Reader

Yalkut Shimoni on Torah Reader

Read Yalkut Shimoni on Torah in source order, passage by passage, with the close English translation where available and the original source text for checking.

Page 44 of 56 · passages 1,721-1,760Yalkut Shimoni on Torah 1:1 – Yalkut Shimoni on Torah 881:5Work Overview →

Contents on This Page40

Contents on This Page

1,721

The Voice Between the Cherubim That Spoke to Moses Alone

Yalkut Shimoni on Torah 369:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

And why was it said? Because it says, "and the LORD spoke to him from the Tent of Meeting" (Leviticus 1:1) according to its plain sense; therefore the verse teaches, "and I will meet with you there and I will speak with you." One cannot say "from the Tent of Meeting," for it already says "from above the cover"; and one cannot say "from above the cover," for it already says "from the Tent of Meeting." How can both verses stand? This is a principle in the Torah: two verses set against one another that contradict each other shall stand in their place until a third verse comes and decides between them. What does the verse teach? "And when Moses came into the Tent of Meeting" (Numbers 7:89). This tells that Moses would enter and stand in the Tent, and a voice would descend from the highest heavens to between the two cherubim, and he would hear the voice speaking from within. Rabbi Judah ben Beteira says: there are thirteen limitations by which Aaron was excluded from all the divine speakings in the Torah, and these are they: "And when Moses came into the Tent of Meeting to speak with Him" (Numbers 7:89); "and he heard the voice speaking to him"; "and He spoke to him"; "and I will meet with you there and I will speak with you from above the cover"; "where I will meet with you there to speak with you there" (Exodus 29:42); "on the day He commanded the children of Israel" (Leviticus 7:38); "which shall be commanded"; "all that I shall command you"; one in Egypt and one at Sinai; and one in the Tent of Meeting (Numbers 3:1). These are the thirteen limitations by which Aaron was excluded from all of them.

Original Hebrew

וְלָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד" כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "מֵאֹהֶל מוֹעֵד" שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר מֵעַל הַכַּפֹּרֶת וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מֵעַל הַכַּפֹּרֶת שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "מֵאֹהֶל מוֹעֵד", כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים, זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה שְׁנֵי כְּתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וַהֲרֵי הֵן סוֹתְרִין זֶה עַל יְדֵי זֶה יִתְקַיְּמוּ בִּמְקוֹמָן עַד שֶׁיָּבוֹא כָּתוּב אַחֵר מַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פט) "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד", מַגִּיד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נִכְנָס וְעוֹמֵד בָּאֹהֶל וְקוֹל יוֹרֵד מִשְּׁמֵי שָׁמַיִם לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר בִּפְנִים. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, הֲרֵי שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִין מִעֵט אַהֲרֹן מִכָּל דִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְאֵלּוּ הֵן, (שם) "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ", "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" וְגוֹ', "וַיְדַּבֵּר אֵלָיו", וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, (שמות כט, מב) "אֲשֶׁר [אִוָּעֵד לָכֶם] שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם", (ויקרא ז, לח) "בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", "אֲשֶׁר יְצֻוֶּה", אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ, וְאַחַת בְּמִצְרַיִם וְאַחַת בְּסִינַי" (במדבר ג, א) וְאַחַת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, הֲרֵי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִעוּטִין שֶׁמִּעֵט אַהֲרֹן מִכֻּלָּן.

1,722

The Throne of Heaven and the Shrinking Bed

Yalkut Shimoni on Torah 369:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

There was a certain man who would go about saying: when my love was strong, we could lie together on the edge of a sword; now that our love is not strong, a bed of sixty cubits is not enough for us. Rav Kahana said: the verses are written. At first it is written, "and I will meet with you there" and so on, and in the end it is written, "thus says the LORD, the heavens are My throne and the earth is My footstool; where then is the house that you would build for Me?" (Isaiah 66:1).

Original Hebrew

הַהוּא דַּהֲוָה קְאָמַר וְאָזִיל, כַּד רַחֲמְתִּין עֲזִיזָא אַפּוּתָיָא דְּסַפְסֵירָא שְׁכִיבְנָא הַשְׁתָּא דְּלָא עֲזִיזָא, פּוּרְיָא בַּת שִׁיתִין גַּרְמִידֵי לָא סַגִּי לָן. אֲמַר רַב כַּהֲנָא, קְרָאֵי כְּתִיבֵי, מֵעִיקָרָא כְּתִיב וְנוֹעַדְתִּי לְךָ וְגוֹ' וּלְבַסּוֹף כְּתִיב (ישעיה סו, א) "כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי" וְגוֹ'.

1,723

The Table of the Shewbread and the Altar That Atones

Yalkut Shimoni on Torah 369:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And you shall make a table" (Exodus 25:23-30). The table was ten handbreadths long and five wide, and the shewbread ten long and five wide. One placed the bread with its length against the width of the table, folding two and a half handbreadths on this side and two and a half on that side, so that its length filled the width of the table. These are the words of Rabbi Yehudah. Rabbi Meir says: the table was twelve long and six wide, the shewbread ten long and five wide; one places its length against the width of the table, folding two on this side and two on that, with two handbreadths of space in the middle so that the air may blow between them. Abba Shaul says: there they would place the two dishes of frankincense of the shewbread. They said to him: but is it not written, "And you shall put pure frankincense upon each row"? He said to them: but is it not also written, "and next to him the tribe of Manasseh" (Numbers 2:20) [meaning the side dishes likewise stand beside, not upon]. Four golden supports were there, split at their tops, to brace two loaves of this row and two of that. Twenty-eight reeds shaped like half a hollow reed, fourteen for this row and fourteen for that. Neither arranging the reeds nor removing them overrides the Sabbath; rather one enters on the eve of Sabbath, draws them out, and lays them along the length of the table. All the vessels in the Sanctuary lay along the length of the House. Two tables stood in the hall inside, at the entrance of the House: one of marble and one of gold. On the marble they set the shewbread as it came in, on the gold as it went out, for in matters of holiness one raises and does not lower. And one gold table within bore the shewbread continually. Four priests would enter: two with the two rows in their hands and two with the two dishes, and four went ahead of them, two to take up the two rows and two to take up the two dishes. Those bringing in stood at the north facing south, and those taking out stood at the south facing north; these drew out and those laid down, a handbreadth of this beside a handbreadth of that, as it is said, "before Me continually" (Exodus 25:30). Rabbi Yose says: even if these took up and those laid down afterward, this too counted as continual. It was taught: how was the shewbread made? Rabbi Hanina said, like an open box; Rabbi Yohanan said, like a rocking ship. The Gemara weighs both shapes against the placing of the dishes, the reeds, and the supports. Rabbi Abba bar Mamel said: according to the one who says "like a rocking ship," the supports rest upon the table; according to the one who says "like an open box," the supports rest upon the ground. Rav Yehudah said: the bread holds up the supports and the supports hold up the bread, which accords with "a rocking ship." Resh Lakish said: what is the meaning of "upon the pure table" (Leviticus 24:6)? By implication it can become impure. Rather, it teaches that they would raise it up for the pilgrims at the festivals and show them the shewbread, saying, "See how beloved you are before the Omnipresent," as Rabbi Yehoshua ben Levi said: a great miracle was done with the shewbread; its removal was like its arrangement, as it is said, "to set hot bread on the day it was taken away" (1 Samuel 21:7) [it stayed warm a full week]. Since the Merciful One called it wood, as it is said, "the altar of wood... and he said to me, This is the table that is before the LORD" (Ezekiel 41:22), it begins with "altar" and ends with "table." Rabbi Yohanan and Rabbi Elazar both said: while the Temple stood, the altar atoned for a person; now a person's table atones for him. Whence the supports and the rest? Rav Ketina said: "and you shall make its dishes" (Exodus 25:29), these are the molds; "its spoons," these are the dishes; "its bowls," these are the supports; "its pans," these are the reeds; "with which to cover," that they join the bread together. Four loaves require three reeds each; the top loaf needs only two, since nothing rests upon it, and the bottom loaf needs none, for it lies on the bare surface of the table. Our Rabbis taught: Solomon made ten tables, as it is said, "and he made ten tables and placed them in the Temple, five on the right and five on the left" (compare 2 Chronicles 4:8). And if you say five to the right of the entrance and five to the left, then we would find a table in the south, but the Torah said, "and the table you shall set on the north side" (Exodus 26:35). Rather, the table of Moses stood in the center, five to its right and five to its left. Solomon made ten tables, but they arranged the bread only on that of Moses, as it is said, "and the table on which was the shewbread" (1 Kings 7:48). Rabbi Elazar son of Rabbi Shimon says: they arranged it on all of them, as it is said, "and the tables, and on them the shewbread." Rabbi Yose says: only on that of Moses. Rabbi Yose taught: even if one removed the old bread in the morning and arranged the new in the evening, it is of no consequence; how then do I uphold "before Me continually"? That the table should not pass a night without bread.

Original Hebrew

(שמות כה כג-ל) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן הַשֻּׁלְחָן אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה, וְלֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה וְנוֹתְנוֹ אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, כּוֹפֵל טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה מִכָּאן וּטְפָחַיִם וּמֶחֱצָה מִכָּאן, נִמְצָא אָרְכּוֹ מְמַלֵּא רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שֻׁלְחָן אָרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר וְרָחְבּוֹ שִׁשָּׁה, לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה, נוֹתֵן אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, כּוֹפֵל טְפָחַיִם מִכָּאן וּטְפָחַיִם מִכָּאן וּטְפָחַיִם רֵיוַח בָּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בָּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. אָמְרוּ לוֹ, וַהֲלֹא נֶאֱמַר "וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרָכָה לְבֹנָה זַכָּה". אָמַר לָהֶם, וַהֲלֹא נֶאֱמַר (במדבר ב, כ) "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה". אַרְבַּע סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם מְפֻצָּלִין מֵרָאשֵׁיהֶן כְּדֵי שֶׁיְּהוּ סוֹמְכִין בָּהֶן שְׁנַיִם מִסֵּדֶר הַזֶּה וּשְׁנַיִם מִסֵּדֶר הַזֶּה, עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קָנִים כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל, אַרְבָּעָה עָשָׂר לַסֵּדֶר הַזֶּה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לַסֵּדֶר הַזֶּה, לֹא סִדּוּר הַקָּנִים וְלֹא נְטִילָתָן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא נִכְנָס מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְשׁוֹמְטָן וְנוֹתְנָן לְאָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אָרְכָּן לְאָרְכּוֹ שֶׁל בַּיִת. שְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ בָּאוּלָם מִבִּפְנִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת, אֶחָד שֶׁל שַׁיִשׁ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב, עַל שֶׁל שַׁיִשׁ נוֹתְנִין לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתָן, עַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתָן, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין, וְאֶחָד שֶׁל זָהָב בִּפְנִים שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים נִכְנָסִין, שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי סְדָרִים וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכִין, אַרְבָּעָה מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶן, שְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי סְדָרִין וּשְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי בָּזִיכִין, הַמַּכְנִיסִין עוֹמְדִין בַּצָּפוֹן וּפְנֵיהֶן לַדָּרוֹם וְהַמּוֹצִיאִין עוֹמְדִין בַּדָּרוֹם וּפְנֵיהֶם לַצָּפוֹן, אֵלּוּ מוֹשְׁכִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין טִפְחוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד וְטִפְחוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ל) לְפָנַי תָּמִיד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין אַף זוֹ הָיְתָה תָּמִיד. הָלְכוּ וּנְתָנוּם עַל שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב שֶׁהָיָה בָּאוּלָם. הִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים. לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת. בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם (הַ)פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד, לֶחֶם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פָּנִים. אִתְּמַר, לֶחֶם הַפָּנִים כֵּיצַד עוֹשִׂין אוֹתוֹ, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דַּהֲווּ יַתְבֵי בָּזִיכִין, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הֵיכִי הֲווּ יַתְבֵי בָּזִיכִין. מָקוֹם עָבִיד לְהוּ. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּתֵבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דַּהֲווּ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב בִּפְנִים שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים נִכְנָסִין, שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי סְדָרִים וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכִין, אַרְבָּעָה מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶן, שְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי סְדָרִין וּשְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי בָּזִיכִין, הַמַּכְנִיסִין עוֹמְדִין בַּצָּפוֹן וּפְנֵיהֶן לַדָּרוֹם וְהַמּוֹצִיאִין עוֹמְדִין בַּדָּרוֹם וּפְנֵיהֶם לַצָּפוֹן, אֵלּוּ מוֹשְׁכִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין טִפְחוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד וְטִפְחוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ל) לְפָנַי תָּמִיד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין אַף זוֹ הָיְתָה תָּמִיד. הָלְכוּ וּנְתָנוּם עַל שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב שֶׁהָיָה בָּאוּלָם. הִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים. לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת. בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, (שם) וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם (הַ)פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד, לֶחֶם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פָּנִים. אִתְּמַר, לֶחֶם הַפָּנִים כֵּיצַד עוֹשִׂין אוֹתוֹ, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דַּהֲווּ יַתְבֵי בָּזִיכִין, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הֵיכִי הֲווּ יַתְבֵי בָּזִיכִין. מָקוֹם עָבִיד לְהוּ. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּתֵבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דַּהֲווּ יַתְבֵי קָנִים, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת קָנִים הֵיכִי הֲווּ יַתְבֵי. מוֹרָשָׁא עָבִיד לְהוּ. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דְּסָמוּךְ לֵיהּ סְנִיפִין לְלֶחֶם, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הֵיכִי סַמְכֵי לְהוּ סְנִיפִין לְלֶחֶם. דְּעָגְלִין לְהוּ מִיעַגְלֵי. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הַיְינוּ דְּבָעִינָן סְנִיפִין, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה סְנִיפִין לָמָּה לִי. אַגַב יוּקְרָא דְּלֶחֶם תָּלָה. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת סְנִיפִין עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן מֻנָּחִין, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר כְּמִין תֵּבָה, סְנִיפִין הֵיכִי מַנָּח לְהוּ, אָאַרְעָא מַנָּח לְהוּ. אִין, דַּאֲמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמֶל, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת, סְנִיפִין עַל הַשֻּׁלְחָן מֻנָּחִין, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה, סְנִיפִין עַל גַּבֵּי קַרְקַע מֻנָּחִין. כְּמָאן אָזְלָא הָא דַּאֲמַר רַב יְהוּדָה, הַלֶּחֶם מַעֲמִיד הַסְּנִיפִין וְהַסְּנִיפִין מַעֲמִידִין אֶת הַלֶּחֶם. כְּמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. תַּנְיָא כְּמָאן דַּאֲמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. אַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם, מְפֻצָּלִין מֵרָאשֵׁיהֶן כְּמִין דּוֹקְרִין הָיוּ, שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶן אֶת הַלֶּחֶם שֶׁהוּא כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה כּוֹפֵל, נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר טְפָחִים לְמַעְלָה, וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טְפָחַיִם כּוֹפֵל, נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים לְמַעְלָה. וְהָאִיכָּא קָנִים. קָנִים שְׁקוּעִי מַשְׁקָע לְהוּ. מַאי טַעְמָא, מִשּׁוּם אִיעַפּוּשִׁי לֶחֶם, סוֹף סוֹף מִיעַפָּשׁ לֶחֶם. דְּמַגְּבַּהּ לְהוּ פּוּרְתָּא. וְהָאִיכָּא הַהוּא פּוּרְתָּא. כֵּיוָן דְּלָא הֲוֵי טֶפַח לֹא חָשִׁיב לֵיהּ. וְהָאִיכָּא בָּזִיכִין. בָּזִיכִין בְּגַוֵּיהּ דְּלֶחֶם הֲווּ יַתְבֵי, וּבַהֲדֵי לֶחֶם הֲווּ קָיְמֵי. וְהָא אִכָּא קְרָנוֹת. קְרָנוֹת לְגַוֵּיהּ דְּלֶחֶם כַּיִיף לְהוּ, וְלֶחֶם עֲלֵיהֶם מַנָּח לֵיהּ. וְהָאִיכָּא מִסְגַּרְתּוֹ. מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה. וּלְמָאן דַּאֲמַר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַעְלָה הָיְתָה פַרְקוּדֵי הֲוָה מִיפָּרְקְדָא, וְלֶחֶם בְּגַוֵּיהּ דְּשֻׁלְחָן הֲוָה יָהִיב, כִּדְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא הָיוּ שָׁם סְנִיפִין, אֶלָּא מִסְגַּרְתּוֹ דְּשֻׁלְחָן מַעֲמֶדֶת אֶת הַלֶּחֶם. (אֲמַר) [אָמְרוּ] לֵיהּ, מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה, טַבְלָא הַמִּתְהַפֶּכֶת טְמֵאָה, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר לְמַעְלָה הָיְתָה, טַבְלָא הַמִּתְהַפֶּכֶת תִּיבָּעֵי לָךְ. מִכְּלָל דְּשֻׁלְחָן בַּר קַבּוּלֵי טֻמְאָה הוּא, כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא, וּכְלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת לֹא מְקַבֵּל טֻמְאָה, מַאי טַעְמָא, דּוּמְיָא דְּשַׂק בְּעִינָן, מַה שַּׂק מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן אַף כָּל מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן. שֻׁלְחָן נַמִי מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן הוּא, דַּאֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב (ויקרא כד, ו) "עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר", מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ לְעוֹלֵי רְגָלִים וּמַרְאִין לָהֶן לֶחֶם הַפָּנִים וְאוֹמְרִים לָהֶן רְאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דַּאֲמַר נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בְּלֶחֶם הַפָּנִים, סִלּוּקוֹ כְּסִדּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ". וְתֵפוּק לֵיהּ מִשּׁוּם צִפּוּיוֹ, מִי לֹא תְּנַן, הַשֻּׁלְחָן וְהַדּוּלַבְקִי שֶׁנִּפְחֲתוּ אוֹ שֶׁחִפָּן בְּשַׁיִשׁ וְשִׁיֵּר בָּהֶן כְּדֵי הֲנָחַת כּוֹסוֹת טְמֵאִין, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי הֲנָחַת חֲתִיכוֹת, שִׁיֵּר אִין, לָא שִׁיֵּר לָא, וְכִי תֵימָא כָּאן בְּצִפּוּי עוֹמֵד כָּאן בְּצִפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, וְהָא בָּעָא מִנֵּיה רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן, בְּצִפּוּי עוֹמֵד אוֹ בְּצִפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, כְּשֶׁחִפָּה לְבַזְבָּזָיו אוֹ כְּשֶׁלֹּא חִפָּה לְבַזְבָּזָיו, אֲמַר לֵיהּ, לֹא שְׁנָא, וְכִי תֵימָא עֲצֵי שִׁטִּין חֲשִׁיבֵי וְלָא בָּטְלֵי, הַנִיחָא לְרֵישׁ לָקִישׁ דַּאֲמַר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּכְלֵי אַכְסַלְגַּס הַבָּאִין מִמְּדִינַת הַיָּם אֲבָל בִּכְלֵי מְסִימַס וַחֲשִׁיבֵי וְלָא בָּטְלֵי, שַׁפִּיר, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דַּאֲמַר אַף כְּלֵי מְסִימַס נַמִי בָּטְלֵי, מַאי אִכָּא לְמֵימַר. שַׁאנִי שֻׁלְחָן דְּרַחֲמָנָא קָרְיֵהּ עֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, כב) "הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ וְאָרְכּוֹ וְקִירֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'", פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּם בְּשֻׁלְחָן, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרֵי תַּרְוַיְיהוּ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִקְדָּשׁ קַיָּם מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל הָאָדָם וְעַכְשָׁיו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר. אַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב וְכוּ'. מִנָּא הַנֵי מִילֵי. אֲמַר רַב קְטִינָא, אֲמַר קְרָא, וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו, אֵלּוּ דְּפוּסִין, כַּפֹּתָיו, אֵלּוּ בָּזִיכִין, קְשׂוֹתָיו, אֵלּוּ סְנִיפִין, וּמְנַקִּיֹּתָיו, אֵלּוּ קָנִים, אֲשֶׁר יֻסַּךְ, שֶׁמְּחַבְּרִים בָּהֶן אֶת הַלֶּחֶם. אַרְבַּע חַלּוֹת צְרִיכוֹת שְׁלוֹשָׁה שְׁלוֹשָׁה קָנִים, הָעֶלְיוֹנָה אֵינָהּ צְרִיכָה אֶלָּא שְׁנַיִם לְפִי שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַשּׂאוֹי, הַתַּחְתּוֹנָה אֵינָהּ צְרִיכָה כָּל עִקָּר לְפִי שֶׁמֻּנַּחַת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן. תָּנוּ רַבָּנָן. עֲשָׂרָה שֻׁלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאוֹל", וְאִם תֹּאמַר, חֲמִשָּׁה מִיְמִין הַפֶּתַח וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח, אִם כֵּן מָצִינוּ שֻׁלְחָן בַּדָּרוֹם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (שמות כו, לה) "וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֵלַע צָפוֹן", אֶלָּא שֶׁל מֹשֶׁה בָּאֶמְצַע, חֲמִשָּׁה מִימִינוֹ וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאלוֹ. עַשָׂרָה שֻׁלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה וְלֹא הָיוּ מְסַדְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ז, מח) "וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב". רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַל כֻּלָּן הָיוּ מְסַדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים". רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא הָיוּ מְסַדְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁל מֹשֶׁה, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת", אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֻׁלְחָנוֹת שֶׁהֵן בַּמִּקְדָּשׁ, שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בָּאוּלָם לִפְנִים לְפֶתַח הַבַּיִת, אֶחָד שֶׁל כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁל זָהָב, עַל שֶׁל כֶּסֶף נוֹתֵן לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין, וְאֶחָד שֶׁל זָהָב, בִּפְנִים, שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ סִלֵּק אֶת הַיְּשָׁנָה שַׁחֲרִית וְסִדֵּר אֶת הַחֲדָשָׁה עַרְבִית אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם לְפָנַי תָּמִיד, שֶׁלֹּא יָלִין אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּלֹא לֶחֶם.

1,724

The Lampstand of Pure Gold Shown to Moses on the Mountain

Yalkut Shimoni on Torah 369:4CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And you shall make a lampstand of pure gold." It was taught: a service vessel made of wood, Rabbi declares unfit, and Rabbi Yose bar Rabbi Yehudah declares fit. Rabbi expounds by general-and-particular: "and you shall make a lampstand," a general statement; "of pure gold," a particular; "the lampstand shall be made of hammered work," a return to the general. By a general-particular-general you judge only according to the particular: just as the particular is plainly of metal, so all must be of metal. Rabbi Yose bar Rabbi Yehudah expounds by inclusion-and-exclusion, including in the end even wood, and excluding only earthenware. It was taught: if one has no gold, he may bring silver, copper, iron, tin, or lead. Rabbi Yose bar Rabbi Yehudah permits even wood. And it was taught: a person may not make a house in the form of the Sanctuary, a portico like the hall, a courtyard like the Temple court, a table like the table, or a lampstand like the lampstand; but he may make one of five branches, of six, or of eight. Of seven he may not make, even of other metals. Rabbi Yose bar Rabbi Yehudah says: even of wood he may not make seven, as the Hasmonean kings did. They said to him: from there is no proof, for those were iron spits coated with tin; when they grew rich they made them of silver, and richer still, of gold. The seven branches of the lampstand are indispensable to one another; the seven lamps are indispensable to one another, for the word "shall be" is written of them. Our Rabbis taught: the lampstand was to be made of solid metal and of gold. Made from scrap pieces, it is unfit; from other metals, it is fit. The Gemara works through the verses: "a talent of pure gold shall he make it" (Exodus 25:39), "hammered," and "this is the work of the lampstand, hammered gold" (Numbers 8:4), deriving that when gold, it comes as a full talent with its cups, knobs, and flowers, and the word "hammered" at the end excludes the trumpets. Shmuel said in the name of an elder: the height of the lampstand was eighteen handbreadths. The feet and the flower were three handbreadths; two handbreadths plain; one handbreadth holding a cup, knob, and flower; two plain; one with a knob and two branches going out, one this way and one that, drawn up to the height of the lampstand; one plain; one with a knob and two more branches; one plain; one with a knob and two more branches; two plain; with three handbreadths left at the top holding cups, knobs, and flowers. To what are the cups likened? To Alexandrian goblets. The knobs? To the apples of Crete. The flowers? To the blossoms of the pillars. There were thus twenty-two cups, eleven knobs, and nine flowers, each kind indispensable to the others. Rabbi Yonatan said: what is "upon the pure lampstand" (Leviticus 24:4)? That its making came down from a place of purity. It was taught, Rabbi Yose bar Rabbi Yehudah says: an ark of fire, a table of fire, and a lampstand of fire came down from heaven, and Moses saw and made their like, as it is said, "and see and make them after their pattern that you were shown on the mountain." Rabbi Hiyya bar Abba said in the name of Rabbi Yohanan: Gabriel, girded like a workman, showed Moses the making of the lampstand, as it is said, "and this is the work of the lampstand" (Numbers 8:4). The school of Rabbi Yishmael taught: three things were hard for Moses until the Holy One, blessed be He, showed him with His finger, and these are they: the lampstand, the new moon, and the creeping things; and some say, also the laws of slaughter. Rav Yehudah said in the name of Rav: Solomon made ten lampstands, and for each he brought a thousand talents of gold and put it through the furnace a thousand times until it stood at one talent. And does it lose so much? But it was taught, Rabbi Yose bar Rabbi Yehudah says: it happened that the lampstand of the Temple exceeded that of the wilderness by a Gordian gold dinar, and they put it through the furnace eighty times until the dinar was lost. Once it stands, it stands.

Original Hebrew

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר. תַּנְיָא, כְּלִי שָׁרֵת שֶׁעֲשָׂאָהּ שֶׁל עֵץ רַבִּי פּוֹסֵל וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. רַבִּי דָּרִישׁ כְּלָל וּפְרָט, וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, כְּלָל, זָהָב טָהוֹר, פְּרָט, מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת אַף כָּל שֶׁל מַתֶּכֶת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה דָּרִישׁ רִבּוּיֵי וּמִעוּטֵי, וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, רִיבָּה, זָהָב טָהוֹר, מִעֵט, מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, חָזַר וְרִבָּה, רִבָּה וּמִעֵט וְרִבָּה, רִבָּה הַכֹּל, מַאי רַבִּי רַבִּי כָּל מִילֵי, מַאי מִעֵט מִעֵט חֶרֶס, דְּתַנְיָא, אֵין לוֹ זָהָב מֵבִיא שֶׁל כֶּסֶף שֶׁל נְחשֶׁת שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁל בְּדִיל וְשֶׁל עֹפֶרֶת, רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר אַף בְּשֶׁל עֵץ, וְתַנְיָא, לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם בַּיִת תַּבְנִית הֵיכָל, אַכְסַדְרָה כְּנֶגֶד אוּלָם, חָצֵר כְּנֶגֶד עֲזָרָה, שֻׁלְחָן כְּנֶגֶד שֻׁלְחָן, מְנוֹרָה כְּנֶגֶד מְנוֹרָה, אֲבָל עוֹשֶׂה שֶׁל חֲמִשָּׁה שֶׁל שִׁשָּׁה וְשֶׁל שְׁמוֹנָה, וְשֶׁל שִׁבְעָה לֹא יַעֲשֶׂה וַאֲפִלּוּ שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתֶּכֶת, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בְּשֶׁל עֵץ לֹא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי, אָמְרוּ לוֹ, מִשָּׁם רְאָיָה, שִׁפּוּדִין שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ וְחִפְּאוּם בְּבַּעַץ, הֶעֱשִׁירוּ עֲשָׂאוּם שֶׁל כֶּסֶף, חָזְרוּ וְהֶעֱשִׁירוּ עֲשָׂאוּם שֶׁל זָהָב. שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. מַאי טַעְמָא, הֲוָיָה כְּתִיב בְּהוּ. תָּנוּ רַבָּנָן, מְנוֹרָה הָיְתָה בָּאָה מִן הָעֶשֶׁת וּמִן הַזָּהָב, עֲשָׂאָהּ מִן הַגְּרוּטָאוֹת פְּסוּלָה, מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת כְּשֵׁרָה. מַאי שְׁנָא מִן הַגְּרוּטָאוֹת פְּסוּלָה, מִקְשָׁה וַהֲוָיָה, מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת נַמִי זָהָב וַהֲוָיָה. אֲמַר קְרָא, תֵּיעָשֶׂה, לְרַבּוֹת שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת. וְאֵימָא לְרַבּוֹת גְּרוּטָאוֹת. לָא סַלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּאֲמִקְשָׁה כְּתִיבָא הֲוָיָה. תֵּיעָשֶׂה נַמִי אֲמִקְשָׁה כְּתִיב. מִקְשָׁה מִקְשָׁה לְעַכֵּב. זָהָב זָהָב נַמִי לְעַכֵּב. הַאי מַאי, אִי אַמְרֵתְ בִּשְׁלָמָא מִן הַגְּרוּטָאוֹת פְּסוּלָה מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת כְּשֵׁרָה, הַיְינוּ דְּזָהָב זָהָב מִקְשָׁה מִקְשָׁה לִדְרָשָׁא, אֶלָּא אִי אַמְרֵת מִן הַגְּרוּטָאוֹת כְּשֵׁרָה מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת פְּסוּלָה, זָהָב זָהָב מִקְשָׁה מִקְשָׁה מַאי דַּרְשֵׁת בֵּיהּ. דְּתַנְיָא (פסוק לט) כִּכַּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ, בָּאָה זָהָב בָּאָה כִּכָּר, אֵינָהּ בָּאָה זָהָב אֵינָהּ בָּאָה כִּכָּר, בָּאָה זָהָב בָּאָה גְּבִיעִים כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים, אֵינָהּ בָּאָה זָהָב אֵינָהּ בָּאָה גְּבִיעִים כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים. וְאֵימָא נַמִּי בָּאָה זָהָב בָּאָה קָנִים אֵינָהּ בָּאָה זָהָב אֵינָהּ בָּאָה קָנִים. הַהִיא (פָּסוּק) [פָּמוֹט] מִיקְרִי. (במדבר ח, ד) "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב". בָּאָה זָהָב בָּאָה מִקְשָׁה אֵינָהּ בָּאָה זָהָב אֵינָהּ בָּאָה מִקְשָׁה. "מִקְשָׁה" דִּסֵיפָא לְמַאי אָתָא. לְמִעוּטֵי חֲצוֹצְרוֹת, דְּתַנְיָא, חֲצוֹצְרוֹת הָיְתָה בָּאָה מִן הָעֶשֶׁת וּמִן הַכֶּסֶף, עֲשָׂאָהּ מִן הַגְּרוּטָאוֹת כְּשֵׁרָה מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת פְּסוּלָה. מַאי שְׁנָא מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת פְּסוּלָה, "כֶּסֶף וַהֲוָיָה", מִן הַגְּרוּטָאוֹת נַמִי, "מִקְשָׁה וַהֲוָיָה". מִעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי מְנוֹרָה מִקְשָׁה הִיא, הִיא וְלֹא חֲצוֹצְרוֹת. אֲמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּסָבָא, גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר טְפָחִים, הָרַגְלַיִם וְהַפֶּרַח שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וּטְפָחַיִם חָלָק, וְטֶפַח שֶׁבּוֹ גָּבִיעַ כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, וּטְפָחַיִם חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֶחָד אֵילָךְ וְאֶחָד אֵילָךְ וְנִמְשָׁכִים וְעוֹלִין כְּנֶגֶד גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, וְטֶפַח חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר, וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֵילָךְ וְאֵילָךְ וְנִמְשָׁכִין וְכוּ', וְטֶפַח חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר, וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ וְכוּ', וּטְפָחַיִם חָלָק, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁבָּהֶן גְּבִיעִים וְכַפְתּוֹרִים וּפְרָחִים, גְּבִיעִים לְמָה הֵן דּוֹמִין, כְּמִין כּוֹסוֹת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיּוּס, כַּפְתּוֹרִים לְמָה הֵן דּוֹמִין, כְּמִין תַּפּוּחֵי הַכְּרֵתִים, פְּרָחִים לְמָה הֵן דּוֹמִין, כְּמִין פִּרְחֵי הָעַמּוּדִים, נִמְצְאוּ גְּבִיעִים שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים, כַּפְתּוֹרִים אֶחָד עָשָׂר, פְּרָחִים תִּשְׁעָה, גְּבִיעִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, פְּרָחִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, כַּפְתּוֹרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, גְּבִיעִים כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. (בִּשְׁלֹשָׁה) גְּבִיעִים שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים, דִּכְתִיב וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים, תְּמָנִי סְרֵי דְּקָנִים וְאַרְבָּעָה דִּידָהּ, הָא שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים, כַּפְתּוֹרִים נַמִי אֶחָד עֲשַׂר, כַּפְתּוֹרֶיהָ תְּרֵי, וְשִׁשָּׁה דְּקָנִים, וְכַפְתּוֹר וְכַפְתּוֹר וְכַפְתּוֹר, הָא אֲחַד עָשָׂר, אֶלָּא פְּרָחִים תִּשְׁעָה מִנָּא לָן, פְּרָחֶיהָ תְּרֵי הֲווּ וְשִׁשָּׁה דְּקָנִים תְּמָנֵי הֲווּ. אָמַר רַב שַׁלְמָן, (שם) עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִיא. אֲמַר רַב, גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה תִּשְׁעָה טְפָחִים. אִיתִיבֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּא לְרַב, (עָנָן, סֻלָּם) [אֶבֶן] הָיְתָה לִפְנֵי מְנוֹרָה וּבָהּ שָׁלוֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁעָלֶיהָ כֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת. אֲמַר לֵיהּ, שִׁימִי אַתְּ, כִּי קָא אֲמִינָא מִשְּׂפַת קָנִים וּלְמַעְלָה. אֲמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מַאי דִּכְתִיב (ויקרא כד, ד) "עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה", שֶׁיָּרְדוּ מַעֲשֶׂיהָ מִמְּקוֹם טָהֳרָה. אֶלָּא מֵעַתָּה, (שם, ו) "עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר", שֶׁיָּרְדוּ מַעֲשָׂיו מִמָּקוֹם טָהוֹר, אֶלָּא "טָהוֹר" מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא, הָכָא נַמִי "טְהוֹרָה" מִכְּלָל שֶׁהִיא טְמֵאָה. בִּשְׁלָמָא טָהוֹר מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ וְכוּ', אֶלָּא הָכָא טְהוֹרָה מִכְּלָל שֶׁהִיא טְמֵאָה, פְּשִׁיטָא, כְּלִי מַתָּכוֹת נִינְהוּ וּכְלִי מַתָּכוֹת מְקַבֵּל טֻמְאָה, אֶלָּא שֶׁיָּרְדוּ מַעֲשֶׂיהָ מִמְּקוֹם טָהֳרָה. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אָרוֹן שֶׁל אֵשׁ וְשֻׁלְחָן שֶׁל אֵשׁ וּמְנוֹרָה שֶׁל אֵשׁ יָרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְרָאָה מֹשֶׁה וְעָשָׂה כְּמוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר. אֶלָּא מֵעַתָּה (שמות כו, ל) "וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר [הָרְאֵיתָ"] הָכִי נַמִי. הָכָא כְּמִשְׁפָּטוֹ, הָתָם כְּתַבְנִיתָם. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, גַּבְרִיאֵל חָגוּר כְּמִין פְּסִיקִיָּא הָיָה, וְהֶרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, ד) "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה". תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיוּ קָשִׁין לְמֹשֶׁה עַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֶצְבָּעוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, מְנוֹרָה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּשְׁרָצִים, מְנוֹרָה, דִּכְתִיב (שם) "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה", רֹאשׁ חֹדֶשׁ, דִּכְתִיב "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", שְׁרָצִים, דִּכְתִיב (ויקרא יא, כט) "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא", וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ". אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב (אַסִּי), עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה, וְכָל אַחַת וְאַחַת הֵבִיא לָהּ אֶלֶף כִּכַּר זָהָב, וְהִכְנִיסוּהוּ אֶלֶף פְּעָמִים לַכּוּר, וְהֶעֱמִידוּהוּ עַל כִּכָּר. וּמִי מִחַסֵר כּוּלֵי הַאי, וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַעֲשֶׂה וְהָיְתָה מְנוֹרַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יְתֵרָה עַל שֶׁל מִדְבָּר בְּדִינָר זָהָב גּוֹרְדִּיקָנִי, וְהִכְנִיסוּהוּ שְׁמוֹנִים פְּעָמִים לַכּוּר עַד שֶׁחָסַר הַדִּינָר. כֵּיוָן דְּקָאִי קָאִי.

1,725

Solomon's Ten Lampstands and the Lamp of Moses at the Center

Yalkut Shimoni on Torah 369:5CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Our Rabbis taught: Solomon made ten lampstands, as it is said, "and he made the lampstands of gold, ten of them according to their ordinance, and set them in the Sanctuary, five on the right and five on the left" (2 Chronicles 4:7). And if you say five to the right of the entrance and five to the left of the entrance, then we would find a lampstand in the north; but the Torah said, "and the lampstand opposite the table" [on the south side]. Rather, that of Moses stood in the center, with five to its right and five to its left. Solomon made ten lampstands, yet they kindled only that of Moses, as it is said, "and the lampstand of gold with its lamps to burn every evening" (2 Chronicles 13:11). Rabbi Elazar ben Shammua says: they kindled all of them, as it is said, "and the lampstands with their lamps to burn them according to the ordinance before the inner shrine, of pure gold" (2 Chronicles 4:20).

Original Hebrew

תָּנוּ רַבָּנָן. עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (דבהי"ב ד, ז) "וַיַּעַשׂ אֶת מְנֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטָם וַיִּתֵּן בַּהֵיכַל חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאוֹל", וְאִם תֹּאמַר חָמֵשׁ מִיְמִין הַפֶּתַח וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח, אִם כֵּן מָצִינוּ מְנוֹרָה בַּצָּפוֹן, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה "וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן", אֶלָּא שֶׁל מֹשֶׁה בָּאֶמְצַע וְחָמֵשׁ מִימִינָהּ וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאלָהּ. עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה וְלֹא הָיוּ מַדְלִיקִין אֶלָּא עַל שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דבהי"ב יג, יא) "וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרוֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב", רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן (שִׁמְעוֹן) [שַׁמּוּעַ] אוֹמֵר, עַל כֻּלָּן הָיוּ מַדְלִיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ד, כ) "וְאֶת הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר".

1,726

The Lampstand Beaten From a Single Talent of Gold

Yalkut Shimoni on Torah 369:6CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

It was taught: the lampstand and its lamps come from the talent, but its tongs and its fire pans do not come from the talent. Rabbi Nehemiah says: the lampstand comes from the talent, but its lamps, tongs, and fire pans do not come from the talent. On what do they differ? On this verse, for it was taught: "a talent of pure gold shall he make it" (Exodus 25:39); we have learned that the lampstand comes from the talent. Whence to include its lamps? Scripture says, "all these vessels." One might include its tongs and fire pans; Scripture says "it" [excluding them], the words of Rabbi Nehemiah. This raises a contradiction in Rabbi Nehemiah against himself; the answer is that two teachers report differing traditions in Rabbi Nehemiah's name. Rabbi Yehoshua ben Korha says: the lampstand comes from the talent, but its lamps, tongs, and fire pans do not. Then how do I uphold "all these vessels"? That they all be of gold. But that they are gold is stated explicitly: "and you shall make its seven lamps," and it is written, "and its tongs and its fire pans of pure gold" (Exodus 25:38). The verse is needed only for the rims of the lamps; you might have thought that since the rims of the lamps blacken, the Torah spared the money of Israel and they might be made of anything, so it teaches us otherwise. Rav Huna son of Rav Yehudah said in the name of Rav Sheshet: the lamp of the Sanctuary was made in detachable sections. He holds that "talent" and "hammered" are written of the lampstand and its lamps, and since it needed cleaning, it could not be cleaned unless it was in sections. They objected: how did he do it? He removed them, set them in the tent, wiped them with a sponge, put oil in them, and kindled them. This accords with the teaching that the Sages say they would not move it from its place, implying that in principle one could; rather say, it did not move from its place. And who are the Sages? Rabbi Elazar bar Rabbi Tzadok, who said: a kind of gold plate sat upon it; when he trimmed it he pressed the plate toward its mouth, and when he put in oil he pressed it toward its top. The lampstand Moses made in the wilderness was of gold and hammered, as it is said, "and you shall make a lampstand of pure gold." I might hear that he should make its limbs and attach them; Scripture says, "of one piece shall they be," to include its lamps. "It shall be made" teaches that after the Torah included and excluded, I include its lamps that are made with it and exclude its knobs and flowers that are not made with it.

Original Hebrew

תַּנְיָא. מְנוֹרָה וְנֵרוֹתֶיהָ בָּאוֹת מִן הַכִּכָּר, וְאֵין מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ בָּאוֹת מִן הַכִּכָּר, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, מְנוֹרָה בָּאָה מִן הַכִּכָּר, וְאֵין נֵרוֹתֶיהָ וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ בָּאוֹת מִן הַכִּכָּר. בְּמַאי קָא מִיפְלִגֵי, בְּהַאי קְרָא, דְּתַנְיָא (פסוק לט) כִּכַּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ. לָמַדְנוּ לִמְנוֹרָה שֶׁבָּאָה מִן הַכִּכָּר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת נֵרוֹתֶיהָ, תַּלְמוּד לוֹמַר אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ, תַּלְמוּד לוֹמַר אֹתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. קַשְׁיָא דְּרַבִּי נְחֶמְיָה אֲדְרַבִּי נֶחֶמְיָה. תְּרֵי תַּנָּאֵי אֲלִיבָּא דְּרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, מְנוֹרָה בָּאָה מִן הַכִּכָּר וְאֵין נֵרוֹתֶיהָ וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ בָּאוֹת מִן הַכִּכָּר, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם אֵת כָּל הַכֵּלִים, שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם שֶׁל זָהָב. זָהָב בְּהֶדְיָא כְּתִיב בָּהֶן, וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וּכְתִיב (פסוק לח) וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר. לָא נִצְרְכָה אֶלָּא לְפִי נֵרוֹת, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּפִי נֵרוֹת אַשְׁחוּרִי אַשְׁחֲרֵי, הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְלֵיעֲבֵד כָּל דְּהוּ, קְמַשְׁמָע לָן. אֲמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת, נֵר שֶׁל מִקְדָּשׁ שֶׁל פְּרָקִים הָיָה. קָא סָבַר, כִּי כְּתִיב כִּכָּר (פסוק לא) וּמִקְשָׁה אֲמְנוֹרָה וְנֵרֹתֶיהָ כְּתִיב, וְכֵיוָן דְּבַעְיָא הֲטָבָה, אִי לָאו דִּפְרָקִים הֲוַאי לָא הֲוַות מִטַּיְּיבָּא. מֵיתֵיבִי, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, מְסַלְּקָן וּמַנִּיחָן בָּאֹהֶל וּמְ[קַ]נְּחָן בִּסְפוֹג וְנוֹתֵן בָּהֶן שֶׁמֶן וּמַדְלִיקָן. הוּא דַּאֲמַר כִּי הַאי תַּנָא, דְּתַנְיָא, חֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא הָיוּ מְזִיזִין אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ. מִכְּלָל דְּאִי בָּעֵי מָצֵי מֵזִיז לָהּ. אֶלָּא אֵימָא לֹא הָיְתָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. וּמָאן חֲכָמִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי צָדוֹק, דַּאֲמַר, כְּמִין טַס שֶׁל זָהָב יָשַׁב לָהּ עַל גַּבָּהּ, כְּשֶׁהוּא מֵיטִיבָהּ דּוֹחֲקוֹ כְּלַפֵּי פִּיהָ, כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן דּוֹחֲקוֹ כְּלַפֵּי רֹאשָׁהּ. מְנוֹרָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר הָיְתָה בָּאָה מִשֶּׁל זָהָב וּמִקְשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה אֵבָרִים וְיַדְבִּיקֵם בָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר מִמֶּנָּה יִהְיוּ, לְרַבּוֹת נֵרוֹתֶיהָ, (וּכְתִיב) תֵּיעָשֶׂה. אַחַר שֶׁרִיבָּה הַתּוֹרָה וּמִעֵט, מְרַבֶּה אֲנִי נֵרוֹתֶיהָ שֶׁנַּעֲשִׂין עִמָּהּ וּמוֹצִיא אֲנִי כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ שֶׁאֵין נַעֲשִׂים עִמָּהּ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ, תַּלְמוּד לוֹמַר תֵּיעָשֶׂה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַצְּבָתִים וְאֶת הַמַּלְקְטָאוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר (אוֹתוֹ) [אֹתָהּ]. הָא מָה רָאִיתָ. מְרַבֶּה אֲנִי מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין עִמָּהּ, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַצְּבָתִים וְאֶת הַמַּלְקְטָאוֹת שֶׁאֵין מְשַׁמְּשִׁין עִמָּהּ. כֵּיצַד עָשָׂה בְּצַלְאֵל אֶת הַמְּנוֹרָה, עֲשָׂאָהּ כְּמִין קוֹרָה וַעֲשָׂאָהּ מְרֻבָּע לְמַטָּה. חֲמִשָׁה כְּתוּבִים אֵין לָהֶם הֶכְרֵעַ וְכֵן מְשֻׁקָּדִים אֵין לוֹ הֶכְרֵעַ (כָּתוּב לְעֵיל בְּרֶמֶז לז).

1,727

Hammered Work and the Praise of Moses Who Built As He Was Told

Yalkut Shimoni on Torah 369:7CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"Hammered." "Hammered" means only a hard substance, the work of a craftsman, the work of a hammer. "To its base, to its flower" (Numbers 8:4). I have only its base and its flower; whence its cups and its knobs? Scripture says, "and you shall make a lampstand," and so on. Or one might make it limb by limb; Scripture says, "of one piece shall they be." "It is hammered" (Numbers 8:4), why is this said? Was it not already said, "hammered gold"? What does "it is hammered" teach? Because we find regarding the vessels of the Eternal House that when they have no hammered piece they make them from scrap, one might hear that so too with the lampstand; Scripture says, "it is hammered," the verse repeats it to disqualify [scrap]. From here they said: when there is no gold, one makes it of silver, and so on, which is not the case with the trumpets: when there is no silver they do not make them of gold, but if they have no hard substance they make them from scrap. It comes out that what is fit for the lampstand is unfit for the trumpets, and what is fit for the trumpets is unfit for the lampstand. "According to the vision that the LORD showed Moses" (Numbers 8:4). This is to make known the praise of Moses, that just as the Omnipresent told him, so he did. Rabbi Natan says: it is not needed, for it already says, "and see and make"; the verse tells us that the Omnipresent showed Moses vessels already made and a lampstand already made, and it was made, as it is said, "according to the vision that the LORD showed Moses."

Original Hebrew

מִקְשָׁה. אֵין מִקְשָׁה אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אוּמָן מַעֲשֵׂה קֻרְנָס. (במדבר ח, ד) "עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ". אֵין לִי אֶלָּא יְרֵכָהּ וּפִרְחָהּ, גְּבִיעֶיהָ וְכַפְתֹּרֶיהָ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת וְגוֹ'. אוֹ יַעֲשֶׂה אֵבָרִים אֵבָרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר מִמֶּנָּה יִהְיוּ. (במדבר ח, ד) "מִקְשָׁה הִיא" לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר מִקְשָׁה זָהָב, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִקְשָׁה הִיא". לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּכְלֵי בֵּית עוֹלָמִים שֶׁאֵין לָהֶם מִקְשָׁה, עוֹשִׂין מִין גְּרוּטִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּמְנוֹרָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "מִקְשָׁה הִיא", שָׁנָה עָלֶיהָ הַכָּתוּב לִפְסֹל. מִכָּאן אָמְרוּ, אֵין שֶׁל זָהָב, עוֹשִׂין שֶׁל כֶּסֶף וְכוּ', מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחֲצוֹצְרוֹת, אֵין שֶׁל כֶּסֶף לֹא יַעֲשׂוּ שֶׁל זָהָב אֲבָל אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה עוֹשִׂין מִין גְּרוּטִי, נִמְצָא כָּשֵׁר בִּמְנוֹרָה פָּסוּל בַּחֲצוֹצְרוֹת, כָּשֵׁר בַּחֲצוֹצְרוֹת פָּסוּל בַּמְּנוֹרָה. "כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה". לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם כֵּן עָשָׂה, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָה הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה כֵּלִים עֲשׂוּיִם וּמְנוֹרָה עֲשׂוּיָה, וְנַעֲשֵׂית, שֶׁנֶּאֱמַר כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה.

1,728

The Crown of the Tabernacle and the Four Fires on the Mountain

Yalkut Shimoni on Torah 369:8CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

This is what Scripture says: "Go forth and behold, daughters of Zion" (Song of Songs 3:11), the children marked out for Him by circumcision, by the shaving, and by fringes. "On King Solomon," the King to whom peace belongs. "With the crown with which his mother crowned him." Rabbi Yitzhak said: we searched all of Scripture and did not find that Bathsheba made a crown for her son Solomon. Rather, this is the Tent of Meeting, which is crowned with blue, purple, and scarlet. Rabbi Shimon of Sikhnin said in the name of Rabbi Levi: when the Holy One, blessed be He, said to Moses, "Make Me a sanctuary," he might have brought four poles and stretched the Tabernacle over them. Rather, it teaches that the Holy One, blessed be He, showed Moses above a red fire, a green fire, a black fire, and a white fire, and said to him, "Make Me a sanctuary." Moses said before the Holy One, blessed be He: Master of the worlds, from where do I have red fire, green fire, black fire, white fire? He said to him: "after their pattern that you are shown on the mountain." Rabbi Berechiah said in the name of Rabbi: a parable of a king who appeared to a member of his household in a garment of white pearls and said, "Make me one like this." He said, "My lord the king, where do I get such a garment of pearls?" He said, "You with your materials and I with My glory." So the Holy One, blessed be He, said to Moses: you make below what is above; I will leave My retinue above and come down and contract My Presence among them below. As above, "seraphim standing" (Isaiah 6:2), so below, "acacia wood standing" (Exodus 26:15). As above, stars, so below, clasps. Rabbi Hiyya bar Abba said: this teaches that the golden clasps in the Tabernacle looked like stars fixed in the firmament. "On the day of his wedding" (Song of Songs 3:11), this is the Tent of Meeting; "and on the day of the gladness of his heart," this is the building of the Eternal House.

Original Hebrew

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שה"ש ג, יא) "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן", בָּנִים הַמְּצֻיָּנִים לוֹ בְּמִילָה וּבְתִגְלַחַת וּבְצִיצִית. (שם) "בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה", מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. "בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ". אָמַר רַבִּי יִצְחָק חִזַּרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ שֶׁעָשְׂתָה בַּת שֶׁבַע עֲטָרָה לִשְׁלֹמֹה בְּנָהּ, אֶלָּא זֶה אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁהוּא מְעֻטָּר בִּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן הָיָה לוֹ לְהָבִיא אַרְבַּע קוּנְדִיסִין וְלִמְתֹחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן עֲלֵיהֶן, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לְמַעְלָה אֵשׁ אֲדֻמָּה אֵשׁ יְרֻקָּה אֵשׁ שְׁחֹרָה אֵשׁ לְבָנָה וְאָמַר לוֹ עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, וְכִי מֵאַיִן יֵשׁ לִי אֵשׁ אֲדֻמָּה אֵשׁ יְרֻקָּה אֵשׁ שְׁחֹרָה אֵשׁ לְבָנָה, אָמַר לוֹ, בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּגְלָה לְבֶן בֵּיתוֹ בִּלְבוּשׁ לָבָן מַרְגְּלִיטִין, אָמַר לוֹ, עֲשֵׂה לִי כָּזֶה, אָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מִנַּיִן לִי לְבוּשׁ אֵלּוּ מַרְגְּלִיטִין, אָמַר לוֹ, אַתָּה בְּסִימָנֶיךָ וַאֲנִי בִּכְבוֹדִי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אַתָּה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁלְּמַעְלָה לְמַטָּה, אֲנִי מַנִּיחַ סַנְקְלִיטִין שֶׁלִּי שֶׁלְּמַעְלָן וְיוֹרֵד וּמְצַמְצֵם שְׁכִינָתִי בֵּינֵיהֶן לְמַטָּה, מַה לְּמַעְלָה (ישעיה ו, ב) "שְׂרָפִים עוֹמְדִים" אַף לְמַטָּה (שמות כו, טו) "עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים", מַה לְּמַעְלָה כּוֹכָבִים אַף לְמַטָּה קְרָסִים. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ קְרָסִין שֶׁל זָהָב נִרְאִין בַּמִּשְׁכָּן כְּכוֹכָבִים הַקְּבוּעִים בָּרָקִיעַ. (שה"ש ג, יא) "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ", זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, "וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ", זֶה בִּנְיַן בֵּית עוֹלָמִים.

1,729

The Holy One Longs to Dwell Under Curtains of Goat Hair

Yalkut Shimoni on Torah 369:9CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And the Tabernacle you shall make of ten curtains" (Exodus 26:1-29). This is what Scripture says: "I have loved you, says the LORD" (Malachi 1:2). See with what love I have loved you: from the earth to the firmament is a journey of five hundred years, and likewise from the first firmament to the second, and from the second to the third, and so on to the seventh, and one need not even reckon the distance from the hooves of the living creatures upward, and the Throne is above them all. See how I cherished you, that I set all these aside and said to you, Make Me curtains of goats' hair and I will come and dwell among you. Rabbi Yehoshua ben Levi said: had the nations of the world known how the Tabernacle and the Temple benefited them, they would have surrounded them with fortresses to guard them. Why? Before the Tabernacle was set up, the divine speech would go forth and enter the houses of the nations of the world, and they were stricken with terror, as it is said, "for who is there of all flesh" and so on. You heard and lived, but the nations heard and were shaken within their tents. And not only the Tabernacle, but even the Temple benefited them. Whence? Solomon arranged his prayer thus: "and also concerning the foreigner who is not of Your people Israel... You shall hear from heaven" (1 Kings 8). But when an Israelite came to pray, what did he say? "Give to each according to all his ways, whom You know in his heart." The foreigner, however, whether deserving or not, give him all that he asks, "that all the peoples of the earth may know." The Holy One, blessed be He, said to Moses: Make Me a sanctuary, for I yearn to dwell among My children. When the ministering angels heard this, they began to say, Master of the universe, why do You descend to those below? Your glory is that You be in heaven, as it is said, "set Your splendor above the heavens" (Psalms 8:2). The Holy One, blessed be He, said to them: by your lives, I do as you say, only, "My praise fills the earth" (compare Habakkuk 3:3). The Holy One, blessed be He, said to them: why do you wonder at this? See how I cherish those below, that I descend and dwell beneath curtains of goats' hair, as it is said, "and you shall make curtains of goats' hair." Rabbi Yehudah says: a large clean beast grew in the wilderness, and from it he made the curtains. Rabbi Nehemiah says: it was a work of miracles, created for the hour and then hidden away; you may know this, for it is written, "the length of the one curtain," and who could bring you curtains of thirty cubits? From here you learn as Rabbi Nehemiah said, that it was a work of miracles. And do not say only the curtains, but even the boards were a work of miracles. Whence the boards? Our father Jacob planted them. When he went down to Egypt he said to his sons: My sons, you are destined to be redeemed from here, and the Holy One, blessed be He, will tell you, when you are redeemed, to make Him a sanctuary; so arise and plant cedars, that when He bids you make the sanctuary the cedars will be ready for you. At once they did as their father said and planted cedars. Our Rabbis said: the middle bar came down in the hand of our father Jacob to Egypt, for it ran from end to end. He did nothing but the cedars sang, as David said, "then shall the trees of the forest sing" (1 Chronicles 16:33), and "then" means only song, as it is said, "then sang Moses." When? When the Tabernacle was made. And the Holy One, blessed be He, said to Moses, "and you shall make the boards," those very boards that their father had readied for them. Our Rabbis taught: the boards were a cubit thick at the bottom and tapered upward to a fingerbreadth, the words of Rabbi Yehudah; Rabbi Nehemiah says: just as they were a cubit thick at the bottom, so they were a cubit thick at the top.

Original Hebrew

(שמות כו א-כט) וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעוֹת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מלאכי א, ב) "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'", רְאוּ מַה חִבָּה אָהַבְתִּי אֶתְכֶם, מִן הָאָרֶץ וְעַד רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן מֵרָקִיעַ רִאשׁוֹן לְשֵׁנִי וּמִשֵּׁנִי לִשְׁלִישִׁי וּמִשְּׁלִישִׁי לִרְבִיעִי וּמֵרְבִיעִי לַחֲמִישִׁי וּמֵחֲמִישִׁי לַשִּׁשִּׁי וּמִשִּׁשִּׁי לִשְׁבִיעִי, וְאֵין צָרִיךְ לְשַׁעֵר מִטַּלְפֵי הַחַיּוֹת, וְהַכִּסֵּא לְמַעְלָה מִכֻּלָּן, וּרְאוּ כַּמָּה חִבַּבְתִּי אֶתְכֶם שֶׁהִנַּחְתִּי כֻּלָּן וְאָמַרְתִּי לָכֶם עֲשׂוּ לִי יְרִיעוֹת עִזִּים וְאָבוֹא לִשְׁכֹּן אֶצְלְכֶם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִלּוּ הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם יוֹדְעִים מֶה הָיָה הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ יָפִין לָהֶם וְכוּ', לָמָּה, עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא וְנִכְנָס לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְהָיוּ נִתְרָזִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מִי כָל בָּשָׂר" וְגוֹ', אַתֶּם הֱיִיתֶם שׁוֹמְעִים וְחַיִּין אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם הָיוּ שׁוֹמְעִין וְנִתְרָזִין בְּתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם. וְלֹא תֹּאמַר הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה יָפֶה לָהֶם. מִנַּיִן הוּא, שֶׁשְּׁלֹמֹה סִדֵּר תְּפִלָּתוֹ. "וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וְגוֹ' אַתָּה תִּשְׁמַע (מִן) הַשָּׁמַיִם", אֲבָל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיָה בָּא לְהִתְפַּלֵּל מֶה הָיָה אוֹמֵר (שם, לט) "וְנָתַתָּ לָאִיש כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ", אֲבָל הַנָּכְרִי בֵּין עוֹשִׂין בֵּין שֶׁאֵין עוֹשִׂין תֵּן לוֹ כָּל מַה שֶׁהוּא תּוֹבֵעַ "לְמַעַן יֵדְעוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן, שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לִשְׁכֹּן אֵצֶל בָּנַי. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כֵּן הִתְחִילוּ אוֹמְרִים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה יוֹרֵד לַתַּחְתּוֹנִים, שִׁבְחֲךָ הוּא שֶׁתְּהֵא בַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ח, ב) "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם". אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְּשֵׁם שֶׁאֲמַרְתֶּם, אֶלָּא (על פי חבקוק ג, ג) "תְּהִלָּתִי מָלְאָה הָאָרֶץ". אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמָה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל זֹאת, רְאוּ מָה אֲנִי מְחַבֵּב אֶת הַתַּחְתּוֹנִים וְיוֹרֵד וְשׁוֹכֵן תַּחַת יְרִיעוֹת עִזִּים, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חַיָּה גְּדוֹלָה טְהוֹרָה גְּדֵלָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר וּמִמֶּנָה עָשָׂה יְרִיעוֹת. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיָה וּלְשָׁעָה הָיְתָה נִבְרֵאת וְנִגְנְזָה, תֵּדַע לְךָ שֶׁכְּתִיב, "אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאֶחָת", מִי מֵבִיא לְךָ יְרִיעוֹת שֶׁל שְׁלֹשִׁים אַמָּה, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד כִּדְרַבִּי נְחֶמְיָה שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה נִסִּים, וְלֹא תֹּאמַר בַּיְרִיעָה, אֶלָּא בַּקְּרָשִׁים, הָיָה מַעֲשֵׂה נִסִּים, מֵהֵיכָן הָיוּ קְרָשִׁים, יַעֲקֹב אָבִינוּ נָטַע אוֹתָם, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם אָמַר לְבָנָיו, בָּנַי, עֲתִידִים אַתֶּם לְהִגָּאֵל מִכָּאן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לוֹמַר לָכֶם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין, שֶׁתַּעֲשׂוּ לוֹ מִשְׁכָּן, אֶלָּא עִמְדוּ וְנִטְעוּ אֲרָזִים, [וּ]בְשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר לָכֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן (וְ)הָאֲרָזִים מְצוּיִין לָכֶם, מִיָּד עָשׂוּ כְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם וְעָמְדוּ וְנָטְעוּ אֲרָזִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן יָרַד בְּיַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה לֹא עָשָׂה אֶלָּא הָאֲרָזִים אָמְרוּ שִׁירָה, הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר, (דבהי"א טז, לג) "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר", וְאֵין אָז אֶלָּא שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אָז יָשִׁיר", אֵימָתַי, כְּשֶׁעָשָׂה הַמִּשְׁכָּן. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים, אוֹתָם הַקְּרָשִׁים שֶׁהִתְקִין לָהֶם אֲבִיהֶם. תָּנוּ רַבָּנָן, קְרָשִׁים מִלְּמַטָּן עָבְיָן אַמָּה וּמִלְּמַעְלָן כָּלִים וְהוֹלְכִין עַד כְּאֶצְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק כד) יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאֹשׁוֹ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "תַּמּוּ נִכְרָתוּ", דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּן עָבְיָן אַמָּה כָּךְ מִלְמַעְלָן עָבְיָן אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר יַחְדָּו. וְהַכְּתִיב תַמִּים. הַהוּא דְּלֵיתוּ שְׁלֵמִים וְלֹא לְמֵיתוּ דְּנְסָרָא. וְאִידָךְ נַמִי הַכְּתִיב יַחְדָּו. הַהוּא דְּלָא לִישְׁלְפִינְהוּ מֵהֲדָדֵי. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי נְחֶמְיָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב (פסוק כב כג) וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן, דְּאָתֵי פוּתְיָא דְּהַנֵי וּמְמַלוּ לְסוֹמְכָא דְּהַנֵי, אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה הָא עַיֵּיל וְהָא נָפִיק. דְּשָׁפִי לְהוּ כִּי טוּרִין.

1,730

The Middle Bar That Stood By a Miracle Through the Boards

Yalkut Shimoni on Torah 369:10CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And the middle bar in the midst of the boards" (Exodus 26:28). It stood by a miracle. "And the Tabernacle you shall make of ten curtains, the length of the one curtain twenty-eight" and so on. Cast their length across the width of the Tabernacle: how much were they? Twenty-eight. Subtract ten for the roof; nine remain on this side and nine on that. According to Rabbi Yehudah a cubit of the sockets is left uncovered; according to Rabbi Nehemiah a cubit of the boards is also left uncovered. Cast their width along the length of the Tabernacle: how much? Forty. Subtract thirty for the roof; ten remain. According to Rabbi Yehudah a cubit of the sockets is covered; according to Rabbi Nehemiah a cubit of the boards is covered. "And you shall make curtains of goats' hair, the length of the one curtain thirty cubits" (Exodus 26:7-9). Cast their length across the width: thirty. Subtract ten for the roof; ten remain on this side and ten on that. And it was likewise taught: "and the cubit on the one side and the cubit on the other of the surplus" (Exodus 26:13), to cover the cubit of the sockets, the words of Rabbi Yehudah; Rabbi Nehemiah says, to cover the cubit of the boards. Cast their width along the length: forty-four. Subtract thirty for the roof; fourteen remain. Subtract two for the doubling, as it is written, "and you shall double the sixth curtain" (Exodus 26:9); twelve remain. The school of Rabbi Yishmael taught: to what is the Tabernacle compared? To a woman walking in the market with her train trailing behind her. Our Rabbis taught: the lower curtains were of blue, purple, and scarlet, and the upper six of goats' hair work, and greater wisdom is spoken of the upper than of the lower; for of the lower it is written, "and every wise-hearted woman spun with her hands" (Exodus 35:25), while of the upper it is written, "and all the women whose heart stirred them up in wisdom spun the goats' hair," and it was taught in the name of Rabbi Hiyya: it was washed on the goats and spun on the goats. Our Rabbis taught: the boards were grooved and the sockets were hollow, and the clasps in the loops looked like stars in the firmament. The Tabernacle was thirty cubits long, ten wide, and ten high; Rabbi Yose says thirty-one cubits long. How did he set up the boards? He placed twenty boards on the north, twenty on the south, and eight on the west; but on the east there were no boards, only four pillars of acacia on which they hung the screen, as it is said, "and you shall set it on four pillars of acacia" (Exodus 26:32). He made the sockets hollow and grooved the board at the bottom, a quarter here and a quarter there, with the groove half in the middle, and made in it two tenons like two rungs and inserted them into two sockets, as it is said, "two sockets under one board" (Exodus 26:19), and grooved the board at the top a fingerbreadth here and a fingerbreadth there and set it into one golden ring so they should not separate from one another, as it is said, "and they shall be coupled below." How did he set up the Tabernacle? He placed the forty silver sockets on the north and forty on the south and sixteen on the west and four on the east, thus "a hundred sockets for the hundred talents, a talent for a socket" (Exodus 38:27). Each board had two golden rings, one above and one below, in which they set the bars. The bars were each thirty cubits long opposite the twenty boards, and the middle one was twelve cubits long opposite the eight boards, sunk through the middle of the boards to east and west, as it is said, "and the middle bar in the midst of the boards" (Exodus 26:29). As he did for the boards of the north, so for those of the south; but in the west each bar was nine cubits long opposite six boards. And the boards, bars, pillars, and sockets, the thickness of the boards' surface, were overlaid with gold, as it is said, "and you shall overlay the boards with gold" (Exodus 26:29).

Original Hebrew

(פסוק כח) וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים. בְּנֵס הָיָה עוֹמֵד. וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים וְגוֹ'. שְׁדִי אָרְכַּיְיהוּ לְפוּתְיָא דְּמִשְׁכָּן, כַּמָּה הֲווּ, עֶשְׂרִין וְתַמְנֵי, דַּל עֶשֶׂר לְאִגְרָא, פָּשׁוּ לְהוּ תֵּשַׁע לְהַאי גִּיסָא וְתֵשַׁע לְהַאי גִּיסָא. לְרַבִּי יְהוּדָה מִגַּלְיָא אַמָּה דַּאֲדָנִים, לְרַבִּי נְחֶמְיָה מִגַּלְיָא נַמִי אַמָּה דִּקְרָשִׁים. שְׁדִי פוּתַיְיהוּ לְאָרְכּוֹ דְּמִשְׁכָּן, כַּמָּה הֲווּ, אַרְבָּעִין, דַּל תְּלָתִין לְאִגְרָא, פָּשׁ לְהוּ עֶשֶׂר, לְרַבִּי יְהוּדָה מִכְסְיָא אַמָּה דַּאֲדָנִים, לְרַבִּי נֶחֶמְיָה מִכְסְיָא אַמָּה דִּקְרָשִׁים, (פסוק ז ט) וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה. שְׁדִי אָרְכַיְיהוּ לְפוּתְיָא דְּמִשְׁכָּן, כַּמָּה הֲווּ, תְּלָתִין, דַּל עֶשֶׂר לְאִיגְרָא, פָּשׁוּ לְהוּ עֶשֶׂר לְהַאי גִּיסָא וְעֶשֶׂר לְהַאי גִּיסָא. לְרַבִּי יְהוּדָה מִכְסְיָא אַמָּה דַּאֲדָנִים, לְרַבִּי נְחֶמְיָה מִכְסְיָא אַמָּה דִּקְרָשִׁים. תַּנְיָא נַמִי הָכִי, (פסוק יג) וְהָאַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף, לְכַסּוֹת הָאַמָּה שֶׁל אֲדָנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, לְכַסּוֹת אַמָּה שֶׁל קְרָשִׁים. שְׁדִי פוּתְיָי' לְאוֹרְכָא דְּמִשְׁכָּן, כַּמָּה הֲווּ, אַרְבָּעִין וְאַרְבַּע, דַּל תְּלָתִין לְאִיגְרָא, פָּשׁוּ לְהוּ אַרְבָּסַר, דַּל תַּרְתֵּי לִכְפִילָה דִּכְתִיב (פסוק ט) וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית, פָּשׁוּ לְהוּ תְּרֵיסָר. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא לְרַבִּי נְחֶמְיָה מַאי תִּסְרַח, מֵחַבְרוֹתֶיהָ תָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לְמָה מִשְׁכָּן דּוֹמֶה, לְאִשָּׁה שֶׁמְּהַלֶּכֶת בַּשּׁוּק וְשִׁפּוּלֶיהָ מְהַלְּכִין אַחֲרֶיהָ. תָּנוּ רַבָּנָן, יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ עֶלְיוֹנוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה עִזִּים, וּגְדוֹלָה חָכְמָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בָּעֶלְיוֹנוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁנֶּאֶמְרָה בַּתַּחְתּוֹנוֹת, דְּאִלּוּ בַּתַּחְתּוֹנוֹת כְּתִיב (שמות לה, כה) "וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ", וְאִלּוּ בָּעֶלְיוֹנוֹת כְּתִיב "וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים", וְתָנָא מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא, שׁטוּף בָּעִזִּים וְטָווּ בָּעִזִּים. תָּנוּ רַבָּנָן, חֲרוּצִים הָיוּ הַקְּרָשִׁים, וַחֲלוּלִים הָיוּ הָאֲדָנִים, וְנִרְאִין קְרָסִים בַּלּוּלָאוֹת כְּכוֹכָבִים בָּרָקִיעַ. מִשְׁכָּן אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְגָבְהוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד אַמָּה. כֵּיצַד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַקְּרָשִׁים, הָיָה נוֹתֵן עֶשְׂרִים קְרָשִׁים בַּצָּפוֹן וְעֶשְׂרִים קְרָשִׁים בַּדָּרוֹם וּשְׁמוֹנָה בַּמַּעֲרָב, אֲבָל בַּמִּזְרָח לֹא הָיוּ שָׁם קְרָשִׁים אֶלָּא אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים שֶׁעֲלֵיהֶם הָיוּ נוֹתְנִין אֶת הַפָּרֹכֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק לב) וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים. הָיָה עוֹשֶׂה אֶת הָאֲדָנִים חֲלוּלִים וְחוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְמַטָּה רָבִיעַ מִכָּאן וְרָבִיעַ מִכָּאן, וְהֶחָרִיץ חֶצְיוֹ בָּאֶמְצַע, וְעוֹשֶׂה בּוֹ שְׁתֵּי יָדוֹת כְּמִין שְׁנֵי חֲוָקִים וּמַכְנִיסָם לְתוֹךְ שְׁנֵי אֲדָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יט) שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד, וְחוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְּמַעְלָה אֶצְבַּע מִכָּאן וְאֶצְבַּע מִכָּאן וְנוֹתֵן בְּתוֹךְ טַבַּעַת אַחַת שֶׁל זָהָב כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת, מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין אֶת הַבָּתִּים. כֵּיצַד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן, הָיָה נוֹתֵן אֶת הָאַרְבָּעִים אַדְנֵי כֶּסֶף בַּצָּפוֹן וְאַרְבָּעִים אֲדָנִים בַּדָּרוֹם וְשִׁשָּׁה עָשָׂר בַּמַּעֲרָב וְאַרְבָּעָה בַּמִּזְרָח, הֲרֵי (שמות לח, כז) "מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן". וְכָל קֶרֶשׁ הָיוּ בּוֹ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב, אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה, שֶׁבָּהֶן הָיוּ נוֹתְנִים אֶת הַבְּרִיחִים, וּבְרִיחִים אָרְכּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁלֹשִׁים אַמּוֹת כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים קְרָשִׁים, וְהָאֶמְצָעִי אָרְכּוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה קְרָשִׁים שֶׁמְּשַׁקֵּעַ בְּאֶמְצַע הַקְּרָשִׁים לְמִזְרָח וּלְמַעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק כט) וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לַקְּרָשִׁים שֶׁבַּצָּפוֹן כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה לַקְּרָשִׁים שֶׁבַּדָּרוֹם, אֲבָל בַּמַּעֲרָב אֵינוֹ כֵּן אֶלָּא אָרְכּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד תֵּשַׁע אַמּוֹת כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה קְרָשִׁים וְהַקְּרָשִׁים וְהַבְּרִיחִים וְהָעַמּוּדִים וְהָאֲדָנִים מְקוֹם עָבְיָן שֶׁל קְרָשִׁים מְצֻפֶּה זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק כט) וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר בָּתִּים לַבְּרִיחִם מָקוֹם שֶׁהַבְּרִיחַ נִכְנָס.

1,731

How the Tabernacle Curtains and Boards Were Joined

Yalkut Shimoni on Torah 369:11CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And he overlaid the bars with gold" (Exodus 26:29). How did he do it? He would bring two mouthpieces of gold, each one a cubit and a half long, and place them in the hollow of the board, in the place where the bar is set. How did he set up the Tabernacle? He would bring ten curtains of blue, purple, scarlet, and fine twisted linen, as it is said, "And you shall make the Tabernacle with ten curtains" (Exodus 26:1, verse 1). Their thread was doubled thirty-two upon thirty-two, the words of Rabbi Nehemiah. For Rabbi Nehemiah used to say: one thread doubled into two, twisted into four, twined into eight, so that their thread comes to thirty-two doubled. But the Sages say: one thread doubled into two, twisted into three, twined into six, so that their thread comes to twenty-four doubled. And he would join them into two sets of curtains, one of five and one of five, as it is said, "five of the curtains shall be joined together." He would join them with loops of blue, as it is said, "And you shall make loops of blue" (verse 4), and he would join them with fifty clasps of gold, and the clasps would appear in the Tabernacle like the stars in the firmament. The length of the curtains was twenty-eight cubits, as it is said, "the length of one curtain shall be twenty-eight cubits" (verse 2), and their width forty cubits, as it is said, "and the breadth four cubits." Take from them thirty cubits from east to west, which he gives to the roof of the Tabernacle, and ten cubits for the western side of the Tabernacle, and the surplus of the curtains they spread out behind it. He would bring eleven curtains of goats' hair, the length of each one being thirty cubits, as it is said, "And you shall make curtains of goats' hair" and so on (verses 7-8). And he would join them into two sets with loops, one of five and one of six, as it is said, "And he coupled the five curtains by themselves, and the six curtains by themselves" (verse 9), and he would join them in the loops with fifty clasps, as it is said, "And you shall make fifty loops," and it says, "And you shall make fifty clasps of bronze" (verse 11). The width of the curtains was forty-four cubits, as it is said, "the length of the curtain" and so on. Take from them thirty cubits for the length of the Tabernacle and ten cubits which he gives to the height of the Tabernacle; one curtain remained over, which he folds over the face of the Tent, as it is said, "And you shall double over the sixth curtain" (verse 9). Rabbi Yose says: half of it was folded over the face of the Tent, and half of the curtain was folded behind the Tabernacle, as it is said, "And the overhanging part that remains" and so on. He would bring one cover of leather, its length thirty and its width ten cubits, which clothes the Tent from east to west, as it is said, "And you shall make a covering for the Tent" (verse 14), and it was made above with a kind of stripes, the words of Rabbi Nehemiah. Rabbi Yehudah says: two coverings, the lower one of rams' skins dyed red and the upper one of tachash skins, as it is said, "its covering and the covering of tachash that is above it" (Numbers 4:25). "The work of a skilled weaver" [choshev]. "The work of an embroiderer" [rokem]. Rabbi Ilai said: that they embroider in the place where they design. In a baraita it was taught: "embroiderer" is needlework, therefore one face; "skilled weaver" is the work of a loom, therefore two faces.

Original Hebrew

"וַיְצַף אֶת הַבְּרִיחִם זָהָב". כֵּיצַד עוֹשֶׂה, הָיָה מֵבִיא שְׁנֵי פִּיפִיּוֹת שֶׁל זָהָב וְאָרְכּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אַמָּה וָחֵצִי, וּנְתָנוֹ בַּחֲלָלוֹ שֶׁל קֶרֶשׁ מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים אֶת הַבְּרִיחַ. כֵּיצַד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן. הָיָה מֵבִיא עֶשֶׂר יְרִיעוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק א) וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת, וְחוּטָן כָּפוּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה, שֶׁהָיָה רַבִּי נֶחֶמְיָה אוֹמֵר, חוּט אֶחָד כָּפוּל לִשְׁנַיִם, שָׁזוּר לְאַרְבָּעָה, מָשְׁזָר לִשְׁמוֹנָה, נִמְצָא חוּטָן כָּפוּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חוּט אֶחָד כָּפוּל לִשְׁנַיִם, שָׁזוּר לִשְׁלֹשָׁה, מָשְׁזָר לְשִׁשָּׁה, נִמְצָא חוּטָן כָּפוּל לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. וְהָיָה מְחַבְּרָן לִשְׁתֵּי (לוּלָאוֹת) [וִילָאוֹת], אַחַת שֶׁל חָמֵשׁ וְאַחַת שֶׁל חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת, וְהָיָה מְחַבְּרָן לוּלָאוֹת תְּכֵלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק ד) וְעָשִׂיתָ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת, וְהָיָה מְחַבְּרָן לַחֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וְהַקְּרָסִים הָיוּ נִרְאִין בַּמִּשְׁכָּן כְּכוֹכָבִים בָּרָקִיעַ. אָרְכָּן שֶׁל יְרִיעוֹת שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, (פסוק ב) אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה, וְרָחְבָּן אַרְבָּעִים אַמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה, צֵא מֵהֶם (עֶשֶׂר) [שְׁלוֹשִׁים] אַמּוֹת מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב (וְעֶשֶׂר אַמּוֹת) שֶׁנּוֹתֵן לְגַגּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, וְעֶשֶׂר אַמּוֹת לְמַעֲרָבוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, וּמוֹתָר שֶׁבַּיְּרִיעוֹת פּוֹרְסִין לַאֲחוֹרָיו. הָיָה מֵבִיא (שְׁתֵּים) [עַשְׁתֵּי] עֶשְׂרֵה יְרִיעוֹת מִנּוֹצָה שֶׁל עִזִּים, וְאָרְכָּהּ שֶׁל כָּל אַחַת וְאַחַת שְׁלֹשִׁים אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק ז ח) וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים וְגוֹ', וְהָיָה מְחַבְּרָן לִשְׁתֵּי (הַלּוּלָאוֹת) [וִילָאוֹת] בְּלוּלָאוֹת, אַחַת שֶׁל חָמֵשׁ וְאַחַת שֶׁל שֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְחַבֵּר (פסוק ט) אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְהָיָה מְחַבְּרָן בַּלּוּלָאוֹת בִּקְרָסִים חֲמִשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת, וְאוֹמֵר (פסוק יא) וְעָשִׂיתָ קַרְסֵי נְחשֶׁת חֲמִשִּׁים. רָחְבָּן שֶׁל יְרִיעוֹת אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר אֹרֶךְ הַיְרִיעָה וְגוֹ', צֵא מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אַמּוֹת לְאָרְכּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן וְעֶשֶׂר אַמּוֹת שֶׁנּוֹתֵן לְגָבְהוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, נִשְׁתַּיְּרָה יְרִיעָה אַחַת שֶׁכּוֹפֵל עַל פְּנֵי הָאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק ט) וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חֶצְיָהּ הָיָה כָּפוּל עַל פִּי הָאֹהֶל, וַחֲצִי הַיְרִיעָה הָיָה כָּפוּל אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר וְסֶרַח הָעֹדֵף וְגוֹ'. הָיָה מֵבִיא כְּלִי אֶחָד שֶׁל עוֹר, אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת, שֶׁמַּלְבִּישׁוֹ לָאֹהֶל מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יד) וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל, וּכְמִין פְּסֵפָסִין עָשׂוּי לְמַעְלָה, דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁנֵי כֵּלִים, הַתַּחְתּוֹן שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִים מְאָדָּמִים וְהָעֶלְיוֹן שֶׁל עוֹרוֹת תְּחָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, כה) "מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו". מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב. "מַעֲשֵׂה רוֹקֵם". אָמַר רַבִּי אִלְעַאי שֶׁרוֹקְמִין בְּמָקוֹם (שֶׁחוֹכְכִין) [שֶׁחוֹשְׁבִין]. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, "רוֹקֵם", מַעֲשֵׂה מַחַט, לְפִיכָךְ פַּרְצוּף אֶחָד, חוֹשֵׁב, מַעֲשֵׂה אוֹרֵג, לְפִיכָךְ שְׁנֵי פַּרְצוּפִין.

1,732

Why the Tabernacle Covering Counts as a Tent

Yalkut Shimoni on Torah 371:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And you shall make the boards for the Tabernacle" (verse 15). The Tabernacle is called "Tabernacle" [mishkan], but the boards are not called "Tabernacle." But if so, "And you shall make a covering for the Tent" (verse 14), is it likewise the case that the covering is not called "Tent" [ohel]? Then what of the question that Rabbi Elazar raised: the hide of an unclean animal, can it convey impurity in the tent of a corpse? Now if the hide of a clean animal does not convey impurity, would the hide of an unclean animal convey impurity? It is different there, for it is written, "And they shall carry the curtains of the Tabernacle, and the Tent of Meeting, its covering, and the covering of tachash" and so on (Numbers 4:25): Scripture compares the upper to the lower; just as the lower is called "Tent," [so too the upper is called "Tent." Nothing that comes from a tree conveys tent-impurity except flax, for the term "Tent"-"Tent" is derived from the Tabernacle: it is written here, "This is the teaching: when a person dies in a tent" (Numbers 19:14), and it is written there, "And he spread the Tent over the Tabernacle" (Exodus 40:19).] If so, just as there the threads were twisted and their thread doubled sixfold, so too here their thread is doubled sixfold. "Tent"-"Tent" is stated to include more.

Original Hebrew

(פסוק טו) וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן. מִשְׁכָּן קָרוּי מִשְׁכָּן, וְאֵין קְרָשִׁים קְרוּיִן מִשְׁכָּן. אֶלָּא מֵעַתָּה, (פסוק יד) וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל, הָכִי נַמִי דְּמִכְסֶה לֹא אִקְרִי אֹהֶל, אֶלָּא הָא דְּבָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר, עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מַהוּ שֶׁיְּטַמֵּא בְּאֹהֶל הַמֵּת, הַשְׁתָּא עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה לֹא מְטַמֵּא, עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מְטַמֵּא. שַׁאנִי הָתָם דִּכְתִיב (במדבר ד, כה) "וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ" וְגוֹ', מַקִּישׁ עֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן, מַה תַּחְתּוֹן קָרוּי אֹהֶל [אַף עֶלְיוֹן קָרוּי אֹהֶל. כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים אֶלָּא פִּשְׁתָּן, דְּאַתְיָא "אֹהֶל" "אֹהֶל" מִמִּשְׁכָּן, כְּתִיב הָכָא "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", וּכְתִיב הָתָם "וַיִּפְרֹשׁ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן"]. אִי מַה לְּהַלָּן שְׁזוּרִין וְחוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה, אַף כָּאן חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה. "אֹהֶל" "אֹהֶל", רִיבָּה.

1,733

Acacia Boards That Stand the Way They Grew

Yalkut Shimoni on Torah 371:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

It was taught: "acacia wood, standing up" (verse 15), meaning that they stand in the manner of their growth.

Original Hebrew

תַּנְיָא. (פסוק טו) עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים, שֶׁעוֹמְדִין דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן.

1,734

Acacia Boards That Hold Up Their Gold Overlay

Yalkut Shimoni on Torah 371:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another interpretation: that they hold up their overlay.

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר, שֶׁמַּעֲמִידִין צִפּוּיָן.

1,735

The Mitzvot Stand Forever Like the Acacia Boards

Yalkut Shimoni on Torah 371:4CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another interpretation: lest you say their hope is lost and their prospect annulled, the verse therefore teaches "standing," meaning they endure forever and for all eternity. With all the commandments, a person fulfills them only in the manner of their growth, as it is said, "acacia wood, standing up," and so on.

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תֹּאמַר אָבַד סִבְרָן וּבָטַל סִכּוּיָן, תַּלְמוּד לוֹמַר עֹמְדִים, קַיָּמִין לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן אֵין אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים וְכוּ'.

1,736

The Height of Moses and the Ten-Cubit Board

Yalkut Shimoni on Torah 372:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"Ten cubits shall be the length of a board" (verse 16). Rabbi Elazar said: one who carries a burden above his head is liable, for so was the burden of the sons of Kehat, as it is written, "which are upon the Tabernacle and upon the altar round about" (Numbers 3:26). Just as the Tabernacle is ten cubits, as it is written, "ten cubits shall be the length of a board," and it is written, "And he spread the Tent over the Tabernacle," and Rav said, Moses our teacher spread it, so too the altar is ten cubits. From here you learn that the height of the Levites was ten cubits. And it is a tradition that any load a man carries on poles is one-third above and two-thirds below, so it turns out to be raised quite high. And if you wish, say it is learned from the Ark, for the Master said: the Ark was nine handbreadths and the cover one handbreadth, here you have ten; and it is a tradition that any load and so on. Rav said: Moses our teacher was ten cubits tall, as it is said, "ten cubits shall be the length of a board," and it is written, "And he spread the Tent over the Tabernacle" (Exodus 40:19); who spread it? Moses our teacher spread it. Rav Shimi bar Hiyya said to Rav: if so, we have made Moses our teacher one with a blemish, for we have learned that one whose body is large out of proportion to his limbs, or small out of proportion to his limbs, is blemished. He said to him: Shimi, are you here? I was speaking of the cubit of the board.

Original Hebrew

(פסוק טז) עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַמּוֹצִיא מַשּׂאוֹי לְמַעְלָה מֵרֹאֹשׁוֹ חַיָּב, שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת, דִּכְתִיב (במדבר ג, כו) "אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב", מַה מִּשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, דִּכְתִיב עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ, וּכְתִיב "וַיִּפְרֹשׁ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן", וַאֲמַר רַב, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ פְּרָשׂוֹ, אַף מִזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד גָבְהָן שֶׁל לְוִיִּם עֶשֶׂר אַמּוֹת, וּגְמִירֵי דְּכָל טוּנָא דְּדָּרֵי אִינִשׁ בְּמוֹטוֹת, תִּילְתָּא מִלְּעֵיל וּתְרֵי תִילְתֵּי מִלְּתַחַת, אִשְׁתְּכַּח דַּהֲוֵי מִידְלִי טוּבָא. וְאִבָּעִית אֵימָא, מֵאָרוֹן, דַּאֲמַר מַר, אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפֹּרֶת טֶפַח, הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה, וּגְמִירֵי דְּכָל טוּנָא וְכוּ'. אֲמַר רַב, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עֶשֶׂר אַמּוֹת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ, וּכְתִיב (שמות מ, יט) "וַיִּפְרֹשׁ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן", מִי פְּרָשׂוֹ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ פְּרָשׂוֹ אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּא לְרַב, אִם כֵּן עָשִׂינוּ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּעַל מוּם, דִּתְנַן, גּוּפוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו אוֹ קָטָן מֵאֵבָרָיו. אֲמַר לֵיהּ, שִׁימִי אַתְּ, בְּאַמָּה שֶׁל קֶרֶשׁ קָאֲמִינָא.

1,737

Weaving the Parokhet and the Layout of the Sanctuary

Yalkut Shimoni on Torah 372:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And you shall make a veil" (Exodus 26:31-36). He would weave the veil [parokhet] ten cubits by ten, and make in it four panels, and hang its length on the hooks that are on the pillars, as it is said, "And you shall hang the veil under the clasps, and you shall bring there, within the veil, the Ark of the Testimony" (verse 33). And there were placed the jar of manna and the flask of anointing oil and Aaron's staff with its almonds and blossoms (and the priestly garments and the garments of the High Priest), and there Aaron would enter four times on the Day of Atonement. Outside the veil stood the table and the lampstand, except that the table was in the north and the lampstand opposite it in the south, as it is said, "And you shall set the table" and so on, and it is written, "And the lampstand opposite the table" (verse 35). And just as they were placed in the Tent of Meeting, so were they placed in the eternal House [the Temple], except that the Tent of Meeting was thirty cubits long and ten cubits wide, while the eternal House was sixty cubits long and twenty cubits wide; from this you learn that the Tent of Meeting was a quarter of the eternal House. Just as he wove the veil, so he wove the ephod and the breastplate, except that in these there was one additional thread of gold, as it is said, "And they beat the plates of gold" (Exodus 39:3). So too he wove the screen of the entrance, except that the veil was the work of a skilled weaver and the screen of the entrance the work of an embroiderer, as it is said, "And you shall make a screen for the entrance of the Tent," the words of Rabbi Nehemiah. For Rabbi Nehemiah used to say: wherever "the work of a skilled weaver" is stated, there are two faces, and "the work of an embroiderer" is only a single face. The branches of the lampstand were aligned with the width of the golden table, and the golden table was placed opposite the entrance and divided the House from its midpoint inward, and it was aligned opposite the veil, as it is said, "And you shall place" and so on (Exodus 30:6). From the boards on the south to the branches of the lampstand was two and a half cubits; from the branches of the lampstand to the table, five cubits; from the table to the boards on the north, two and a half cubits; from this you learn that its width was ten cubits. From the boards on the west to the veil, ten cubits; from the veil to the branches of the lampstand, five cubits; from the golden altar to (the altar), ten cubits; from this you learn that its length was thirty cubits.

Original Hebrew

(שמות כו לא-לו) וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת. הָיָה אוֹרֵג אֶת הַפָּרֹכֶת עֶשֶׂר אַמּוֹת עַל עֶשֶׂר, וְעוֹשֶׂה בָּהּ אַרְבַּע חוֹבְרִין, וְתוֹלֶה אָרְכָּהּ בָּאוּנְקָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הָעַמּוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק לג) וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶת אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְשָׁם הָיָה נָתוּן צִנְצֶנֶת הַמָּן וּצְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ (וּבִגְדֵי כֹּהֲנִים וּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל), וְשָׁם הָיָה נִכְנָס אַהֲרֹן אַרְבָּעָה פְּעָמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מִחוּץ לַפָּרֹכֶת הָיוּ שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה מֻנָּחִין, אֶלָּא שֶׁהַשֻּׁלְחָן בַּצָּפוֹן מְנוֹרָה כְּנֶגְדּוֹ בַּדָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק לה) וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְגוֹ', וּכְתִיב וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן. וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ מֻנָּחִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד כָּךְ הָיוּ מֻנָּחִין בְּבֵית עוֹלָמִים, אֶלָּא שֶׁאֹהֶל מוֹעֵד אָרְכּוֹ שְׁלוֹשִׁים אַמּוֹת וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּבְבֵית עוֹלָמִים אָרְכּוֹ שִׁשִּׁים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֹהֶל מוֹעֵד רִבְעוֹ שֶׁל בֵּית עוֹלָמִים. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה אוֹרֵג אֶת הַפָּרֹכֶת כָּךְ הָיָה אוֹרֵג אֶת הָאֵפוֹד וְאֶת הַחֹשֶׁן, אֶלָּא שֶׁבְּאֵלּוּ הָיָה חוּט אֶחָד שֶׁל זָהָב יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לט, ג) "וַיְרֲקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב". כָּךְ הָיָה אוֹרֵג אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח, אֶלָּא שֶׁהַפָּרֹכֶת מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב וּמָסַךְ הַפֶּתַח מַעֲשֵׂה רֹקֵם, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל, דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה, שֶׁהָיָה רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, שְׁנֵי פַּרְצוּפִים, וּמַעֲשֵׂה רֹקֵם אֵינוֹ אֶלָּא פַּרְצוּף אֶחָד בִּלְבַד. וּקְנֵי הַמְּנוֹרָה הָיוּ מְכֻוָּנִין כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן הַזָּהָב, וְשֻׁלְחָן הַזָּהָב הָיָה נָתוּן כְּנֶגֶד הַפֶּתַח וְחוֹלֵק אֶת הַבַּיִת מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים, וּמְכֻוָּן הָיָה כְּנֶגֶד הַפָּרֹכֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, ו) וְנָתַתָּה וְגוֹ'. וּמִן הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּדָּרוֹם עַד קְנֵי הַמְּנוֹרָה שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, מִקְּנֵי הַמְּנוֹרָה עַד הַשֻּׁלְחָן חָמֵשׁ אַמּוֹת, מִן הַשֻּׁלְחָן עַד הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּצָּפוֹן שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת. מִן הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּמַּעֲרָב עַד הַפָּרֹכֶת עֶשֶׂר אַמּוֹת, מִן הַפָּרֹכֶת עַד קְנֵי הַמְּנוֹרָה חָמֵשׁ אַמּוֹת, מִמִּזְבַּח הַזָּהָב עַד (הַמִּזְבֵּחַ) עֶשֶׂר אַמּוֹת, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאָרְכּוֹ שְׁלוֹשִׁים אַמָּה.

1,738

Why the Fire of Gehinnom Does Not Rule the Sinners of Israel

Yalkut Shimoni on Torah 373:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

All the vessels that were in the Sanctuary required immersion, except for the golden altar and the bronze altar, because they are like the ground, the words of Rabbi Eliezer. But the Sages say: because they are overlaid. The bronze altar, as it is written, "An altar of earth you shall make for Me" (Exodus 20:21). The golden altar, as it is written, "the lampstand and the altars": the altars are compared one to the other. But the Sages say: because they are overlaid. On the contrary, since they are overlaid, they should become impure! Say: and the Sages declare them susceptible to impurity because they are overlaid. And if you wish, say: the Sages are speaking to Rabbi Eliezer. What is your reasoning? Because they are overlaid? The overlay is nullified relative to them. Rabbi Eliezer said: the fire of Gehinnom does not rule over the disciples of the wise. This is an inference from the lesser to the greater, from the salamander: just as the salamander, which is an offspring of fire, one who smears himself with its blood, the fire does not rule over him, then the disciples of the wise, whose whole body is fire, as it is written, "Is not My word like fire?" (Jeremiah 23:29), how much more so. And it is written, "At His right hand was a fiery law for them" (Deuteronomy 33:2). Rabbi Shimon ben Lakish said: the fire of Gehinnom does not rule over the transgressors of Israel. This is an inference from the lesser to the greater, from the golden altar: just as the golden altar, which has upon it only the thickness of a golden dinar, for so many years the fire does not rule over it, then the transgressors of Israel, who are as full of commandments as a pomegranate, as it is said, "like a slice of pomegranate are your temples" (Song of Songs 4:3), do not read "your temples" [rakatekh] but "the empty ones among you" [reikanin shebakh], how much more so.

Original Hebrew

כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ טְעוּנִין טְבִילָה חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת מִפְּנֵי (שֶׁהוּא) [שֶׁהֵן] כְּקַרְקַע, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּין. מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת דִּכְתִיב (שמות כ, כא) "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי". מִזְבַּח הַזָּהָב, דִּכְתִיב "הַמְּנֹרָה וְהַמִּזְבְּחֹת", אִיתְקְשׁוּ מִזְבְּחוֹת זוֹ לָזוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּין. אַדְּרַבָּה כֵּיוָן דִּמְצֻפִּין נִינְהוּ, נִטְמְאוּ. אֵימָא, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּין. וְאִיבָּעִית אֵימָא, רַבָּנָן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָאָמְרֵי, מַאי דַּעְתָּךְ, מִשּׁוּם דִּמְצֻפִּין, מִיבָטֵל בָּטִיל צִפּוּיָין גַּבַּיְיהוּ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, קַל וָחֹמֶר מִסָּלָמַנְדְּרָא, וּמַה סָּלָמַנְדְּרָא שֶׁתּוֹלֶדֶת הָאֵשׁ הוּא, הַסָּךְ מִדָּמוֹ אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁכָּל גּוּפָן אֵשׁ, דִּכְתִיב (ירמיה כג, כט) "הַלוֹא כֹּה דְבָרִי כָּאֵשׁ", עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּכְתִיב (דברים לג, ב) "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ". אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, קַל וָחֹמֶר מִמִּזְבַּח הַזָּהָב, וּמַה מִּזְבַּח הַזָּהָב שְׁאֵין עָלָיו אֶלָּא כָּעֳבִי דִּינָר זָהָב כַּמָּה שָׁנִים, אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּלֵאִין מִצְווֹת כָּרִמּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ד, ג) "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ", אַל תִּקְרִי 'רַקָּתֵךְ' אֶלָּא 'רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

1,739

The Altar That Shifts Decrees and Atones for Sin

Yalkut Shimoni on Torah 373:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And you shall make the altar" (Exodus 27:1). Why is it called mizbeach [altar]? Because it shifts away [maziach], it nourishes [mezin], it endears [mechabev], and it atones [mechaper]. Is "shifts away" the same as "atones"? It shifts away harsh decrees and it atones for sins. It was taught: "Five cubits the length and five cubits the breadth, foursquare" (Exodus 27:1). The words are to be taken as written, says Rabbi Yose. Rabbi Yehuda says: "foursquare" is stated here and "foursquare" is stated regarding the Eternal House [the Temple]; just as there one measures from its center, so here one measures from its center. And there, how do we know it? As it is written, "And the altar-hearth shall be twelve long by twelve broad, foursquare" (Ezekiel 43:16). One might think it was only twelve by twelve; when it says "toward its four sides," this teaches that one measures from its center, twelve cubits to each and every direction. And Rabbi Yose holds that when he learned the verbal analogy [gezeira shava], he learned it concerning its height. As it was taught: "And three cubits its height" (Exodus 27:1), the words as written, says Rabbi Yehuda. Rabbi Yose says: "foursquare" is stated here and "foursquare" is stated there (Exodus 30:2); just as there its height is twice its length, so here its height is twice its length. Rabbi Yehuda said to him: Can one say so? The priest stands upon the altar with the service in his hand, and all the people see him from outside! Rabbi Yose said to him: And do you not say so yourself? Has it not already been said, "and the hangings of the courtyard, and the screen for the gate of the courtyard which is by the Tabernacle and by the altar round about" (Numbers 4:26)? Just as the Tabernacle is ten cubits, so the altar is ten cubits. And it says, "fifteen cubits of hangings for the one shoulder," and it says, "and for the second shoulder fifteen hangings." How then do I uphold "and five cubits the height"? From the surface of the altar and upward. And what does "three cubits its height" teach? From the surface of the surrounding ledge and upward. We learned there: A line of red dye girds it at the middle, to distinguish between the upper blood and the lower blood. From where are these words derived? Rav China bar Rav Ketina said: The verse says, "and the net shall reach to the half of the altar" (Exodus 27:5); the Torah provided a net to divide between the upper blood and the lower blood.

Original Hebrew

(שמות כז א-ב) וְעָשִׂיתָ (מִזְבֵּחַ) [אֶת הַמִּזְבֵּחַ]. מִזְבֵּחַ, מַזִּיחַ מֵזִין מְחַבֵּב מְכַפֵּר. הַיְינוּ מַזִּיחַ הַיְינוּ מְכַפֵּר. מַזִּיחַ גְּזֵרוֹת, מְכַפֵּר עֲוֹנוֹת. תַּנְיָא. חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ. דְּבָרִים כִּכְתָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן רָבוּעַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "רָבוּעַ" בְּבֵית עוֹלָמִים, מַה לְּהַלָּן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הוּא מוֹדֵד אַף כָּאן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הוּא מוֹדֵד. וְהָתָם מִנָּלָן. דִּכְתִיב (שם) "וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ", וּתְנַן "שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב", יָכוֹל לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אַרְבַּעַת רְבָעָיו" הֲוֵי מֵאֶמְצָעִיתוֹ הוּא מוֹדֵד (עֲשָׂרָה) [שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה] אַמּוֹת לְכָל רוּחַ וְרוּחַ. וְרַבִּי יוֹסֵי, כִּי גָּמִיר גְּזֵרָה שָׁוָה בְּגָבְהָהּ גָּמִיר, דְּתַנְיָא, וְשָׁלֹש אַמּוֹת קֹמָתוֹ דְּבָרִים כִּכְתָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן רָבוּעַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות ל, ב) "רָבוּעַ", מַה לְּהַלָּן גָּבְהוֹ שְׁנַיִם כְּאָרְכּוֹ אַף כָּאן גָּבְהוֹ שְׁנַיִם כְּאָרְכּוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, כֹּהֵן עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וַעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ וְכָל הָעָם רוֹאִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי, וְאַתָּה אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ד, כו) "וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, מַה מִּשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת אַף מִזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְאוֹמֵר "וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף", וְאוֹמֵר (להלן פסוק טו) "וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה קְלָעִים", הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם (להלן פסוק יח) "וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת", מִשְּׂפַת מִזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁלֹש אַמּוֹת קֹמָתוֹ, מִשְּׂפַת סוֹבֵב [וּ]לְמַעְלָה. וְרַבִּי יְהוּדָה, כִּי גָּמִיר גְּזֵרָה שָׁוָה בְּרָחְבָּהּ הוּא דְגָּמִיר. וּלְרַבִּי יְהוּדָה, הָא קָא מִתְחָזֵי כֹּהֵן. נְהִי דְּכֹהֵן קָא מִתְחָזֵי, עֲבֹדָה בְּיָדוֹ לָא מִתְחָזֵי. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב (מלכים א ח, סד) "קִדַּשׁ", אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, מַאי "קִדַּשׁ". לְהַעֲמִיד בָּהּ מִזְבֵּחַ. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹסֵי, הַיְינוּ דִּכְתִיב "מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת קָטֹן מֵהָכִיל" וְכוּ'. הָכִי קָאָמַר, מִזְבַּחַ אֲבָנִים שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה תַּחַת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת קָטֹן מֵהָכִיל. בְּמַאי קָא מִפְלְגֵי. מַר סָבַר דָּנִין חוּץ מִחוּץ וְאֵין דָּנִין חוּץ מִפְּנִים, וּמַר סָבַר דָּנִין כְּלִי מִכְּלִי וְאֵין דָּנִין כְּלִי מִבִּנְיָן. (שמות כז ד-ה) תְּנַן הָתָם. חוּט שֶׁל סִיקְרָא חוֹגְרוֹ בָּאֶמְצַע, כְּדֵי לְהַבְחִין בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים. מִנָּא הַנֵי מִילֵי. אֲמַר רַב חִנָּא בַּר רַב קְטִינָא, דַּאֲמַר קְרָא, וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ, הַתּוֹרָה נָתְנָה רֶשֶׁת לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים.

1,740

Which Parts of the Altar Are Indispensable

Yalkut Shimoni on Torah 374:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And you shall put it under the ledge of the altar" (Exodus 27:5). Our Rabbis taught: The horn, the ramp, the base, and the square shape are indispensable; the measure of its length, the measure of its breadth, and the measure of its height are not indispensable. From where are these words derived? The verse says "the altar" [with the definite article], which comes only to render something indispensable. But if so, the basin according to Rabbi and the surrounding ledge according to Rabbi Yose bar Yehuda should likewise be indispensable, for it is written, "and you shall put it under the ledge of the altar," and it was taught: What is the ledge? Rabbi says: this is the basin; Rabbi Yose says: this is the surrounding ledge. Indeed, for it was taught: Any altar that has no horn, no ramp, no base, and no square shape is invalid. Rabbi Yose bar Yehuda says: also the surrounding ledge. Our Rabbis taught: What is the ledge? Between one horn and another. But is it not written, "under its ledge below, to its half" (Exodus 38:4)? Rav Nachman bar Yitzchak said: there were two places, one for beauty and one so that the priests should not slip. "The measure of its length and so forth are not indispensable." Rabbi Mani said: provided that it is not less than the altar of Moses. And how much was that? Rav Yosef said: the place of the arrangement, one cubit. What is the difference between a private altar and a communal altar? Leaning [of hands], slaughtering in the north, placing blood round about, waving, and bringing near. Rabbi Yehuda says: there is no meal-offering at a private altar, and the priesthood, the priestly garments, the service vessels, the pleasing aroma, the partition for the blood, and the washing of hands and feet. But the matter of time, of leftover sacrifice, and of impurity are equal in both. Leaning, as it is written, "before the LORD, and he shall lean" (Leviticus 3:8). Slaughtering in the north, as it is written, "on the side of the altar northward" (Leviticus 1:11). Placing blood round about, as it is written, "and the sons of Aaron the priests shall throw" and so forth (Leviticus 1:5). Waving, as it is written, "and Aaron waved" (Leviticus 9:21). Bringing near, as it is written, "and he shall bring it near to the altar" (Leviticus 2:8). "Rabbi Yehuda says: there is no meal-offering and so forth." Rav Sheshet said: According to the one who says there is a meal-offering at a private altar, there are bird-offerings at a private altar; according to the one who says there is no meal-offering, there are no bird-offerings. What is the reason? "Animal-sacrifices" and not birds, "animal-sacrifices" and not meal-offerings. The priesthood, as it is written, "and the priest shall throw" (Leviticus 17:6). The service garments, as it is written, "to minister in the holy place" (Exodus 28:43). The pleasing aroma, as it is written, "a pleasing aroma to the LORD." The partition for the blood, as it is written, "and the net shall reach to the half of the altar." And that hands and feet need not be washed, as it is written, "when they come into the tent of meeting they shall wash with water" (Exodus 30:20).

Original Hebrew

וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ. תָּנוּ רַבָּנָן. הַקֶּרֶן וְהַכֶּבֶשׁ וְהַיְּסוֹד וְהָרִבּוּעַ מְעַכְּבִין, מִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ אֵין מְעַכְּבִין. מִנָּא הַנֵי מִילֵי, אֲמַר קְרָא, הַמִּזְבֵּחַ, אֵינוֹ בָּא אֶלָּא לְעַכֵּב. אֶלָּא מֵעַתָּה, כִּיּוֹר לְרַבִּי וְסוֹבֵב לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה הָכִי נַמִי דְּמְעַכְּבֵי, דִּכְתִיב וְנָתַתָּה (אוֹתוֹ) [אֹתָהּ] תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתַנְיָא, אֵי זֶהוּ כַּרְכֹּב, רַבִּי אוֹמֵר, זֶה כִּיּוֹר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר זֶה הַסּוֹבֵב. אֵין, דְּתַנְיָא, כָּל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ לֹא קֶרֶן וְלֹא כֶּבֶשׁ וְלֹא יְסוֹד וְלֹא רִבּוּעַ, פָּסוּל, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַסּוֹבֵב. תָּנוּ רַבָּנָן. אֵי זֶהוּ כַּרְכֹּב, בֵּין קֶרֶן לְקֶרֶן. וְהָכְתִיב, (שמות לח, ד) "תַּחַת (כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ) [כַּרְכֻּבּוֹ] מִלְּמַטָּה עַד חֶצְיוֹ". אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, שְׁנֵי מְקוֹמוֹת הָיוּ, חָד לְנוֹי, וְחָד כִּי הֵיכֵי דְּלָא לִישְׁתָּרְקוּ כֹּהֲנִים. מִדַּת אָרְכּוֹ וְכוּ' אֵין מְעַכְּבִין. אֲמַר רַבִּי מַנִי, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחֹת מִמִּזְבֵּחַ שֶׁל מֹשֶׁה. וְכַמָּה. אֲמַר רַב יוֹסֵף, מְקוֹם מַעֲרָכָה, אַמָּה. מַה בֵּין בָּמַת יָחִיד לְבָמַת צִבּוּר. סְמִיכָה וּשְׁחִיטַת צָפוֹן וּמַתַּן סָבִיב וּתְנוּפָה וְהַגָּשָׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מִנְחָה בַּבָּמָה וְכִהוּן וּבִגְדֵי כְּהֻנָּה וּכְלֵי שָׁרֵת וְרֵיחַ נִיחוֹחַ וּמְחִיצָה לַדָּמִים וְרִחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אֲבָל הַזְּמַן הַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא שָׁוִין בָּזֶה וּבָזֶה. סְמִיכָה, דִּכְתִיב "לִפְנֵי י"י וְסָמַךְ". שְׁחִיטַת צָפוֹן, דִּכְתִיב (שם, יא) "עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה". מַתַּן סָבִיב, דִּכְתִיב "וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים" וְגוֹ'. תְּנוּפָה, דִּכְתִיב (שם ט, כא) ["וְ]הֵנִיף אַהֲרֹן". הַגָּשָׁה, דִּכְתִיב "וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מִנְחָה וְכוּ'. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יֵשׁ מִנְחָה בַּבָּמָה יֵשׁ עוֹפוֹת בַּבָּמָה, אֵין מִנְחָה בַּבָּמָה אֵין עוֹפוֹת בַּבָּמָה. מַאי טַעְמָא, זְבָחִים וְלֹא עוֹפוֹת, זְבָחִים וְלֹא מְנָחוֹת. כִּהוּן, דִּכְתִיב (שם יז, ו) "וְזָרַק הַכֹּהֵן". בִּגְדֵי שָׁרֵת, דִּכְתִיב (וְלָקְחוּ אֶת כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת) (שמות כח, מג) ["לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ"]. רֵיחַ נִיחוֹחַ, דִּכְתִיב "רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'". מְחִיצָה לַדָּמִים, דִּכְתִיב וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ. וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, דִּכְתִיב (שמות ל, כ) "בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מָיִם".

1,741

Measuring the Hundred Cubit Courtyard of the Tabernacle

Yalkut Shimoni on Torah 374:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And you shall make the courtyard of the Tabernacle" (Exodus 27:9-19). The courtyard, its length was a hundred cubits and its breadth fifty, as it is said, "And you shall make the courtyard of the Tabernacle." But you do not know the breadth of the hanging; when it says, "and the height in the breadth five cubits," then just as the height is five cubits, so the breadth is five cubits. How would one set up the courtyard? He would place twenty sockets of bronze on the north and twenty on the south, and a pillar within each one, with a ring fixed in its middle. He would set the rods on the cords and the pillars; the rods, the length of each one was six handbreadths and its breadth three. He would hang the rings within the hooks and wind the hanging around it like the sail of a ship. The hanging extends beyond the pillar two and a half cubits on this side and two and a half cubits on that side, and likewise for the second pillar; hence you learn that between one pillar and another is five cubits. He would join the rods to the cords and the pillars and fasten them within the pegs of bronze. And just as there were pegs for the Tent, so there were pegs for the courtyard, as it is said, "for all the vessels of the Tabernacle in all its service" (Exodus 27:19). But you do not know how much of the hangings was at the entrance of the courtyard; as it is said, "and the hangings of the courtyard" and so forth (Numbers 4:26). Just as from the Tabernacle to the altar is ten cubits, so from the hangings to the entrance of the courtyard is ten cubits. But you do not know the height of the entrance of the courtyard; as it is said, "and a screen for the gate of the courtyard, the work of an embroiderer, and the height in the breadth." Since there is no need for the verse to say "five cubits," what does "five cubits" teach? To teach you its length was twenty cubits and its breadth five. And likewise to the north a hundred cubits, as it is said, "and likewise for the north side in length" (Exodus 27:11). And to the west fifty cubits, as it is said, "and for the east side eastward fifty cubits" (Exodus 27:13). Subtract from them fifteen cubits of hangings, as it is said, "and fifteen cubits of hangings for the one shoulder" (Exodus 38:15), and for the second shoulder on this side and that. From the hangings on the south to the Tent is twenty cubits, and the Tent is ten cubits, and from the Tent to the hangings on the north is twenty cubits; hence you learn that its breadth is fifty cubits. And from the hangings to the Tent is fifty cubits, and the Tent is thirty cubits, and from the Tent to the hangings on the west is twenty cubits; hence you learn that its length is a hundred cubits, as it is said, "the length of the courtyard a hundred by the cubit" (Exodus 27:18). Rabbi Yose says: there is no need for the verse to say "fifty by fifty"; what does "fifty" teach? This is in front of the Tent. Hence you learn that its length is a hundred cubits and its breadth fifty cubits. As the entrance of the Tent, so the entrance of the Sanctuary; as the entrance of the courtyard, so the entrance of the porch. From here Rabbi Yose bar Yehuda used to say: an enclosure of the size of two seah, like the courtyard of the Tabernacle, one may carry within it on the Sabbath.

Original Hebrew

(שמות כז ט-יט) וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן. חָצֵר אָרְכָּהּ מֵאָה אַמָּה וְרָחְבָּהּ חֲמִשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן. אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה רָחְבּוֹ שֶׁל (קוֹמָה) [קֶלַע]. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְקוֹמָה בְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת", הֲוֵי, מַה קּוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת אַף רֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת. כֵּיצַד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הֶחָצֵר. הָיָה נוֹתֵן עֶשְׂרִים אֲדָנִים שֶׁל נְחֹשֶׁת בַּצָּפוֹן וְעֶשְׂרִים בַּדָּרוֹם, וְעַמּוּד בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְטַבַּעַת קְבוּעָה בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְהָיָה נוֹתֵן אֶת הַקּוֹנְטִיסִין בְּמֵיתָרִין וּבְעַמּוּדִין, וְהַקּוֹנְטִיסִין אָרְכּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבּוֹ שְׁלֹשָׁה, וְתוֹלֶה אֶת הַטַּבָּעוֹת בְּתוֹךְ הָאוּנְקְלִין, וְכוֹרֵךְ בָּהּ אֶת הַקֶּלַע כְּמִין קֶלַע זוֹ שֶׁל סְפִינָה, נִמְצָא הַקֶּלַע יּוֹתֵר מִן הָעַמּוּד שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה מִצַּד זֶה וּשְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה מִצַּד זֶה, וְכֵן לָעַמּוּד הַשֵּׁנִי, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבֵּין עַמּוּד לְעַמוּד חָמֵשׁ אַמּוֹת. הָיָה מְחַבֵּר אֶת הַקּוֹנְטִיסִין בְּמֵיתָרִין וּבְעַמּוּדִין, וּמְחַבְּרָן בְּתוֹךְ יְתֵדוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת. וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ יְתֵדוֹת לָאֹהֶל כָּךְ הָיוּ יְתֵדוֹת לֶחָצֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יט) לְכֹל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן בְּכֹל עֲבֹדָתוֹ. אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה מִן הַקְּלָעִים לְפִתְחָהּ שֶׁל חָצֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, כו) "וְאֶת קַלְעֵי הֶחָצֵר" וְגוֹ', מַה מִן הַמִּשְׁכָּן לַמִּזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת כָּךְ מִן הַקְּלָעִים לְפִתְחָהּ שֶׁל חָצֵר עֶשֶׂר אַמּוֹת. אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה [גֹּבַהּ] פִּתְחָהּ שֶׁל חָצֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר מַעֲשֵׂה רֹקֵם וְקוֹמָה בְרֹחַב", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "חָמֵשׁ אַמּוֹת", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "חָמֵשׁ אַמּוֹת", לְלַמֶּדְךָ אָרְכּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ חָמֵשׁ (וְכוּ). [וְכֵן] לַצָּפוֹן מֵאָה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יא) וְכֵן לִפְאַת צָפוֹן בָּאֹרֶךְ. וְלַמַּעֲרָב חֲמִשִּׁים אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יג) וְלִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. צֵא מֵהֶן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף, (שמות לח, טו) וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶה. מִן הַקְּלָעִים שֶׁבַּדָּרוֹם עַד הָאֹהֶל עֶשְׂרִים אַמָּה, וְהָאֹהֶל עֶשֶׂר אַמָּה, וּמִן הָאֹהֶל עַד הַקְּלָעִים שֶׁבַּצָּפוֹן עֶשְׂרִים אַמָּה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁרָחְבָּהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּמִן הַקְּלָעִים עַד הָאֹהֶל חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְהָאֹהֶל שְׁלֹשִׁים אַמָּה, וּמִן הָאֹהֶל עַד הַקְּלָעִים שֶׁבַּמַּעֲרָב עֶשְׂרִים אַמָּה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאָרְכָּהּ מֵאָה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יח) אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר חֲמִשִּׁים, זֶה לִפְנֵי הָאֹהֶל, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאָרְכָּהּ מֵאָה אַמָּה וְרָחְבָּהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. כְּפִתְחוֹ שֶׁל אֹהֶל כָּךְ פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. כְּפִתְחָהּ שֶׁל חָצֵר כָּךְ פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. מִכָּאן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קַרְפַּף בֵּית סָאתַיִם כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, מְטַלְטְלִין לְתוֹכָהּ בַּשַּׁבָּת.

1,742

How the Torah Came to Be Written in Assyrian Script

Yalkut Shimoni on Torah 375:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Mar Zutra said, Mar Ukba said: At first the Torah was given to Israel in Hebrew script and the holy tongue; it was given to them again in the days of Ezra in Assyrian script and the Aramaic language; Israel chose for themselves the Assyrian script and the holy tongue. It was taught: Rabbi Yose says: Ezra was worthy that the Torah be given through him, had Moses not preceded him. And although the Torah was not written through him, the script was changed through him, as it is written, "and the writing of the letter was written in Aramaic" (Ezra 4:7), and it is written, "and they could not read the writing" (Daniel 5:8), and "and he shall write for himself a copy [mishneh] of this Torah" (Deuteronomy 17:18), a script fit to be changed [mishtaneh]. And why is it called Assyrian [Ashurit]? Because it came up with them from Assyria. Rabbi says: In this very script was the Torah given; once they sinned it was turned to a debased form for them; once they repented it was restored to them, as it is said, "return to the stronghold, you prisoners of hope" (Zechariah 9:12). And why is it called Assyrian [Ashurit]? Because it is the most confirmed and upright [me'ushar] of scripts. Rabbi Shimon ben Elazar says in the name of Rabbi Elazar ben Perata, who said in the name of Rabbi Elazar of Modi'in: This script was not changed at all, as it is said, "the hooks of the pillars" (Exodus 27:10); just as the pillars were not changed, so the hooks [vavin, the letter vav] were not changed. And it says, "and to the Jews according to their writing and according to their language" (Esther 8:9); just as their language was not changed, so their writing was not changed. Then how do I uphold "a copy [mishneh] of this Torah"? Two Torahs, one that goes out with him and so forth, and one that is laid up for him in his treasury.

Original Hebrew

אֲמַר מַר זוּטְרָא, אֲמַר מַר עוּקְבָא, בִּתְחִלָּה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בִּכְתָב עִבְרִי וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, חָזְרָה וְנִתְּנָה לָהֶם בִּימֵי עֶזְרָא בִּכְתָב אַשּׁוּרִית וְלָשׁוֹן אֲרָמִית, בָּרְרוּ לָהֶן יִשְׂרָאֵל כְּתָב אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. תַּנְיָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, רָאוּי הָיָה עֶזְרָא שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ אִלְמָלֵא לֹא קְדָמוֹ מֹשֶׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתְּבָה הַתּוֹרָה עַל יָדוֹ נִשְׁתַּנָּה הַכְּתָב עַל יָדוֹ, "וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית", וּכְתִיב (דניאל ה, ח) "וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא", (דברים יז, יח) "וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה", כְּתָב הָרָאוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אַשּׁוּרִית, שֶׁעָלָה עִמָּהֶן מֵאַשּׁוּר. רַבִּי אוֹמֵר, בִּכְתָב זֶה נִתְּנָה תּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ נֶהֱפַךְ לָהֶן לְרַע, כֵּיוָן שֶׁחָזְרוּ בָּהֶן הֶחֱזִירוֹ לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, יב) "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה", וְלָמָּה נִקְרָא אַשּׁוּרִית, מְאֻשָּׁר שֶׁבַּכְּתָבִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, כְּתָב זֶה לֹא נִשְׁתַּנָּה כָּל עִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר וָוֵי הָעַמֻּדִים, מַה עַמּוּדִים לֹא נִשְׁתַּנּוּ, אַף וָוִין לֹא נִשְׁתַּנּוּ, וְאוֹמֵר (אסתר ח, ט) "וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם", מַה לְּשׁוֹנָם לֹא נִשְׁתַּנָּה אַף כְּתָבָם לֹא נִשְׁתַּנָּה, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה", שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, אַחַת שֶׁהִיא יוֹצְאָה עִמּוֹ וְכוּ' וְאַחַת שֶׁמֻּנַּחַת לוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו.

1,743

The Two Veils of the Sanctuary and Their Weaving

Yalkut Shimoni on Torah 375:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

The veil [parochet]: its length was forty cubits and its breadth twenty cubits, and it was woven of blue, purple, and twisted fine linen, the work of a skilled designer. And there was another there, its length twenty cubits and its breadth ten cubits, woven of blue, purple, and twisted fine linen, the work of an embroiderer, and it was spread over the entrance of the Sanctuary from outside. Rabbi says: they would bring it out from inside, and it was folded once into two and twice into four, and it was spread over the entrance of the Sanctuary from outside. They said to him: shall one that served in a graver holiness return and serve in a lighter holiness? Another explanation: of this one it is written "the work of a skilled designer" (Exodus 26:31), and of that one it is written "the work of an embroiderer" (Exodus 26:36). Rabbi Nechemiah says: of this one it is written "the work of a skilled designer," two faces, and of that one "the work of an embroiderer," one face. Rather, the one they would bring out from inside was folded once into two and twice into four, and it was placed in the upper chamber opposite the lower one, as it is said, "and the veil shall divide for you" and so forth (Exodus 26:33). Rabbi Chanina ben Antignos says: there were two veils there, one spread out and one folded. If the spread one became impure, they would spread the folded one. On the eve of the Day of Atonement they would bring in the new one and take out the old one.

Original Hebrew

פָּרֹכֶת אָרְכָּהּ אַרְבָּעִים אַמָּה, וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה, וְהָיְתָה נֶאֱרֶגֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב. וְאַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם, אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְהָיְתָה נֶאֱרֶגֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רוֹקֵם, וְהָיְתָה פְּרוּסָה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל מִבַּחוּץ. רַבִּי אוֹמֵר, שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין בִּפְנִים, וְהָיְתָה מְקֻפֶּלֶת אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וְהָיְתָה פְּרוּסָה עַל פֶּתַח הַהֵיכָל מִבַּחוּץ. אָמְרוּ לוֹ, מִי שֶׁשִּׁמֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה חֲמוּרָה יַחֲזֹר וִישַׁמֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה קַלָּה. דָּבָר אַחֵר, בְּזֶה כָּתַב (שמות כו, לא) "מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב" וּבְזֶה כָּתַב (פסוק טז) מַעֲשֵׂה רֹקֵם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, בְּזֶה כָּתַב "מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב", שְׁנֵי פַּרְצוּפִים, וּבְזֶה מַעֲשֵׂה רֹקֵם, פַּרְצוּף אֶחָד, אֶלָּא זֶה שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין מִבִּפְנִים הָיְתָה מְכוּפֶּלֶת אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וְהָיְתָה נִתְּנָה בָּעֲלִיָּה כְּנֶגֶד הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם" וְגוֹ'. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת הָיוּ שָׁם, אַחַת פְּרוּסָה וְאַחַת מְקֻפֶּלֶת, נִטְמֵאת פְּרוּסָה פּוֹרְסִין אֶת הַמְּקֻפֶּלֶת, בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים מַכְנִיסִין הַחֲדָשָׁה וּמוֹצִיאִין אֶת הַיְּשָׁנָה.

1,744

The Veil of Seventy Two Threads and Rabbinic Hyperbole

Yalkut Shimoni on Torah 375:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Rabbi Shimon ben Gamliel says in the name of Rabbi Shimon the deputy [high priest]: The veil's thickness was a handbreadth, and it was woven on seventy-two strands, and on each and every strand were twenty-four threads. Its length was forty cubits and its breadth twenty cubits; it was made from eighty-two myriads, and they make two each and every year, and three hundred priests immerse it. Shmuel said: In three places the sages spoke in the language of exaggeration: the apple-heap, the vine, and the veil. (Shmuel said this) to the exclusion of Rava's view, for we learned: they gave the daily-offering lamb to drink from a golden cup, and Rava said this was an exaggeration. We hold: these indeed are exaggerations, but there it is not so, for there is no poverty in a place of wealth. The veil, this is what we said. The apple-heap, as we learned: they began to bring up ashes onto the apple-heap; an apple-shaped heap was in the middle of the altar; sometimes there were upon it about three hundred kor. Rava said: an exaggeration. The vine, as we learned: a vine of gold stood at the entrance of the Sanctuary, trained over poles, and whoever volunteered a leaf or a berry or a cluster would bring it and hang it on it. Rabbi Elazar bar Tzadok said: it once happened that three hundred priests were counted to clear it.

Original Hebrew

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן (בֶּן) הַסְּגָן, פָּרֹכֶת עָבְיָהּ טֶפַח, וְעַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִירִין נֶאֱרֶגֶת, וְעַל כָּל נִימָא וְנִימָא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוּטִין, אָרְכָּהּ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה מִשְּׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם רִבּוֹא נַעֲשֵׂית, וּשְׁתַּיִם עוֹשִׂין בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וּשְׁלֹש מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִין אוֹתָהּ. אֲמַר שְׁמוּאֵל, בְּג' מְקוֹמוֹת דִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן הֲבַאי, תַּפּוּחַ,גֶּפֶן וּפָרֹכֶת. (אֲמַר שְׁמוּאֵל) לַאֲפוּקֵי מִדְּרָבָא, דִּתְנַן, הִשְׁקוּ אֶת הַתָּמִיד בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, וַאֲמַר רָבָא גֻּזְמָא. קַיְמָא לָן, הַנֵי אִין, אֲבָל הָתָם אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת. פָּרֹכֶת הָא דַּאֲמָרָן. תַּפּוּחַ, דִּתְנַן, הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בְּאֵפֶר עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ, תַּפּוּחַ הָיָה בְּאֶמְצַע הַמִזְבֵּחַ, פְּעָמִים יֵשׁ עָלָיו כִּשְׁלֹש מֵאוֹת כּוּר, אֲמַר רָבָא, גֻּזְמָא. גֶּפֶן, דִּתְנַן גֶּפֶן שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח הַהֵיכָל מוּדְלָה עַל גַּבֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת, וְכָל מִי שֶׁמִּתְנַדֵּב עָלֶה אוֹ גַּרְגִּיר אוֹ אֶשְׁכֹּל מֵבִיא וְתוֹלֶה בָּהּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק, מַעֲשֵׂה הָיָה וְנִמְנוּ עָלֶיהָ (ס') [שְׁלֹשׁ מֵאוֹת] כֹּהֲנִים לְפַנּוֹתָהּ.

1,745

Israel the Dove Beautiful in Deeds and Devotion

Yalkut Shimoni on Torah 375:5CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And you shall command the children of Israel" (Exodus 27:20). "Behold, you are beautiful, my beloved, behold you are beautiful, your eyes are doves" (Song of Songs 1:15). See how the Holy One, blessed be He, praises the assembly of Israel. "Behold you are beautiful" in your deeds; "behold you are beautiful" in the deeds of your forefathers; "behold you are beautiful" in the house, "upon the doorposts of your house"; "behold you are beautiful" in the field, in heave-offerings and tithes, in gleanings, the forgotten sheaf, and the corner of the field; "behold you are beautiful" on the roof, "and you shall make a parapet for your roof" (Deuteronomy 22:8); "behold you are beautiful" in this world; "behold you are beautiful" in the world to come. "Your eyes are doves" — these are the Sanhedrin. Just as the whole body follows after the eyes, so Israel would follow after the Sanhedrin in what they tell them: impure, impure; pure, pure. And what is the dove like? All other birds, when they are slaughtered, immediately convulse; but the dove does not do so. Rather, it stretches out its neck. So too, none give their life for the Holy One, blessed be He, except Israel, as it is said, "for your sake we are slain all the day" (Psalms 44:23).

Original Hebrew

(שמות כז כ) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שה"ש א, טו) "הִנָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים". רְאֵה מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, "הִנָּךְ יָפָה", בְּמַעֲשַׂיִךְ, "הִנֵּה יָפָה", בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַיִךְ, "הִנָּךְ יָפָה", בַּבַּיִת, "עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ", "הִנָּךְ יָפָה", בַּשָּׂדֶה, בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעֲשְׂרוֹת, בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, "הִנָּךְ יָפָה", בַּגַּג, (שם כב, ח) "וְעָשִׂיתָ מַּעֲקֶה לְגַגֶּךָ", "הִנָּךְ יָפָה", בָּעוֹלָם הַזֶּה, "הִנָּךְ יָפָה", לָעוֹלָם הַבָּא, "עֵינַיִךְ יוֹנִים", אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין, מַה כָּל הַגּוּף מְהַלֵּךְ אַחַר עֵינַיִם כָּךְ יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְהַלְּכִין אַחַר סַנְהֶדְרִין, עַל מַה שֶּׁאוֹמְרִים לָהֶם, טָמֵא טָמֵא טָהוֹר טָהוֹר. מָה הַיּוֹנָה הַזֹּאת, כָּל הָעוֹפוֹת כְּשֶׁהֵן נִשְׁחָטִין מִיָּד מְפַרְכְּסִין, אֲבָל הַיּוֹנָה אֵינָהּ עוֹשָׂה כֵּן אֶלָּא פּוֹשֶׁטֶת אֶת צַוָּארָהּ, כָּךְ אֵין נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם".

1,746

The Dove That Brought Light and the Oil of the Lamp

Yalkut Shimoni on Torah 375:6CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another explanation: "Your eyes are doves." The Holy One, blessed be He, said to her: Your likeness resembles a dove. One who wishes to buy wheat says to his fellow, show me a sample of them; so too you, your sample resembles a dove. How so? When Noah was in the ark, what is written? "And the dove came in to him at the time of evening, and behold an olive leaf [was in its mouth]" (Genesis 8:11). The Holy One, blessed be He, said to her: Just as the dove brought light into the world, so you, who are likened to a dove, bring olive oil and kindle it before Me, as it is said, "And you shall command" and so forth (Exodus 27:20).

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר, "עֵינַיִךְ יוֹנִים". אָמַר לָ(י)הּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דֻּגְמָא שֶׁלָּךְ דּוֹמָה לְיוֹנָה, מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִקַּח חִטִּים אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הַרְאֵנִי דֻּגְמָא שֶׁלָּהֶן, אַף אַתְּ, דֻּגְמָא שֶׁלָּךְ דּוֹמָה לְיוֹנָה, כֵּיצַד, כְּשֶׁהָיָה נֹחַ בַּתֵּבָה מַה כְּתִיב, (בראשית ח, יא) "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת" אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה הַיּוֹנָה הֵבִיאָה הָאוֹרָה לָעוֹלָם, אַף אַתֶּם שֶׁנִּמְשַׁלְתֶּם כַּיּוֹנָה הָבִיאוּ שֶׁמֶן זַיִת וְהַדְלִיקוּ לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה תְּצַוֶּה וְגוֹ'.

1,747

Why the Holy One Cannot Stop Naming Israel

Yalkut Shimoni on Torah 376:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"The children of Israel." Rabbi Yudan in the name of Rabbi Shmuel bar Nachmani gave a parable of a king who had a precious garment (epikorisin). He commanded his servant, saying to him, "Shake it out, fold it, give your attention to it." The servant said to him, "My lord the king, of all the garments you possess, you command me only about this one?" He said to him, "Because it clings to my flesh." So Moses said before the Holy One, blessed be He, "Master of the universe, of the seventy nations that are yours, you command me only concerning Israel" — "And to the children of Israel you shall say" (Leviticus 20:2), "And to the children of Israel you shall speak" (Exodus 30:31), "Say to the children of Israel" (Exodus 33:5), "Speak to the children of Israel," "Command the children of Israel" (Leviticus 24:2), and "you shall command the children of Israel," "When you take a census of the children of Israel." He said to him, "Because they cling to me, as it is said (Jeremiah 13:11), 'For as the loincloth clings to the loins of a man, so I made the whole house of Israel cling to me.'" Rav Avin said a parable of a king who had a purple robe (porphyrin) and commanded his servant, "Air it, fold it, give your attention to it." He said, "My lord, and so forth." He said to him, "Because I wore that one at the hour I first became king." So Moses said before the Omnipresent, "Of the seventy great nations you have in the world, you command me only concerning Israel." He said to him, "Because they crowned me king over them at the Sea and said (Exodus 15:18), 'The LORD shall reign forever and ever.'" Rabbi [Yehuda the Prince] said a parable of an elder who had a cloak (ma'aforet), and so forth. He said to him, "Because I wrapped myself in it at the hour I was appointed an elder." So Moses said, and so forth. He said to him, "Because they accepted upon themselves the yoke of my kingship at Sinai and said, 'All that the LORD has spoken we will do and we will hear.'" Rabbi Yudan said, "Come and see how greatly the Holy One, blessed be He, loved Israel, that he mentions them five times in a single verse." This is what is written in the portion of Beha'alotcha (Numbers 8:19), "And I have given the Levites as a gift to Aaron and to his sons," and so forth. It was taught. Rabbi Shimon ben Yochai says a parable of a king who handed his son over to a tutor and kept commanding him, saying, "Did my son eat? Did my son drink? Did my son go to the schoolhouse? Did my son come from the house of study?" So the Holy One, blessed be He, longs to mention Israel at every hour. Rabbi Yehuda son of Rabbi Simon said a parable of a man who sat making a crown. Someone passed and saw him and said, "What are you sitting and making?" He said, "A crown." He said to him, "Whatever good stones and pearls you are able to set into it, set, for it is destined to be placed on the head of a king." So the Holy One, blessed be He, said to Moses, "Whatever you are able to praise Israel before me, praise; to glorify, glorify, for I am destined to be glorified in them," as it is said (Isaiah 49:3), "Israel, in whom I will be glorified."

Original Hebrew

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אֶפִּיקוֹרִיסָן, וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת עַבְדּוֹ, אֲמַר לֵיהּ, נַעֲרָהּ, קַפְּלָהּ, תֵּן דַּעְתְּךָ עָלֶיהָ. אָמַר לוֹ, עַבְדּוֹ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מִכָּל אֶפִּיקוֹרִיסִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ אִי אַתָּה מְצַוֵּנִי אֶלָּא עַל זֶה. אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁדְּבוּקָה בִּבְשָׂרִי. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה מְצַוֵּנִי אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, (ויקרא כ, ב) "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר", (שמות ל, לא) "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר", (שמות לג, ה) "אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", (ויקרא כד, ב) "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם דְּבוּקִים בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יג, יא) "כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל". אָמַר רַב אָבִין, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פּוֹרְפִירִין וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת עַבְדּוֹ, נַעֲרוֹ, קַפְּלוֹ, תֵּן דַּעְתְּךָ עָלָיו, אָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי וְכוּ', אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאוֹתָהּ לָבַשְׁתִּי בְּשָׁעָה שֶׁמָּלַכְתִּי תְּחִלָּה, כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת אִיווּטְנִיאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּעוֹלָם אֵין אַתָּה מְצַוֵּנִי אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִמְלִיכוּנִי עֲלֵיהֶם בַּיָּם וְאָמְרוּ (שמות טו, יח) "ה' יִמְלֹךְ לָעוֹלָם וָעֶד". אָמַר רַבִּי, מָשָׁל לְזָקֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעְפֹּרֶת וְכוּ', אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעַטַּפְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְמַנֵּיתִי זָקֵן, כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה וְכוּ', אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּתִי בְּסִינַי וְאָמְרוּ "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". אָמַר רַבִּי יוּדָן, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מַזְכִּירָן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (ח, יט) "וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו" וְגוֹ'. תַּנְיָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפֶדָגוֹג, וְהָיָה מְצַוֶּה אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ, אָכַל בְּרִי, שָׁתָה בְּרִי, אָזִיל בְּרִי לְבֵית סִפְרָא, אָתָא בְּרִי מִבֵּי מִדְּרָשָׁא, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לְהַזְכִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל שָׁעָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה עֲטָרָה, עָבַר אֶחָד וְרָאָה אוֹתוֹ, אֲמַר לֵיהּ, מָה אַתָּה יוֹשֵב וְעוֹשֶׂה, אֲמַר לֵיהּ, עֲטָרָה, אֲמַר לֵיהּ, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לִקְבֹּעַ בָּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת קְבַע, שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהִנָּתֵן בְּרֹאֹשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ לְיִשְׂרָאֵל לְפָנַי, שַׁבַּח, לְפָאֲרָן, פָּאֵר, שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהִתְפָּאֵר בָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, ג) "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר".

1,748

What the Single Word Command Teaches the Generations

Yalkut Shimoni on Torah 377:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And you shall command." We have learned that the command takes effect at once, at the time of the deed. From where do we know it applies for all generations? Scripture teaches, saying (Leviticus 24:2-3), "Command the children of Israel that they bring to you pure olive oil... outside the veil of the testimony." From this we have learned that the command applies both at once and for the generations. From this command we may derive a rule for all the commands in the Torah. Rabbi Yishmael used to say, "Since the commands were stated in the Torah without specification, and Scripture spelled out for you in one of them that it applies not only at once at the time of the deed but also for the generations, so too I spell out for all the commands in the Torah that they apply both at the time of the deed and for the generations." Rabbi Yehuda ben Beteira says, "The word 'command' everywhere means only urging on, as it is said, 'And command Joshua and strengthen him,' and so forth." According to our method we have learned that one strengthens only those already strong and urges on only those already eager. Rabbi Shimon ben Yochai says, "The word 'command' everywhere means only loss of purse [a matter that costs money], as it is said (Leviticus 24:2), 'Command the children of Israel that they bring to you pure olive oil,' 'Command the children of Israel that they send out from the camp,' (Numbers 35:2) 'Command the children of Israel that they give to the Levites,' (Numbers 28:2) 'Command the children of Israel: my offering, my food.' Thus the word 'command' everywhere means only loss of purse, except for one, 'When you come into the land,' which is to urge them on regarding the division of the land." Rabbi [Yehuda the Prince] says, "The word 'command' everywhere means only a warning, as it is said, 'And the LORD God commanded the man... and from the tree of the knowledge of good and evil you shall not eat.'"

Original Hebrew

וְאַתָּה תְּצַוֶּה. לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. לְדוֹרוֹת מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כד, ב ג) "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת", הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, מִצִּוּוּי הַזֶּה, נִמְצִינוּ לְמֵדִין לְכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפֵרֵט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר, אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵרוּז, שֶׁנֶּאֱמַר "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ" וְגוֹ', לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא (המוחזקין) [הַמְּחוּזָּקִין] וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא הַמְּזֹרָזִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, ב) "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ", "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה", (שם לה, ב) "צַו אֶת בְּנֵי יִּשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְּוִיִּם", (שם כח, ב) "צַו אֶת בְּנֵי יִּשְׂרָאֵל אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי", הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד, "כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ", לְזָרְזָם עַל חִלּוּק הָאָרֶץ. רַבִּי אוֹמֵר, אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם וְגוֹ' וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע לֹא תֹאכַל".

1,749

Whose Oil Lights the Menorah, Yours or the Community's

Yalkut Shimoni on Torah 378:1CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And they shall take to you" (Exodus 27:20). It was taught: "Take for yourself" (Exodus 30:23) means from what is yours; "and they shall take to you" means from the community's property; these are the words of Rabbi Yoshiyah. Rabbi Yonatan says: whether it says "take for yourself" or "they shall take to you," it is from the community's property. If so, why does Scripture say "take for yourself"? As if to say, I prefer it to be from yours rather than from theirs. Abba Hanan says in the name of Rabbi Eliezer: this one ["take for yourself"] speaks of a time when Israel does the will of the Omnipresent, and this one ["they shall take to you"] of a time when Israel does not do the will of the Omnipresent. Up to here they disagree only about ordinary "takings" and ordinary "makings." Ordinary takings, as in "take for yourself spices" (Exodus 30:23); ordinary makings, as in "make for yourself two trumpets" (Numbers 10:2). But here Scripture is explicitly explaining that it must be from what is yours. Concerning the days of investiture: since it is written, "And to the children of Israel you shall speak, saying, Take a he-goat for a sin offering" (Leviticus 9:3), and "he said to Aaron, Take for yourself a calf, a young bull, for a sin offering" (Leviticus 9:2), why is this needed? Learn from it that "take for yourself" means from what is yours. Concerning the Day of Atonement: since it is written, "With this shall Aaron come into the holy place," and "from the congregation of the children of Israel he shall take two he-goats" (Leviticus 16:5), and "Aaron shall offer the bull of the sin offering which is his" (Leviticus 16:6), why is this needed? Learn from it that it is from his own.

Original Hebrew

וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ. תַּנְיָא. (שמות ל, כג) "קַח לְךָ", מִשֶּׁלְּךָ, "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ", מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, בֵּין "קַח לְךָ" בֵּין וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, מִשֶּׁל צִבּוּר, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "קַח לְךָ", כִּבְיָכוֹל מִשֶּׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִשֶּׁלָּהֶם. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. עַד כָּאן לֹא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּקִיחוֹת דְּעָלְמָא וַעֲשִׂיּוֹת דְּעָלְמָא, קִיחוֹת דְּעָלְמָא, (שם) "קַח לְךָ סַמִּים", עֲשִׂיּוֹת דְּעַלְמָא, (במדבר י, ב) "עֲשֵׂה לְךְ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת", אֲבָל הָכָא פֵּרוּשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ דְּמִשֶּׁלְּךָ הוּא. בַּמִּלֻּאִים מִכְּדֵי כְּתִיב "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת" (שם, ב) "וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת", לָמָּה לִי, שְׁמַע מִינָּהּ "קַח לְךָ", מִשֶּׁלְּךָ. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִכְּדֵי כְּתִיב "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" וְגוֹ' (שם ה ו) "וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ", לָמָּה לִי, שְׁמַע מִינָּהּ, מִשֶּׁלּוֹ.

1,750

Why Only Pure Olive Oil Lights the Sacred Lamp

Yalkut Shimoni on Torah 378:2CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And they shall take to you olive oil" (Exodus 27:20). Not oil of nuts and not oil of radishes, but specifically olive oil, which is light for the world. "Pure olive oil for the light." In the way of the world, if a person has poor oil he burns it in a lamp, but the fine oil he puts into his cooked dishes. In the Temple, however, they did not do so; rather, the pure olive oil they gave for the light, and the second-grade oil they gave for the meal offerings. David said, "For You light my lamp, O LORD" (Psalms 18:29).

Original Hebrew

וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת. וְלֹא שֶׁמֶן אֱגוֹזִים וְלֹא שֶׁמֶן צְנוֹנוֹת אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת שֶׁהוּא אוֹרָה לָעוֹלָם. שֶׁמֶן זַיִת זָךְ לַמָּאוֹר. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם אִם יֵשׁ לוֹ שֶׁמֶן רַע מַדְלִיקוֹ בְּנֵר, אֲבָל הַיָּפֶה, הוּא נוֹתְנוֹ בְּתַבְשִׁילָיו, אֲבָל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן אֶלָּא שֶׁמֶן זַיִת זָךְ הָיוּ נוֹתְנִין לַמָּאוֹר וְהַשֵּׁנִי הָיוּ נוֹתְנִין לַמְּנָחוֹת, אָמַר דָּוִד (תהלים יח, כט) "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה'".

1,751

God Asks for a Lamp He Does Not Need

Yalkut Shimoni on Torah 378:3CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another interpretation: "And you shall command" (Exodus 27:20). Not because I need light, but in order to give light to you. Rabbi Yohanan said: this eye is white, and the black is in its center. From where does it need to see? Not from the white; yet it sees only from the black. And the light of your own eyes you cannot bear to gaze upon, yet you seek to comprehend My ways? Why all this? So that he will not mislead you into saying that perhaps He needs light. Rabbi Avin the Levite said: you find that one who wishes to make windows for himself makes them wide on the outside and narrow on the inside. Why? So that they will draw in light. But the windows of the Temple were wide on the inside and narrow on the outside. Why? So that the light would go out from the Temple and give light to the world. The Holy One, blessed be He, said: the light goes out from My house, and I do not need light. And lest you say, why then does He need it? In order to give light to us, as it is said, "and they shall take to you to kindle a lamp continually" (Exodus 27:20) [reading it as] "which is your light before Me always." David said, "Light is sown for the righteous" (Psalms 97:11).

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר, וְאַתָּה תְּצַוֶּה. לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי צָרִיךְ אוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהָאִיר לְךָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הָעַיִן הַזּוֹ לְבָנָה וְהַשָּׁחוֹר בָּאֶמְצַע, וּמֵהֵיכָן הוּא צָרִיךְ לִרְאוֹת, לֹא מִן הַלָּבָן, וְאֵינוֹ כֵן, אֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא מִן הַשָּׁחוֹר, וְעַל אוֹר עֵינֶיךָ אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד (וְאִי אַתָּה) [וְאַתָּה] מְבַקֵּשׁ לַעֲמֹד עַל דְּרָכַי, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתְךָ לוֹמַר שֶׁמָּא צָרִיךְ הוּא אוֹרָה. אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי, אַתָּה מוֹצֵא, מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ חַלּוֹנוֹת עוֹשֶׂה אוֹתָם רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים, לָמָּה, שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲבוֹת אוֹר, אֲבָל שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים, לָמָּה, שֶׁיְּהֵא הָאוֹר יוֹצֵא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמֵאִיר לָעוֹלָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאוֹר יוֹצֵא מִבֵּיתִי וְאֵינִי צָרִיךְ אוֹרָה. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר, לָמָּה צָרִיךְ, בִּשְׁבִיל לְהָאִיר לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, שֶׁהִיא אוֹרְךָ לְפָנַי תָּדִיר. אָמַר דָּוִד, "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק" וְגוֹ'.

1,752

The Lamp Set Outside the Veil and Its Promise

Yalkut Shimoni on Torah 378:4CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"In the Tent of Meeting, outside the veil" (Exodus 27:21). The Menorah did not need to be placed anywhere except within the veil, beside the Ark; yet it is set outside the veil, to make known to you that He does not need light. And why did He tell you to do it? In order to give you the merit of the light. Another interpretation: in the way of the world, a king of flesh and blood makes himself a bed and a table, and he places the lampstand to his left. But in the Temple it is not so; rather, the Menorah was placed to the right of the table, to make known to you that He does not need light from what is yours. And why did He tell you? To give light to you in the World to Come, when darkness comes upon the nations of the world, as it is said, "For behold, darkness shall cover the earth" (Isaiah 60:2).

Original Hebrew

בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת לֹא הָיְתָה הַמְּנוֹרָה צְרִיכָה לְהִנָּתֵן אֶלָּא לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת אֵצֶל הָאָרוֹן, וְהִיא נְתוּנָה מִחוּץ לַפָּרֹכֶת לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אוֹרָה, וְלָמָּה אָמַר לְךָ, כְּדֵי לְזַכּוֹתְךָ לְמָאוֹר. דָּבָר אַחֵר. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה לוֹ מִטָּה וְשֻׁלְחָן, הוּא נוֹתֵן הַמְּנוֹרָה מִשְּׂמֹאלוֹ, אֲבָל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא הַמְּנוֹרָה הָיְתָה נְתוּנָה מִימִינוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אוֹרָה מִשֶּׁלְּךָ, וְלָמָּה אָמַר לְךָ, לְהָאִיר לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא כְּשֶׁתָּבוֹא חֲשֵׁכָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, ב) "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" וְגוֹ'.

1,753

The One Who Sees in the Dark Needs No Lamp

Yalkut Shimoni on Torah 378:5CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another interpretation: you find that one who is set in the darkness sees what is in the light, but one who is set in the light does not see what is in the darkness; yet the Holy One, blessed be He, sees what is in the darkness and what is in the light. Daniel said, "He reveals the deep and hidden things; He knows what is in the darkness" (Daniel 2:22). Rabbi Yehudah bar Ilai said: this sun is set within its sheath, as it is said, "For the sun He has set a tent among them" (Psalms 19:5). And in the season of Tammuz it comes out of its sheath to ripen the fruits, and the world cannot endure it. Why? Because its light is harsh. The Holy One, blessed be He, said: with a creature of Mine you cannot look directly, and yet I would need light from you? Rather, why did I tell you? To give light to you in the World to Come.

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר, אַתָּה מוֹצֵא, מִי שֶׁנָּתוּן בַּחֹשֶׁךְ רוֹאֶה מַה שֶּׁבָּאוֹר, וּמִי שֶׁנָּתוּן בָּאוֹר אֵינוֹ רוֹאֶה מַה שֶּׁבַּחֹשֶׁךְ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַה שֶּׁבַּחֹשֶׁךְ וּמַה שֶּׁבָּאוֹר, אָמַר דָּנִיֵּאל, (דניאל ב, כב) "הוּא גַּלֵא עֲמִיקָתָא וּמִסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי, הַשֶּׁמֶשׁ הַזֶּה נָתוּן בְּתוֹךְ תִּיקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ה) "לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם", וּבִתְקוּפַת תַּמּוּז הוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ תִּיקוֹ לְבַשֵּׁל אֶת הַפֵּרוֹת, וְאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ, לָמָּה, שֶׁהוּא קָשֶׁה בְּאוֹרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּבְרִיָּה שֶׁלִּי אִי אַתָּה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל, וַאֲנִי צָרִיךְ אוֹר מִשֶּׁלְּךָ, אֶלָּא לָמָּה אָמַרְתִּי לְךָ, לְהָאִיר לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא.

1,755

How the Three Pressings of the Olive Were Graded

Yalkut Shimoni on Torah 378:7CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

We learned there: Tekoa ranks first for oil. Abba Shaul says: second to it is Regev across the Jordan. All lands were valid, but from these places they would bring it. They do not bring from a field that has been dunged, nor from an irrigated field, nor from what is sown among the olive trees; but if one brought such, it is valid. And they do not bring from berries that have been soaked in water, nor from preserved ones, nor from boiled ones; and if one brought such, it is unfit. There are three olives, and in each of them three grades of oil. The first olive: he picks the berry at the top of the tree, crushes it, and places it into the basket. Rabbi Yehudah says: around the basket. This was the first grade. He presses it with the beam. Rabbi Yehudah says: with stones. This was the second. He presses again; this was the third. The first is for the Menorah and the rest for the meal offerings. And the second olive: he picks the berry at the rooftop, crushes it, places it into the basket; Rabbi Yehudah says around the basket, this was first; presses with the beam, Rabbi Yehudah says with stones, this was second; presses again, this was third; the first for the Menorah and the rest for the meal offerings. The third: he presses it in the press house until it begins to spoil, then brings it up and dries it on the rooftop, crushes it and places it into the basket; Rabbi Yehudah says around the basket, this was first; presses with the beam, Rabbi Yehudah says with stones, this was second; presses again, this was third; the first for the Menorah and the rest for the meal offerings. The first of the first has none above it. The second of the first and the first of the second are equal. The third of the first, the second of the second, and the first of the third are equal. The third of the second and the second of the third are equal. The third of the third has none below it. Now the meal offerings should by right also require pure olive oil: if the Menorah, which is not for eating, requires pure olive oil, then the meal offerings, which are for eating, surely should require pure olive oil. Therefore Scripture teaches "pure, crushed, for the light" (Exodus 27:20), and there is no "pure, crushed" for the meal offerings. They asked: did we learn "he picks the berry" or "he rolls it"? Come and hear: "olive oil from its olive." From here they said: the first olive he rolls at the top of the tree and gathers it into the press house and grinds it in the mill and places it in baskets; the oil that comes out of it was the first grade. He presses with the beam; the oil that comes out was the second. He unloads, grinds, and presses again; this was the third. The first for the Menorah and the rest for the meal offerings. And likewise the second olive. And the third olive he presses in the press house until it begins to spoil, brings it up to the rooftop and shapes it like a mound of dates so that its moisture drips out, gathers it into the press house, grinds it in the mill, and places it in baskets. Rabbi Yehudah says: he did not grind it in the mill but crushed it in a mortar, and did not place it in baskets but around the basket. Who taught "crushes"? Rabbi Yehudah. "Into the basket"? We come to the Rabbis. This teacher holds with him in one matter and differs with him in another. Our Rabbis taught: "pure." "Pure" means nothing but clean. Rabbi Yehudah says: "crushed" means nothing but pounded. One might think this is unfit for meal offerings; therefore Scripture says, "a tenth of fine flour mingled with crushed oil, a quarter of a hin" (Exodus 29:40). If so, why does Scripture say "for the light"? Because of the saving. What saving? Rabbi Elazar said: the Torah is sparing of the money of Israel.

Original Hebrew

תְּנָן הָתָם, תְּקוֹעַ אַלְפָא לְשֶׁמֶן. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שְׁנִיָּה לָהּ רֶגֶב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִין. [אֵין מְבִיאִין] לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִין וְלֹא מִמַּה שֶּׁנִּזְרַע בֵּינֵיהֶן, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר. וְאֵין מְבִיאִין מִן הַגַּרְגֵּרִין שֶׁנִּשְׁרוּ בְּמַיִם וְלֹא מִן הַכְּבוּשִׁים וְלֹא מִן הַשְּׁלוּקִים, וְאִם הֵבִיא פָּסוּל. שְׁלֹשָׁה זֵיתִים הֵן, וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים. הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן, מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, כּוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה הָיָה שֵׁנִי. חָזַר וְטָעַן, זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְׁאָר לַמְּנָחוֹת. וְהַזַּיִת הַשֵּׁנִי, מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְׁאָר לַמְּנָחוֹת. שְׁלִישִׁי, טוֹעֲנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה, וְהֶעֱלָהוּ, וּמְנַגְּבוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג, כּוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה הָיָה שֵׁנִי חָזַר וְטָעַן, זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, אֵין לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. אַף הַמְּנָחוֹת הָיָה בַּדִּין שֶׁיִּטָּעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, וּמַה מְּנוֹרָה שֶׁאֵינָהּ לַאֲכִילָה טְעוּנָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, מְנָחוֹת שֶׁהֵן לַאֲכִילָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטָּעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר וְאֵין זָךְ כָּתִית לַמְּנָחוֹת. אִבַּעְיָא לְהוּ, מְגַרְגְּרוֹ תְּנַן אוֹ מְגַלְגְּלוֹ תְּנַן. תָּא שְׁמַע. שֶׁמֶן זַיִת מִזֵּיתוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ, זַיִת רִאשׁוֹן מְגַלְגְּלוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם, וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טָעוּן בְּקוֹרָה, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֶה הָיָה שֵׁנִי. פּוֹרֵק, טוֹחֵן וְטוֹעֵן, זֶה הָיָה (רִאשׁוֹן) [שְׁלִישִׁי]. רִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. וְכֵן זַיִת הַשֵּׁנִי. וְזַיִת הַשְּׁלִישִׁי טוֹעֲנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ בְּרֹאשׁ הַגַּג, וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין תְּמָרָה כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו, וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם, וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין וְכוּ', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה טוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם אֶלָּא כּוֹתְשׁוֹ בְּמַכְתֶּשֶׁת, לֹא הָיָה נוֹתֵן בְּסַלִּין, אֶלָּא לְתוֹךְ סְבִיבוֹת הַסַּל. כּוֹתֵשׁ מַנִי, רַבִּי יְהוּדָה. תּוֹךְ הַסַּל, אָתָאן לְרַבָּנָן. הַאי תַּנָא סָבַר לָהּ כְּוָותֵיהּ בְּחָדָא, וּפָלִיג עֲלֵיהּ בְּחָדָא. תָּנוּ רַבָּנָן. זָךְ. אֵין זָךְ אֶלָּא נָקִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּתִית, אֵין כָּתִית אֶלָּא כָּתוּשׁ. יָכוֹל יְהֵא זֶה פָּסוּל לַמְּנָחוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כט, מ) "וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין". אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לַמָּאוֹר, מִפְּנֵי הַחִסָּכוֹן. מַאי חִסָּכוֹן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

1,756

The Western Lamp as Witness That God Dwells in Israel

Yalkut Shimoni on Torah 378:8CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"And they shall take to you" (Exodus 27:20). Rabbi Shmuel bar Nahmani said in the name of Rabbi Yonatan: "to you," and not to Me; I do not need light. The table is in the north and the Menorah in the south; I need neither the food nor the light. "And he made for the house windows" (1 Kings 6:4), "outside the veil of the testimony" (Leviticus 24:3); it is a testimony to all who come into the world that the Divine Presence rests upon Israel. And if you say I need the light, did not Israel walk by My light alone for all those forty years in the wilderness? Rather, it is a testimony to all who come into the world that the Divine Presence rests upon Israel. What is its testimony? Rava said: this is the western lamp, into which one puts oil in the same measure as its fellow lamps; from it he would kindle, and with it he would finish. One who sees olive oil in a dream may hope for the light of Torah, as it is said, "pure, crushed, for the light" (Exodus 27:20).

Original Hebrew

וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, אֵלֶיךָ, וְלֹא לִי, לֹא לְאוֹרָה אֲנִי צָרִיךְ, שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם, לֹא לַאֲכִילָה אֲנִי צָרִיךְ וְלֹא לְאוֹרָה אֲנִי צָרִיךְ, "וַיַּעַשׂ לַבַּיִת חַלּוֹנֵי" וְגוֹ', (ויקרא כד, ג) "מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת", עֵדוּת הִיא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְאִם תֹּאמַר לְאוֹרָה אָנִי צָרִיךְ, וַהֲלֹא כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרִי, אֶלָּא עֵדוּת הִיא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי עֵדוּתָהּ. אֲמַר רָבָא, זֶה נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ, מִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם. הָרוֹאֶה שֶׁמֶן זַיִת בַּחֲלוֹם יְצַפֶּה לִמְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר.

1,757

The Wicks Forbidden in the Sanctuary So the Flame Rises on Its Own

Yalkut Shimoni on Torah 378:9CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Rami bar Hama taught: the wicks concerning which the Sages said one may not kindle with them on the Sabbath, one may not kindle with them in the Sanctuary either, because it is said, "to cause a lamp to burn continually" (Exodus 27:20). He taught the teaching, and he himself explained it: this is so that the flame should rise of itself [when first lit] and not by reason of anything else [not needing coaxing or repeated relighting].

Original Hebrew

תָּנֵי רַמִי בַּר חַמָא, פְּתִילוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת, אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. הוּא תָּנִי לָהּ וְהוּא אֲמַר לָהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ וְלֹא מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר.

1,758

How One Priest Arranges All Seven Lamps of the Menorah

Yalkut Shimoni on Torah 378:10CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"Aaron and his sons shall arrange it" (Exodus 27:21). What does this teaching come to say? Since it is said, "toward the face of the menorah the seven lamps shall give light" (Numbers 8:2), one might think a single priest enters to tend all seven lamps. Therefore the text says, "Aaron and his sons shall arrange." How then? Aaron and his sons arrange only one [each tends his own]. And since it is said, "the seven lamps shall give light," I might hear that they should burn forever. Therefore the text says, "from evening until morning" (Exodus 27:21). If from evening until morning, one might think he may extinguish them [by morning]. Therefore the text says, "the seven lamps shall give light." How then? "The seven lamps shall give light" from evening until morning. "Before the LORD continually" (Exodus 27:21) means that the western lamp shall be constant, for from it the menorah is kindled at twilight.

Original Hebrew

(שמות כז כא) יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", יָכוֹל יְהֵא כֹּהֵן אֶחָד נִכְנָס בְּשֶׁבַע נֵרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר יַעֲרֹךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו, הָא כֵּיצַד, אַהֲרֹן וּבָנָיו אֵינָן עוֹרְכִין אֶלָּא אֶחָד. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיְּהֵא דּוֹלְקִים לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, אִי מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, יָכוֹל יְכַבֵּם, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", הָא כֵּיצַד, "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. "לִפְנֵי ה' תָּמִיד", שֶׁיְּהֵא נֵר מַעֲרָבִי תָּדִיר, שֶׁמִּמֶּנּוּ מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.

1,759

Give the Lamp Its Measure to Burn From Evening Until Morning

Yalkut Shimoni on Torah 378:11CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

"From evening until morning" (Exodus 27:21). Give it its measure, so that it shall keep burning and going from evening until morning.

Original Hebrew

מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. תֵּן לָהּ מִדָּתָהּ שֶׁתְּהֵא דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר.

1,760

The Half-Log of Oil and How the Torah Spares Israel's Money

Yalkut Shimoni on Torah 378:12CC-BY-NCEnglish translation

English Translation

Another interpretation: "from evening until morning" (Exodus 27:21). You have no service that is valid [stretching] from evening until morning except this one alone. The Sages estimated three and a half [log] for the menorah, half a log for each and every lamp, from nightfall until daybreak. There are those who say the measure was reckoned from above downward [from the longest summer nights], for there is no stinginess in a place of wealth. And there are those who say the measure was reckoned from below upward [from the shortest nights], for the Torah spares the money of Israel.

Original Hebrew

דָּבָר אַחֵר, מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. אֵין לְךָ עֲבֹדָה שֶׁכְּשֵׁרָה מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים שְׁלֹשָׁה וּמֶחֱצָה לַמְּנוֹרָה, חֲצִי לוֹג לְכָל נֵר וְנֵר, מֵאוֹרְתָא וְעַד צַפְרָא. אִכָּא דְּאָמְרֵי, מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה שִׁעוּר, אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת, וְאִכָּא דְּאָמְרֵי, מִמַּטָּה לְמַעְלָה שִׁעוּר, הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.