowned them. "Through the greatness of Your power Your enemies submit themselves to You" (Psalms 66:3) -- they will lie, and Your enemies will be made to cringe. Nebuchadnezzar said, "Blessed be the God of Shadrach, Meshach, and Abed-nego." Pharaoh said, "I do not know the LORD" (Exodus 5:2), and he became a flatterer and said, "The LORD is righteous." He had said, "Neither will I let Israel go" (Exodus 5:2). The Holy One, blessed be He, said to him: Come to Pharaoh, and through your hand he will send them out, as it is said, "He sent Moses His servant, and Aaron whom He had chosen." "And He brought forth His people with gladness" (Psalms 105:43).

Original Hebrew

פרשת בא(שמות י א) זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "אִמְרוּ לֵאלֹהִים מָה נוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אִמְרוּ לְפֹעֲלָא טָבָא יִישַׁר "מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ", מַה דְחִילִין אִינּוּן מַנִגַנְיָא דִּידָךְ הַנֶּהֱרָגִין הוֹרְגִין אֶת הוֹרְגֵיהֶן וְהַנִּצְלָבִין צוֹלְבִין אֶת צוֹלְבֵיהֶן וְהַנִּשְׁקָעִים בַּיָּם שׁוֹקְעִין אֶת שׁוֹקְעֵיהֶן (תהלים שם) "בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ", יְשַׁקְּרוּ וְיֵעָשׂוּ אוֹיְבֶיךָ כַּחֲשִׁים, נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר "בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַך מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ" פַּרְעֹה אָמַר, (שמות ה, ב) "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'", נַעֲשָׂה כָּחֲשָׁן אָמַר "ה' הַצַּדִּיק", הוּא אָמַר (שמות ה, ב) "גַּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְעַל יָדְךָ יְשַׁלַּח שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ". (שם מג) וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן.

983

Resh Lakish Teaches That the Earth Has a Body Like a Human

Yalkut Shimoni on Torah 186:5CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And it covered the eye of the land" (Exodus 10:5). Rabbi Shimon ben Lakish said: everything the Holy One, blessed be He, created in a human being, He created in the earth. A human has a head, and the earth has a head, as it is said, "and the chief part of the dust of the world" (Proverbs 8:26). A human has eyes, and the earth has eyes, as it is said, "and it covered the eye of the whole land" (Exodus 10:15). A human has ears, and of the earth it is written, "Hear, O heavens, and give ear, O earth." A human has a mouth, and the earth, "and the earth opened its mouth" (Numbers 16:32). A human has hands, and the earth, "and behold, the land is broad on both sides (literally, broad of hands)." A human has an arm, and it is written, "and underneath are the everlasting arms" (Deuteronomy 33:27). A human has a navel, and it is written, "those who dwell at the navel of the earth" (Ezekiel 38:12). A human has thighs, and the earth, "and I will gather them from the thighs (uttermost parts) of the earth." A human has feet, and it is written, "but the earth abides forever" (Ecclesiastes 1:4). A human eats, and it is written, "a land that devours its inhabitants" (Numbers 13:32). A human drinks, and the earth, "it drinks water from the rain of heaven" (Deuteronomy 11:11). A human shakes, and the earth, "and the earth quaked." A human becomes drunk, and it is written, "the earth reels to and fro like a drunkard" (Isaiah 24:20). A human vomits, and it is written, "and the land vomited out its inhabitants." And just as a woman gives birth, so does the earth, as it is said, "Shall a land be brought forth in one day? Shall a nation be born at once?" (Isaiah 66:8) -- these are Israel, for in a single moment the Holy One, blessed be He, brings them and gathers them into Jerusalem, as it is said, "and you shall say in your heart, Who has borne me these?" (Isaiah 49:21). The Holy One, blessed be He, says to her: By your life, in a brief moment I will gather your exiles, for so said Isaiah, "Lift up your eyes round about and see."

Original Hebrew

(שמות י ה) וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָדָם בָּרָא בָּאָרֶץ, אָדָם יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ וְהָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ רֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כו) "וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל", אָדָם יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם וְהָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ עֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י, טו) "וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ", אָדָם יֵשׁ לוֹ אָזְנַיִם, וּבָאָרֶץ כְּתִיב "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ", אָדָם יֵשׁ לוֹ פֶּה, וְהָאָרֶץ, (במדבר טז, לב) "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ", אָדָם יֵשׁ לוֹ יָדַיִם, וְהָאָרֶץ, "וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם", אָדָם יֵשׁ לוֹ זְרוֹעַ, וּכְתִיב (דברים לג, כז) "וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם", אָדָם יֵשׁ לוֹ טַבּוּר, וּכְתִיב (יחזקאל לח, יב) "יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ", אָדָם יֵשׁ לוֹ יְרֵכַיִם וְהָאָרֶץ, "וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ", אָדָם יֵשׁ לוֹ רַגְלַיִם, וּכְתִיב (קהלת א, ד) "וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת", הָאָדָם אוֹכֵל, וּכְתִיב (במדבר יג, לב) "אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ", הָאָדָם שׁוֹתֶה, וְהָאָרֶץ (דברים יא, יא) "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם", אָדָם מִתְגַּעֵשׁ וְהָאָרֶץ, "וַתִּגְעַשׁ הָאָרֶץ". אָדָם מִשְׁתַּכֵּר, וּכְתִיב (ישעיה כד, כ) "נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר", אָדָם מֵקִיא, וּכְתִיב "וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ", וּכְשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת כָּךְ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו, ח) "הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּפַעַם אַחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאָן וּמַכְנִיסָן לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם מט, כא) "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה", אוֹמֵר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיָּיִךְ, לְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי מְקַבֵּץ גָּלוּתֵךְ, שֶׁכָּךְ אָמַר יְשַׁעְיָה "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי וְגוֹ'. (שמות י יט) וַיָּבֵא אַרְבֶּה וְחָסִיל וְסָלְעָם וְאָכַל יֶתֶר הַבָּרָד, אָז שָׂמְחוּ מִצְרַיִם וַיָּצוּדוּ מֵהֶם לָרֹב מְאֹד וַיִּמְלְחוּם, וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה, גַּם מֵהַמְּלוּחִים לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד.

984

The Plague of Darkness Thick and Tangible from Gehinnom

Yalkut Shimoni on Torah 186:6CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And the LORD said to Moses, Stretch out your hand toward heaven" (Exodus 10:21). This is what Scripture says: "He sent darkness, and made it dark" (Psalms 105:28). The darkness the Holy One, blessed be He, sent upon the Egyptians was very severe. Rabbi Acha said: because they did not accept the dominion of the Holy One, blessed be He, upon themselves. Rabbi Acha said: what is the meaning of "they did not rebel against His word"? Because they exchanged the word of the Holy One, blessed be He, "He sent darkness, and made it dark." The Holy One, blessed be He, said to the ministering angels: are the Egyptians fit to be smitten with darkness? Immediately they all agreed as one and did not change their word. What is the meaning of "He sent darkness, and made it dark"? To what may the matter be compared? To a king whose servant offended him, and he said to one of his men, Go and strike him fifty lashes, and the man went and struck him a hundred. So the Holy One, blessed be He, sent darkness upon Egypt and the darkness added to itself. From where did that darkness come? Rabbi Yehudah and Rabbi Nechemyah: [Rabbi Yehudah says, from the darkness above, and Rabbi Nechemyah] says, from the darkness of Gehinnom. Rabbi Yehudah bar Rabbi says: with what are the wicked covered in Sheol? With darkness. Chizkiyah says: this barrel, with what do they cover it? With an earthenware lid from its own kind; just as it is of clay, so they cover it with a vessel of clay. So too the wicked, of whom it is written, "their deeds are in the dark" (Isaiah 29:15); therefore the Holy One, blessed be He, covers over them the deep, which is darkness, as it is said, "and darkness was upon the face of the deep" (Genesis 1:2). And how thick was that darkness? [Our Rabbis said, as thick as a] kordina coin, [as it is said] "and let there be a darkness that may be felt" -- [for it had substance in it]. There were seven days of darkness upon Egypt. During the first three days, whoever was sitting and wished to stand could stand, and whoever was standing and wished to sit could sit; but during the other three days, whoever was sitting could not stand and whoever was standing could not sit. And which was the seventh day? It was the seventh day at the sea, as it is said, "and there was the cloud and the darkness" -- the cloud was darkening for the Egyptians and giving light to Israel, as it is written, "but all the children of Israel had light in their dwellings." And the Israelites would enter the houses of the Egyptians and see all that they had. And when the Holy One, blessed be He, said to them, "every woman shall ask of her neighbor" (Exodus 3:22), the Israelites would come to them and say, Lend me that vessel you have, and the Egyptian would say, I have none, and the Israelite would say, I know that you have it, and here it is in your chest, it is in such-and-such a place, I saw it in your hand; and he would lend him that vessel. And how did the Israelites know? Only because of those days of darkness. And from the plague of darkness and the plague of blood Israel grew rich. "And there was thick darkness for the Egyptians, but for Israel there was light in their dwellings." And when the Egyptians pursued, what is written? "And there was the cloud and the darkness." If a cloud, why darkness? If darkness, why a cloud? It had two faces: light for Israel and darkness for the Egyptians. And so, "For behold, darkness shall cover the earth, and thick darkness the peoples, but upon you the LORD will shine, and His glory will be seen upon you" (Isaiah 60:2). "You shall also give into our hands" (Exodus 10:25) [is written in section 92].

Original Hebrew

(שמות י כא-כג) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קה, כח) "שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁיךְ", חֹשֶׁךְ שֶׁשָּׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִצְרִיִּם הָיָה קָשֶׁה הַרְבֶּה. רַבִּי אָחָא אָמַר, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ מָרוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. רַבִּי אָחָא אָמַר, מַהוּ "לֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ", עַל שֶׁהֵמִירוּ דְּבָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁיךְ". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, רְאוּיִין הֵן הַמִּצְרִיִּים לִלְקוֹת בַּחֹשֶׁךְ. מִיָּד הִסְכִּימוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד וְלֹא הֵמִירוּ. מַהוּ "שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁיךְ", לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַבְדוֹ עָלָיו וְאָמַר לְאֶחָד לֵךְ וְהַכֵּה אוֹתוֹ חֲמִשִּׁים וְהָלַךְ וְהִכָּה אוֹתוֹ מֵאָה, כָּךְ שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֹשֶׁךְ עַל מִצְרַיִם וְנִתְוַסֵּף הַחֹשֶׁךְ, הֱוֵי "שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַחְשִׁיךְ". מֵהֵיכָן הָיָה אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, [רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵחֹשֶׁךְ שֶׁל מָעְלָה, וְרַבִּי נְחֶמְיָה] אוֹמֵר, מֵחֹשֶׁךְ שֶׁל גֵיהִנָּם. רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אוֹמֵר, בַּמֶּה הָרְשָׁעִים מִתְכַּסִּין בִּשְׁאוֹל, בְּחֹשֶׁךְ. חִזְקִיָּה אוֹמֵר, הַגִּיגִית הַזּוֹ בַּמֶּה מְכַסִּין אוֹתָהּ, בִּכְלִי חֶרֶס מִנֵּיהּ וּבֵיהּ, כְּשֵׁם שֶׁהִיא שֶׁל חֶרֶס כָּךְ מְכַסִּין אוֹתָהּ בִּכְלִי חֶרֶס, כָּךְ הָרְשָׁעִים מַה כְּתִיב בָּהֶן (ישעיה כט, טו) "וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם", לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַסֶּה עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּהוֹם שֶׁהִיא חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ב) "וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם". וְכַמָּה עָבְיוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ, [רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עָבֶה כְּדִינָר] קוֹרְדִּינָא, [שֶׁנֶּאֱמַר] וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ, [שֶׁהָיָה בּוֹ מַמָּשׁ]. שִׁבְעָה יָמִים שֶׁל חֹשֶׁךְ הָיָה עַל מִצְרַיִם, שְׁלוֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים מִי שֶׁהָיָה יוֹשֵב וּמְבַקֵּשׁ לַעֲמֹד עוֹמֵד וּמִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד אִם הָיָה מְבַקֵּשׁ לֵישֵׁב יוֹשֵׁב, וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים אֲחֵרִים מִי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד וּמִי שֶׁעוֹמֵד לֹא הָיָה יָכוֹל לֵישֵׁב. וְאֵיזֶה יוֹם שְׁבִיעִי, זֶה יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל יָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ", הָיָה הֶעָנָן [מַחְשִׁיךְ] לְמִצְרַיִם וּמֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְבָתֵּיהֶן שֶׁל מִצְרִיִּים וְרוֹאִין כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶן, וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, כב) "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ" הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין אֶצְלָם וְאוֹמְרִים לָהֶם, הַשְׁאִילֵנִי אֹתוֹ הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ לְךָ, וְהוּא אוֹמֵר, אֵין לִי, וְאוֹמֵר לוֹ, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ וַהֲרֵי הוּא בְּתוֹךְ הַתֵּיבָה שֶׁלְּךָ, הֲרֵי הוּא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, רָאִיתִי אוֹתוֹ בְּיָדְךָ, וְהָיָה מַשְׁאִילוֹ אוֹתוֹ הַכְּלִי. וּמֵהֵיכָן הָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין, אֶלָּא בְּאוֹתָן יְמֵי הַחֹשֶׁךְ. וּמִמַּכַּת חֹשֶׁךְ וּמִמַּכַּת דָּם הֶעֱשִׁירוּ יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה לְמִצְרַיִם, וּלְיִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם, וּכְשְׁרָדְפוּ מִצְרַיִם מַה כְּתִיב "וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ", אִם עָנָן לָמָּה חֹשֶׁךְ, אִם חֹשֶׁךְ לָמָּה עָנָן, דּוּ פַּרְצוּפִין הָיוּ, אוֹר לְיִשְׂרָאֵל וְחשֶׁךְ לְמִצְרַיִם. וְכֵן (ישעיה ס, ב) "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה". (שמות י כה) גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ [כָּתוּב בְּרֶמֶז צ"ב].

985

Speak Please in the Ears of the People to Ask Egypt for Silver

Yalkut Shimoni on Torah 186:7CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"Speak now (na) in the ears of the people" (Exodus 11:2). The word na means nothing but a term of request. The Holy One, blessed be He, said to Moses: I ask of you, say to Israel, I beg of you, ask of the Egyptians vessels of silver and vessels of gold, so that the righteous one [Abraham] should not say, "and they shall serve them, and they shall afflict them" (Genesis 15:13) He fulfilled with them, but "and afterward they shall come out with great wealth" He did not fulfill with them. They said to him: Would that we might go out with our own bodies! To what may the matter be compared? To a man who was imprisoned in jail, and they said to him, Tomorrow your master will release you and give you much money. He said to them, I beg of you, take me out now, and I am not asking for money.

Original Hebrew

(שמות יא ב) דַבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם. אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בַּקָּשָׁה מִמְּךָ, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, שַׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק (בראשית טו, יג) "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם" קִיֵּם בָּהֶן, "וְאֲחַרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" לֹא קִיֵּם בָּהֶן. אָמְרוּ לוֹ, וּלְוַאי שֶׁנֵּצֵא בְּעַצְמוֹתֵינוּ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אָמְרוּ לוֹ, לְמָחָר מַתִּיר אוֹתְךָ רַבְּךָ וְנוֹתֵן לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה, אָמַר לָהֶם, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הוֹצִיאוּנִי עַכְשָיו וְאֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ מָמוֹן.

986

About Midnight Moses Spoke and the Firstborn of Egypt Died

Yalkut Shimoni on Torah 186:8CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And Moses said, Thus says the LORD, About midnight I will go out into the midst of Egypt" (Exodus 11:4). What is the meaning of "about midnight"? If you say that the Holy One, blessed be He, also said to him "about midnight" -- is there any doubt in heaven? Rather, He said to him: tomorrow at midnight exactly as now; and Moses came and said "about midnight." And David, how did he know? David had a sign: a harp hung above David's bed, and so on. Rabbi Zeira said: in truth Moses surely knew, and David also surely knew; but why did David need a harp? To wake himself from sleep. And as for Moses, the reason he said "about midnight" is that he thought, perhaps Pharaoh's astrologers will err and say Moses is a liar, for the master said: train your tongue to say "I do not know," lest you be caught in a falsehood. Rav Ashi said: Moses our teacher was standing at the half of the night of the thirteenth as it became the fourteenth, at midnight, and thus Moses said to them, Tomorrow, exactly as now, I will go out into the midst of Egypt. This is what Scripture says: "He confirms the word of His servant" (Isaiah 44:26) -- this is Moses, of whom it is written, "Not so My servant Moses" (Numbers 12:7). "And performs the counsel of His messengers" -- [this is Moses], of whom it is written, "and He sent an angel and brought us out of Egypt." The Holy One, blessed be He, said to Moses: Go, say to Israel, Thus says the LORD, About midnight I go out. The Holy One, blessed be He, said: I have already written and said, "My servant Moses is faithful in all My house" (Numbers 12:7), and shall Moses appear as a liar? Rather, he said "about midnight," so too I will act about midnight. David said, "At midnight I will rise to give thanks to You because of Your righteous judgments" (Psalms 119:62) -- for the judgments You brought upon Egypt and for the kindness You did with our fathers in Egypt, who had no commandments by which to be redeemed, and You gave them two commandments, the blood of the Passover and the blood of circumcision. Rabbi Shimon ben Yochai taught: Moses, who does not know the times and moments of the night exactly, therefore came and said "about midnight"; but the Holy One, blessed be He, who knows the times and moments of the night, therefore entered at the precise hairsbreadth of midnight. "And every firstborn shall die" (Exodus 11:5): the firstborn of a man, the firstborn of a woman, the firstborn male, the firstborn female. How so? One man came upon ten women and they bore ten sons; all of them are found to be firstborn of women. Ten men came upon one woman and she bore ten sons; all of them are found to be firstborn of men. Consider the case where there is no firstborn at all, neither of a man nor of a woman -- and how do I fulfill "there was not a house where there was not one dead" (Exodus 12:30)? Rabbi Abba bar Acha said: the head of the household died, as it is said, ["the eldest, for he was not] a firstborn, yet his father made him head." It was taught in the name of Rabbi Natan: on the day the firstborn of one of them died, his portrait was painted within the house, and on that day it was crushed and ground and scattered, and it was as grievous to them as if they had buried him that very day. Rabbi Yudan said: because the Egyptians used to bury within their houses, the dogs would enter through the openings and drag out the firstborn and feed on them, and it was as grievous to them as if they had buried them that very day. "From the firstborn of Pharaoh": this tells that Pharaoh was a firstborn. And all the firstborn went to their fathers and said to them: Because Moses said, every firstborn shall die, and everything Moses has said against this people has come upon them. So come, let us bring out these Hebrews from among us; and if not, these people will die. They said: ten sons belong to each one of us; let one of them die, but we will not bring out these Hebrews. They said: rather, the remedy of the matter is, let us go to Pharaoh, who is a firstborn; perhaps he will have pity on himself and bring out these Hebrews from among us. They went to Pharaoh and said to him: Because Moses said, every firstborn shall die, and everything he has said against this people has come upon them, therefore rise and bring out these Hebrews from among us; and if not, these people will die. He said: Go and break their legs! I say, whether my life or the life of these Hebrews, and you say, let the Hebrews go! Immediately the firstborn went out and killed sixty myriads of their fathers. Rabbi Avin in the name of Rabbi Yehudah ben Pazi: Batyah the daughter of Pharaoh was a firstborn; by what merit was she saved? By the prayer of Moses, as it is said, "her lamp does not go out by night" (Proverbs 31:18) -- it is written "by leil (night)," as you say, "a night of watching" (Exodus 12:42). "Until the firstborn of the maidservant": Rav Huna in the name of Rabbi Acha in the name of Rabbi Eliezer the son of Rabbi Yose the Galilean: even the maidservants who were sold to the mill would say, We desire our enslavement, and let Israel remain in their enslavement. Rabbi Yehudah ben Pazi said: it is a tradition of aggadah that when Sarah went down to Egypt they bound her to the mill. "And every firstborn of beast": Rav Huna said, if a person sinned, what did the beast sin? Rather, because the Egyptians worshipped the lambs, so that the Egyptians should not say, Our deity is strong, for it brought punishment upon us; our deity is strong, for it stood up for itself; our deity is strong, for no punishment ruled over it. Rabbi Zechariah the son-in-law of Rabbi Levi said: the Master of mercy does not touch lives first. From whom do you learn this? From Job: "the oxen were plowing," "the Chaldeans formed three bands," and only afterward, "and he took a potsherd to scrape himself with." So too with Machlon and Chilyon: first their horses and camels died, and afterward he himself died, "and Elimelech died," and afterward they died, as it is said, "and they both died as well." And so too the plagues that come upon a person: first it begins with his house; if he repents, it requires removal of stones, "and they shall remove the stones" (Leviticus 14:40); if he does not repent, it requires demolition, "and he shall break down the house" (Leviticus 14:45); and afterward it begins with his garments; if he repents, they require tearing, "and he shall tear it out of the garment" (Leviticus 13:56); and if he does not repent, it requires burning, "and he shall burn the garment" (Leviticus 13:52); and afterward it begins with his body; if he repents, he repents, and if not, "he shall dwell alone; outside the camp shall his dwelling be" (Leviticus 13:46). So too in Egypt: first the attribute of justice struck their property, "and He struck their vines and their fig trees, and gave their cattle over to the hail," and afterward, "and He struck all the firstborn in their land."

Original Hebrew

(שמות יא ד) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. מַאי כַּחֲצֹת, אִלֵימָא דְּאָמַר לֵיהּ נַמִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּחֲצֹת, וּמִי אִיכָּא סְפֵקָא בָּרָקִיעַ, אֶלָּא דְּאָמַר לֵיהּ לְמָחָר בַּחֲצוֹת כִּי הַשְׁתָּא, וַאֲתָא אִיהוּ וְאָמַר כַּחֲצֹת. וְדָוִד מִנָּא הֲוָה יָדַע. דָּוִד סִימָנָא הֲוָה לֵיהּ, כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד וְכוּ'. רַבִּי זֵירָא אָמַר, לְעוֹלָם מֹשֶׁה מֵידַע הֲוָה יָדַע, דָּוִד נַמִי מֵיּדַע הֲוָה יָדַע, אֶלָּא דָּוִד כִּנּוֹר לָמָּה לֵיהּ, לְאִיתְּעוּרֵיה מִשְׁנָתֵיהּ. וּמֹשֶׁה, הָא דְּאָמַר כַּחֲצֹת סָבַר שֶׁמָּא יִטְעוּ אִצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה וְיֹאמְרוּ מֹשֶׁה בַּדַּאי הוּא, דְּאָמַר מַר, לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה וְתֵאָחֵז. רַב אַשִׁי אָמַר, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּפַלְגָּא אוֹרְתָא דִּתְלֵיסַר נַגְהֵי אַרְבִּסַר פַּלְגָּא דְּלֵילְיָא הֲוָה קָאי, וְהַכִי קָאָמַר לְהוּ מֹשֶׁה, לְמָחָר כִּי הַשְׁתָּא אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מד, כו) "מֵקִים דְּבַר עַבְדוֹ" זֶה מֹשֶׁה דִּכְתִיב בֵּהּ (במדבר יב, ז) "לֹא כֵן עַבְדִי מֹשֶׁה". (ישעיה שם) "וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים", [זֶה מֹשֶׁה], דִּכְתִיב "וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ וַיוֹצִיאֶנּוּ מִמִּצְרָיִם", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּבָר כָּתַבְתִּי וְאָמַרְתִּי (במדבר יב, ז) "עַבְדִי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", וִיהֵא מֹשֶׁה נִרְאֶה כִּמְכַזֵּב, אֶלָּא הוּא אָמַר כַּחֲצִי הַלַּיְלָה אַף אֲנִי כַּחֲצִי הַלַּיְלָה. דָּוִד אָמַר, "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְפְּטֵי צִדְקֶךָ", עַל מִשְׁפָּטִים שֶׁהֵבֵאתָ עַל מִצְרַיִם וְעַל צְדָקָה שֶׁעָשִׂית עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא הָיוּ בְּיָדָן מִצְווֹת שֶׁיִּגָּאֲלוּ בָּהֶן וְנָתַתָּ לָהֶן שְׁתֵּי מִצְווֹת דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה. תָּנִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מֹשֶׁה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא עִתּוֹתָיו וְלֹא רְגָעָיו שֶׁל לַיְלָה, לְפִיכָךְ הוּא נִכְנַס וְאָמַר כַּחֲצֹת, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ עִתּוֹתָיו וּרְגָעָיו שֶׁל לַיְלָה לְפִיכָךְ נִכְנַס כְּחוּט הַשַׂעֲרָה. (שמות יא ה) וּמֵת כָּל בְּכוֹר. בְּכוֹר לְאִישׁ בְּכוֹר לְאִשָּׁה בְּכוֹר לְזָכָר בְּכוֹר לִנְקֵבָה. הָא כֵּיצַד, אִישׁ אֶחָד בָּא עַל עֶשֶׂר נָשִׁים וְהֵן יוֹלְדוֹת עֲשָׂרָה בָּנִים נִמְצְאוּ כֻּלָּן בְּכוֹרֵי נָשִׁים. עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בָּאִים עַל אִשָּׁה אַחַת וְהִיא יוֹלֶדֶת עֲשָׂרָה בָּנִים נִמְצְאוּ כֻּלָּן בְּכוֹרֵי אֲנָשִׁים. הַגַּע עַצְמְךָ שֶׁאֵין שָׁם בְּכוֹר לֹא לְאִישׁ וְלֹא לְאִשָּׁה, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (שמות יב, ל) "כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת", אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר אָחָא, אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל בַּיִת הָיָה מֵת, כְּמָא דְּאַת אָמַר, ["שִׁמְרִי] הָרֹאשׁ כִּי לֹא [הָיָה] בְכוֹר וַיְשִׂימֵהוּ אָבִיהוּ לְרֹאשׁ". תָּנִי בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן, בְּיוֹם שֶׁמֵּת בְּכוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן הָיָה צַר אִיקוּנִין שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיְתָה נִדֶּקֶת וְנִשְחֶקֶת וְנִזֶּרֶת וְהָיָה קָשֶׁה עָלֵיהֶן כְּאִלּו בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם קְבָרוּם. אָמַר רַבִּי יוּדַן, לְפִי שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים קוֹבְרִין בְּתוֹךְ בָּתֵיהֶן וְהָיוּ הַכְּלָבִים נִכְנָסִין דֶּרֶךְ הַכּוּכִין וּמְשַמְּטִין הַבְּכוֹרוֹת וּמִתְעַדְּנִין בָּהֶן וְהָיָה קָשֶׁה עָלֵיהֶן כְּאִלּו בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם קְבָרוּם. מִבְּכוֹר פַּרְעֹה. מַגִּיד שֶׁפַּרְעֹה הָיָה בְּכוֹר, וְנִכְנְסוּ כָּל הַבְּכוֹרוֹת אֵצֶל אֲבוֹתֵיהֶן וְאָמְרוּ לָהֶם, בְּגִין דְּאָמַר מֹשֶׁה וּמֵת כָּל בְּכוֹר וְכָל מַה דְּאָמַר מֹשֶׁה עַל הֲלֵין עַמָּא אֲתָא עֲלֵיהוֹן. אֶלָּא אֵיתוּן וְנַפִּיק אִלֵּין עִבְרָאֵי מִבֵּינָנָא. וְאִי לָא, אִלֵּין עַמָּא מַיְיתִּין. אָמְרִין, עֲשָׂרָה בְּנִין לְחַד מִנָּן, יָמוּת חַד מִנְּהוֹן וְלָא יִפְּקוּן אִלֵּין עִבְרָאֵי. אַמְרִין, אֶלָּא סַמָּא דְּמִלְתָא, נֵיזִיל לַן לְגַבֵּי פַּרְעֹה דְּהוּא בְּכוֹר, דִּילְמָא דְּהוּא חַיִיס עַל נַפְשֵׁיהּ וּמַפִּיק אִלֵּין עִבְרָאֵי מִבֵּינָנָן. אָזְלוּן לְגַבֵּי פַּרְעֹה, אָמְרוּ לוֹ, בְּגִין דְּאָמַר מֹשֶׁה וּמֵת כָּל בְּכוֹר וְכָל מַה דְּאָמַר עַל הֲלֵין עַמָּא אֲתָא עֲלֵיהוֹן וּכְדָא קוּם וְאַפִיק אִלֵּין עִבְרָאֵי מִבֵּינָנָן וְאִם לָאו אִלֵּין עַמָּא מַיְיתִּין. אָמַר, צְאוּ וְקַּפְּחוּ שׁוֹקֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ, אֲנָא אָמַר אִי נַפְשַׁאִי אִי נַפְשֵׁיהוֹן דְאִלֵּין עִבְרָאֵי וְאַתּוּן אַמְרִי יִזְּלוּן עִבְרָאֵי, מִיָּד יָצְאוּ הַבְּכוֹרוֹת וְהָרְגוּ בַּאֲבוֹתֵיהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה בְּכוֹרָה הָיְתָה, בִּזְכוּת מַה נִצּוֹלָה, בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי לא, יח) "לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָ נֵרָהּ", לֵיל כְּתִיב, כְּמָא דְּאַת אָמַר (שמות יב, מב) "לֵיל שִׁמֻּרִים". עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אָחָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, אֲפִילּוּ שְׁפָחוֹת הַנִּמְכָּרוֹת לְרֵחַיִם הָיוּ אוֹמְרוֹת רְצוֹנֵנוּ בְּשִׁעְבּוּדֵנוּ וְיִשְׂרָאֵל בְּשִׁעְבּוּדָן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, מַסֹּרֶת אֲגָדָה הִיא, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדָה שָׂרָה לְמִצְרַיִם כַּדְּנוּהָ לָרֵחַיִם (אֲסָרוּה לָרֵחַיִם). וְכָל בְּכוֹר בְּהֵמָה. רַב הוּנָא אָמַר, אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מַה חָטְאָה. אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים מִשְׁתַּחֲוִים לַטְּלָאִים, שֶׁלֹּא יְהוּ הַמִּצְרִים אוֹמְרִים קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ שֶׁהֵבִיאָה עָלֵינוּ אֶת הַפֻּרְעָנוּת, קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ שֶׁעָמְדָה עַל עַצְמָהּ. (קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ) שֶׁלֹּא שָׁלַט בָּהּ פֻּרְעָנוּת. רַבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי לֵוִי אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים נוֹגֵעַ בִּנְפָשׁוֹת תְּחִלָּה. מִמִּי אַתָּה לָמֵד, מֵאִיּוֹב "הַבָּקָר הָיוּ חוְֹרשׁוֹת" "כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים".. וְאַחַר כַּךְ "וַיִּקַּח לוֹ חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ". אַף בְּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, בִּתְחִלָּה מֵתוּ סוּסֵיהֶן וּגְמַלֵּהֶן וְאַחַר כַּךְ מֵת הוּא, "וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ", וְאַחַר כַּךְ מֵתוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ה) "וַיָּמוּתוּ גַם שְׁנֵיהֶם",. וְאַף נְגָעִים הַבָּאִין עַל הָאָדָם בַּתְּחִלָּה הוּא מַתְחִיל בְּבֵיתוֹ, אִם חָזַר בּוֹ טָעוּן חֲלִיצָה, (ויקרא יד, מ) "וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים", אִם לֹא חָזַר בּוֹ טָעוּן נְתִיצָה (שם מה) "וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת", וְאַחַר כַּךְ הוּא מַתְחִיל בִּבְגָדָיו, אִם חָזַר בּוֹ טְעוּנִין קְרִיעָה (שם יג, נו) "וְקָרַע אֹתוֹ מִן הַבֶּגֶד", וְאִם לֹא חָזַר בּוֹ טָעוּן שְׂרֵפָה (שם נב) "וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד", וְאַחַר כַּךְ הוּא מַתְחִיל בְּגוּפוֹ, אִם חָזַר חוֹזֵר וְאִם לָאו, (שם מו) "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֵה מוֹשָׁבוֹ". אַף בְּמִצְרַיִם כֵּן, בַּתְּחִלָּה פָּגְעָה מִדַּת הַדִּין בְּמָמוֹנָם, "וַיַּךְ גַפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם" וְאַחַר כַּךְ (שם לה) "וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר (בְּמִצְרָיִם) [בְּאַרְצָם"].

987

A Short but Pointed Teaching on Jealousy

Yalkut Shimoni on Torah 187:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

... Turn yourself back (away from) what you asked and don’t continue in this matter, as it’s written: ‘Who watches/shomer his mouth and his tongue, keeps/shomer his soul from trouble’ [Pr 21:23].”

Original Hebrew

(שמות יא ז) וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ. הָרוֹאֶה כֶּלֶב בַּחֲלוֹם יַשְׁכִּים וְיֹאמַר, וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ קֹדֶם שֶׁיְּקַדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ". (שמות כב, ל) כְּתִיב, "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ", לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, אָמַר הַמָּקוֹם תְּנוּ לוֹ שְׂכָרוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמַה אִם חַיָּה לֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרָה, קַל וָחֹמֶר שְׂכַר בְּנֵי אָדָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה יז, יא) "קוֹרֵא דָגָר וְלֹא יָלָד" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן". רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הָיָה מִתְעַנֶּה שְׁמוֹנִים [וְחָמֵשׁ] תַּעֲנִיּוֹת. אָמַר, כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ישעיה נו, יא) "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ" יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה זוֹ, (תהלים צה, ו) "בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ". נַעֲנָה אוֹתוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר, יְשַׁעְיָה, עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל אוֹתוֹ דָּבָר, גְּזֵרָה הִיא מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, [מִיּוֹם] שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא לֹא גִּלָּה דָּבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁאַתָּה תַּלְמִידוֹ שֶׁל חָכָם גָּדוֹל לְכָךְ זָקְקוּ לִי מִן הַשָּׁמַיִם וּשְׁלָחוּנִי אֵלֶיךָ וְאָמַר, כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶן וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָן לִכְתֹּב בָּהֶן סִפְרִי תּוֹרָה, תְּפִלִּין וּמְזֻזוֹת. וּלְעִנְיָן שְׁאֵלָה שֶׁשָּׁאָלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כא, כג) "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", יָכוֹל חִפָּזוֹן לְיִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, אֱמֹר מֵעַתָּה לְמִצְרַיִם הָיָה חִפָּזוֹן, וּלְיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה חִפָּזוֹן. וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ. אָמַר רַבִּי יַנַּאי, לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי, וְאִלּוּ לְדִידֵהּ לֹא קָאָמַר לֵיהּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מֵהָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, מו) "וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב"..

988

Why God Spoke to Moses Outside the City in the Land of Egypt

Yalkut Shimoni on Torah 187:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And the LORD spoke to Moses and to Aaron in the land of Egypt, saying" (Exodus 12:1). I might understand that the speech was to Moses and to Aaron [it is written in section 181]. "In the land of Egypt" -- outside the city. Or perhaps it means within the city? When it says, "as soon as I have gone out of the city" (Exodus 9:29), and is this not an argument from the lighter to the heavier: if for prayer, which is the lighter matter, Moses prayed only outside the city, then for speech, which is the weightier matter, it is only right that He spoke with him only outside the city. And why did He not speak with him within the city? Because it was full of abominations and idols. Before the land of Israel was chosen, all lands were fit for divine speech; once the land of Israel was chosen, all other lands were excluded. Before Jerusalem was chosen, all places were fit for offering sacrifices; once Jerusalem was chosen, all other places were excluded, as it is said, "Take heed that you do not offer your burnt offerings in every place that you see." Before the eternal House was chosen, [Jerusalem was fit for the Shekhinah; once the eternal House was chosen], Jerusalem was excluded, as it is said, "For the LORD has chosen Zion" (Psalms 132:13), and it says, "This is My resting place forever" (Psalms 132:14). Before Aaron was chosen, all Israel was fit for the priesthood; once Aaron was chosen, all the rest of Israel was excluded, as it is said, ["it is an everlasting covenant of salt"], and it says, "and it shall be his and his seed's after him" (Numbers 25:13). Before David was chosen, all Israel was fit for kingship; once David was chosen, all the rest of Israel was excluded, as it is said, "Ought you not to know that the LORD God of Israel gave the kingdom to David?" And if you should say, I reason from the prophets that He spoke with them outside the land -- He spoke with them only by the merit of the fathers, as it is said, "A voice is heard in Ramah... Thus says the LORD, Refrain your voice from weeping... and there is hope for your future" (Jeremiah 31:14-16). And some say: even though He spoke with them outside the land by the merit of the fathers, He spoke with them only in a place of purity of water, as it is said, "and I was by the river Ulai" (Daniel 8:2), "and I was by the side of the great river, which is the Tigris," "the word of the LORD came to Ezekiel the son of Buzi the priest... by the river Chebar" (Ezekiel 1:3). And some say: He spoke with him in the land and He spoke with him outside the land, as it is said, "it came (hayoh hayah)" -- ["hayoh," that He spoke with him in the land], "hayah," that He spoke with him outside the land. Rabbi Elazar bar Rabbi Tzadok used to say: behold it says, "Arise, go out into the plain" (Ezekiel 3:22) -- this tells that the plain is fit. Know that the Shekhinah is not revealed outside the land, as it is said, "and Jonah rose up to flee to Tarshish from before the LORD." And does one flee from before the LORD? Is it not already said, "Where shall I go from Your spirit... if I ascend to heaven, You are there" (Psalms 139:7)? Rather [Jonah] said, I will go outside the land, where the Shekhinah is not revealed. "Saying" -- go out and say to them, immediately, as it is said, "and he went out and spoke" [the words of Rabbi Yishmael]. Rabbi Eliezer says: go out and say to them and bring back my answer, as it is said, "and Moses returned the words of the people to the LORD" (Exodus 19:8).

Original Hebrew

(שמות יב א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן (כָּתוּב בְּרֶמֶז קפ"א). בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם חוּץ לַכְּרַךְ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות ט, כט) "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר" וְגוֹ', וְהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם תְּפִלָּה הַקַּלָה לֹא הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶלָּא חוּץ לַכְּרַךְ דִּבּוּר הֶחָמוּר דִּין הוּא שֶׁלֹּא נִדַּבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא חוּץ לַכְּרַךְ. וּמִפְּנֵי מָה לֹּא נִדַּבֵּר עִמּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ כָּל הָאֲרָצוֹת כְּשֵׁרוֹת לְדִבְּרוֹת, מִשֶּׁנִּבְחֲרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ כָּל הָאֲרָצוֹת. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת כְּשֵׁרוֹת לְהַקְרָבָה, מִשֶּׁנִּבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם יָצְאוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה". עַד שֶׁלֹּא נִבְחָר בֵּית עוֹלָמִים [הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם לַשְּׁכִינָה, מִשֶּׁנִּבְחַר בֵּית עוֹלָמִים] יָצְאָה יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב, יג) "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן" וְגוֹ', וְאוֹמֵר (שם יד) "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד". עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר אַהֲרֹן הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לִכְהֻנָּה. מִשֶּׁנִּבְחַר אַהֲרֹן יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת) ["לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח" וְגוֹ']. וְאוֹמֵר (שם כה, יג) "וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו". עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר דָּוִד הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לְמַלְכוּת. מִשֶּׁנִּבְחַר דָּוִד יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, "הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד". וְאִם תֹּאמַר, דָּן אֲנִי מִן הַנְּבִיאִים שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא נִדַּבֵּר עִמָּהֶן אֶלָּא בִּזְכוּת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, יד טז) "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע וְגוֹ' כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגוֹ' וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ". וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדַּבֵּר עִמָּהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ בִּזְכוּת אָבוֹת לֹא נִדַּבֵּר עִמָּהֶן אֶלָּא בִּמְקוֹם טָהֳרָה שֶׁל מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח, ב) "וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי", "וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל". (יחזקאל א, ג) "הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן וְגוֹ' עַל נְהַר כְּבָר". וְיֵשׁ אוֹמְרִים, נִדַּבֵּר עִמּוֹ בָּאָרֶץ וְנִדַּבֵּר עִמּוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל שם) "הָיֹה", [שֶׁנִּדַּבֵּר עִמּוֹ בָּאָרֶץ], "הָיָה", שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ. הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בְר' צָדוֹק אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שם ג, כב) "קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה" מַגִּיד שֶׁהַבִּקְעָה כְּשֵׁרָה תֵּדַע, שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵיתְ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'". וְכִי מִלִּפְנֵי ה' הוּא בּוֹרֵחַ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (תהלים קלט, ז) "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְגוֹ' אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה" וְגוֹ'. אֶלָּא אָמַר [יוֹנָה], אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית. לֵאמֹר צֵא וֶאֱמֹר אֲלֵיהֶם מִיָּד שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָּצָא וְדִבֶּר", [דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל]. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר צֵא וֶאֱמוֹר לָהֶם וַהֲשִׁיבֵנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ח) "וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'". וְאוֹמֵר (יחזקאל ט, יא) "וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים... מֵשִׁיב דָּבָר". וְאוֹמֵר "הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר לֵאמֹר בְּקוֹל שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בּוֹ אַתְּ לָמֵד רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם, בִּזְכוּתָן הוּא מִדַּבֵּר עִמִּי, שֶׁכָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיָה כּוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה מִדַּבֵּר עִם מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, טז יז) "וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיְדַבֵּר ה' אֵלַי לֵאמֹר", אֵלַי הָיָה דִבּוּר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, אֵינִי כְּמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו. וְלֹא עִם מֹשֶׁה בִּלְבַד נִדְבַּר עִמּוֹ בִּזְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אַף שְׁאַר הַנְּבִיאִים לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶן אֶלָּא בִּזְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ג, טו) "וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם". וְאוֹמֵר (שם טז) "וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר". "וַיְהִי מִקֵּץ עֲשֶׂרֶת יָמִים וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה שֶׁהָיָה מִתְרַעֵם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר (שם מה, ג) "אוֹי נָא לִי כִּי יָסַף ה' יָגוֹן עַל מַכְאֹבִי". מָה נִשְׁתַּנֵּיתִי מִכֹּל תַּלְמִידֵי הַנְּבִיאִים. יְהוֹשֻׁעַ שִׁמֵּשׁ אֶת מֹשֶׁה וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. אֱלִישָׁע שִׁמֵּשׁ אֶת אֵלִיָּהוּ וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וַאֲנִי מָה נִשְׁתַּנֵּיתִי מִכֹּל תַּלְמִידֵי הַנְּבִיאִים. "יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי" וְגוֹ' אֵין מְנוּחָה אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, כו) "וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ". וְאוֹמֵר (מלכים ב ב, טו) "נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע". וְאוֹמֵר "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'". בֹּא וּרְאֵה מָה הַמָּקוֹם מֵשִׁיבוֹ, (ירמיה מה, ד ה) "כֹּה תֹּאמַר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי אֲנִי הֹרֵס וְגוֹ' וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת אַל תְּבַקֵּשׁ". וְאֵין גְּדוֹלוֹת אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ח, ד) "סַפְּרָה נָא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע", (ירמיה לג, ג) "קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנְךָּ וְאַגִּידָה לְּךָ גְּדֹלוֹת וּבְצֻרוֹת לֹא יְדַעְתָּם". אָמַר בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, כֶּרֶם אֵין, סְיַג לָמָּה, צֹאן אֵין, רוֹעֶה לָמָּה. "כִּי הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל כָּל בָּשָׂר וְגוֹ' וְנָתַתִּי לְךָ אֶת נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל". הָא בְּכָל מָקוֹם אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַנְּבִיאִים מִנַּבְּאִין אֶלָּא בִּזְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

989

This Month Shall Be Yours and the Sanctifying of the New Moon

Yalkut Shimoni on Torah 187:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"This month shall be for you" (Exodus 12:2). Rabbi Yitzchak said: the Torah ought to have begun only from "This month shall be for you," and why does it begin from "In the beginning"? Because of, "He has declared to His people the power of His works, in giving them the heritage of the nations" (Psalms 111:6). "This month shall be for you." Rabbah bar Shmuel taught: I might think that just as the year is intercalated when there is need, so the month is sanctified when there is need; the verse therefore teaches, "This month shall be for you" -- like this, see and sanctify. And this is like what Rabbi Yehoshua ben Levi taught: the witnesses are pressured concerning a month that was seen at its proper time, to intercalate it, but the witnesses are not pressured concerning a month that was not seen at its proper time, to sanctify it. Rabbi Shimon says: a father and his son and all relatives are valid for testimony about the new moon. And Rabbi Levi said: what is the reason? Because it is written, "This month shall be for you (lakhem)" -- this testimony shall be valid among you (bakhem); and the Rabbis say, this testimony shall be entrusted to you. If three saw it, and they are a court, two of them stand up and seat two of their colleagues beside the single one, and they testify before them, for the single one is not believed on his own account, and so on. Since we have learned that monetary cases require three, and if one is an expert for the public he may judge even alone, here too let him sanctify it alone -- this comes to teach us otherwise. And one might say, so indeed it is. There is no one more expert for the public in Israel than Moses, and yet the Merciful One said to him: not until Aaron is with you, as it is said, "And the LORD said to Moses and to Aaron, This month shall be for you." Is this to say that a witness may become a judge? But it was taught: a Sanhedrin that saw one person kill another -- Rabbi Akiva says, all of them are witnesses, and a witness does not become a judge. Rabbi Akiva said this only there, in capital cases, for the Merciful One said, "and the congregation shall judge, and the congregation shall deliver" (Numbers 35:24-25), and since they saw him kill a person, they can no longer see merit for him; but here, even Rabbi Akiva agrees.

Original Hebrew

(שמות יב ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, וְלָמָּה מַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית מִשּׁוּם (תהלים קיא, ו) "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, תַּנִי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל, יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לְצֹרֶךְ כָּךְ מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ לְצֹרֶךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ. וְכִי הָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְאַיְּמִין עַל הָעֵדִים עַל הַחֹדֶשׁ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ לְעַבְּרוֹ וְאֵין מְאַיְּמִין עַל הָעֵדִים עַל הַחֹדֶשׁ שֶׁלֹּא נִרְאָה בִּזְמַנּוֹ לְקַדְּשׁוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אָב וּבְנוֹ וְכָל הַקְּרוֹבִים כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. וְאָמַר רַבִּי לֵוִי, מַאי טַעְמָא, דִּכְתִּיב הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, עֵדוּת זוֹ תְּהֵא כְּשֵׁרָה בָּכֶם וְרַבָּנָן עֵדוּת זוֹ תְּהֵא מְסוּרָה לָכֶם. רָאוּהוּ שְׁלֹשָׁה וְהֵן בֵּית דִּין יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם מֵחַבְרֵיהֶן אֵצֶל הַיָּחִיד וְיָעִידוּ בִּפְנֵיהֶם, שֶׁאֵין הַיָּחִיד נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ בד"א וְכוּ'. הוֹאִיל וּתְנַן דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה וְאִם הָיָה מֻמְחֶה לְרַבִּים דָּן אֲפִלּוּ יְחִידִי הָכָא נַמִי נְקַדְּשֵׁיהּ קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכִי נַמִי. אֵין לְךָ מוּמְחֶה לְרַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, וְקָאָמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא עַד דְּאִיכָּא אַהֲרֹן בַּהֲדָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה ואֶל אַהֲרֹן, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. לְמֵימְרָא דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן וְהָתַּנְיָא, סַנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ בְּאֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כֻּלָּן עֵדִים וְאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן, עַד כַּאן לֹא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הָתָם אֶלָּא בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת דְּרַחֲמָנָא אָמַר (במדבר לה, כד כה) "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה" וְכֵיוָן דְּחָזוּ דְּקָטַל נַפְשָׁא תוּ לֹא (חָזִי) [חָזוּ] לֵיהּ זְכוּתָא, אֲבָל הָכָא אֲפִלּוּ רַבִּי עֲקִיבָא מוֹדֶה.

990

Hezekiah Prays for Pardon After Intercalating Nisan in Nisan

Yalkut Shimoni on Torah 187:4CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

It is written, "For Hezekiah had prayed for them, saying: May the LORD, the good one, grant pardon" and so forth (II Chronicles 30:18). Why did he ask for mercy upon himself? Because one may add a leap month only in Adar, yet he intercalated Nisan during Nisan itself, and Hezekiah did not hold by "This month shall be for you" (Exodus 12:2), which means this is Nisan, and so on. Hezekiah erred in the teaching of Samuel, for Samuel said: One does not declare the year a leap year on the thirtieth day of Adar, since that day is fit to be established as Nisan; but Hezekiah originally reasoned that we do not say "since it is fit to be established as Nisan." From where do we know that one does not count days to make up years? As it is said, "to the months of the year" (Exodus 12:2): months you count toward years, but you do not count days toward years. And from where do we know that one does not count hours to make up months? As it is said, "a month of days" (Numbers 11:20): days you reckon for months, but you do not reckon hours for months.

Original Hebrew

כְּתִיב (דהי"ב ל, יח) "כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם (לוֹמַר) [לֵאמֹר] ה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד" וְגוֹ'. מִפְּנֵי מָה בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ. לְפִי שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר, וְהוּא עִבֵּר נִיסָן בְּנִיסָן וְלֵית לֵיהּ לְחִזְקִיָּה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם זֶה נִיסָן וְכוּ'. חִזְקִיָּה בְּדִשְׁמוּאֵל טָעָה, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל, אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל אֲדָר הוֹאִיל וְרָאוּי לְקָבְעוֹ נִיסָן וְהוּא מֵעִקָרָא סָבַר, הוֹאִיל וְרָאוּי לְקָבְעוֹ נִיסָן לֹא אַמְרִינָן. מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹנִין יָמִים לְשָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, חֳדָשִׁים אַתָּה מוֹנֶה לְשָׁנִים וְאֵין אַתָּה מוֹנֶה יָמִים לְשָׁנִים. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹנִין שָׁעוֹת לָחֳדָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר "עַד חֹדֶשׁ יָמִים", יָמִים אַתָּה מְחַשֵּׁב לָחֳדָשִׁים וְאִי אַתָּה מְחַשֵּׁב שָׁעוֹת לָחֳדָשִׁים.

991

Moses Is Shown the New Moon and Nisan Becomes First of Months

Yalkut Shimoni on Torah 188:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"This month shall be for you" (Exodus 12:2). Rabbi Ishmael said: Moses showed the new moon to Israel and told them, "Like this you shall see it and so establish it for the generations." Rabbi Akiva says: This is one of three matters that were difficult for Moses, and the Omnipresent showed all of them to Moses with a finger. Similarly you say, "And this is the work of the lampstand" (Numbers 8:4); similarly, "And this is unclean for you" (Leviticus 11:29); and some say, also concerning slaughter, as it is said, "And this is what you shall offer upon the altar" (Exodus 29:38). Rabbi Shimon ben Yohai says: Were not all the utterances spoken with Moses spoken only by day, while the new moon He showed him by night? How then? He spoke with him by day and showed him the new moon by night. Rabbi Eliezer says: He spoke with him by day at dusk and showed him the new moon at dusk. "This month": this is Nisan. Or is it merely one of the months of the year? When it says "the feast of ingathering at the going out of the year" and "the feast of ingathering at the turn of the year" (Exodus 34:22), you must ask: which month has the feast of ingathering, has the turn of the year going out in it, and is called the seventh? You find only Tishrei. Once you have learned that the seventh month is Tishrei, Nisan is its head. And although there is no proof of the matter, there is a hint to the matter: "in the first month, which is the month of Nisan" (Esther 3:7). "Head of months": this teaches that Nisan is the head of the months. From where that it is also the head for kings? Scripture teaches, "And it came to pass in the four hundred and eightieth year after the children of Israel went out... it was the second month of Solomon's reign" (I Kings 6:1). And from where that it is also the head for the festivals? Scripture teaches, "on the feast of unleavened bread, and on the feast of weeks, and on the feast of booths" (Deuteronomy 16:16). Rabbi Yitzhak and Rabbi Natan say: also for the renting of houses, but not for years, nor for sabbatical cycles, nor for jubilees, nor for planting, nor for vegetables. "For you": and Adam the first man did not count by it. Or is it merely "for you" and not for the nations? When it says "it shall be first for you," "for you and not for the nations" is already stated. What then does "for you" teach? For you, and Adam the first man did not count by it. We find ourselves learning that the nations count by the sun and Israel by the moon. And it is not enough for Israel that they count by the moon, but once every thirty days they lift their eyes to their Father in heaven. When the sun is eclipsed it is a bad sign for the nations, who count by the sun; and when the moon is eclipsed it is a bad sign for the enemies of Israel, since Israel counts by the moon. Rabbi Meir says: when the sun is eclipsed in the east it is a bad sign for those who dwell in the east; in the west, a bad sign for those who dwell in the west. Rabbi Yoshiyah says: when the constellations are eclipsed in the east it is a bad sign for those who dwell in the east, and so on. Rabbi Yonatan says: both these and those were given to the nations, as it is said, "Thus says the LORD: Do not learn the way of the nations" (Jeremiah 10:2). "Head of months": I might hear a minimum of two months. Scripture teaches, "to the months of the year" (Exodus 12:2).

Original Hebrew

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעאֵל, מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם, כָּזֶה תִּהְיוּ רוֹאִים וְקוֹבְעִים כֵּן לְדוֹרוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בָּהֶן וְהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה כֻּלָּן בְּאֶצְבַּע. כַּיוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (במדבר ח, ד) "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה" כַּיוֹצֵא בּוֹ (ויקרא יא, כט) "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא" וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף בִּשְׁחִיטָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, לח) "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, וַהֲלֹא כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּדְבַּר עִם מֹשֶׁה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא בַּיּוֹם, וְהַחֹדֶשׁ הֶרְאָהוּ לוֹ בַּלַּיְלָה הָא כֵּיצַד נִדְבַּר עִמּוֹ בַּיּוֹם וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ בַּלַּיְלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נִדְבַּר עִמּוֹ בַּיּוֹם עִם חֲשֵׁכָה וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ עִם חֲשֵׁכָה. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, [זֶה] נִיסָן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד מֵחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ["וְ]חַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה", (שמות לד, כב) "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה", אָמַרְתָּ אֵי זֶה חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַג הָאָסִיף וּתְקוּפַת הַשָּׁנָה יוֹצְאָה בּוֹ וְקָרוּי שְׁבִיעִי, אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בְּתִשְׁרֵי. לְאַחַר שֶׁלָּמַדְתָּ שֶׁחֹדֶשׁ שְׁבִיעִי תִּשְׁרֵי, נִיסָן זֶה רֹאשׁוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן". רֹאשׁ חֳדָשִׁים, מַגִּיד שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ לָחֳדָשִׁים מִנַּיִן אַף לַמְּלָכִים תַּלְמוּד לוֹמַר (מלכים א ו, א) "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה וּמִנַּיִן אַף לָרְגָלִים תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טז, טז) "בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת". רַבִּי יִצְחָק וְר' נָתַן אָמְרֵי, אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים אֲבָל לֹא לְשָׁנִים וְלֹא לִשְׁמִיטִּין וְלֹא לְיוֹבְלוֹת וְלֹא לִנְטִיעָה וְלֹא לִירָקוֹת. לָכֶם, וְלֹא מָנָה בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לָכֶם וְלֹא לַגּוֹיִם כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם הֲרֵי לָכֶם וְלֹא לַגּוֹיִם אָמוּר, הָא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לָכֶם, לָכֶם וְלֹא מָנָה בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁהַגּוֹיִם מוֹנִין לַחַמָּה וְיִשְׂרָאֵל לַלְּבָנָה. וְלֹא דַּיָּן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן מוֹנִין לַלְּבָנָה, אֶלָּא אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם מַגְבִּיהִין אֶת עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמִים. וּכְשֶחַמָּה לוֹקָה סִמָּן רַע הוּא לַגּוֹיִם, שֶׁהֵם מוֹנִין לַחַמָּה. וּכְשֶׁהַלְּבָנָה לוֹקָה סִמָּן רַע לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כְּשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה בַּמִּזְרָח סִמָּן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח, בַּמַּעֲרָב סִמָּן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב. רַבִּי יֹאשִׁיּה אוֹמֵר, כְּשֶׁהַמַּזָּלוֹת לוֹקִין בַּמִּזְרָח סִמָּן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח וְכוּ'. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִתְּנוּ לַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמְדוּ". רֹאשׁ חֳדָשִׁים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִעוּט חֳדָשִׁים שְׁנַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

992

Guarding the Spring Month and Greeting the Divine Presence

Yalkut Shimoni on Torah 189:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"It shall be first for you" (Exodus 12:2). Why is this said? Because it says, "Guard the month of spring" (Deuteronomy 16:1): guard the Passover for the spring and the spring for the Passover, so that spring comes in its proper time. How so? Add a leap month to Adar so that spring comes in its time. Suppose they added a month to Adar and spring still did not come in its time; I might hear that they should add a month to Nisan. Rabbi Shimon used to say: if you say so, you would be making a second Nisan, and the Torah said, "It shall be first for you." Rabbi Yonatan says: "Guard the month of spring": the month adjacent to spring you intercalate, that is the month of Adar. But we have not heard by how much one intercalates. When it says "Guard the month," a month you intercalate. And reason supports this: since the month is intercalated and the year is intercalated, just as a month is by one of its units, so the year is by one of its units. If so, just as a month is by one part out of thirty, so the year is by one part out of thirty? Scripture teaches, "Guard the month": a month you intercalate by one part out of thirty, but you do not intercalate a year by one part out of thirty. If so, just as a year is by one part out of twelve, so the month by one part out of twelve? Scripture teaches, "and on the fifteenth day of this month" (Leviticus 23:6): a day per month you intercalate, but you do not intercalate by one part out of twelve. Rabbi Yitzhak says: if you say so, you would already find the moon in the middle of the sky. You have nothing to say except according to the first formulation rather than the last: just as a month adds its intercalation only at the end, so the year adds its intercalation only at the end. Rabbi Yirmiyah says: since impurity is reckoned and spring is reckoned, just as impurity is no less than thirty days, so spring is no less than thirty days. "Or even if the spring has already gleamed?" Scripture teaches, "You shall keep this statute" (Exodus 13:10): you add and you do not subtract. "It shall be first": that he should not make a second Nisan. Rabbi Yoshiyah says: from where that the year is intercalated only by the Great Court in Jerusalem? Scripture teaches, "It shall be first for you." "Speak to all the congregation" (Exodus 12:3). Rabbi Yohanan said: whoever blesses the new moon in its proper time is as one who greets the Divine Presence. Here it is written, "This month shall be for you," and there it is written, "This is my God and I will glorify Him" (Exodus 15:2). It was taught in the school of Rabbi Ishmael: had Israel merited nothing other than to greet the face of their Father in heaven once each month, it would have been enough for them. Abaye said: therefore let them say it standing. Mareimar and Mar Zutra would have themselves supported on shoulders and would bless. What do they bless? "Who by His word created the heavens," and so on. This is what the verse said, "Many things You have done, O LORD my God, Your wonders and Your thoughts toward us" (Psalms 40:6). Rabbi Simon said: Your reckonings are toward us, for during all the two thousand four hundred and forty-eight years before Israel went out of Egypt, the Holy One, blessed be He, sat reckoning calculations, sanctifying the years and renewing the months; and once Israel went out of Egypt He handed them over to them. That is what is written, "And the LORD said to Moses and Aaron in the land of Egypt, saying" (Exodus 12:1). What is "saying"? He said: from here onward they are handed over to you, "This month shall be for you," and so forth. "Hope deferred makes the heart sick" (Proverbs 13:12). Rabbi Hiyya bar Abba said: these are Israel before they were redeemed. When Moses came to Israel and said, "Thus the Holy One, blessed be He, said to me: I have surely remembered you" (Exodus 3:16), they said to him, "Moses our teacher, still only a remembering? My strength, how can I wait, and what is my end that I should prolong my soul? Is my strength the strength of stones, or is my flesh bronze?" But once he said to them, "This month you are redeemed," they said: this is a good sign, "and a tree of life is a desire fulfilled" (Proverbs 13:12).

Original Hebrew

רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לָמָּה נֶאֱמַר לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים טז, א) "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב", שָׁמוֹר אֶת הַפֶּסַח לָאָבִיב וְאֶת הָאָבִיב לַפֶּסַח שֶּׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ הָא כֵּיצַד עַבֵּר אֶת אֲדָר שֶּׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ. הֲרֵי שֶׁעִבְּרוּ אֶת אֲדָר וְלֹא בָּא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְעַבְּרוּ אֶת נִיסָן. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן נִמְצֵאתָ עוֹשֶׂה נִיסָן שֵׁנִי, וְאָמְרָה תּוֹרָה רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב", חֹדֶשׁ הַסָּמוּךְ לָאָבִיב אַתָּה מְעַבֵּר זֶה חֹדֶשׁ אֲדָר. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מִכַּמָּה מְעַבֵּר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ", חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר וְהַדִּין נוֹתֵן הוֹאִיל וְהַחֹדֶשׁ מִתְעַבֵּר וְשָׁנָה מִתְעַבֶּרֶת, מָה חֹדֶשׁ אֶחָד מִמְנוּיָו אַף שָׁנָה אֶחָד מִמִנוּיָה אִי מָה חֹדֶשׁ אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים אַף שָׁנָה אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים, תַּלְמוּד לוֹמַר שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ, חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְאִי אַתָּה מְעַבֵּר שָׁנָה אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים. אִי מָה הַשָּׁנָה אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ אַף חֹדֶשׁ אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כג, ו) "וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה" יוֹם לְחֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר וְאִי אַתָּה מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן נִמְצֵאת כְּבָר לְבָנָה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמַה חֹדֶשׁ אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרוֹ אֶלָּא בַּסּוֹף אַף שָׁנָה אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרָה אֶלָּא בַּסּוֹף רַבִּי יִרְמִיָּה אוֹמֵר, הוֹאִיל וְטֻמְאָה מִתְעַבֶּרֶת וְאָבִיב מִתְעַבֵּר, מָה טֻמְאָה אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, אַף אָבִיב אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. [אוֹ אֲפִלּוּ בִּיהַל אָבִיב וּבָא תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות יג, י). "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת"] מוֹסִיף אַתָּה וְאֵין אַתָּה גּוֹרֵעַ. רִאשׁוֹן הוּא, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה נִיסָן שֵׁנִי. רַבִּי יֹאשִׁיּה אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל הַמְּבָרֵךְ עַל הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ כְּאִלּו מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה כְּתִיב הָכָא הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, וּכְתִיב הָתָם "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". תָּנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִלְמָלֵי לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ דַּיָּם, אָמַר אַבַּיֵּי הִלְכָּךְ [נֵימְרִינְהוּ] מְעֻמָּד. מְרֵימַר וּמַר זוּטְרָא מְכַתְּפֵי (לְהוּ) וּמְבָרְכֵי. מַאי מְבָרְכֵי, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וְכוּ'. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ". אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חֶשְׁבּוֹנוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, שֶׁכָּל אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת אַרְבָּעִים ושְׁמוֹנָה שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵב וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת וּמְקַדֵּשׁ אֶת הַשָּׁנִים וּמְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, וְכֵיוַן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם מְסָרָן לָהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר, מַהוּ לֵאמֹר, אָמַר מִכָּאן וָאֵילַךְ הֲרֵי הֵן מְסוּרִין לָכֶם הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם וְגוֹ'. (משלי יג, יב) "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחְלָה לֵב" רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ, וְכֵיוַן שֶׁבָּא מֹשֶׁה אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, טז) "פָּקֹד פָּקַדְתִּי" אָמְרוּ לוֹ, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עֲדַיִן פְּקִידָה, "מַה כֹּחִי כִי אֲיַחֵל וּמַה קִּצִּי כִּי אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי, אִם כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי אִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ". וְכֵיוַן שֶׁאָמַר לָהֶם הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִים, אָמְרִין, הָא סִמָן טָב, (משלי שם) "וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה".

993

Israel Set Apart Like One Who Chooses the Good From the Bad

Yalkut Shimoni on Torah 190:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"This month shall be for you" (Exodus 12:2). Rabbi Levi opened: "You shall be holy to Me, for I the LORD am holy, and I have separated you from the peoples" (Leviticus 20:26). Had He said "and I have separated the peoples from you," there would have been no standing for the nations of the world. Rather, "and I have separated you," like one who picks out the good from amid the bad and goes back and picks again; but when one picks the bad from amid the good, he no longer picks. Rabbi Levi said: all the deeds of Israel differ from the nations of the world: in their plowing, in their sowing, in their reaping, in their sheaving, in their threshing, in their granaries, in their winepresses, in their counting, and in their reckoning. In their plowing, "You shall not plow with an ox and a donkey together" (Deuteronomy 22:10). In their sowing, "You shall not sow your vineyard with mixed kinds" (Deuteronomy 22:9). In their reaping, "You shall not gather the gleanings of your harvest" (Leviticus 19:9). In their sheaving, "And you forget a sheaf in the field" (Deuteronomy 24:19). In their threshing, "You shall not muzzle an ox while it threshes" (Deuteronomy 25:4). In their granaries and winepresses, "You shall surely furnish him out of your flock, your threshing floor, and your winepress" (Deuteronomy 15:14). In their counting and their reckoning, that the nations of the world count by the sun and Israel by the moon.

Original Hebrew

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. רַבִּי לֵוִי פָּתַח (ויקרא כ, כו) "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים", אִם אָמַר וָאַבְדִּיל עַמִּים מִכֶּם לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶלָּא "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם" כְּזֶה שֶׁבּוֹרֵר הַיָּפֶה מִתּוֹךְ הָרַע וְחוֹזֵר וּבוֹרֵר אֲבָל כְּשֶׁהוּא בּוֹרֵר אֶת הָרַע מִתּוֹךְ הַיָּפֶה שׁוּב אֵינוֹ בּוֹרֵר. אָמַר רַבִּי לֵוִי, וְכָל מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּין מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, בַּחֲרִישָׁתָן וּבִזְרִיעָתָן וּבִקְצִירָתָן וּבְעִימּוּרָן וּבְדִישָׁתָן, בְּגָרְנֵיהֶן וּבְיִקְבֵיהֶן, בְּמִנְיָנָן וּבְחֶשְׁבּוֹנָן. בַּחֲרִישָׁתָן (דברים כב, י) "לֹא תַּחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו". בִּזְרִיעָתָן, "לֹא תִּזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם". בִּקְצִירָתָן (ויקרא יט, ט) "וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט". בְּעִימּוּרָן, "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָׂדֶה". בְּדִישָׁתָן, (שם כה, ד) "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ". בְּגָרְנֵיהֶן וּבְיִקְבֵיהֶן, (שם טו, יד) "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ". בְּמִנְיָנָן וּבְחֶשְׁבּוֹנָן, שֶׁיְּהוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לַחַמָּה וְיִשְׂרָאֵל לַלְּבָנָה.

994

God Leaps Over the Reckonings to Redeem Israel Early

Yalkut Shimoni on Torah 190:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"This month shall be for you" (Exodus 12:2). This is what is written, "The voice of my beloved! Behold, it comes" (Song of Songs 2:8). Rabbi Yehudah says: "The voice of my beloved" is Moses. At the hour when he said to Israel, "In this month you are redeemed," they said to him, "Moses our teacher, how can we be redeemed? Did not the Holy One, blessed be He, say to Abraham our father, "And they shall serve them and they shall afflict them four hundred years" (Genesis 15:13), and we hold only two hundred and ten in our hand?" He said to them: since He desires your redemption, He does not look at your reckonings, but rather "leaping upon the mountains" (Song of Songs 2:8): leaping over the appointed ends, over the reckonings, and over the intercalations; and in this month you are redeemed.

Original Hebrew

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא", רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, "קוֹל דּוֹדִי" זֶה מֹשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִין, אָמְרוּ לוֹ, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, הֵיאַךְ אָנוּ נִגְאָלִין, לֹא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית טו, יג) "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", וַהֲלֹא אֵין בְּיָדֵנוּ אֶלָּא מָאתַיִם וָעֶשֶׂר, אָמַר לָהֶם, הוֹאִיל וְהוּא חָפֵץ בִּגְאֻלַּתְכֶם אֵינוֹ מַבִּיט בְּחֶשְׁבּוֹנוֹתֵיכֶם אֶלָּא (שם שה"ש ב, ח) "מְדַלֵג עַל הֶהָרִים", מְדַלֵּג עַל הַקִּצִּים וְעַל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְעַל הָעִבּוּרִים וּבַחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִים.

995

The Calendar Handed to Israel Like a King Entrusting His Heir

Yalkut Shimoni on Torah 190:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"This month shall be for you" (Exodus 12:2). Rabbi Yehoshua ben Levi said: a parable of a king whose son was taken captive, and he clothed himself in vengeance and went and redeemed his son, and they would count the dating-era from the redemption of his son. So the Holy One, blessed be He, said: count the dating-era from the going out of Egypt: "This month shall be for you." A parable of a king who married many wives and wrote them neither a record of standing nor a dating-era; but when he married a wife of good family, he wrote her a record and wrote her a dating-era. So all the wives whom Ahasuerus married, he wrote them no record; but when he married Esther he wrote her a record, "in the tenth month, which is the month of Tevet" (Esther 2:16), and wrote her a dating-era, "in the seventh year of his reign." So the Holy One, blessed be He, said: when I created My world, the nations of the world said I gave them neither a month nor a Sabbath; but when Israel arose I gave them new moons and the intercalation of years. Therefore it is said, "This month shall be for you." Rabbi Berekhyah said: "This month shall be for you": if you are meritorious, you count by its fullness; and if not, you count by its waning. By its fullness: Abraham, Isaac, and Jacob, Judah, Perez, Hezron, Ram, Amminadab, Nahshon, Salmon, Boaz, Obed, Jesse, David, Solomon, "and Solomon sat upon the throne of the LORD as king" (I Chronicles 29:23) - behold, the moon at its full. If you are not meritorious, you count by its waning: Rehoboam, Abijah, Asa, Jehoshaphat, Jehoram, Ahaz, Hezekiah, Manasseh, Amon, Josiah, Zedekiah, "and they put out the eyes of Zedekiah" (II Kings 25:7) - behold, the moon at its waning. "This month shall be for you": it is handed over to you. Rabbi Yehoshua ben Levi said: a parable of a king who had a sundial and would look at it and know which hour of the day it was; once his son came of age he handed him his sundial. So the Holy One, blessed be He, said: until now the reckoning of months and years was in My hand; from here onward they are handed over into your hands, as it is said, "This month shall be for you." Rabbi Yosi bar Hanina said: a parable of a king who had a signet ring, and so on. Rabbi Yitzhak said: a parable of a king who had storehouses and a key for each one, and so on. Rabbi Hiyya said: a parable of a carpenter who had his craftsman's tools, and so on. And the rabbis say: a parable of a physician who had a case of remedies, and so on. Rabbi Hoshaya taught: the court below decreed and said, "Today is the New Year." The Holy One, blessed be He, says to the angels: set up the platform, let the defenders stand, and let the prosecutors stand, for the court below has decreed and said today is the New Year. If the witnesses tarried in coming, or the court reconsidered to make it a leap year for the next day, the Holy One, blessed be He, says to the ministering angels: remove the platform, let the defenders depart, and let the prosecutors depart, for the court below decreed and said the New Year is tomorrow. What is the reason? "For it is a statute for Israel" (Psalms 81:5): if it is a statute for Israel, then "it is a judgment for the God of Jacob" (Psalms 81:5).

Original Hebrew

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּנוֹ וְלָבַשׁ נְקָמָה וְהָלַךְ וּפָדָה אֶת בְּנוֹ, וְהָיוּ מוֹנִין אִיפְטִיָּא לְפִדְיוֹן בְּנוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֱיוּ מוֹנִין אִיפְטִיָּא לִיצִיאַת מִצְרַיִם, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא נָשִׁים הַרְבֵּה וְלֹא כָּתַב לָהֶם לֹא גְּמִיקוֹן וְלֹא אִיפְטִיָּא. וְכֵיוָן שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה בַּת טוֹבִים כָּתַב לָהּ גְּמִיקוֹן וְכָתַב לָהּ אִיפְטִיָּא, כָּךְ כָּל הַנָּשִׁים שֶׁנָּשָׂא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לֹא כָּתַב לָהֶם [גְּמִיקוֹן] כְּשֶׁנָּשָׂא אֶסְתֵּר כָּתַב לָהּ גְּמִיקוֹן (אסתר ב, טז) "בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת", וְכָתַב לָהּ אִיפְטִיָּא "בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ". כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֵּיוַן שֶׁבָּרָאתִי אֶת עוֹלָמִי הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים לֹא נָתַתִּי לָהֶם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת, וְכֵיוַן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל נָתַתִּי לָהֶם רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְעִבּוּר שָׁנִים, לְכַךְ נֶאֱמַר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם אִם זְכִיתֶם אַתֶּם מוֹנִין לִמְלֵאוּתוֹ, וְאִם לָאו אַתֶּם מוֹנִין לִפְגָמוֹ לִמְלֵאוּתוֹ, אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, יְהוּדָה, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עֲמִינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַּׁי, דָּוִד, שְׁלֹמֹה, (דהי"א כט, כג) "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ", הָא סִיהֲרָא עַל מַלְיָא. לֹא זְכִיתֶם אַתֶּם מוֹנִין לִפְגָמוֹ רְחַבְעָם, אֲבִיָּה אָסָא, יְהוֹשָׁפָט, יְהוֹרָם, אָחָז, חִזְקִיָּהוּ, מְנַשֶּׁה, אָמוֹן, יֹאשִׁיָּה[וּ] צִדְקִיָּהוּ, "וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, הָא סִיהֲרָא עַל פְּגָמָא. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. מָסוּר הוּא לָכֶם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹרְגּוֹלִין וְהָיָה מַבִּיט בָּהּ וְיוֹדֵעַ אֵיזוֹ שָׁעָה בַּיּוֹם, כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ עַל פִּרְקוֹ מָסַר לוֹ אוֹרְגּוֹלִין שֶׁלּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד עַכְשָׁיו חֶשְׁבּוֹנָן שֶׁל חֳדָשִׁים וְשֶׁל שָׁנִים בְּיָדִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי הֵן מְסוּרִין בְּיֶדְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ טַבַּעַת וְכוּ'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹצָרוֹת וְהָיָה מַפְתֵּחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ'. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, לְנַגָּר שֶׁהָיָה לוֹ כְּלֵי אֻמָּנוּת וְכוּ', וְרַבָּנַן אָמְרִין, לְרוֹפֵא שֶׁהָיָה לוֹ נַרְתֵּק שֶׁל רְפוּאוֹת וְכוּ'. תָּנִי רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, גָּזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּה וְאָמְרוּ הַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָכִים, הַעֲמִידוּ בִּימָה וְהַעֲמִידוּ סָנֵגוֹרִין וְיַעַמְדוּ סְפִּיקְטוֹרִין שֶׁגָּזְרוּ בֵּית דִּין לְמַטָּה וְאָמְרוּ הַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. נִשְׁתָּהוּ הָעֵדִים לָבֹא אוֹ נִמְלְכוּ בֵּית דִּין לְעַבְּרָהּ לְמָחָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַעֲבִירוּ בִּימָה וְיַעַבְרוּ סָנֵגוֹרִין וְיַעַבְרוּ סְפִּיקְטוֹרִין שֶׁגָּזְרוּ בֵּית דִּין לְמַטָּה וְאָמְרוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמָחָר, וּמַה טַּעַם (תהלים פא, ה) "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא", אִם חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא (שם) "מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב".

996

Kingdom of Rabi Pinchas

Yalkut Shimoni on Torah 191:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

...Rabi Pinchas and Rabi Chilkiyah said in the name of Rabi Simon: the ministering angels gathered to Hashem and said before Him: Master of the world, when is the beginning of the year? And He said: Why do you ask Me? I and you should ask the Court Below. And what is the meaning of "like Hashem our G-d whenever we call upon Him,"--calling upon Him is by the festivals, as it is said, "These are the festivals of Hashem, a holy calling." Rav Krispa said in the name of Rav Yochanan: in the past, these were the festivals of Hashem; from now on, it is as you call them. If you call them, they are My festivals, and if not, they are not My festivals. "This month is for you"--you count according to it and the nations of the world do not count according to it. Rebbi said in the name of Rabi Yehuda bar Ilai: the way of the world is that the greater count according to the greater, and the smaller count according to the smaller. Eisav, who is greater, counts according to the sun, which is greater, and Yaakov, who is smaller, counts according to the moon, which is smaller. Rav Nachman said: it's a good sign; the greater one rules during the day and does not rule at night, so too the wicked Eisav rules in This World and does not rule in the World to Come. The smaller one rules by day and by night, so too Yaakov rules in This World and in the World to Come. Rav Nachman said: all the time that the light of the greater one shines, the light of the smaller one is not noticed; when the light of the greater one sets, the light of the smaller one is noticed. So too as long as the light of Eisav is shining, the light of Yaakov is not noticed; once Eisav's light sets, the light of Yaakov is noticed, as it is said: "Arise and give light..." This month [is the first of months:] Rav Shmuel bar Abba said, every month that is begun from six hours or less, the eye has power to see it. From six hours or more, eyes have no power to see it. And the month that Hashem said to Moshe [Nisan 2448] was begun from above six hours, and no eye could see it; but Hashem showed it to him with a finger and said to him, "this month....". Rav Acha said in the name of Rav Shmuel bar Nachmani: the year that Yisrael left Egypt, the months of the year and the months of the period were equal. Rav Chiyya said in the name of Rav Yochanan: Hashem wrapped Himself in a talis with tzitzis and stood Moshe here and Aharon here, and called to Michael and Gavriel, and He made them as if they were the witnesses of the new moon. He said to them: how did you see the moon? Before the sun or after the sun? To its north or to its south? How much was it tilted, and how wide was it?--He said to them, according to this order [of questioning] your children will be sanctifying the month Below; through an elder and through witnesses and through a talis with tzitzis...

Original Hebrew

רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן מִתְכַּנְּסִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמְרִים לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵימָתַי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהוּא אוֹמֵר, וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים, אֲנִי וְאַתֶּם נִשְׁאַל לְבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה. וּמַה טַּעַם "כה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו", וְאֵין קָרְאֵנוּ אֶלָּא מוֹעֲדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, ד) "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ". רַבִּי קְרִיסְפָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, לְשֶׁעָבַר "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" מִכָּאן וָאֵילַךְ (שם) "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם", אִם קְרִיתֶם אַתֶּם מוֹעֲדֵי, וְאִם לַאו אֵינָם מוֹעֲדֵי.

997

Esau Counts by the Sun and Jacob Counts by the Moon

Yalkut Shimoni on Torah 191:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"This month shall be for you" (Exodus 12:2): you count by it, but the nations of the world do not count by it. Rabbi, in the name of Rabbi Yehudah son of Rabbi Ilai: it is the way of the world that the great one reckons by the great and the small one reckons by the small. Esau, who is the great one, reckons by the sun, which is great; and Jacob, who is the small one, reckons by the moon, which is small. Rabbi Nahman said: this is a good sign. The great one rules by day but does not rule by night. So the wicked Esau rules in this world but does not rule in the world to come. The small one rules by day and by night. So Jacob rules in this world and in the world to come. Rabbi Nahman said: as long as the light of the great one shines, the light of the small one is not noticed; once the light of the great one sets, the light of the small one becomes noticed. So as long as the light of Esau shines, the light of Jacob is not noticed; once the light of Esau sets, the light of Jacob becomes noticed, as it is said, "Arise, shine" and so forth (Isaiah 60:1). "This month." Rabbi Shmuel bar Abba said: any new moon born before midday, there is power in the eye to see it; from midday onward there is no power in the eye to see it. And that month which the Holy One, blessed be He, spoke of to Moses was born after midday, and there was no power in the eye to see it; so the Holy One, blessed be He, showed it to him with a finger and said to him, "This month." Rabbi Aha in the name of Rabbi Shmuel bar Nahmani: in the year Israel went out of Egypt, the months of the calendar year and the months of the solar season were equal. Rabbi Hiyya in the name of Rabbi Yohanan: the Holy One, blessed be He, wrapped Himself in a fringed prayer shawl, set Moses on one side and Aaron on the other, called to Michael and Gabriel and made them like witnesses of the new moon. He said to them: how did you see the moon, before the sun or after the sun, to its north or to its south, how high was it, how much was it inclined, and how wide was it? He said to them: in this order shall My children sanctify the new moon below, by an elder, by witnesses, and by a fringed prayer shawl. Another interpretation, "This month shall be for you": the Holy One, blessed be He, said to them: I am doing a renewal of matters for you; in the past I did not redeem one nation from within another nation, but for you I am renewing this thing.

Original Hebrew

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. אַתֶּם מוֹנִין לוֹ, וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לוֹ. רַבִּי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא, הַגָּדוֹל מוֹנֶה לַגָּדוֹל וְהַקָּטָן מוֹנֶה לַקָּטָן. עֵשָׂו שֶׁהוּא גָּדוֹל מוֹנֶה לַחַמָּה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה. וְיַעֲקֹב שֶׁהוּא הַקָּטָן מוֹנֶה לַלְּבָנָה שֶׁהִיא קְטַנָּה. אָמַר רַב נַחְמַן, הָא סִמָּן טָב, גָּדוֹל שַׁלִּיט בַּיּוֹם וְאֵינוֹ שַׁלִּיט בַּלַּיְלָה. כָּךְ עֵשָׂו הָרָשָׁע שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵינוֹ שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם הַבָּא. הַקָּטָן שַׁלִּיט בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, כָּךְ יַעֲקֹב שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. רַב נַחְמָן אָמַר, כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל מַבְהִיק אֵין אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן מִתְפַּרְסֵם, שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן מִתְפַּרְסֵם. כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו מַבְהִיק אֵין אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מִתְפַּרְסֵם, שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו נִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א) "קוּמִי אוֹרִי" וְגוֹ'. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר, כָּל חֹדֶשׁ שֶׁהוּא נוֹלָד מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַטָּה יֵשׁ כֹּחַ בָּעַיִן לִרְאוֹתוֹ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה אֵין כֹּחַ בָּעַיִן לִרְאוֹתוֹ וְאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה נוֹלַד מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה וְלֹא הָיָה כֹּחַ בָּעַיִן לִרְאוֹתוֹ וְהֶרְאָהוּ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֶצְבַּע וְאָמַר לוֹ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. רַבִּי אָחָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמַנִי שָׁנָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ חָדְשֵׁי שָׁנָה וְחָדְשֵׁי תְּקוּפָה שָׁוִין. רַבִּי חִיָּיא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, נִתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת וְהֶעֱמִיד לְמֹשֶׁה מִכָּאן וּלְאַהֲרֹן מִכָּאן וְקָרָא לְמִיכָאֵל וּלְגַבְרִיאֵל וְעָשָׂה אוֹתָם כִּשְׁלוּחֵי הַחֹדֶשׁ. וְאָמַר לָהֶם, כֵּיצַד רְאִיתֶם אֶת הַלְּבָנָה, לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ [כַּמָה הָיְתָה גְּבוֹהָה] כַּמָּה הָיָה נוֹטֶה וּמִכַּמָּה הָיָה רָחָב אָמַר לָהֶם, כַּסֵּדֶר הַזֶּה יְהוּ בָּנַי מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ לְמַטָּה עַל יְדֵי זָקֵן וְעַל יְדֵי עֵדִים וְעַל יְדֵי טַלִּית מְצֻיֶּצֶת. דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חִדּוּשׁ דְּבָרִים אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם לְשֶׁעָבַר לֹא גָּאַלְתִּי אֻמָּה מִתּוֹךְ אֻמָּה אֶלָּא לָכֶם אֲנִי מְחַדֵּשׁ דָּבָר זֶה.

998

Binding the Paschal Lamb and the Fall of the Four Kingdoms

Yalkut Shimoni on Torah 191:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

From where do we know that one does not count days to make up years? As it is said, "to the months of the year" (Exodus 12:2): months you count toward years, but you do not count days toward years. "This month shall be for you": it is handed over into your hands, and you are not handed over into its hand. An incident with Rabbi Hiyya the Great: the moon rose on the eve of the New Year, and the sailors traveled by its light a distance of three mil. Rabbi Hiyya saw it, took pebbles and dust and threw them at it. He said to it: tomorrow we wish to sanctify you, and you have already come up now! Immediately it was swallowed up in its place. The Holy One, blessed be He, said to Israel: in this month you are redeemed. They said to Him: do you say that we are redeemed, yet we will be enslaved another time? He said to them: renew your deeds. Until now you have had a "head" and a "first." "Head," this is the kingdom of Babylon, as it is said, "You are the head of gold" (Daniel 2:38), this is Nebuchadnezzar. "First," this is Esau, as it is said, "And the first came out ruddy" (Genesis 25:25). "Speak to all the congregation of Israel, saying: on the tenth of this month" (Exodus 12:3). Rabbi Yohanan said: but the lamb is at its best only from its pen, yet you say from the tenth? Rather, this teaches that they would tie it to the legs of their beds from the tenth, and the Egyptians would enter and see them, and their souls would fly out from upon them. Rabbi Hiyya son of Rav Ada: "Draw out and take for yourselves a lamb" (Exodus 12:21), that each one should drag the god of the Egyptian and slaughter it before him while his bedstead looks on. Rabbi Helbo in the name of Rabbi Yohanan: here it says "on the tenth of the month," and there it says, "and the people came up from the Jordan on the tenth of the month" (Joshua 4:19). Rabbi Hiyya in the name of Rabbi Yohanan: its taking stood by them at the Jordan, and its eating stood by them in the days of Haman, "and they shall eat the meat on this night" (Exodus 12:8), "on that night sleep fled from the king" (Esther 6:1). Rabbi Berekhyah in the name of Rabbi Avin: "And let them take for themselves each man" - this man is the Holy One, blessed be He, of whom it is written, "The LORD is a man of war" (Exodus 15:3). "A lamb for a father's house": Rabbi Yudan in the name of Rabbi Simon: no person ever lodged in Jerusalem with iniquity in his hand. How? The morning daily offering atoned for the transgressions done by night, and the afternoon daily offering atoned for the transgressions done by day. What is the reason? "Righteousness lodges in her" (Isaiah 1:21). Who exacts punishment for you from Media? "On the tenth." Rabbi Avin said: the tenth came, when Haman and his ten sons were cut off. Who exacts punishment for you from them? Their councillors, Mordecai and Esther; Mordecai from outside and Esther from inside. Who exacts punishment for you from Greece? The Hasmoneans, who would offer two daily offerings each day. Who exacts punishment for you from the fourth kingdom? "And it shall be for you a keeping" (Exodus 12:6). "Do not eat of it raw" (Exodus 12:9): do not seek it half-roasted. "Its head with its legs and with its inner parts": it and its dukes and its governors and its commanders. "And thus you shall eat it" and so forth (Exodus 12:11): Rabbi Shmuel bar Nahmani said: because in this world "you shall eat it in haste," but in the time to come, "for you shall not go out in haste, nor go in flight, for the LORD goes before you" (Isaiah 52:12).

Original Hebrew

מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹנִין יָמִים לְשָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה", חֳדָשִׁים אָתָּה מוֹנֶה לְשָׁנִים וְאֵין אַתָּה מוֹנֶה יָמִים לְשָׁנָה. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הוּא מָסוּר בְּיֶדְכֶם וְאֵין אַתֶּם מְסוּרִין בְּיָדוֹ. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חִיָּיא הַגָּדוֹל שֶׁעָלָה הַיָּרֵחַ עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהָלְכוּ הַסַפָּנִין לְאוֹרוֹ מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה מִילִין. רָאָה אוֹתוֹ רַבִּי חִיָּיא, נָטַל צְרוֹרוֹת וְעָפָר וְהָיָה זוֹרֵק בָהּ. אָמַר לֵיהּ, לְמָחָר אָנוּ מְבַקְּשִׁין לְקַדֶּשְׁךָ וְעָלִיתָ לְךָ עַכְשָׁיו, מִיַּד נִבְלַע בִּמְקוֹמוֹ. אָמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִין. אָמְרוּ לוֹ, תֹּאמַר שֶׁאָנוּ נִגְאָלִין וְאָנוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים פַּעַם אֲחֶרֶת, אָמַר לָהֶם, חַדְּשׁוּ מַעֲשֵׂיכֶם, עַד עַכְשָׁיו יֵשׁ לָכֶם רֹאשׁ [וְרִאשׁוֹן], רֹאשׁ זֶה מַלְכוּת בָּבֶל שֶׁנֶּאֱמַר "אַנְתָּה הוּא רֵאשָׁהּ דִּי דַּהֲבָא", זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, רִאשׁוֹן זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כה) "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי". (שמות יב ג-ד) דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וַהֲלֹא הוּא אֵינוֹ יָפֶה אֶלָּא מִדִּירוֹ וְאַתְּ אָמַרְתְּ מִבֶּעָשׂוֹר. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ קוֹשְׁרִין בְּכַרְעֵי מִטּוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִבֶּעָשׂוֹר, וְהָיוּ הַמִּצְרִיִּים נִכְנָסִין וְרוֹאִין אוֹתָם וְנַפְשָׁם פּוֹרַחַת מֵעֲלֵיהֶן. רַבִּי חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אַדָא "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן", שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ אֱלֹהִי שֶׁל מִצְרִי וְשׁוֹחֲטוֹ לְפָנָיו וְדְרָגִישׁ לוֹ יְמַלֵּל. רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן הָכָא אַתְּ אֲמָר בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, וּלְהַלָּן אֲמָר (יהושע ד, יט) "וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" רַבִּי חִיָּיא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, לְקִיחָתוֹ עָמְדָה לָהֶן בַּיַּרְדֵּן וַאֲכִילָתוֹ עָמְדָה לָהֶן בִּימֵי הָמָן (להלן פסוק ח) "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה", "בַּלַּיְלָה [הַהוּא] (שֶׁ)נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ", רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֲבִין, אִישׁ נָחוּם וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמות טו, ג) "ה' אִישׁ מִלְחָמָה". שֶׂה לְבֵית אָבֹת אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן, לֹא לָן אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן. כֵּיצַד, בְּתָּמִיד שֶׁל בֹּקֶר מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּלַּיְלָה, וְתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם. מַה טַּעַם (ישעיה א, כא) "צֶדֶק יָלִין בָּהּ", צַדִּיק יָלִין בָּהּ. מִי פּוֹרֵעַ לָכֶם מִמָּדַי בֶּעָשׂוֹר אָמַר רַבִּי אֲבִין, בָּא עָשׂוֹר שֶׁנִּכְרַת הָמָן וַעֲשֶׂרֶת בָּנָיו. מִי פּוֹרֵעַ לָכֶם מֵהֶם סַנְקְלִיטִין מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, מָרְדְּכַי מִבַּחוּץ וְאֶסְתֵּר מִבִּפְנִים, מִי פּוֹרֵעַ לָכֶם מִיָּוָן בְּנֵי חַשְׁמוֹנָאִי שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין שְׁנֵי תְּמִידִין בְּכָל יוֹם מִי פּוֹרֵעַ לָכֶם מִמַּלְכוּת רְבִיעִית נַטְרוּנָא וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת. (להלן פסוק ט) אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנוּ נָא, לָא תִּבְעוּנֵיהּ מְהַבְהְבָה. רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ, הוּא וְדוּכְסַיָא וְאַפְרַכְיָא וְאִיסְטֶרְטְלִיטִי "הוֹנֵךְ (ו)מַעֲרָבֵךְ" (להלן פסוק יא) וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ וְגוֹ', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמַנִי, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה "וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן", אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא (ישעיה נב, יב) "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה'" וְגוֹ'.

999

When Moses Spoke and Aaron Listened as Though from God

Yalkut Shimoni on Torah 191:4CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"Speak to all the congregation of Israel" (Exodus 12:3). Rabbi Ishmael says: Were the two of them speaking together? Is it not already said, "You shall speak all that I command you" (Exodus 7:2 ["you shall speak all that I command you"])? Then what does Scripture teach by saying "Speak" [in the plural]? Rather, when Moses was speaking, Aaron would incline his ears to listen in awe, and Scripture credits him as though he were hearing from the mouth of the Holy One, blessed be He. Rabbi Ami bar Yoshiyah says: Were the two of them speaking? Is it not already said, "you" and so forth? Rather, [when Moses was speaking, Aaron stood at his right and Elazar at his left and Itamar at Aaron's right, and the word went forth from between the two of them. Rabbi Shimon ben Yochai says:] Moses would show honor to Aaron and say to him, "Teach me," and Aaron would show honor to Moses and say, "Teach me," and the word went forth from between them as though both of them were speaking. "Speak to all the congregation of Israel, saying, on the tenth of the month" (Exodus 12:3). The speaking was on the New Moon, and the taking from the tenth, and the slaughtering on the fourteenth. Or perhaps the speaking and the taking were from the tenth and the slaughtering on the fourteenth? Scripture says, "This month shall be for you" (Exodus 12:2); "speak"—when was the speaking? On the New Moon. Rabbi Acha bar Yoshiyah says: Or perhaps the speaking and the taking were on the New Moon and the slaughtering on the fourteenth? Scripture says, "Speak to all the congregation of Israel, saying." Scripture need not say "saying" except to interrupt the matter: the speaking on the New Moon, the taking on the tenth, and the slaughtering on the fourteenth. Rabbi Yose the Galilean says: Or perhaps the speaking was on the New Moon and the taking and slaughtering on the tenth? Scripture says, "And it shall be for you as a charge" and so forth (Exodus 12:6); if you say so, you have uprooted the whole verse. "On the tenth of this month, let them take" (Exodus 12:3). I know only that the tenth is fit for the taking; from where do I know the fourteenth? You may argue an a fortiori case [kal va-chomer, reasoning from minor to major]: if the tenth, which is not fit for slaughtering, is fit for the taking, then the fourteenth, which is fit for slaughtering, surely it is right that it be fit for the taking. And from where the thirteenth? You may argue an a fortiori case: if the tenth, which is not close to slaughtering, is fit for the taking, then the thirteenth, which is close to slaughtering, surely it is right that it be made fit for the taking; and the same applies to the twelfth and the eleventh. "On the tenth of this month"—this is to exclude the Passover of later generations, for the Passover of Egypt was taken from the tenth, while the Passover of the generations may be taken at any time.

Original Hebrew

דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, וְכִי שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְדַבְּרִים וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (וְאַתָּה דַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל) (שמות ז, ב) ["אַתָּה תְדַבֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ"] וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר דַּבְּרוּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר הָיָה אַהֲרֹן מַרְכִּין אָזְנָיו לִשְׁמֹעַ בְּאֵימָה וּמַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּו שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַבִּי אַמִי בַּר יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר, וְכִי שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְדַבְּרִים וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (וְאַתָּה) ["אַתָּה"] וְגוֹ', אֶלָּא (כֵּיוָן שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר הָיָה אַהֲרֹן מִימִינוֹ וְאֶלְעָזָר בִּשְׂמֹאלוֹ וְאִיתָמָר מִימִנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְהָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר) מֹשֶׁה הָיָה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן וְאוֹמֵר לוֹ (למדנו) [לַמְּדֵנִי], וְאַהֲרֹן חוֹלֵק כָּבוֹד לְמֹשֶׁה וְאוֹמֵר (למדנו) [לַמְּדֵנִי], וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶן כְּאִלּו שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ. הַדִּבּוּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּלְקִיחָה מִבֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבּוּר וּלְקִיחָה מִבֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, תַּלְמוּד לוֹמַר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם דַּבְּרוּ אֵימָתַי הָיָה הַדִּבּוּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. רַבִּי אָחָא בַּר יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבּוּר וּלְקִיחָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, תַּלְמוּד לוֹמַר דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר אֶלָּא לְהַפְסִיק הָעִנְיָן הַדִּבּוּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּלְקִיחָה בְּעָשוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבּוּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּלְקִיחָה וּשְׁחִיטָה בֶּעָשׂוֹר תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת וְגוֹ', אִם תֹּאמַר כֵּן עָקַרְתָּ כָּל הַכָּתוּב. בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ. אֵין לִי אֶלָּא עֲשִׂירִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִלְקִיחָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר מִנַּיִן אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר, וּמָה עֲשִׂירִי שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה כָּשֵׁר לִלְקִיחָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה דִּין הוּא שֶׁיְהֵא כָּשֵׁר לִלְקִיחָה. וְשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִנַּיִן אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר, וּמָה עֲשִׂירִי שֶׁאֵינוֹ קָרוֹב לִשְׁחִיטָה כָּשֵׁר לִלְקִיחָה, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שֶׁהוּא קָרוֹב לִשְׁחִיטָה דִּין הוּא שֶׁהוּכְשַׁר לִלְקִיחָה, וְהוּא הַדִּין לִשְׁנֵים עָשָׂר וּלְאַחַד עָשָׂר. בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. לְהוֹצִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת, שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם מִקְּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר וּפֶסַח דּוֹרוֹת מִקְּחוֹ כָּל זְמַן.

1,000

A Person's Agent Is Like the Person Who Sent Him

Yalkut Shimoni on Torah 192:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"Let them take for themselves" (Exodus 12:3). But did all of them take it? Rather, this teaches that a person's agent is like the person himself. It was taught: "And he sends [her] away" (Deuteronomy 24:1) teaches that he may appoint an agent; "and she is sent away" teaches that she may appoint an agent; "and he sends and she is sent" teaches that the agent may appoint an agent. We have found this regarding divorce; from where do we know it for betrothal? And if you say it is derived from divorce—what is distinctive about divorce is that it can be done against her will. Scripture says, "and she departs and becomes [another man's]"; it likens becoming a wife to departing: just as departing makes an agent valid, so too becoming a wife makes an agent valid. And as for what we learned, that one who says to his agent, "Go out and set aside heave-offering," sets it aside according to the householder's intention—from where do we know it? And if you say it is derived from divorce, what is distinctive about divorce is that it is a secular matter; would you say the same of heave-offering, which is holy? Scripture says, "you"; "so also you" (Numbers 18:28)—to include your agent. Then let the Merciful One write it regarding heave-offering, and let these other cases come and be derived from it. Because there is a refutation: what is distinctive about heave-offering is that it can be done by mere thought. And as for what we learned, that a group whose Passover lamb was lost and that said to one member, "Go out, seek, and slaughter on our behalf," and he went and found and slaughtered—he eats and they eat with him: from where do we know it? And if you say it is derived from those cases, what is distinctive about them is that they are secular relative to consecrated things. It is derived from Rabbi Yehoshua ben Korchah, who said: From where do we know that a person's agent is like the person himself? As it is said, "And the whole assembly of the congregation of Israel shall slaughter it" (Exodus 12:6). Did the whole assembly slaughter it? Surely only one slaughters! Rather, from here we learn that a person's agent is like the person himself. And let these come and be derived from it. Because there is a refutation: what is distinctive about consecrated things is that most of their actions are performed by an agent. So why does Scripture need to write "you, so also you" regarding heave-offering? It is needed for the teaching of Rabbi Yannai: just as you are members of the covenant, so too your agent must be a member of the covenant. And it was necessary, for you might have thought: since a gentile or a Samaritan who sets aside heave-offering—his heave-offering is valid, say that he may also act as an agent. According to Rabbi Shimon, who exempts—as we learned, the heave-offering of a gentile renders a mixture forbidden and one is liable for an added fifth on it, but Rabbi Shimon exempts—why do I need "you, so also you"? It was necessary: you might have thought, since the Master said "you" and not sharecroppers, "you" and not partners, "you" and not guardians, "you" and not one who sets aside what is not his, say also "you" and not your agent; Scripture teaches us otherwise. This works well for Rabbi Yehoshua ben Korchah. But according to Rabbi Yonatan, who said: From where do we know that all Israel can fulfill their obligation with a single Passover lamb? As it is said, "And the whole assembly of the congregation of Israel shall slaughter it"—from where does he derive agency? And if you say, let us learn from it—perhaps that case is different, since each has a partnership in it. Rather, from here: "Let them take for themselves a man a lamb for a father's house" (Exodus 12:3). But there too each has a partnership in it. If so, why do I need two verses? If it is not needed for the case where it applies, apply it to the case where it does not apply. This verse is needed for the teaching of Rabbi Yitzchak: an adult acquires but a minor does not acquire. That is derived from "a man according to his eating." And still it is needed: one may slaughter the Passover for a single individual; he holds like the one who says one does not slaughter the Passover for a single individual.

Original Hebrew

וְיִקְחוּ לָהֶם. וְכִי כֻּלָּן הָיוּ לוֹקְחִין אֶלָּא לַעֲשוֹת שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. תָּנִי (דברים כד, א) "וְשִׁלַּח" מְלַמֵּד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ "וְשִׁלְּחָה" מְלַמֵּד שֶׁהִיא עוֹשָׂה שָׁלִיחַ "וְשִׁלַּח וְשִׁלְּחָה", מְלַמֵּד שֶׁהַשָּׁלִיחַ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. אַשְׁכְּחַן בְּגֵרוּשִׁין, בְּקִדּוּשִׁין מִנָּלָן, וְכִי תֵּימָא דְּיָלִיף מִגֵּרוּשִׁין, מַה לְגֵרוּשִׁין שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּעַל כָּרְחָהּ אָמַר קְרָא "וְיָצְאָה וְהָיְתָה", מַקִּישׁ הֲוָיָה לִיצִיאָה, מָה יְצִיאָה מַשְׁוֵי שָׁלִיחַ אַף הֲוָיָה מַשְׁוֵי שָׁלִיחַ. וְאֶלָּא הָא דִּתְנַן, הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּתְרֹם תּוֹרֵם כְּדַעַת בַּעַל הַבַּיִת מִנָּלָן, וְכִי תֵּימָא יָלִיף מִגֵּרוּשִׁין, מַה לְגֵרוּשִׁין שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ חֹל, תֹּאמַר וְכוּ'. אָמַר קְרָא (במדבר יח, כח) "אַתֶּם" "גַם אַתֶּם" לְרַבּוֹת שְׁלוּחֲכֶם. וְנִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּתְרוּמָה וְנֵיתוּ הֲנָךְ וְנִגְמְרוּ מִנֵּיהּ. מִשּׁוּם דְאִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לִתְרוּמָה שֶׁכֵּן יֶשְׁנָהּ בְּמַחֲשָׁבָה. וְהָא דִּתְנַן, חֲבוּרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ וְאָמְרָה לְאֶחָד צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ, וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט הוּא אוֹכֵל וְהֵן אוֹכְלִין עִמּוֹ, מִנָּלָן וְכִי תֵּימָא דְּיָלִיף מֵהֲנָךְ. מָה לְהֲנָךְ שֶׁכֵּן חֹל הֵן אֵצֶל קָדָשִׁים. נַפְקָא לֵיהּ מִדְרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, דְּאָמַר, מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ו) וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, וְכִי כָּל הַקָּהָל כֻּלָּן הָיוּ שׁוֹחֲטִין וַהֲלֹא אֵינוֹ שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. וְנֵיתוּ הֲנָךְ וְנִגְמְרוּ מִנֵּיהּ. מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ, מָה לְקָדָשִׁים שֶׁכֵּן רֹב מַעֲשֵׂיהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ וְלֹא נִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּתְרוּמָה וְתֵיתֵי מֵהֲנָךְ. הָכִי נַמִי, אֶלָּא "אַתֶּם גַּם אַתֶּם" לָמָה לִי מִיבָּעְיָא לֵיהּ לִכְדְּרַבִּי יַנַּאי, מָה אַתֶּם בְּנֵי בְּרִית אַף שְׁלוּחֲכֶם בְּנֵי בְּרִית. וְאִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וְאִיתָא בִּתְרוּמָה דְּנַפְשֵׁהּ, דִּתְנַן, הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁתָּרְמוּ תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה אֵימָא שְׁלִיחוּת נַמִי עָבִיד וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּפָּטַר, דִּתְנַן, תְּרוּמַת הַנָּכְרִי מְדַמַּעַת וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר "אַתֶּם גַם אַתֶּם" לָמָּה לִי אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וְאָמַר מַר אַתֶּם וְלֹא אָרִיסִים אַתֶּם וְלֹא שֻׁתָּפִים אַתֶּם וְלֹא אֶפּוֹטְרוֹפְּסִים אַתֶּם וְלֹא הַתּוֹרֵם אֶת שֵׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֵימָא אַתֶּם וְלֹא שְׁלוּחֲכֶם נַמִי, קָא מַשְׁמַע לָן. הֲנִיחָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אֶלָּא לְרַבִּי יוֹנָתָן דְּאָמַר מִנַּיִן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין בְּפֶסַח אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" שְׁלִיחוּת מִנָּא לֵיהּ. וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִנֵּיהּ דִּילְמָא שַׁאנִי הָתָם דְּאִית לֵיהּ שׁוּתָּפוּת בְּגַוֵּיהּ. אֶלָּא מֵהָכָא "וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת" הָתָם נַמִּי אִית לֵיהּ שֻׁתָּפוּת בְּגַוֵּיהּ. אִם כֵּן תְּרֵי קְרָאֵי לָמָּה לִי, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהֵיכָא דְּשַׁיָּךְ תְּנֵהוּ עִנְיָן לְהֵיכָא דְּלָא שַׁיָּךְ. הַאי מִיבָּעְיָא לֵיהּ לִכְדְרַבִּי יִצְחָק אִישׁ זוֹכֶה וְאֵין קָטָן זוֹכֶה הַהוּא מִ'וְאִישׁ לְפִי אָכְלוֹ' נַפְקָא וְאַכָּתִי מִיבָּעְיָא לֵיהּ שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד סָבַר לֵהּ כְּמַאן דְאָמַר אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד.